מצגת - אתיקה בפיתוח משאבים

מצגת

מצגת - אתיקה בפיתוח משאבים

לוגו הארגון

התוכן בדף זה נכתב על ידי נירית רוסלר, קמרון


תקציר הרצאתה של נירית רוסלר, מנהלת תחום פיתוח משאבים בקמרון, במסגרת מפגש תשיעי של פורום מנכ"לים המתקיים בשיתופים.

מהי אתיקה? (שקפים 1-4)

האתיקה מסמנת עבורנו את כיוון הדרך ועונה על מגוון שאלות כדוגמת: מהו המעשה הראוי שחובה עלינו לעשותו? מהן אמות המידה המגדירות את התנהגותנו?- ניתן לראות כי כבר בהגדרה הנ"ל עולה המתח שבין התנהגות שהיא חובה ובין התנהגות שהיא ראויה.

בעלי העניין בארגון החברתי- מפת הממשקים (שקף 5)

אחד המאפיינים הבולטים של ניהול ארגון חברתי הוא הממשקים הרבים הקיימים ויחסי הגומלין שעל המנהל/ת לפתח מול כל ממשק וממשק (למפת הממשקים של המנהל החברתי, עמוד 16, ניהול חברתי )

למנכ"ל החברתי/ת תפקיד מכריע בניווט בין קבוצות רבות של בעלי עניין, ביצירת מוטיבציה ומחויבות לארגון שהוא מוביל ובהקשבה לצורכיהם. גם בהקשר האתי עולה השאלה של בעלי העניין: מהי מחויבותו האתית של הארגון כלפי כל אחד מבעלי העניין השונים? מה קורה כאשר יש ניגוד אינטרסים בין קבוצות עניין שונות?

רב תרבותיות

מנכ"לים חברתיים/ות מתפקדים/ות בסביבה ארגונית, חברתית ופוליטית (במובן של יחסי כוחות חברתיים) שמונעת ומושפעת מתפיסות עולם, ערכים ויחסים פוליטיים בין אוכלוסיות ומגזרים שונים. השיח הארגוני בארגונים חברתיים מכיל, בהגדרתו, את המורכבות של החברה הישראלית הרב- תרבותית ואת היחסים המורכבים בין הקבוצות השונות בחברה.

ריבוי בעלי עניין ורב תרבותיות אלו שני מרכיבים במציאות הייחודית של הניהול החברתי המפגישים בין נורמות וערכים שונים.

אתיקה מגובשת בזיקה לערכי המוסר והנורמות של החברה ומשקפת את ערכיה. במצב של חברה בעלת ריבוי נורמות נוצר קונפליקט לא רק בין בעלי עניין אלא גם בין מערכות של ערכים, אמונות ונוהגים של תתי החברות. הקוד האתי בא להציע מערכת התייחסות נורמטיבית משותפת לפרופסיה המקצועית (ראה להלן, שקפים 7 -8)

מבחני האתיקה (שקף 6)

מבחן מראית העין- מהי תחושת הבטן? הם זה נראה טוב? איך זה הצטייר בעיני בעלי העניין השונים-  האם הם יראו זאת כראוי?

מבחן הריח- עד כמה הדברים 'מסריחים' ?

קוד אתי (שקפים 7- 8)

קוד אתי הוא מתווה של כללי ההתנהגות המומלצים, סרגל המורה את הכיוון על פיו יש לפעול, המשמש מתווה דרך במצבי התלבטות. הנחת העבודה היא כי פעולה מתמשכת על פי קוד אתי תקדם עשייה הגונה ותקטין פעילויות שאינן אתיות.

קוד אתי מקצועי כולל: ידע מקצועי (כדוגמת ידע של רו"ח/ פסיכולוגים), ערכים שייחודיים לתחום המקצועי (כדוגמת: שקיפות, חיסיון וכו') וערכים של המעטפת החברתית- מחויבות של הארגון שאינה קשורה ישירות לתחום עיסוקו (כדוגמת: שאיפה להתנהלות ברת קיימא מבחינה סביבתית גם של ארגונים העוסקים בתחום בחינוך נוער, מחויבות לדמוקרטיה ושוויוניות וכד').

בישראל אין עד היום קוד אתי מחייב למפתחי משאבים/מגייסי כספים. בימים אלו שוקד גוף חדש, ארגון-הגג של מגייסי המשאבים בישראל, על גיבושו של קוד כזה, על בסיס מסמכים דומים המקובלים בעולם.

בין הרף והסף (שקף 9)

הרף העליון הוא רף האתיקה- ההתנהגות הראויה לפי כללי אתיקה, הרף התחתון הוא רף החוק- התנהגות שאינה חוקית. האתגר הגדול הוא בין הרף העליון לסף התחתון- התחום האפור, אשר בו למעשה רוב הזמן אנו נמצאים - כיצד עלינו לנהוג במקרה שבו המעשה אינו בלתי-חוקי ובכל זאת אינו ראוי. כיום, במקרים אפורים של התלבטות, ניתן לבחון את המצב באמצעות מבחן מראית העין ומבחן הריח.

דילמות אתיות בפיתוח משאבים (שקפים 10- 15)

  1. האם לכסף יש ריח?- האם גיוס כל כסף הוא לגיטימי? (דוגמה: חברות מזהמות התורמות כסף  עבור ארגוני סביבה, חברות טבק המבצעות מחקר על סרטן עבור ארגוני בריאות, ארגון חברתי הלוקח כסף שמקורו בפעילות בלתי חוקית).
  2. עמלות גיוס כספים- הגישה באירופה ובארה"ב לסוגיה זו היא חד-משמעית וגורסת כי מתן עמלות  לגייסי פיתוח משאבים הוא מתחת לסף. גישה זו מעוגנת בקודים האתיים המקובלים בכל העולם המערבי. לעומת זאת בישראל, כאמור,  כיום אין קוד אתי ואין הגדרה ברורה ומחייבת מה ראוי שייעשה.
  3. שימוש כוזב בתרומות- לדוגמה: הסטת תקציבים בין סעיפים ללא התייעצות ועדכון של התורם,  "מכירת" תכנית מספר פעמים וכדו'.
  4. ניצול לרעה של כוח, ידע וקשרים- הגבול בין האישי והמקצועי בהתייחסות לתורם ולשאלה האם  יתרום גם בהמשך, טובות הנאה (טיסות, ארוחות פאר)- נותנים לתורם/ מקבלים ממנו, נציג/ת קרן שתורמת לארגון ויושב/ת בהנהלה המתנדבת.
  5. מגילת זכויות התורם- (שקף 15) כיום נהוג להתייחס לתורם כבעל עניין במעמד מיוחד ביחס  לארגון, דבר המחייב את הארגון לשמור על ערכים כהוגנות, יושרה, שקיפות, כבוד, הגנה על פרטיות וכד' ביחס לתורם. קוד אתי זה גובש על ידי מגייסי משאבים שחשו את הקונפליקט בין מחויבותם לארגון עבורו הם עובדים, אך גם עבור התורם, שגם אותו הם משרתים.

דרכי התמודדות עם דילמות אתיות של המנכ"ל החברתי/ת (שקף 16)

  1. התנהגות פאסיבית- שמירה על שקט תעשייתי כל עוד לא עולה תלונה מהשטח/ מבעלי העניין, בתקווה שהבעיות תיפתרנה מאליהן.
  2. התנהגות ריאקטיבית- המנכ"ל יגיב ויפעל רק במידה וצצה בעיה, , כיבוי שריפות.
  3. פרואקטיבית- מנכ"ל שיוזם שיח ומתמודד עם  דילמות אתיות מיד כאשר הן צצות.
  4. אינטראקטיבית- מנכ"ל שיוזם כחלק מניהולו השוטף של הארגון שיח המשלב את כל בעלי העניין  (גם כשאין בעיות), מיידע באופן שוטף הן לגבי דברים טובים והן לגבי דברים פחות טובים המתרחשים בארגון, מנהל יחסים פתוחים ומשתפים עם בעלי העניין.

להורדת המצגת למחשב האישי: "סוגיות אתיות בעבודת פיתוח המשאבים" לחץ/י כאן