קולקטיב אימפקט - ארבע תובנות בעקבות יישום הגישה בישראל


רקע ומטרה

Collective impact circle.png

בשנת 2011 פורסם המאמר המכונן של ג'ון קניה ומרק קרמר בכתב העת Stanford Social Innovation Review, ובו הוצגה לעולם גישת הקולקטיב אימפקט לפתרון בעיות חברתיות מורכבות (Kania & Kramer, 2011). פחות מחמש שנים עברו מאז, הגישה צברה פרסום והכרה, וכיום היא מיושמת במגוון הקשרים ותחומים במקומות שונים ברחבי העולם.

גישת קולקטיב אימפקט מעמידה הלכה למעשה מסגרת פעולה המאפשרת לבעלי עניין משלושת המגזרים לחבור יחד כדי ליצור השפעה חיובית רחבה בסוגיות חברתיות מורכבות בתחומים שונים, ביניהם חינוך, בריאות הציבור, פיתוח קהילה, סביבה, צדק ושוויון הזדמנויות. 

חברת הייעוץ FSG מובילה את הפיתוח הרעיוני של גישת הקולקטיב אימפקט ולקחה על עצמה לסייע למנהיגים בתחומים שונים ליצור שינוי חברתי רחב השפעה.  FSG היא שחקן מפתח בעולם הקולקטיב אימפקט, ולצדה פועלים כיום גופים נוספים המקדמים ומיישמים את גישת הקולקטיב אימפקט כמסגרת פעולה לפתרון שיטתי ויסודי של בעיות חברתיות מורכבות (סקירה עדכנית של הגישה ראו במסמך "קולקטיב אימפקט 2015: מבט עדכני על התיאוריה והפרקטיקה"). 

בשנת 2013 החל ארגון שיתופים לפעול ליישום גישת הקולקטיב אימפקט בישראל במהלכים ברמה הלאומית. שיתופים משמש מאז ארגון שדרה ליוזמת 5פי2, המיישמת את עקרונות הגישה בשדה החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל. צוות שיתופים מלווה גם יוזמה חדשה שתיישם את המודל ובוחן את התאמתו ליוזמה נוספת. 

למאמר המלא בקובץ PDF לחצו כאן


ניסיונו זה של צוות שיתופים שימש חומר גלם למסמך הנוכחי, שמטרתו להציע תובנות עיקריות על תהליך הפיתוח והיישום של מודל קולקטיב אימפקט בכלל ובהקשר הישראלי בפרט. תובנות אלו התגבשו הן במסגרת הלמידה המתמשכת שכרוכה בגישת הקולקטיב אימפקט, והן במסגרת תהליכי פיתוח הידע של ארגון שיתופים. הן מוצגות כאן בתקווה שיוכלו לסייע לכל מי ששוקל להשתמש במודל הקולקטיב אימפקט לפתרון בעיות חברתיות מורכבות בישראל. 

אנו מוצאים ערך רב בהצגת הדברים משום שהם מבוססים על ניסיון מקצועי עכשווי, מקומי וייחודי, ומבקשים להעלות את הסוגיות שזוהו עד כה באופן ברור כבעלות חשיבות מכרעת לניהול התהליך, בין השאר לטובת האפשרות לקבל על כך תגובות. 

ארבע תובנות של שיתופים על מודל קולקטיב אימפקט

בשלב זה אנו מבקשים להדגיש ארבע תובנות עיקריות. תובנות אלה נכתבו מנקודת מבטו של ארגון שדרה; סביר להניח שמנקודות מבט אחרות עשויות להתגלות תובנות נוספות או שונות. 

כל התובנות הן תולדה של ניתוח ולמידה שנערכו בשיתופים לתהליכי קולקטיב אימפקט בישראל בשנים האחרונות, והן מנוסחות כאן כהצעות להוספה למודל קולקטיב אימפקט המוכר כיום לשם שיפורו.    

1. שלבים מקדימים

לפעילותה הרשמית של היוזמה קודמים כמה שלבים הכרחיים שישפיעו על התגבשותה -  זיהינו והמשגנו ארבעה שלבים מקדימים קריטיים להמשך יישום היוזמה.

Stages-collective-impact.png

2. הבחנה בין מרכיבים

ההבחנה העקרונית בין מרכיבי תוכן, מרכיבי תהליך ומרכיבי תשתית במודל מסייעת להגדיר בצורה מדויקת יותר את תרומתו של כל מרכיב ואת מערכת היחסים הרצויה ביניהם.

Parts-collective-impact.png

3. מרכיב שישי

יש להוסיף מרכיב שישי למודל - מרכיב בניית האמון וגיבוש ההסכמות.

4. חיזוק קשרים

חיזוק הקשרים בין השותפים בתוך כל מגזר ומגזר מחזק ומקדם את העבודה הבין מגזרית -   תובנה זו חשובה במיוחד בתוך המגזר השלישי והחברה האזרחית. כמו כן, נראה שניתן להתאים את המודל לתהליכים חד מגזריים שמטרתם חיזוק החברה האזרחית.

קשרים ביוזמת קולקטיב אימפקט.jpg