אלכ''רים בישראל: תמיכות והטבות כספיות בהשוואה לנטל המס
(תקציר המסמך, מאת ד"ר ניסן לימור, התפרסם במקור באתר "הזווית השלישית", 9.11.2013)
במסמך שהתפרסם לאחרונה על ידי מרכז המידע והמחקר בכנסת, שכותרתו "ארגונים ללא כוונת רווח בישראל: תמיכות והטבות כספיות בהשוואה לנטל המס", מוגש לקורא תקציר הסדרי המס החלים על ארגונים ללא-כוונת-רווח (מלכ"רים), לצד ניתוח המס המשולם על ידם בהשוואה להטבות המס הניתנות להם. עיון במסמך זה חוזר על מה שנטען, לא אחת בעבר - ארגוני החברה האזרחית משלמים מס הרבה מעבר להטבות המס והתמיכות הניתנות להם!
מגזר זה הפועל בעיקרו למתן מענים לצרכים חברתיים ולהקלת מצוקות, נתון למשטר מס הפוגע במשאביו ומפחית את יכולותיו לתת מענים לאוכלוסייה הנזקקת. מצב זה אינו קיים במדינות המערב, בהן המדינה מסייעת בתקצוב ישיר ובהטבות מס, במטרה לעודד ולהרחיב את הפעילות האזרחית למען הזולת הנצרך. קשה להבין מדיניות זאת דווקא בישראל בה הפערים החברתיים גדלים משנה לשנה.
פטורי והטבות המס לעניין ארגוני החברה האזרחית, נחלקים לפטורים ולהטבות לארגונים ולהטבות מס לתורמים. פטורים והטבות אלה מצויים בשני חוקים עיקריים: מס הכנסה ומס ערך מוסף (קיימת גם הטבה מסוימת במיסוי מקרקעין). פקודת מס הכנסה פוטרת מלכ"רים ממס על הכנסתם. למעשה, אין בכך כל הטבה. ממילא מי שאינו מרוויח אינו חייב במס. מכאן ברור גם מדוע בפרסומי מינהל הכנסות המדינה הדנים על הטבות המס הניתנות על ידי המדינה, בפסקה הנוגעת לעניין זה נכתב "אפס" (ראו דוח שנתי של מינהל הכנסות המדינה, פרק ד' - תחזית הטבות מס לשנים 2012-2011, עמ' 87). כלומר, מתוך הסך הכולל של הטבות מס, המסתכם ב-39.6 מיליארד ₪ (17% מהכנסות המדינה, שהם 4.3% מהתוצר הלאומי), חלקם של המלכ"רים הוא - 0!
מערכת היחסים בין האלכ"רים ומערכת המיסוי בישראל
מס הכנסה פטור ממס הכנסה למוסד ציבורי עבור פעילות ישירה והכנסות משניות (סעיף 9(2)) מס של 90% מהוצאות עודפות (לא ניתן לניכוי, קיזוז או ניכוי) (סעיף 3 (ז)) זיכוי בשל תרומה (סעיף 46) מס ערך מוסף מס על שכר 7.5% אי-קיזוז תשומות על הכנסות תשלום מס עסקאות - תשלום מע"מ במקום נותן השירות (תקנה 6א') תשלום מס עסקאות על רכישת מקרקעין ברכישה מאדם פרטי, מלכ"ר או מוסדר כספי מיסוי מקרקעין מכירת זכות במקרקעין למדינה או לרשות מקומית או לקק"ל או קרן היסוד, ללא תמורה פטורה ממס (סעיף 60) מכירה למלכ"ר פטורה ממס (סעיף 61 (א)) פטור ממס שבח - במכירת זכות במקרקעין היקף הפטור כפוף לתקופת הבעלות (סעיף 61 (ב)) פטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים שהתקבלה בירושה כפוף לתנאים (סעיף 49ב (6)) הנחה במס רכישה - מלכ"ר חייב במס בשיעור של 0.5% משווי המקרקעין (תקנה 9) |
משמעות המיסוי על מלכ"רים באמצעות מס ערך מוסף, לא רק שמהווה את הנטל המרכזי, היא מעוררת גם שאלה עקרונית של דרך השימוש במס זה כלפי ארגוני החברה האזרחית. מס ערך מוסף מכיר בשני סוגי שחקנים: האחד - מי שנמצא בתהליך הייצור והשיווק; השני - הצרכן הסופי. מי שנמצא בתהליך הייצור והשיווק, גובה מע"מ מלקוחותיו, משלם מע"מ עבור קניותיו ומקזז את המע"מ ששילם מהמע"מ שגבה. הצרכן הסופי, משלם מע"מ, אינו רשאי לגבות מע"מ ואינו יכול לקזז את המע"מ ששילם.
לטענת רשות המסים, מלכ"ר, כמו לכל ארגון אחר יש ערך מוסף הנוצר עקב פעילותו. כיון שקיים קושי למדוד את הערך המוסף של המלכ"ר, נקבע כי עלות השכר תשמש כמדד לערך המוסף ועל הוצאה זאת ישולם המס - מס השכר. גישה זאת מעוררת שתי שאלות: האחת - מדוע מוגדר המלכ"ר בשונה מהצרכן הסופי שהמשלם את מלוא המע"מ ואינו מזדכה; השנייה - גם אם המלכ"ר מוגדר כבעל ערך מוסף ונדרש לשלם מס שכר, מדוע לא מתאפשר החזר מע"מ על קניות? אין צורך להרחיק בחשיבה. התשובה פשוטה - אי גביית מס השכר או מתן אפשרות להחזר מע"מ ששולם, פירושו הקטנת הכנסות המדינה.
סוגיית מס השכר מעוררת תהיה נוספת - עם חקיקת חוק מע"מ, היה שיעור המע"מ 8% ושיעור מס השכר - 3%. כלומר, מס השכר היה 37.5% מהמע"מ. כיום, כאשר המע"מ הוא 18% ומס השכר הוא 7.5%, היחס בין המע"מ למס השכר הוא 42%. בעבר הגיע היחס בין השניים ל-50% ויותר. על בסיס מה חושב היחס בין המע"מ למס השכר? לכך, אין מענה בכתובים או בדברי הסבר כלשהם. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי עלות השכר במלכ"רים נעה בשנים הארונות בין 38% ל-39%. אי-זמינותם של הסברים לגבי החיוב במס, אי התרת ההחזר על מס ששולם ושיעורי המס, מעידים על היעדרה של מדיניות ציבורית ברורה בסוגיית מיסוי מלכ"רים.
הדיון בשאלות העולות בהקשר של מע"מ, מתגמד לעומת הסכומים בהם מדובר - 2.75 מיליארד ₪!
מצב דומה של מיסוי לא ראוי היה בעבר לגבי מס המעסיקים, מס ישן משנות ה-70 של המאה הקודמת שבוטל לגבי כלל מגזרי המשק ונותר רק על מגזר מלכ"רים בוטל בשנת 2007, בעקבות המלצות ועדת ארידור (2006), שעסקה בנושא המדיניות הממשלתית כלפי ארגוני החברה האזרחית. ביטול מס המעסיקים על המלכ"רים היה סילוק השריד האחרון ממדיניות מיסוי של העבר.
עיון מעמיק בכל סוגיות המס, לרבות הסדרי הטבות המס לתורמים שאין להם אח ורע במדינות ה-OECD (הסדרים שזכו לביקורת בית המשפט העליון), היעדרם של דברי הסבר והבהרות על סוגי המס ומשמעותיהם מעוררים תהיות רבות. תמונה דומה עולה גם מעיון בדוחות של כל הוועדות שעסקו בנושאי מיסוי בעשורים האחרונים אשר נמנעו מלדון לגופו של עניין במיסוי מלכ"רים. הגיעה העת שממשלת ישראל תמנה ועדה ציבורית שתדון באופן ישיר במכלול נושאי המיסוי, הקלות והטבות המס לארגוני החברה האזרחית ולתורמיהם. ארגונים אלה תורמים למדינה ולחברה, הם ראויים לעידוד ולתמיכה בפעילותם ואין זה מן הראוי שישמשו פרה חולבת להעשרת אוצר המדינה.
******
ד"ר ניסן לימור, חבר סגל במרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה; יו"ר המכון לאחריות אזרחית, המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה; עמית מחקר בכיר ויו"ר פורום ון ליר למגזר השלישי, מכון ון ליר בירושלים.
למסמך המלא: "ארגונים ללא כוונת רווח בישראל תמיכות והטבות כספיות בהשוואה לנטל המס", לחץ/י כאן
פריטים קשורים
מדריכים וכלי עזר באוגדן- מאגר מידע של מנהיגות אזרחית לקשרי עמותות וממשל, בנושאים: