תקציר ספר - הקרן: סיפורו של סוד אמריקאי גדול

מאמר

תקציר ספר - הקרן: סיפורו של סוד אמריקאי גדול

לוגו הארגון

התוכן בדף זה נכתב על ידי ג'ואל פליישמן


תקציר הספר נכתב כל ידי לואיס מרגוליס ביולי 2009

ספר זה מזהה ומאבחן את העוצמות והחולשות של קרנות בארה"ב כדי לקדם את תהליך התפתחותן של הקרנות הפילנתרופיות בישראל. מסמך קצר זה בא לסכם את המלצותיו העיקריות של ספר חשוב זה התומך בגופים פילנתרופיים עצמאיים וחזקים. חלקו הראשון של הספר מגדיר מהן קרנות ומהן הגישות האסטרטגיות על-פיהן הן מנוהלות. חלקו השני של הספר מתאר 12 יוזמות בעלות השפעה. החלק השלישי ממליץ על צעדים להגברת יעילותן והשפעתן של קרנות.

אף על פי שחלק מן הממצאים וההמלצות בספר עשויים להתאים ספציפית למערכת החוק והתרבות האמריקאית, רבות מן התובנות עשויות להיות אף שימושיות להדרכת התפתחותן של קרנות בישראל. כיוון שתהליך הצמיחה של קרנות ישראליות מתחיל רק עתה לתפוס תאוצה, מסמך זה יתמקד בביקורת אותה מפנה המחבר אל הקרנות, כדי שנוכל לעורר את מודעותן של קרנות ישראליות ולמנוע מהן לבצע את אותן הטעויות, ובכך לבנות סקטור עצמאי ואפקטיבי של קרנות פילנתרופיות בישראל.

הביקורות אותן מפנה המחבר כלפי קרנות

שחצנות: חשוב שנציגי הקרן יכבדו את האוטונומיה, האינטליגנציה ואת יכולת השיפוט של דורשי המענק, במקום לכפות עליהם את דעותיהם באופן חד-צדדי.

חוסר נימוס: חשוב במיוחד שנציגי הקרן יכבדו את מחויבויות הזמן של דורשי המענק ויגיבו במסגרת זמן סבירה.

חוסר נגישות: חשוב שקרנות יציגו מדיניות ברורה לגבי הגשת בקשות מענק על פי הזמנתן וכלליהן או בניגוד אליהן, וכן לגבי רצונן או חוסר רצונן להיפגש עם מועמדים.

שרירותיות: חשוב שקרנות יסבירו באופן ברור את הסיבות להחלטותיהן.

כשל בתקשורת: חשוב שהקרנות יתקשרו עם לקוחותיהן, במסגרת זמן סבירה, לכל אורך תהליך הגשת הבקשות, סקירתן ויישומן.

שמירה על המיקוד: לעתים קרובות מדי נראה כי קרנות מתעניינות יותר בתוכניות משתנות מאשר בהמשכיות ורצף (כאשר ישנה עדות לכך שהשקעה מסוימת אכן משתלמת). בהקשר זה, קרנות רבות נוטות לתמוך ביתר קלות במטרות ונושאים חדשים. יש למצוא איזון בין שתי המגמות, מכיוון שיש ביכולתן של קרנות לתמוך גם בגישות חדשות ויצירתיות.

המכשולים בדרך לתפקוד טוב יותר של קרנות

היעדר מחויבות למתן דין וחשבון: שלא כמו במקרה של מוסדות ללא כוונת רווח, חברות עסקיות, ובעלי משרות פוליטיות, לא קיימים שום מנגנוני משוב אינהרנטיים עבור קרנות. ארגונים כגון The Center for Effective Philanthropy (המרכז לפילנתרופיה אפקטיבית) החלו לעסוק בצורך החשוב בלקיחת אחריות ודיווח Accountability.

חוסר שקיפות: כיוון שקרנות אינן תלויות בבעלי מניות, המוטיבציה שלהן לחשוף ולפרסם את הצלחותיהן ואת כשלונותיהן נמוכה מאוד. העלאת המודעות של הקרנות לחשיבות השקיפות עשוייה להיות בעייתית בישראל, בשל עמדות הציבור הסותרות לגבי תפקידן של תרומות גדולות בחיים הציבוריים בארץ.

ריק אקדמי: רק בשנים האחרונות חלה בארה"ב התפתחות רצינית בהשכלה מאורגנת המבוססת על מחקר מעמיק בתחום הפילנתרופיה, לצד הכשרה סיסטמטית של אנשי מקצוע.

פגיעות פוליטית: בארה"ב הקרנות בנויות על בסיס מערכת צרה יחסית של חוקים וכללים פדרליים, הנעוצים בעיקר בעניינים של מסים וריביות תשואה. מאחר שאין להן ציבור בוחרים או נציגות פוליטית טבעית והן מחזיקות בהון משמעותי, הקרנות חשות פגיעות. מכיוון שהחוקים והכללים הנוגעים לקרנות בישראל אינם מוגדרים באופן ברור, נושא זה עשוי להיות חשוב לדיון.

מאפיינים של יוזמות כושלות

היעדר חשיבה אסטרטגית: יש צורך במודל לוגי אשר יגדיר באופן ברור את הבעיה, את האסטרטגיה או אסטרטגיות לטיפול בבעיה, יסביר כיצד אסטרטגיות אלה ישפיעו על הבעיה, והכי חשוב, כיצד ניתן יהיה למדוד השפעה זו.

היעדר שותפים מתאימים: מחוייבותם של מקבלי המענק צריכה לשקף את ערכי הבסיס שלהם ולא רק את ההזדמנות הנקרית בפניהם להשגת משאבים. עליהם להיות בעלי נסיון, ועליהם להתאים לבעלי העניין של הקרן ולשותפים פוטנציאליים אחרים לקבלת המענקים.

היעדר בעלי עניין המעורבים בקרן: בייחוד פרוייקטים השואפים לשינוי מערכתי חייבים להכיר בתפקידם של חברי הקהילה, ארגונים, עסקים, פוליטיקאים ושאר גורמים אשר הינם בעלי עניין במשאבים ובתוצאות של פעילות הקרן.

היעדר חקר שווקים הולם: חייב להיות ביקוש למה שהקרן מציעה.

מאפיינים של תוכניות רבות השפעה ושל מנהלי קרנות חזקים

המלצות המחבר באשר לעוצמותיהן של קרנות מצליחות עשויות לסייע לקרנות ישראליות במהלך פיתוח מטרותיהן, יעדיהן והמבנה הארגוני שלהן.    

מאפיינים של תוכניות רבות השפעה

מיקוד: חשוב להגביל את תחומי העניין.

יישור קו: חשוב שהן הוועד המנהל, הן צוות העובדים והן הקצאת המשאבים כולם יכוונו באופן ישיר למטרות הקרן ואסטרטגיות הפעולה שלה.

בדיקת נאותות של הבעיה המוצגת, פתרונותיה, ושל הארגונים המקבלים את המענק: חשוב שתחומי הטיפול, המשאבים הנדרשים, הסיכונים ויכולותיהם של הארגונים המעורבים יוגדרו באופן ברור.

בחירה שקולה של בעלי מקצוע כישרוניים: חשוב למצוא את האנשים הטובים ביותר להשגת מטרות הקרן.

מאפיינים של מנהלי קרנות חזקים

לקיחת סיכונים בתחום הייזמות: חשוב לחפש שינויים מערכתיים ולא רק מענה לצרכים מיידיים.

חשיבה אופורטוניסטית: חשוב לאזן מיקוד אסטרטגי מצד אחד עם ניצול הזדמנויות (טיפול ברעיון חדש או אסטרטגיה חדשה) מצד שני.

עצמאות: יש להשתמש במינוף, אם באמצעות השוואת מענקים או שיתוף פעולה בין קרנות, באופן זהיר.

בחירה וניהול יעילים של מקבלי המענק: חשוב להכיר בכך שקרנות יכולות להשפיע על מלכ"רים לא רק באמצעות הענקת מענקים, אלא מעבר לכך.

חשיבה והתחייבות לטווח הרחוק: חשוב לשקול אסטרטגיות לפיתוח יכולות וקיימות כלכלית, כגון תמיכה בהקדשות ובפעילות שוטפת.    

סיכום  

עד כה קרנות עצמאיות שיחקו תפקיד חשוב, ואף מחולל שינוי במקרים מסוימים, בארה"ב ורחבי העולם. השיעור החשוב ביותר אותו ניתן ללמוד ממחקר זה על קרנות בארה"ב, הוא זיהויים של מאפיינים ספציפיים אשר עשויים להוביל להצלחתה או לכישלונה של קרן. קרנות פרטיות ועצמאיות, ומספר הולך וגדל של וריאציות למוסד זה - כגון קרנות תורמים, קרנות סיכון חברתיות ועוד - משחקות תפקיד חשוב ב"איתגור, שינוי וחידוש" החברה. לנוכח ההתפתחות ההולכת וגדלה של הפילנתרופיה בישראל, כדאי שהפילנתרופים והקרנות הפילנתרופיות בארץ יבחנו את מאמציהם דרך עדשת הראייה של תובנות מחבר המאמר, אשר הינו איש מקצוע ואקדמיה ידוע ומוערך בתחום הפילנתרופיה.

לואיס מרגוליס הינו פרופסור לבריאות הציבור מאוניברסיטת UNC צפון קרולינה בצ'אפל היל, אשר התנדב בשיתופים בין ינואר-יולי 2009.

מקורות:   The Foundation:  A Great American Secret / Joel Fleishman  

הקרן: סיפורו של סוד אמריקאי גדול / ג'ואל פליישמן  בהוצאת Public Affairs, 2007   עמ' 357ז