מדידת השפעה
בהשראת גישות המקדמות חשיבה תוצאתית, ואל מול מגמות נוספות בעולמות ההשפעה החברתית המשותפת, צמחה בעשורים האחרונים התפיסה כי חייבת להיות דרך מוסכמת ומקובלת להצגה מוכחת של הצלחות בשדה החברתי, כלומר להערכה של כלל השינויים המתרחשים בעקבות פעולות שמכוונות להשגת מטרות חברתיות. הערכה זו מבוססת על תצורות שונות של מדידה, והיא חיונית כדי לבחון אם פרויקטים אכן השיגו את מטרותיהם החברתיות המבוקשות, וכדי לשכלל את דרכי הפעולה.
אחת המגמות המרכזיות שתורמות לחיפוש אחר דרכים מתאימות למדידת השפעה, קשורה לשינויים שחלו באופייה של המערכת הפילנתרופית אשר פיתחה בעשורים האחרונים ראייה כמו-עסקית של משקיעים המבקשים החזר השקעה ואף רווח ממשי להשקעתם. גם משקיעים פילנתרופיים אשר תורמים ללא שאיפה לקבלת החזר כספי בהכרח, מבקשים כיום לדעת יותר על מידת ההצלחה והיקף ההשפעה של תרומתם. מכיוון אחר, גם הציבור הרחב מגביר את לחצו על ארגוניים חברתיים לעמוד בסטנדרטים של הערכה ומדידה להישגי פעולתם. בין השאר כדי להעריך האם כספי ציבור שהושקעו בתהליך הושקעו ונוהלו כהלכה.
בחינה של התפתחות הגישות והכלים בתחום מדידת השפעה מצביעה על אימוץ של חשיבה חדשנית בתחום. אך עדיין מרבית הכלים הקיימים בוחנים תפוקות ותהליכים באופן נקודתי ונמשך החיפוש אחר מתודולוגיה שיטתית כוללת למדידת האימפקט.