מילון מושגים
ארגון תשתית
ארגון תשתית הוא ארגון המוקם במטרה לסייע לארגונים אחרים, ליתן להם שירותים כמו הדרכה, ליווי, ייעוץ וכלים, אשר ישפרו את התנהלותם ותפקודם, ויחזקו את יכולתם להגיע למטרותיהם. שני כיווני פעולה שניתן לזהות בארגוני תשתית הם סיוע בבניית תשתיות (שכן יכולתם של ארגונים לגייס אמצעים לבניית תשתיות, היא מוגבלת) וסיוע לארגונים קטנים או חדשים (שכן גופים תומכים נמנעים בד"כ מנטילת אחריות למימון מלא של גוף כלשהו, ותמיכה בארגון קטן או חדש תהיה בד"כ קטנה). מדובר בארגונים מקצועיים, המבקשים לעסוק בתחומם ולהתרחק מפעילות ציבורית-פוליטית או ייצוג עניין מסוים. בד"כ נמצא התמחות בתחום, באוכלוסיה או בסוג שירות מסוים. עלות הפעלת השירות עולה במקרים רבים על התשלום אותו נדרש לשלם הארגון המקבל אותו. מסיבה זו, רוב ארגוני התשתית נתמך ע"י קרנות או תקציב ממשלתי. דוגמאות: שתיל, המרכז למנהיגות מתנדבת, np-tech. מתוך: נ' לימור "בחינת המגזר השלישי בישראל" (2004)
ארגון שדרה
על פי מודל קולקטיב אימפקט, בראש כל יוזמה ניצב ארגון השדרה (Backbone organization). ארגון השדרה הוא למעשה "מנצח התזמורת" והמנוע אשר דוחף את היוזמה קדימה. על ארגון השידרה להיות בעל חזון, ראייה אסטרטגית ונקודת מבט על-מערכתית בכל שלבי התהליך, ולפעול כגוף נטול-אינטרסים המונחה ע"י הצלחת המשימה בלבד.
גוף מסייע - facilitator
תפקיד הגוף המסייע הוא קידום, סיוע או הקלה על תהליך השיח. הגורם המסייע משמש בתחום השיח וההידברות כאמצעי משמעותי להצלחת תהליך ההידברות. ניתן לסמן מספר מרכיבים המאפיינים ברוב המקרים את תפקיד הגורם המסייע:
- המרכיב הטכני – כולל לרוב את קביעת מקום המפגש, ארגון המפגש ותיעודו
- המרכיב התוכני – הבנה ברמה גבוהה של התכנים בהם עוסק השיח וניהול הידע – פיתוח, שימור והפצה של ידע מכין ומקדם דיון
- המרכיב התהליכי – סיוע וקידום תהליך השיח בהתאם למטרות שהוגדרו, תוך הקשבה וקריאה של המשתתפים בשיח והדינמיקה ביניהם והתערבות תהליכית בהתאם לצורך. למידע נוסף על הגוף המסייע לחצו כאן
חברה אזרחית
ההגדרה המקובלת לחברה אזרחית היא: "המרחב הפעיל שבין האזרח למדינה". החברה האזרחית היא זירה שמאופיינת בארגון, בבחירה חופשית, בעצמאות ובערכים משותפים, ושחקניה פועלים במסגרת הסדר הציבורי.
במרחב זה פועלים הארגונים ללא מטרת רווח ומתנדבים לצד הגורמים המממנים: קרנות פילנתרופיות ויזמים פרטיים המשקיעים מכספם וזמנם לקידום מטרות חברתיות.
במדינות דמוקרטיות מתקדמות נחשבת החברה האזרחית ל"רגל הרביעית של הדמוקרטיה". היא המבדילה בין מיליוני אנשים פסיביים ואדישים, לבין מאות אלפי בני אדם ומאות ארגוני מגזר שלישי שהם פעילים ואכפתיים, שסביבת חייהם חשובה להם והם מקדישים זמן, מרץ ומשאבים בעבודה לשם השפעה ושיפור חיי הכלל. החברה האזרחית מעודדת מחויבות אזרחית שמשמעותה נכונות לפעול ביחד למימוש מטרות קולקטיביות, ובזה תרומתה לערך המוסף של המדינה. למידע נוסף על חברה אזרחית לחצו כאן
השפעה - Impact
המושג השפעה מתאר למעשה את כל מה שקורה בעקבות פעולה מסוימת. בהתאם לתפיסות העכשוויות שקוראות לראות את המציאות מנקודת מבט רחבה, כלומר מעבר לגבולותיו ולקשריו הישירים של הגורם הפועל/המשפיע, כמו גם מעבר לפעולותיו המכוונות והמודעות; מקבלת גם משמעותו של המושג השפעה הרחבה ועדכון. לפיכך, בשיח העכשווי, כשאומרים "השפעה" מתכוונים לא רק למה שנהוג לתאר באמצעות המונחים תוצאה, תוצר או תפוקה, אלא למכלול של מקרים, תופעות ותהליכים שהם מעבר לכך.
חשוב להבין אם כן, כי השימוש במושג השפעה מבוסס כיום על התבוננות רחבה מעבר לגבולות ההתרחשות הנקודתית, המיידית והמקומית. כלומר התבוננות ארוכה ורחבת טווח, הן על פני ציר הזמן, הן על פני ציר המרחב, ומעבר לשני אלו גם יחד. למידע נוסף על השפעה לחצו כאן
השפעה חברתית - Social impact
השפעה חברתית ממקדת את הדיון על המשמעות והתוצרים של כל פעולה בממד החברתי על מגוון היבטיו.
בהיבט הארגוני, הדיון על השפעה חברתית מכוון זרקור לארגונים שפעולתם מיועדת לייצר שינוי חברתי, כלומר שהם אינם פועלים רק במטרה לייצר או להגדיל הון ונכסים. כיום כבר ברור כי ארגונים אלו, שהם "לא למטרת רווח", אינם נקראים כך משום שהם לא מעוניינים להרוויח, או להצליח, במונחים עסקיים, אלא משום שהם מעוניינים לעשות את כל אלה ועוד. כלומר שהם מכוונים לכך שפעולותיהם יניבו תוצרים נוספים מלבד רווחים כספיים. במילים אחרות, ארגונים חברתיים מכוונים ליצירת השפעה מסוג נוסף, שהיא למעשה השפעה חברתית (Forces for Good, 2012, p. 6).
כפי שתיארנו כבר בעבר, מושג זה הפך בשנים האחרונות שגור ורווח בחברה האזרחית ובארגוני המגזר השלישי וגם כאמור אצל שותפיהם מהמגזרים האחרים. נדמה שכולם רוצים "להוביל השפעה" או להשיג "השפעה חברתית רחבה" ובאמצעותה לייצר "שינוי חברתי משמעותי ובר קיימא". עם זאת, לא תמיד ברור מה אומרות המילים האלו בפועל. בין השאר מכיוון שמדובר במושגים חמקמקים שיש להם הגדרות רבות המתקיימות במקביל: יש המתייחסים לשינויים החברתיים שארגון חברתי מקדם, בעוד אחרים מדגישים את התועלות שהארגון מביא, וגם לא במודע ובמכוון. כך או כך, הטענה הרווחת והמקובלת ביותר בעולם ובישראל כיום היא כי השפעה חברתית היא התוצר החברתי הרחב ביותר למענו פועל הארגון, כפי שהדברים נראים לא רק מנקודת המבט הספציפית של הארגון אלא מנקודת מבט רחבה, של השדה הרחב בתוכו הוא פועל. השפעה חברתית אם כן גם היא בהגדרתה רחבה ומתמשכת, ונוגעת לא רק בקהלי היעד של הארגון, אלא גם באחרים שמושפעים ממהלכיו באופן עקיף לכאורה. למידע נוסף על השפעה חברתית לחצו כאן
השפעה חברתית משותפת הינה כלל השינויים המתרחשים בעקבות פעילות משותפת של מספר שחקנים, בשדה חברתי מסוים.
ערך מלא - full value
יש מי שמעדיפים להשתמש במושג "ערך שלם" Full Value לתיאור מכלול ההשפעות החברתיות של ארגון, במובן של "מלוא השווי של עבודת הארגון". השימוש במושג זה מבוסס על הרעיון שהשפעה חברתית באה לידי ביטוי ואף נמדדת בערכים values שהארגון חורת על דגלו ואותם הוא רוצה לקדם. הערך השלם אם כן הוא סך התרומה שארגון מייצר בעולם, כפי שהיא נמדדת על ידי סיכום/חיבור כלל ההשלכות וההשפעות של הארגון על כל מי שמעורב בפעילותו או מושפע ממנה: במכוון או שלא, בצורה שלילית או חיובית, בטווח הקרוב, הבינוני או הרחוק. תפיסה זו שמייצג למשל ארגון ה-NCVO, מיושמת הלכה למעשה על ידי מדידת התועלות שהארגון מייצר, לצד שביעות הרצון שהוא משיג, הן בקרב אוכלוסיות היעד אליהן הוא מכוון, והן בקרב בעלי עניין שמושפעים מפעולתו, גם אם אלה אינם מוגדרים כאוכלוסיית יעד מכוונת. לשיטתם, זיהוי ההשפעות של הארגון תוך בחינת ארבע קטגוריות אלו (תועלות ושביעות רצון אצל קהלי יעד מכוונים ובעלי עניין שלא התכוונו אליהם) מהווה את התשתית ליצירת מפת ההשפעה שלו. בהתאם לממצאי המפה, יכול הארגון לתכנן את המשך פעולתו ולכוון למקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי גבוה, ומכאן גם השפעה חברתית רחבה. למידע נוסף על ערך מלא לחצו כאן
מרחבי השפעה
מרחב להשפעה חברתית הוא אסטרטגיה להובלת שינוי חברתי. המרחב הוא מסגרת פעולה חדשנית למנכ"לי ארגונים חברתיים, להובלת השפעה חברתית רחבה בשדה החברתי המשותף לפעילותם. הנחת העבודה היא כי מסגרת פעולה משותפת ומשמעותית של מגוון גורמים מובילים המעורבים בתחום חברתי מסוים תקדם השפעה חברתית רחבה (Social Impact). למידע נוסף על מרחבי השפעה לחצו כאן
ניהול חברתי
אשכול מקצועות המשלב בין הידע, המיומנויות והערכים של מקצוע הניהול הכללי לבין תפיסות העולם, האסטרטגיות והמשימות העומדות בפניהם של מנהלות ומנהלים בארגוני מגזר שלישי. בין מקצועות הניהול החברתי – מנכ"ל חברתי/ת, יזם/ת חברתי/ת, מנהל/ת השקעה חברתי/ת וכדו'. למידע נוסף על ניהול חברתי לחצו כאן
קולקטיב אימפקט
מודל קולקטיב אימפקט (collective impact) מבוסס על גישה חדשנית הטוענת שלצורך פתרון בעיה חברתית מסוימת נדרשת הסכמה, מחוייבות, פעולה והערכה משותפת של גורמים ממגזרים שונים. הגישה טוענת שפתרון בעיות חברתיות מורכבות אינו מצוי בפעילותו של ארגון אחד ולכן יש צורך בשיתוף פעולה לטווח ארוך בעל מאפיינים ייחודיים. השותפים ביוזמה להשפעה קולקטיבית מסכימים על מהות הבעיה, פועלים בנפרד אך מתוך תיאום מתמשך ומשתמשים במערכת מדדים משותפת למדידת השפעתם.
את היוזמה מנהל ארגון תומך הדואג כי כל הגורמים יפעלו במסגרת כללי היוזמה. הפתרונות והמשאבים שבהם משתמשים השותפים ביוזמה אינם נקבעים מראש, אלא מתגלים עם הזמן והגישה כולה מאפשרת פעילות גמישה ודינמית, המשתנה לפי הצרכים בשטח. למידע נוסף על קולקטיב אימפקט לחצו כאן
שולחנות עגולים
השולחנות העגולים לשיח בין מגזרי מאפשרים שיח מורכב בין גורמים מגוונים ממגזרים שונים. אלו מסייעים כבסיס לקידום סוגיות מנקודות מבט מגוונות, בגיבוש והטמעה של מדיניות וביצירת תרבות של פתיחות, תרומה ושיתוף. השולחנות העגולים הינם חלק ממגמה לשימוש הולך וגובר בתהליכי שיח בין מגזרי בתוך הממשלה, בין היתר, בעקבות החלטת הממשלה מס' 3190. למידע נוסף על שולחנות עגולים לחצו כאן
שיח בין מגזרי
שיח בין-מגזרי (בין ממשלה, חברה אזרחית ומגזר עסקי) נובע מנקודת הנחה כי בעיות ציבוריות רבות מתאפיינות במורכבות בין-מגזרית. השיח מתאפיין במאמץ משותף של גורמים משלושת המגזרים לצורך הגדרת הבעיות, גיבוש פתרונות ויישומם. למידע נוסף על שיח בין מגזרי לחצו כאן