סיכום מושב החברה האזרחית והמגזר השלישי בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה

מאמר

סיכום מושב החברה האזרחית והמגזר השלישי בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה

לוגו הארגון

התוכן בדף זה נכתב על ידי ד"ר ניסן לימור


בימים רביעי-חמישי, ד'-ה' בתמוז תש"ע, 17-16 ביוני 2010, קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית זו השנה ה-18. השנה הפורום התקיים בנצרת ועמד בסימן מדינה אחת - כלכלה אחת. שלושה נושאים עלו לדיון בפורום: שוק העבודה בישראל לנוכח האתגרים בעתיד; חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל; והמושב המסורתי של הפורום העוסק במדיניות המקרו בישראל לנוכח היציאה מן המשבר הכלכלי.

סיקור המושב

ד"ר ניסן לימור, ראש הצוות שעסק בנושא החברה האזרחית והמגזר השלישי: "כותרת הכנס הזה היא 'מדינה אחת - כלכלה אחת'. ראינו אתמול שכלכלה, חברה ופוליטיקה שלובים זה בזה. התהליכים שקיימים הולכים ומתהווים, ואני חושב שכולם מבינים שהמגזר השלישי איננו מגזר שניתן להתעלם ממנו". המגזר השלישי מתחלק לשלושה: מערכת הבריאות, ההשכלה הגבוהה ותאגידים סטטוטורייםהמגזר השלישי בישראל הוא מהגדולים בעולם, כמעט על פי כל קנה מידה. "התרומה המקומית של משקי בית ושל עסקים היא נמוכה - גם כשהיא לעצמה וגם בהשוואה בין-לאומית, שכן כשני שלישים מהתרומות מגיעים מחו"ל, וגם ההתנדבות בארץ מועטה... המדינה ממעיטה בעידוד הפילנתרופיה ובהטבות הניתנות לתורמים ומכבידה במיסוי על המגזר השלישי. יש כמה מצבים אבסורדיים שנוצרים כתוצאה מהמדיניות הזאת.

"התמיכה הממשלתית במגזר השלישי מועטה ביותר. בעשור האחרון היו כמה ועדות ודוחות שפורסמו, ב-2008 הייתה החלטת ממשלה שעסקה במגזר השלישי, החל תהליך, הוא יכול היה להתקיים במהירות יותר גדולה... נושא המימון הוא אחד הדברים הבעייתיים יותר. אין שוק הון פילנתרופי בישראל. אין שום סיבה שלא יתפתחו אמצעים וכלים ונתיבים נוספים לגיוס כספים. אנחנו צריכים קרנות פילנתרופיה ישראליות, חסרה לנו חקיקה בכל הנושא של גיוס כספים".

ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת: "היחס של מדינת ישראל כלפי המגזר השלישי או החברה האזרחית צריך להיות יחס של הרגל הרביעית לדמוקרטיה. אני לא רואה את חברתנו ללא חברה אזרחית פעילה, יוזמת, עצמאית - ולו רק משום שאנחנו לעתים בתחושה שהמגזר השלישי הוא בעצם מפלטה של הממשלה כשהיא מתחמקת מסיפוק שירותים באמתלות שונות... ד"ר לימור נתן כאן תמונת מצב עגומה מאוד שלפיה החברה זקוקה מאוד למגזר הזה, אבל הממשלה בולמת את התפתחותו. הנכונות של האזרחים להתנדב גבוהה מאוד, אבל אנחנו מפגרים אחר העולם באפשרות וביכולת להתנדב. גולת הכותרת היא חוק מיזוג עמותות, וההישג הוא כמובן שכנוע הממשלה לפני כשנתיים לבטל את מס המעסיקים. את מס השכר בשיעור של 7.5% התייאשנו מלבטל. כיום הממשלה למעשה מרוויחה מהמתנדבים. זה אבסורד שלא מתקבל על הדעת.

"אין בעצם שר בממשלה שרואה את עצמו אחראי למגזר השלישי. טבעי שזה יהיה שר הרווחה, ואני אומר זאת כשר הרווחה לשעבר. אין החלטת ממשלה שמטילה ומגדירה את האחריות הממשלתית לסוגיית המגזר השלישי: אין מאגר מידע ממשלתי אחד, אין קול אחד של הממשלה, אין שולחן אחד של הממשלה שבו ניתן למצות את כל הסוגיה הזאת של המגזר האזרחי. מדינה שאין לה מגזר שלישי וחברה אזרחית פעילה היא חברה פגומה, לקויה, ודמוקרטיה לא מושלמת".

אהובה ינאי, מנכ"לית "מתן - משקיעים בקהילה": "אני עומדת בראש עמותה שלא מקבלת שום דבר מהממשלה, והמחזור שלנו הוא למעלה מ-60 מיליון שקל, רובו מתורמים ישראלים. על הרקע האופטימי הזה תקבלו גם את דברי הביקורת הלא מעטים שיש לי כלפי כל המגזרים. תפקידה של החברה האזרחית להשמיע קול, לתת מענים במקומות שהמדינה לא רוצה או יכולה לתת. לא בכל מקום הממשלה יכולה לקחת חלק - לפעמים הקול של הארגונים הוא קול אופוזיציוני מאוד, ואי-אפשר לבקש מהממשלה לקחת בהם חלק - אבל עליה לאפשר להם לפעול. התפקיד הקשה של הממשלה הוא תפקיד הכרחי וצריך להיכנס לדיון רציני על תפקיד הארגונים החברתיים: איך מעמידים אותם לחוד, איך דנים במדיניות שלה בפניהם. הרגולציה בישראל במסגרת העמותות מתקיימת in house, במסגרת הממשלה".

אלון בכר, ראש רשות התאגידים, רשם העמותות: "אנחנו שוקדים על הליך חקיקה של חוק עמותות חדש. היום לכולנו ברור שצריך לחוקק חוק חדש שיסדיר את הסוגיה בצורה מודרנית. יכול להיות שכדאי לייצר מצב של דיפרנציאציה ברגולציה בין סוגים שונים של ארגונים, אבל צריך לזכור שעמותה היא תאגיד ללא מטרות רווח, ולכן אני לא חושב שנכון יהיה לחוקק חוק שימנע מהמדינה להקים גוף ללא כוונת רווח... יש כמה בעיות ברגולציה עצמית: במלכ"רים יש בעיית נציג כאשר לא קיים אינטרס כלכלי שיגרום לרגולציה עצמית, ולא לכל המלכ"רים יש אינטרס חברתי. צריך לזכור שיש מלכ"רים עם התנהלות לקויה".

טליה אהרוני, מייסדת ומנהלת פיתוח ואסטרטגיה ב"מעלה": "אנחנו צריכים לדבר על האזרחות של התאגידים העסקיים בישראל, להכיר בשינוי ולהתבונן בשינוי של המגזר העסקי בנוגע למקומו החברתי בעולם כולו ובמדינת ישראל. פרופ' פרנקל אמר לי שהיום בכל חברה גדולה יש ועדת דירקטוריון לאחריות תאגידית. בישראל אין עדיין ועדות דירקטוריון, אבל יש בהחלט שינוי, ומי שמוביל אותו הן החברות הגדולות במשק... אני מציעה כבר היום להתחיל בדיון שאולי יפתח את הכנס בשנה הבאה ויעסוק בשאלה מהי אזרחות טובה של עסקים במדינת ישראל במאה העשרים ואחת".

אבי הוכמן, מנכ"ל דואר ישראל: "הייתי רוצה לדבר על כלי לביצוע ויישום שיכול בהחלט להביא לשיפור גדול ודרמטי בנושא החברה האזרחית והמגזר השלישי, ויכול לעבוד במקביל למערכת הפילנתרופית ולשרת אותה. תשתית בנק הדואר מאפשרת לפתח מערך שלם של אשראי חוץ בנקאי שיינתן באמצעות בנק הדואר ויאפשר לאותם גופים להתפתח, ובמקביל ברקע - משום שאנחנו חברה ממשלתית - אפשר לדבר על כרית ביטחון ממשלתית שמקטינה במידה מסוימת את הסכנה לגופים הפיננסיים. בימים אלה מוביל שר התקשורת שינוי בחוק בנק הדואר, כשהמטרה היא בעצם להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי שיוכל לתת שירותים לעשירונים 1 4 ואולי גם 5. המטרה הבסיסית היא לאפשר את הפיתוח ואת הגדלת הרווחה באותו מגזר".

פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "המהות של המגזר השלישי, של דבר שאיננו ממשלה, הולך לאיבוד בדיון הזה. ב-2008 במסגרת מדד הדמוקרטיה בדקנו את היחס של משתמשי הקצה, ומצאנו דבר שהוא בר משמעות: הציבור במדינת ישראל עדיין מעוניין שמדינת ישראל תספק את השירותים. התחושה היא שיש פה הפרה של האמנה החברתית בין האזרח למדינה על ידי העברת השירותים החברתיים לארגונים. בתרבות של היעדר אחריותיות (accountability) התחושה היא של היעדר אחריות. מה שמצאנו מאוד מעניין: חרדים פתוחים הרבה יותר לקבלת שירותים מארגונים חברתיים, ולעתים קרובות אפילו מעדיפים אותם. בציבור הערבי לעומת זאת ראו בכך הדרה נוספת. כלפי ארגונים חברתיים יש תחושה חזקה מאוד של שחיתות. התחושה הייתה שצריך רגולציה ורגולציה חזקה על הארגונים כדי למנוע זליגה שלהם, והייתה תחושה שהארגונים לא בטוחים - היום הם כאן ומחר לא. ואילו המדינה - אולי נותנת שירותים גרועים, אבל היא תמיד נמצאת כאן".

פרופ' ידידה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "יש חסרונות גדולים מאוד למגזר השלישי: כל עוד מדובר באספקת שירותים, אין בעיה. אבל כשמדובר בהעברת מדיניות לידי ארגוני המגזר השלישי, זו בגידה בדמוקרטיה, פגיעה ביכולת של הממשלה למשול והפרטה מעשית של האחריות המדינתית. תכלית המגזר השלישי איננה ברורה ושקופה, ולכן לא ניתן למדוד אותה באמת. אין תשובה על השאלה מה תכלית המגזר השלישי, דבר שמעורר ספק בנוגע ליעילותו".