פילנתרופיית העלית בישראל: מאפיינים, מניעים ודפוסי תרומה

מאמר

פילנתרופיית העלית בישראל: מאפיינים, מניעים ודפוסי תרומה

לוגו הארגון

התוכן בדף זה נכתב על ידי פרופ' הלל שמיד, אבישג רודיך, בשיתוף חנה שאול בר ניסים


תקציר מנהלים

המחקר המוצג לפניכם מספק מענה לצורך דחוף בידע עדכני אודות זירת הפילנתרופיה הפרטית בישראל. הוא סוקר את ממדי התופעה, את מאפייניהם של התורמים הגדולים, את המניעים שלהם לנתינה, את העדפותיהם מבחינת תחומי עניין ותכניות לפעולה, את היקף התרומה שלהם, את ערוצי התרומה ואת המנגנונים המשמשים אותם לתרומה (קרנות, תרומה אישית, תרומה עסקית).

אוכלוסיית היעד של המחקר כללה אזרחי ישראל המשתייכים לעשירון העליון ועוסקים בנתינה נדיבה ובהתנדבות לארגונים בישראל. תרומה נדיבה הוגדרה כתרומה של 5,000 ש"ח ומעלה בשנה. הדגימה נעשתה במתכונת של כדור שלג. תחילה נבחר מעגל ראשון של פילנתרופים - אנשים החברים בהנהלות של ארגונים ללא מטרת רווח ושידוע כי תרמו בעבר.  בעקבות המעגל הראשון פנינו לאנשים נוספים הנמנים עם קבוצת הפילנתרופים וראיינו אותם. איסוף הנתונים נערך בחודשים ינואר  2007  - מרס 2008. סך הכול השתתפו במחקר 79 גברים ונשים.    

מאפייני המשתתפים במחקר

  • 27%  מן המשתתפים הם נשים ו - 73% הם גברים.
  • הגיל הממוצע של המשתתפים הוא  56 (סטיית תקן 11.4)  כאשר טווח הגילים נע בין 31 ל- 83.
  • 67% מן המשתתפים במדגם הם ילידי ישראל. מקרב העולים, 16% הם  ילידי צפון אמריקה, 10% הם ילידי אירופה ו-5% הם ילידי אסיה וצפון אפריקה.
  • כל המשתתפים במחקר הם יהודים. פילנתרופים מוסלמים או נוצרים לא נכללו במדגם. מידת הדתיות של הנחקרים מגוונת: 53% הם חילונים, 26% הם מסורתיים ו-19% דתיים.
  • רמת ההשכלה של הנחקרים היא גבוהה: 90% הם בעלי השכלה אקדמית, ומהם 51% בעלי תואר שני או שלישי.
  • המשתתפים במחקר ממלאים תפקידים שונים במגזר העסקי. תחומי העיסוק העיקריים שלהם הם שירותים עסקיים ופיננסיים (24%), יזמות הון-סיכון (28%), טכנולוגיית מחשבים ותקשורת (16%), נדל"ן (14%) ובריאות (10%).

בממוצע, המשתתפים במחקר עוסקים בפילנתרופיה במשך 19 שנים (סטיית תקן 12.7%). הטווח הוא בין שנתיים לשישים שנה. רק 11% מן הנחקרים הם תורמים "חדשים" העוסקים בפילנתרופיה בין שנתיים לחמש שנים. רוב הנחקרים (44%) עוסקים בפילנתרופיה בין עשרים לארבעים שנה.

67%  מהנחקרים העדיפו שלא למסור פרטים על היקף נכסיהם. מבין אלה שהשיבו על שאלה זו,15% מחזיקים בנכסים ששוויים פחות ממיליון דולר; שווי נכסיהם של 19% מהמשיבים מוערך במיליון עד חמישה מיליון דולר ו-58%הם בעלי נכסים ששוויים מעל 15 מיליון דולר.

באשר להכנסה, 50%  מהנחקרים הרוויחו בין חצי מיליון למיליון דולר בשנת 2006 , 25% הרוויחו בין מיליון לחמישה מיליון דולר בשנה ו-17%הרוויחו מעל 15 מיליון דולר בשנה (70% מהמשתתפים העדיפו שלא לענות על שאלה זו).

היקף התרומות בשנת 2006

  • התרומה הממוצעת ליחיד בשנה היא 2,850,200 ש"ח (חציון התרומות הוא 662,500 ₪).
  • שיעור התרומה ביחס להכנסה: מכלל הנחקרים שהשיבו על השאלה (44%) , 53% דיווחו כי הם תורמים למעלה מ- 10% מן ההכנסה שלהם, 24% דיווחו על תרומות בשיעור של 1% - 3% מן ההכנסה ו -13% דיווחו על תרומות בשיעור של  4% -5% . שיעור התרומה הממוצעת הוא 7% מן ההכנסה (סטיית תקן 2.673).
  • כל נחקר תרם בממוצע ל-22 ארגונים  (סטיית תקן 30.1). הטווח של מספר הארגונים הנתרמים נע בין חמישה ל-120.
  • נמצא כי הוותק של התורם בנתינה פילנתרופית אינו משפיע על היקף התרומה או על שיעורה ביחס להכנסה.
  • לא נמצא קשר בין היקף התרומה ובין מספר הארגונים הנתרמים. ההיקף הכולל של התרומה אינו עולה ככל שהפילנתרופ תורם למספר רב יותר של ארגונים.

מניעים לנתינה ולעשייה פילנתרופית

  • מסורת משפחתית של תרומה ונתינה.
  • שינוי בנסיבות החיים או אירוע מכונן הדוחף למעורבות פילנתרופית.
  • תחושת אחריות של התורם לסביבתו.
  • תחושת סיפוק והנאה מהנתינה.
  • הצורך במעורבות חברתית בעִתות משבר.
  • תחושת שייכות לקהילה.
  • הרצון לקדם נושאים מסוימים
  • התחומים המועדפים לתרומה:
  • חינוך
  • רווחה
  • בריאות ומניעה
  • שינוי חברתי
  • תרבות
  • תחומים לא מועדפים:
  • ספורט
  • נפגעי טרור
  • בטיחות בדרכים
  • אמנות

קשר חיובי מובהק נמצא בין המשתנה "דת" ובין נתינה, וכן בין המשתנה "השכלה" לנתינה: ככל שהתורם הוא בעל השכלה גבוהה יותר כך גוברת נטייתו לתרום לתחום ההשכלה הגבוהה. ככל שהתורם דתי כך גוברת נטייתו לתרום לקידום תחום הדת בישראל. השפעת התרומה הפילנתרופית   76% מהנחקרים סבורים כי הנתינה שלהם יוצרת שינויים חברתיים ופוליטיים במגוון תחומים:  חיזוק המגזר השלישי, עידוד יזמות חברתית וכן השפעה על הממשלה ועל עיצוב המדיניות מציבורית בישראל. נמצאו מספר קשרים חיוביים מובהקים בין הסיבה שתיארו הנחקרים לבחירת התחום המועדף לתרומה ובין הגורם הדוחף אותם לעשייה הפילנתרופית:

  • בין הגורם הדוחף "יצירת שינוי חברתי-פוליטי" ובין הרצון לקדם תפיסות של פילנתרופיה חדשה.
  • בין אידיאולוגיה ציונית ובין הרצון לקדם את המדינה היהודית בארץ ישראל.
  • בין "פנייה מגורם חיצוני" (פנייה מפעיל בארגון חברתי, ממוסדות בקהילה, מקרוב משפחה, מעמית לעבודה) ובין ערכים דתיים, רצון לקדם תפיסת עולם דתית ותפיסת עולם חברתית של התורם.
  • בין תחושה של צורך לתרום ובין תפיסת עולם חברתית וציונית.

המחקר מלמד כי אף שהפילנתרופיה הישראלית היא ותיקה ושורשיה עוד במאות ה-19 וה-20, היא משנה את פניה וטרם התעצבה וגיבשה לעצמה דפוסי פעולה ייחודיים. יש בה תמהיל של פילנתרופים הממשיכים את הנתינה המסורתית רבת השנים שעליה התחנכו, לצד הפילנתרופיה היזמית והעסקית החדשה, שאנשיה צברו את הונם בתעשיות ההיי-טק, האלקטרוניקה, ההון-סיכון והמחשבים. זו האחרונה מביאה עמה דפוסי התנהגות חדשים, אולם הוותק של פעילותה עדיין מועט יחסית.

להורדת המחקר המלא לחצו כאן