חשיבה תוצאתית: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 13: | שורה 13: | ||
|Topics=השפעה | |Topics=השפעה | ||
|Categories=קולקטיב אימפקט,שינוי מערכתי,חשיבה תוצאתית | |Categories=קולקטיב אימפקט,שינוי מערכתי,חשיבה תוצאתית | ||
|Credit=צוות שיתופים | |Credit=צוות שיתופים | ||
|popup_text=חשיבה תכנונית במהותה, השמה דגש על הגדרת מטרות ויעדים מדידים ועמידה בהם | |popup_text=חשיבה תכנונית במהותה, השמה דגש על הגדרת מטרות ויעדים מדידים ועמידה בהם | ||
}} | }} |
גרסה מ־22:12, 6 ביוני 2021
חשיבה תוצאתית הנה חשיבה תכנונית במהותה, אשר שמה דגש על הגדרת מטרות ותוצאות כבר בתחילת דרכם של פרויקט, מיזם או מהלך משותף.
כיום, קיימת דרישה הולכת וגוברת מצד מקבלי החלטות, מנהלים, אנשי מקצוע, פילנתרופיה והציבור הרחב לבחון את האפקטיביות של ארגונים ומהלכים הפועלים ליצור שינוי חברתי כמו גם דרישה לשקיפות ואחריותיות (Accountability) מצד ארגונים אלו.
השגת המטרות ובחינת התוצאות מתבצעת על ידי מדידת תוצאות המספקת אפשרות להערכת המידה שבה הושגו ולבחון את אופן השפעתם החברתית בהתבסס על נתונים וראיות. מודל קולקטיב אימפקט למשל מבוסס על עקרונות של חשיבה תוצאתית וקבלת החלטות מבוססת נתונים, שבלעדיהם לא ניתן יהיה להגיד לתוצאות מדידות ולהשגת שינוי בר-קיימא.
מושגים קשורים לחשיבה תוצאתית שנהוג להשתמש בהם בהקשרים שונים הוא "פעולה מבוססת נתונים" או באנגלית: Data-based operation / Data-based management evidence based