מחקר - המדיניות החברתית בישראל קצרת טווח ומושפעת מלחצים פוליטיים

מאמר

מחקר - המדיניות החברתית בישראל קצרת טווח ומושפעת מלחצים פוליטיים

לוגו הארגון

עד לפני כעשרים שנה, הוענקה בישראל במשך שנים רבות תמיכה ציבורית לגופים ללא מטרות רווח, על פי כללים בלתי ידועים לציבור, ולעתים אף ללא כללים. נושא זה היה פרוץ ואפשר הקצאה לא שוויונית של משאבים ציבוריים. מטרת המחקר הנוכחי היא להאיר נושא חשוב זה, המדגים את יחסי הגומלין הקיימים בין ממשלת ישראל וארגוני המגזר השלישי.

המחקר כלל בדיקה של 190 תיקונים מתוך 67 מבחני תמיכות שונים אשר פורסמו משנת 1992 ועד 2010 (ושייכים לאחד ממשרדי הממשלה 'החברתיים': חינוך, רווחה, קליטה ובריאות). במחקר נוצרה סינרגיה בין ידע תיאורטי קיים לנתונים המופיעים במקורות ובפרסומים ממשלתיים שונים.

מבחן תמיכה: מבחן הקובע את הקריטריונים לחלוקת כספים על ידי משרד ממשלתי. כל שר רשאי לפרסם מבחן בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ולפי נהלים של האוצר. בבקשות התמיכה דנה ועדה שאנשיה ממונים על ידי השר עצמו 

המחקר מצא כי אכן קיימים הקשרים פוליטיים בתיקוני המבחנים, בייחוד כאשר מדובר במפלגות סקטוריאליות )ש"ס, מרצ או מפד"ל) ו/או שרים בעלי אג'נדה חברתית ברורה (יולי תמיר ויצחק הרצוג). כמו כן נמצאה אנומליה בין ההצהרות על השימוש בכלי לבין התקצוב בפועל: כספי התמיכות הממשלתיות מהווים כיום אחוז זניח לעומת היקף פעילות המגזר השלישי בישראל.

בעקבות מחקר זה פורסמה כתבה בכלכליסט הכוללת תקציר המחקר וראיון עם ד"ר ניסן לימור.

לקריאת הכתבה בכלכליסט: "כך מצליחים השרים לגרוף הון פוליטי מתקציבי העמותות" לחץ/י כאן


להורדת המחקר: "מנצחים את התבחינים? על פי אילו קריטריונים תומכים משרדי ממשלה במלכרים?" לחץ/י כאן


מקורות: אברהם אסבן - עבודת גמר לתואר מוסמך במדיניות ציבורית, אוניברסיטה העברית ירושלים.