מודל לדירוג ולבחירה בין השקעות חברתיות
תקציר
משקיעים שבוחנים השקעה במיזמים כלכליים צריכים לדרג אותם על מנת לבחור את אלה שבהם ירצו להשקיע. בתחום המימון קיימים כלים ושיטות חישוב שמאפשרים לבצע את הדירוג הזה. באופן כללי הכדאיות של ההשקעה נבחנת באמצעות השוואה בין ההשקעה הנדרשת לתועלת הכלכלית )המהוונת( שצפויה ממנה בעתיד.
קרנות ממשלתיות ופרטיות שמשקיעות במיזמים חברתיים מתמודדות גם הן עם השאלה כיצד לדרג את המיזמים שמוצעים להם. הקרן צריכה לבחור את אותם פרויקטים שבהם היא תעדיף להשקיע מתוך מספר רב של הצעות. הדרך התיאורטית המוצעת לביצוע דירוג כזה היא באמצעות היחס בין התועלת החברתית מהמיזם לעלותו.
במידה וניתן לכמת ולחשב את התועלת החברתית שנובעת מהמיזם, אזי היחס בין תועלת זו לעלות הפרויקט מבטא את מידת הכדאיות שלו. הפרויקט בעל יחס תועלת לעלות גבוה יהיה עדיף על פרויקט בעל יחס תועלת לעלות נמוך. אולם במציאות חישוב התועלות שנובעות מפרויקטים חברתיים הוא קשה ובמקרים רבים איננו אפשרי בכלל, ולפיכך השימוש המעשי ביחס של תועלת לעלות הוא מוגבל.
מאמר זה מציג שיטת דירוג שבה קריטריון ההחלטה הוא תועלת לעלות יחסית. הרציונל של השיטה הוא שכאשר אנו בוחרים בין מספר פרויקטים חישוב הערך האבסולוטי של התועלת החברתית איננו הכרחי, מכיוון שלצורך הבחירה מספיק לדעת רק את הדירוג היחסי בין התועלות החברתיות של המיזמים השונים.
הכותב הוא כלכלן שמתמחה בניהול כלכלי ופיננסי של ארגונים חברתיים, ומרצה בתחום זה בתוכניות מ.א. לניהול מלכ"רים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון.
פרטים נוספים
גוף המאמר
