מחקר - מודל פיננסי למינוף פילנתרופיה לטובת פיתוח אזורי בנגב ובגליל

מאמר

מחקר - מודל פיננסי למינוף פילנתרופיה לטובת פיתוח אזורי בנגב ובגליל

לוגו הארגון

רקע 

אזורי הנגב והגליל הם אזורים הנמצאים בתת-פיתוח כלכלי, ונמצאים בפיגור בהשוואה למרכז הארץ כמעט בכל משתנה אפשרי. בכל העולם נהוג שממשלות מקצות משאבים מיוחדים לפיתוח אזורים פריפריאליים, ומפעילות מנגנונים לעידוד השקעות הון למטרות פיתוח כלכלי בהם, באופן שיפחית את הסיכונים הכלכליים הכרוכים בהם למשקיעים פוטנציאליים מעצם פעילותם באזורים אלה. אך לממשלות משאבים מוגבלים, בייחוד בתקופה של משבר כלכלי וריסון פיסקלי, ומתעורר הצורך במשיכת השקעות פרטיות על ידי מינוף כסף ממשלתי או פילנתרופי.

מטרתה של עבודה זו היא לבחון כיצד ניתן לרתום את המגזר הפילנתרופי ולמנף כספים פילנתרופיים כדי לענות על

צורכי גיוס ההון של פרויקטים אזוריים נוכחיים ועתידיים בנגב ובגליל, שאינם מקבלים כרגע מענה מימוני הולם.

הפתרון המוצע הוא הקמת קרן השקעות אזורית לנגב ולגליל שתמנף כספי ממשלה ופילנתרופיה לטובת משיכת השקעות פרטיות לאזורים אלה. הקרן תתמוך בפרויקטים גדולים של פיתוח כלכלי אזורי, כגון מתקני אנרגיה מתחדשת וטיפול בפסולת, פארק טכנולוגיות, אינקובטורים טכנולוגיים, העברה או הרחבה של מפעלי תעשייה, פארקי עסקים ומרכזים למחקר יישומי. 

הגדרת הבעיה

עלויות מימון גבוהות, דרישות קפדניות להעמדת ערבויות והלוואות קצרות טווח מוֹנעְות מפרויקטים ומעסקים לקום או להתרחב, כל שכן בצפון הארץ ובדרומה - אזורים הסובלים מתת-פיתוח כלכלי. בשל כך נשארים אזורים אלה דלים בפעילות כלכלית ובזרימת השקעות, דבר שמגביר עוד יותר את החשדנות כלפי השקעות באזורים אלה, וכתוצאה מכך מגדיל גם את פרמיות הסיכון הנדרשות.

מודל של קרן השקעות אזורית צריך לפעול על פי מודל פיננסי של תמיכה בעסקים, ועליו לענות על קשיי הפיתוח של אזורי הפריפריה: השקעות קיימות קטנות ומפוזרות, מינוף-חסר של כספי ממשלה ופילנתרופיה באזור, קושי בהשגת הלוואות בתנאים מתאימים ומיעוט משקיעים. כמו כן, על הקרן לשמש כלי המאפשר משיכת משקיעים וגופים ופרטים פילנתרופים המגיעים מחוץ לשוק הישראלי.

פילנתרופיה בתהליכי שינוי

בעולם הפילנתרופי הגלובלי מתפתח בשנים האחרונות אפיק חדש - השקעות חברתיות. להבדיל מדרך הפעולה המסורתית של נתינת מענקים, מתפתחות דרכי פעולה של מינוף הכספים ושימוש חוזר בהם. תהליך זה הוא מעבר מתרבות של "נתינה" לתרבות של "השקעה". השקעה חברתית יכולה להגיע במגוון צורות: הלוואה בריבית מופחתת, חיזוק אשראי על ידי מתן ערבויות או רזרבות למקרה של הפסדים, ועוד.

למשל, הפדרציה היהודית של מיאמי נכנסה לעסקת הלוואה בריבית עם החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם בסך 685,000 דולר ארה"ב לשם הקמה של מלונית מטיילים בירוחם. ההלוואה ניתנה כמשכנתה שנייה, לאחר שהמשכנתה הראשונה ניתנה על ידי בנק הפועלים.

דוגמה נוספת - קואליציית המימון לנגב, המורכבת מ 9- פדרציות יהודיות בארה"ב, שמטרתה לאחד משאבים וכוחות כדי לנצל יתרון לגודל, תומכת ביוזמת האנרגיה המתחדשת של אילת-אילות בערבה על ידי מענק של 100,000 דולר.

שתי הדוגמאות הללו מצביעות על מספר שינויים בדרכי החשיבה של הפילנתרופיה היהודית המגיעה מצפון אמריקה:

  • הבנת הצורך בשיתוף פעולה ובאיחוד משאבים לשם יצירת השפעה רחבה;
  • ההכרה בפיתוח כלכלי ככלי לקידום רווחת האזור: אף על פי שכבר כעת מפעילות חלק מהקהילות  קרנות הלוואה לעסקים קטנים, במקרה זה מדובר בחידוש עבורן - שיתוף פעולה עם פרויקט בסדר גודל בינוני;
  • הרצון לעשות שימוש חוזר בכספי התרומה: במקרה של אילת-אילות אמנם הכסף יינתן כמענק ולא כחוב או כהון עצמי, אך מוסכם על הצדדים שאם הפרויקט יבשיל ויניב רווחים, חלק מן הרווחים ייועדו למלגות לימודים לסטודנטים מהאזור.

לחץ/י כאן לעיון בתקציר המנהלים של המחקר - מודל פיננסי למינוף פילנתרופיה לטובת פיתוח אזורי בנגב ובגליל


לחץ/י כאן לעיון במחקר: מודל פיננסי למינוף פילנתרופיה לטובת פיתוח אזורי בנגב ובגליל


לחץ/י כאן לאתר האינטרנט של תכנית עמיתי קורת - מכון מילקן

לחץ/י כאן לאתר האינטרנט של תכנית עמיתי קורת - מכון מילקן