השפעה חברתית
השפעה חברתית (Social Impact) ממקדת את הדיון על המשמעות והתוצרים של כל פעולה בממד החברתי על מגוון היבטיו.
בהיבט הארגוני, הדיון על השפעה חברתית מכוון זרקור לארגונים שפעולתם מיועדת לייצר שינוי חברתי, כלומר שהם אינם פועלים רק במטרה לייצר או להגדיל הון ונכסים. כיום כבר ברור כי ארגונים אלו, שהם "לא למטרת רווח", אינם נקראים כך משום שהם לא מעוניינים להרוויח, או להצליח, במונחים עסקיים, אלא משום שהם מעוניינים לעשות את כל אלה ועוד. כלומר שהם מכוונים לכך שפעולותיהם יניבו תוצרים נוספים מלבד רווחים כספיים. במילים אחרות, ארגונים חברתיים מכוונים ליצירת השפעה מסוג נוסף, שהיא למעשה השפעה חברתית (Forces for Good, 2012, p. 6).
כפי שתיארנו כבר בעבר, מושג זה הפך בשנים האחרונות שגור ורווח בחברה האזרחית ובארגוני המגזר השלישי וגם כאמור אצל שותפיהם מהמגזרים האחרים. נדמה שכולם רוצים "להוביל השפעה" או להשיג "השפעה חברתית רחבה" ובאמצעותה לייצר "שינוי חברתי משמעותי ובר קיימא". עם זאת, לא תמיד ברור מה אומרות המילים האלו בפועל. בין השאר מכיוון שמדובר במושגים חמקמקים שיש להם הגדרות רבות המתקיימות במקביל: יש המתייחסים לשינויים החברתיים שארגון חברתי מקדם, בעוד אחרים מדגישים את התועלות שהארגון מביא, וגם לא במודע ובמכוון.
כך או כך, הטענה הרווחת והמקובלת ביותר בעולם ובישראל כיום היא כי השפעה חברתית היא התוצר החברתי הרחב ביותר למענו פועל הארגון, כפי שהדברים נראים לא רק מנקודת המבט הספציפית של הארגון אלא מנקודת מבט רחבה, של השדה הרחב בתוכו הוא פועל. השפעה חברתית אם כן גם היא בהגדרתה רחבה ומתמשכת, ונוגעת לא רק בקהלי היעד של הארגון, אלא גם באחרים שמושפעים ממהלכיו באופן עקיף לכאורה.
ג'ון קניה ומרק קרמר במאמרם פורץ הדרך משנת 2011 הציעו להבחין בין השפעה מבודדת (isolated impact) להשפעה חברתית/משותפת (collective impact) והניחו בכך את התשתית לגישה שאומצה במהרה תחת השם "קולקטיב אימפקט", ומיושמת גם בארץ תחת שם זה ולא רק על ידי שיתופים (ראו למשל גיליון מס' 15 של כתב העת "עט השדה" מחודש מרץ 2015). גישה זו מבוססת על ההבנה כי השפעה חברתית היא כאמור, השפעה חוצת גבולות החורגת מעבר לתחומו של הארגון היחיד, ולכן היא מחייבת שיתוף פעולה של הארגון עם שחקנים נוספים הפועלים באותו שדה ו/או קשורים בו.
את נקודת המוצא להגדרת ההשפעה החברתית כפי שהיא נתפסת על ידינו כיום אפשר לראות בניסוח שהציעו יחידת הבוגרים של מכון מנדל בסקירה שפרסמו. לשיטתם השפעה חברתית היא ערך חברתי או ציבורי, מדיד וארוך טווח, הבא לידי ביטוי בייעוד הארגון כפי שזה מוצג בהצהרת המשימה שלו. הגדרה זו קשרה את ההשפעה החברתית של ארגון לערכיו המוצהרים, ואפיינה אותה כבעלת משמעות בטווח הארוך וכניתנת למדידה (בין השאר בעקבות המודל שהציעו קניה וקרמר לעיל). מבט נוסף מלמד כי ההשפעה החברתית כאן היא למעשה ערך שאותו הארגון רוצה לקדם. אולם מכיוון שבין הצהרת הכוונות והמאמצים שמושקעים במימושן לבין המתרחש במציאות עובר יותר מקו ישר אחד כידוע, נדמה שנכון יותר להגדיר את המושג לא רק ביחס לארגון ומטרותיו, אלא גם ביחס לשינויים שהתרחשו בפועל בזכותו או בגללו.
בהקשר זה עולה ההגדרה שמציעים (Epstein & Yuthas 2014) המתמקדת ב-"שינויים שנוצרו כתוצאה מן הפעילויות וההשקעות של הארגון". המונח השקעות מבטא כאן את מכלול המשאבים שהארגון ואנשיו משקיעים לטובת יצירת השינוי החברתי הרצוי, ובתוך כך זמן, מומחיות, קשרים, נכסים פיזיים וכמובן כסף בין אם זה הושקע, נתרם או הולווה לטובת השינוי החברתי הרצוי. עוד מבחינים חוקרים אלו בין שינויים שמתרחשים בתוך החברה במובן של society לעומת הסביבה במובן של environment .
בקבוצה הראשונה הם כוללים השפעות חברתיות שקשורות לסוגיות של שוויון, בריאות, תזונה, עוני, בטחון, צדק, ואיכות חיים. בקבוצה השנייה הם כוללים סוגיות של שימור, אנרגיה, פסולת, בריאות סביבתית, דלדול משאבים ושינויים אקלימיים. בכל התחומים הללו הם מציעים למדוד את השינוי שהתרחש בעקבות הפעילויות וההשקעות של הארגון, בין אם היו מכוונים או בלתי מכוונים, חיוביים או שליליים. תוצאה זו תלמד על ההשפעה החברתית שיש לארגון לשיטתם, או כפי שהם קוראים לזה "השפעות חברתיות" social impacts בלשון רבים.
לעומתם, יש שמעדיפים להשתמש במושג "ערך שלם" Full Value לתיאור מכלול ההשפעות החברתיות של ארגון, במובן של "מלוא השווי של עבודתו". כלומר סך התרומה שהוא מייצר לעולם, אותה אפשר למדוד על ידי חיבור כל ההשלכות וההשפעות של הארגון על כל מי שמעורב בפעילותו או מושפע ממנה, בין אם במכוון, או שלא, בצורה שלילית או חיובית, בטווח הקרוב, הבינוני או הרחוק. השימוש במושג זה מבוסס על הרעיון שהשפעה חברתית באה לידי ביטוי ואף נמדדת בערכים values שהארגון חורת על דגלו ואותם הוא רוצה לקדם, ומנגד שערכים יכולים לשמש לטובת הערכת ההשפעה של ארגון במובן של זיהוי הערך השלם והרחב של עבודתו.
תפיסה זו שמייצג למשל ארגון ה- NCVO, מיושמת על ידי מדידה של כל התועלות שהארגון מייצר, ושביעות הרצון שהוא משיג, הן בקרב אוכלוסיות היעד אליהן הוא מכוון, והן בקרב בעלי עניין שמושפעים מפעולתו, גם אם הם אינם מוגדרים כאוכלוסיית יעד מכוונת. לשיטתם, זיהוי ההשפעות של הארגון תוך בחינת ארבע קטגוריות אלו (תועלות ושביעות רצון אצל קהלי יעד מכוונים ובעלי עניין שלא התכוונו אליהם) מהווה את התשתית ליצירת מפת ההשפעה שלו. מפת ההשפעה בשיטה זו, היא כלי שימושי בעזרתו ניתן לראות היכן הצליח הארגון ליצור ערך חיובי והיכן עליו לשפר ביצועיו. בהתאם לממצאי המפה, יכול הארגון למעשה לתכנן את המשך פעולתו ולכוון למקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי גבוה, ומכאן גם השפעה חברתית רחבה.
לסיכום אפשר לומר כי ארגוני מגזר שלישי, אשר פועלים כדי ליצור שינוי חברתי חיובי, יוצרים הלכה למעשה שינויים נוספים מעבר לשינויים אליהם כיוונו מראש. סך ההשפעה החברתית שלהם כוללת אם כן את כל השינויים הללו יחד: כאשר הכוונה היא לא רק לשינויים שנמדדים ביחס לארגון ומטרותיו, אלא לכל מה שהתרחש בפועל, בזכותו, או בגללו. בתוך כך נמצאים גם כל השינויים הנובעים רק מעצם נוכחותו בשטח, כל פעולותיו כמובן, וגם כל ההשלכות של החלטותיו להימנע מפעולה.
מכיוון שבעת הנוכחית, המובן מאליו בשדה החברתי הוא ששותפויות הן צורת הפעולה ההגיונית והראויה, בעיקר כי הן מאפשרות למקסם השפעה, הרי שההתפתחות הטבעית לכאורה מובילה אותנו לעבר דיון בתיאוריה ובפרקטיקה של המושג "השפעה חברתית משותפת".