חוברת: פילנתרופיה תומכת בשינוי חברתי - מדגם השקעות חברתיות של קרן כהנוף בישראל

מאמר

חוברת: פילנתרופיה תומכת בשינוי חברתי - מדגם השקעות חברתיות של קרן כהנוף בישראל

לוגו הארגון

חוברת זו פורסמה כחלק מאירוע לציון סיום 20 שנות פעילותה של קרן כהנוף בישראל. הקרן נמנית עם הקרנות הבולטות הישראל, ומוכרת כמי שהניחה את היסודות לארגונים, להתמקצעות ולהכרה בחברה האזרחית ובשינוי חברתי בישראל.

פילנתרופיה תומכת בשינוי חברתי.pdf

לחץ/י כאן לעיון בחוברת במלואה


להלן פתח דבר מתוך החוברת:

סידני כהנוף היה אחד הפילנתרופים הפחות מוכרים שתרם מהונו לישראל. כהנוף, יליד קנדה, בן למהגרים מרוסיה, התעשר מעסקיו בתעשיית הנפט בעיר קלגרי. חודשים אחדים לפני מותו בשנת 1980, ייסד קרן פילנתרופית על שמו והורה לתרום 60 אחוזים ממנה בקנדה ו-40 אחוזים בישראל. "הייתי מעדיף שכספי הקרן יושקעו בעיקר בפרויקטים חדשניים ולא בארגוני צדקה", כתב.

חזון הקרן, כפי שנוסח על ידי הנהלתה לאחר מות מייסדה, היה מתומצת מאד ופתוח לפרשנות גם יחד:

"הקרן מאמינה במרחב ציבורי פעיל המאפשר לאזרחים לפעול לטובת הכלל. הקרן שואפת לקדם מרחב קהילתי מגוון ומשותף שבו מתייחסים בכבוד לבני אדם ולשיח ביניהם. הקרן מעודדת עשייה אזרחית המתמודדת באופן חדשני ויצירתי עם אתגרים חברתיים וקהילתיים"

מתן תרומות לארץ-ישראל ולתושביה אופיין לאורך ההיסטוריה בתמיכה שהגיעה מיהדות התפוצות בישוב היהודי בארץ. בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה התמיכה בישראל עדיין מבוססת על תרומות של קרנות מחו"ל.

ברחבי העולם, פילנתרופיה שמיוצאת ממדינות מתועשות מיועדת לרוב למדינות מתפתחות ולמדינות חבר-העמים לשעבר, ובמיוחד לארגונים בינלאומיים הפועלים במדינות אלה. לעומת זאת, המימון הפילנתרופי שמוזרם לישראל נועד לשימוש פנימי של ארגונים מקומיים. החריגות הזאת נובעת מהזיקה המיוחדת של יהדות התפוצות לישראל. בעשורים האחרונים צומחים ומתחזקים בארץ המגזר השלישי ופילנתרופיה מקומית פעילה המשקיעה הון פרטי בארגונים קהילתיים.

קרן כהנוף פעלה בארץ במשך שלושים שנה. הבנתה את הפילנתרופיה היתה פורצת דרך. פעילותה בקידום ארגונים אזרחיים נעשתה דרך השקעתה בתשתיות שלהם ובדרישתה מהם ניהול מקצועי ושיטתי. ייחודה היה בהעלאת רעיונות חדשניים ויצירתיים ובנכונותה ליטול סיכונים כדי לממש אותם. לעיתים אף הגדירה עצמה כקרן הון סיכון שמשקיעה בסטארט-אפים לשינוי חברתי. אלו שזכו בתמיכתה מעידים פה-אחד כי בנוסף על המימון, קיבלו מהקרן ייעוץ, הכוונה וליווי.

במסגרת פעילותה, בחרה הקרן להתמקד בארבעה תחומים - קידום זכויות אדם ואזרח, חיזוק החברה הערבית, פיתוח תשתיות של המגזר השלישי והגדלת מקורות הפילנתרופיה הישראלית. מעבר לתחומי ליבה אלה, עסקה הקרן במגוון רחב של יוזמות חברתיות וחינוכיות.

בתחילת שנות ה-2000 התחבטה ההנהלה בשאלת משך חייה של הקרן. קרנות פילנתרופיות מסוימות פועלות לעתים במשך דורות רבים, בעוד אחרות מתחסלות לאחר תקופה קצובה על ידי מקים הקרן או בהתאם להחלטה של הנהלתה. בקרן כהנוף החליטו שחיסול הקרן בהשקעה הדרגתית של הונה הוא המהלך הנכון ביותר. התכנון והביצוע של מהלך הסיום ארכו כעשור וראשית 2013 נקבעה כתאריך היעד לסגירתה הסופית של הקרן.

ההחלטה העקרונית על סגירת הקרן התקבלה כשהקרן הייתה בשיא פעילותה. מעמדה בישראל התבסס כאחת הקרנות הפילנתרופיות העשירות ביותר במשאבים כספיים ובידע, ופעילותה יצרה מעגלי השפעה נרחבים. הכספים שהשקיעה בישראל במהלך השנים, מעל 110 מיליון דולר, שיפרו את חייהם של מאות אלפים באמצעות מענקים שהעבירה הקרן לעמותות השונות.

הקרן היתה חריגה וייחודית בנוף הישראלי. העקרונות והנורמות שלפיהם פעלה תרמו באופן משמעותי למעברה של הפילנתרופיה הישראלית מחובבנות למקצוענות וממתן הצדקה המסורתי לקידום צדק חברתי.

במשך כל שנות פעילותה בישראל תרמה קרן כהנוף כאמור יותר מ-110 מיליון דולר. מסמך זה יתאר רק מדגם מייצג מפעילויותיה. הארגונים עליהם בחרנו לספר משקפים את נושאי הליבה של פעילות הקרן בישראל, את רוחב הספקטרום של עשייתה ואת מגוון השפעותיה. דוגמאות אלו מאירות את הבחירות הקשות והמורכבות הכרוכות בהשקעות חברתיות.

בחרנו לדון בתשעה מקרים מייצגים:

  • "האגודה לזכויות האזרח" - ארגון זכויות האדם הגדול והוותיק בישראל
  • "שתיל"- פיתוח יכולות ניהול של ארגוני חברה אזרחית
  • "מעוף"- שילוב אנשי סגל ערבים במוסדות להשכלה גבוהה
  • "מפעלות חינוך וחברה"- העשרה חינוכית והעצמה אישית באמצעות הספורט
  • "מַעֲלָה" - פיתוח אחריות תאגידית בישראל
  • "משפחה חדשה" - ארגון המקדם זכויות אזרחיות בתחום המשפחה
  • "סלע" - מרכז סיוע לעולה במשבר
  • "רופאים לזכויות אדם" - מתן שרותי רפואה וקידום זכויות אזרחיות בתחום הרפואה
  • "קו משווה" - קידום תעסוקה לבעלי תארים אקדמאים ערבים

ההשקעה הנרחבת ויוצאת הדופן של הקרן באזרחים ערבים, מקבלת ביטוי בארגונים כמו "מפעלות חינוך וחברה" ו"קו משווה", וכן במלגות "מעוף" לאקדמאים ערבים. האסטרטגיה שנבחרה לפעילות במגזר נועדה למנף את השקעת הקרן לגיוס תמיכה של מוסדות רשמיים. כך, למשל, ייסדה הקרן את מלגות "מעוף" ללא גיבוי מוסדי, אך גרמה לכך שהמועצה להשכלה גבוהה שינתה את מדיניותה כלפי עידוד אקדמאים ערבים והצטרפה כמשקיעה שווה.

הפרקים על "מפעלות חינוך" ועל מלגות "מעוף" קשורים רעיונית זה בזה - האחד מיועד בחלקו לתלמידים ערבים, השני לאנשי סגל ערבים במוסדות אקדמיים. האחד פועל ברמת השטח והשני מכוון לאליטה. סיפורה של "מפעלות" מהווה דוגמה להפיכת ארגון ממעמד חובבני המושתת על רעיון טוב לארגון מקצועי שאינו מאבד את להט העשייה.

סיפורה של "שתיל" מדגים את בחירתה של הקרן להשקיע בתשתיות ארגוניות ובפיתוח מודלים מותאמים לאוכלוסיות מגוונות. גם ב"סלע", הארגון היחיד בישראל שנותן מענה לעולים נפגעי טראומה, השקיעה הקרן בשדרוג ארגוני. כך גם במקרה של עמותת "משפחה חדשה", שמקדמת זכויות אזרחיות.

על תפקיד הקרן כסטארט-אפיסטית לשינוי חברתי ניתן לקרוא בפרק על "מַעֲלָה", בה השקיעה הקרן כדי להגדיל את מקורות הפילנתרופיה המקומית.

ב"אגודה לזכויות האזרח" היתה הקרן משקיע קטן, יחסית לתקציב הארגון, אבל השותפות היתה יציבה וארוכת שנים. היא מימנה תקורות - פיתוח יכולות והוצאות תפעול - תחומים בהם קרנות רבות אינן נלהבות לתמוך.

ארגון "רופאים לזכויות אדם" נבחר להשקעת הקרן ולהצגה בספר, בשל היותו קול ייחודי בחברה הישראלית, מהסוג שהקרן חיפשה. כמו בארגונים "סלע" ו"משפחה חדשה", נראה שהשקעה צנועה, יחסית, של הקרן הניבה השפעה נרחבת.

מסמך זה מיועד למי שמתעניין בחברה אזרחית איתנה, באופן שבו היא מתפקדת ובמקורות מימונה הפילנתרופיים. מימון זה חיוני להתפתחותה ומאפשר שיח ציבורי פורה ורב קולות.

התיעוד שלפנינו חושף עשייה ענפה ופורה, שהתבצעה במשך שנים רבות הרחק מאור הזרקורים. כוונת הקרן שיימצֵא עניין במסמך בקרב אנשי מקצוע וגם בקרב הקהל הרחב, שאינו מצוי בפעילותן של קרנות פילנתרופיות ושאינו מודע להשקעתן החברתית. המסמך מיועד גם לציבור שלא שמע על קרן כהנוף אך מגלה עניין בפילנתרופיה ודרך פעולתה.

שירה הרצוג, נשיאת קרן כהנוף, היא הלב והפנים של הקרן בישראל כבר יותר מ 20- שנה ומלווה אותה עד לתום הפעילות. הרצוג נוהגת לצטט את האמירה ש"פילנתרופיה טובה אפשרית כאשר חושבים מהלב ומרגישים מהראש".

לחץ/י כאן לעיון בחוברת במלואה