ניהול מוכוון תוצאות בארגונים חברתיים

מאמר

ניהול מוכוון תוצאות בארגונים חברתיים

לוגו הארגון

התוכן בדף זה נכתב על ידי אלי מלכי, אוקטובר 2012


בשנת 1964 יצא לאור ספרו של פיטר דרוקר Managing for Results. למרות שעברו כמעט חמישים שנה מאז פרסומו של הספר, הרעיונות שמוצגים בו עדיין נחשבים כמפתח להצלחה בניהול. גם במגזר החברתי ניהול טוב אמור להתמקד בתוצאות הפעילות, ומנהלים רבים מתחבטים בשאלה מה נדרש לעשות בארגון על מנת להשיג מטרה זו.

זוהי כמובן "שאלת מיליון הדולר". בעוד שרוב הארגונים לא מתקשים להגדיר את המטרות שאותן הם רוצים להשיג, הסוגיה של מדידת התוצאות היא אתגר קשה להשגה. ראשית, קיימות בעיות מדידה אובייקטיביות שמקשות על מדידה נכונה של תוצאות בתחום החברתי. חלק מהתחומים שבהם עוסקים ארגונים חברתיים אינם ניתנים למדידה כמותית בכלל, ואילו באחרים טכניקות המדידה חשופות לבעיות סטטיסטיות מהותיות שעלולות להביא למסקנות מוטעות. בנוסף לכך, מסתבר שגם כאשר המדידה הייתה אפשרית, ניהול מוכוון תוצאות לא תמיד הביא לשיפור המקווה.

במאמר Rotten Apples מתארים בריאן ג'ייקוב וסטיבן לוויט כיצד התנהגותם של מורים בשיקגו הושפעה ממדידת תוצאות של מבחנים סטנדרטיים בכיתות שבהן הם לימדו (המחקר ותוצאותיו מוצגים גם בספרו של סטיבן לוויט "פריקונומיקס"). מסתבר שהנהגת שיטת ניהול מוכוונת תוצאות במערכת החינוך בשיקגו, שעל פיה בתי הספר והמורים נמדדו על פי תוצאות המבחנים הסטנדרטיים של התלמידים שלהם, הביאה לגידול ניכר בשיעור המבחנים שבהם התגלו ציונים גבוהים שנובעים מרמאויות של מורים. לא לחינם נטבע הביטוי: "אמור לי איך את מודד אותי ואומר לך איך אתנהג".

אולם ניהול מוכוון תוצאות בארגונים חברתיים, איננו מחייב מדידה מדויקת של התוצאות שמשיגות התכניות של הארגון. למעשה המצדדים בניהול מוכוון תוצאות (בדרך כלל קרנות פילנתרופיות) נוטים להתעלם מהמטרות של הארגון ולהתמקד במטרות שלהם, ובמדידת התוצאות של התכניות שאותן הם רוצים לממן. זוהי גישה הפוכה מהגישה העסקית שבה ההשקעה היא תמיד בחברה ולא במוצר או בשירות ספציפיים.

עבור ארגון חברתי, ניהול מוכוון תוצאות משמעו בחינה מתמדת של שקלול התמורות (Trade Off) ביחס למשאבים שעומדים לרשותו. על מנת להמחיש נקודה זו נסתכל על דוגמה אמתית של ארגון חברתי שמוצגת בדיאגרמה הבאה:

ניהול מוכוון תוצאות בארגונים חברתיים.png

הציר האופקי מציג את התרומה הכלכלית של כל אחת מתכניות הארגון. חשוב להדגיש שתרומה כלכלית איננה הכנסות התכנית פחות ההוצאות שלה, אלא הכנסות התכנית פחות ההוצאות המשתנות שלה (הסבר מלא ניתן למצוא במדריך שלהלן: קוים מנחים להכנה ולהצגה של תקציב בארגונים שלא למטרות רווח ). הציר האנכי מציג את תרומתה של כל תכנית להשגת מטרות הארגון. הדירוג של התכניות ביחס למטרות הארגון נעשה באמצעות שיטת Analytic Hierarchy Process (AHP) שמאפשרת לבצע שקלול תמורות גם באמצעות דירוגים שיפוטיים (תיאור מלא של השיטה ויישומיה בארגונים חברתיים ניתן למצוא במאמר שלהלן: שילובם של שיקולים כלכליים בקביעת סדרי עדיפויות של מלכרים ). הממד השלישי של הדיאגרמה מוצג באמצעות המספרים שליד כל תכנית שמבטאים את משקלה בתקציב הארגון.

הדיאגרמה מציגה את שקלול התמורות של כל התכניות בארגון בשלושה ממדים: ( 1) תרומה להשגת מטרות הארגון; ( 2) תרומה כלכלית ( 3) משקל בתקציב.

נסתכל למשל על תכנית ח' - זוהי תכנית שתרומתה להשגת מטרות הארגון היא קטנה, ומצד שני משקלה בתקציב הוא הגדול ביותר ( 32% ). מדוע הארגון משקיע משאבים רבים בתכנית שתרומתה להשגת מטרותיו קטנה כל כך? התשובה היא כמובן התרומה הכלכלית הגבוהה של התכנית. בשקלול התמורות של הארגון מוצדק להשקיע משאבים ניכרים בתכנית בעלת תרומה כלכלית גבוהה שיכולה לסבסד תכניות אחרות בעלות תרומה גבוהה יותר להשגת מטרות הארגון.

תמונת ראי של תכנית ח' היא תכנית א', שממוקמת במקום הגבוה ביותר בממד של תרומה להשגת מטרות הארגון. עם כל זאת, משקלה בתקציב הארגון הוא נמוך מכיוון שהארגון מתקשה לגייס לה משאבים והתרומה הכלכלית שלה היא שלילית.

שתי התכניות, ח' ו-א' מציגות שקלולי תמורות הגיוניים וסבירים, אולם לא כך המצב עם תכנית ז'. לתכנית זאת יש משקל ניכר בתקציב הארגון ( 21% ) אולם הן התרומה הכלכלית שלה והן התרומה שלה להשגת מטרות הארגון הן נמוכות. לפיכך נשאלת השאלה האם לא כדאי לארגון לסגור או לצמצם אותה באופן משמעותי? כמובן שסגירת תכנית משמעה איבוד הכספים הייעודיים שהארגון מגייס לטובתה. אולם צריך לזכור שבנוסף למשאבים הכספיים, ישנו משאב נוסף, חשוב לא פחות, שגם הוא נמצא במחסור - זמן ותשומת לב ניהוליים.

מייקל פורטר - האיש שנחשב כאבי האסטרטגיה העסקית - כתב פעם שאסטרטגיה טובה עוסקת פחות בבחירה מה כן לעשות ויותר בבחירה מה לא לעשות. על מנת שהניהול בארגון חברתי יהיה מוכוון תוצאות, יש צורך במיקוד אסטרטגי שמשתקף בשקלול תמורות מכוון וממוקד.

גרסה קודמת של המאמר התפרסמה באתר "כספים" של הזוית השלישית

המחבר הוא כלכלן המתמחה בניהול כלכלי ופיננסי של מלכ"רים, משמש כמנהל הכספים של "קרן אור" - מרכז לילדים ובוגרים צעירים עם עיוורון ומוגבלויות מורכבות נוספות, מרצה בתכניות לתואר שני בניהול מלכ"רים באוניברסיטת בן גוריון ובבי"ס לתלמידי חו"ל של האוניברסיטה העברית וכן בתכנית להכשרת מנהלים בארגונים חברתיים באוניברסיטת תל אביב, וכן מייעץ ומלווה מנהלי עמותות. בעבר שמש כסמנכ"ל הכספים של ארגון הג'וינט העולמי במדינות חמ"ע.