ניתוח שאלון - משוב ליום עיון

כלי

ניתוח שאלון - משוב ליום עיון

לוגו הארגון

תקציר:  

לאחר בניית תכנית ההערכה, מגיע שלב ההערכה עצמו. בשלב זה שלובים זה לצד זה כלי ההערכה והניתוח שלהם. 

שאלון כדוגמא לכלי הערכה, הופץ בכלי הקודם בו נשלחו שני שאלונים לביצוע משוב ליום עיון. 

להלן שתי טבלאות המאפשרות את ניתוח אותם השאלונים: 

שים/י לב! הטבלאות מותאמות לשאלונים והנוסחאות מורכבות בתוך הטבלה, כל שנשאר הוא למלא את הטבלה.

גוף הכלי:  ניתוח שאלונים 

לאחר פיתוח תוכנית הערכה פיתחנו את כלי ההערכה השונים שישמשו אותנו בתהליך. שאלון משוב ליום עיון הנו דוגמה לכלי שכזה. לאחר שלב העברת השאלונים, המהווה את איסוף הנתונים, נעבור לשלב ניתוח הנתונים. 

מטרת הכלי 

הכלי מאפשר ניתוח של נתונים אשר נאספו ע"י שאלונים. 

כמה הגדרות לפני שמתחילים 

  • ניתוח נתונים - המרת נתונים לידע, מתן משמעות לנתון.

לדוגמה: בסקלה של 1-6, כאשר 6= מאוד ו1= כלל לא, ממוצע של התשובות לשאלה "עד כמה אתה מרגיש 

שמנחה הסדנה היה מקצועי?" היה 5 . מכאן שבאופן יחסי המשתתפים הרגישו כי מנחה הסדנה היה מקצועי. 

ניתוח הנתונים נחלק לשתי רמות: 

1. סטטיסטיקה תיאורית- שהיא תיאור של אוסף הנתונים על כל משתנה שנבדק, באמצעות מדדים שונים. 

2. הסקה סטטיסטית- העוסקת בבדיקת השערות על קשר בין משתנים הנבדקים במסגרת מחקר הערכה: האם 

קיים קשר סיבתי (הופעה של משתנה אחד תלויה בקיומו של משתנה שני) או מתאמי (שני המשתנים

מופיעים יחד, אך האחד לא גורם את הופעתו של השני) בין משתנים שונים.

  • ממוצע - מספר המחושב מתוך קבוצה סופית של מספרים, ומתאר את "מרכז" הקבוצה מבחינת גודל המספרים.

הממוצע מתקבל מחלוקת סכומים נתונים במספר הסכומים. 

לדוגמה: לשאלה "עד כמה אתה מרגיש שמנחה הסדנה היה מקצועי?", ענו חמישה משתתפים את התשובות 

הבאות: 5,1,3,5,6. אזי הממוצע של חמשת התשובות לשאלה הנו 4. (5+1+3+5+6) / 5 = 4 

שלבים בניתוח נתונים 

נתחיל בשלבים אלו עם סיום איסוף הנתונים- במקרה של שאלוני משוב על ימי עיון, לדוגמה- כאשר המשתתפים סיימו למלא את השאלונים.

שלב א' 

בשלב זה נבדוק כי כל השאלות "פונות" לאותו הכיוון. 

שאלות בשאלון יכולות להיות חיוביות או שליליות. 

לדוגמה - בסקלה של 1-6, כאשר 6= מאוד ו1= כלל לא 

שאלה חיובית תהיה "עד כמה היו נוחים לך התנאים הפיזיים בסדנה?", שכן משתתף שיבחר בתשובה 6 לשאלה זו הנו משתתף שהתנאים היו לו נוחים והוסיפו להנאתו מהסדנה. 

שאלה שלילית תהיה "עד כמה הפריעו רעשי הרקע לסדנה?", שכן משתתף שיבחר בתשובה 6 לשאלה זו הנו משתתף שהרעשים הפריעו לו והפחיתו מהנאתו מהסדנה. 

במידה וקיימות "שאלות הפוכות" יש להפוך את סולם התשובות שלהן בהתאמה לשאר השאלות. 

במידה ורוב השאלות חיוביות, כך שתשובה בעלת ערך גבוה מעידה על שביעות רצון מיום העיון, יש להפוך את סולם התשובות של השאלות השליליות ולהפך. 

לדוגמה - בסקלה של 1-6, כאשר 6 = מאוד ו- 1= כלל לא 

השאלה "עד כמה הפריעו רעשי הרקע לסדנה?" הנה שאלה שלילית. כדי להפוך אותה לחיובית נהפוך את סולם התשובות שלה, כלומר- בכל פעם שנבחרה הספרה 6 בתשובה לשאלה זו נהפוך אותה ל-1. את הספרה 5 ל- 2, את הספרה 4 ל- 3 ולהפך. כך יצא כי מי שאינו מרוצה יקבל ציון נמוך בשאלון המעיד על חוסר שביעות רצון מיום העיון ומי שמרוצה יקבל ציון גבוה בשאלון המעיד על שביעות רצון מיום העיון. 

שלב ב' 

בשלב זה נבנה קובץ אקסל המאפשר ניתוח של הנתונים שהתקבלו. קובץ זה ינתח את הממוצע של כל שאלון בנפרד, של כל שאלה בנפרד ושל כל המשתתפים והשאלונים יחדיו. 

שים/י לב! קבצי האקסל המצורפים מותאמים לניתוח שאלוני משוב ליום עיון אך בעזרת התאמות קלות יוכלו לשמש אותך גם בניתוח שאלונים נוספים.

לשאלון משוב ליום עיון 1 לחץ כאן


לקובץ אקסל לעיבוד הנתונים משאלון משוב על יום עיון 1 לחץ כאן


לשאלון משוב ליום עיון 2 לחץ כאן


לקובץ אקסל לעיבוד הנתונים משאלון משוב על יום עיון 2 לחץ כאן


הסקת מסקנות 

כעת, נסיק את המסקנות המתבקשות מתוך הנתונים שעובדו: האם המשתתפים נהנו מיום העיון? אם כן- מדוע? אם לא מדוע? האם היה חסר דבר מה ביום העיון? האם יום העיון ענה על הצפיות והצרכים של המשתתפים? מה עלינו לשמר ולשפר לים העיון הבא וכו'. 

לסיכום 

אין די בבניית והעברת השאלונים. איסוף הנתונים הנו שלב אחד בלבד בתוכנית ההערכה ומתבצע, בסופו של דבר, כדי לספק בסיס רחב ואמין לשלב הניתוח והסקת המסקנות.