משילות משלבת: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 2: | שורה 2: | ||
|content=מושג המשילות עובר תמורות רבות בשנים האחרונות. המצב הכלכלי בעולם, התעצמות החברה האזרחית, הדיגיטציה והחיבוריות, הרצון של מדינות ללמוד מתוך הידע והמשאבים של ארגוני החברה האזרחית ולהיעזר בהם, והתעוררות הקול האזרחי במסגרת מחאות חברתיות שונות - כל אלה הביאו משלהי המאה ה-20 להבנה שהשלטון אינו מסוגל לתת פתרון בלעדי לכל צרכי האזרח וציפיותיו, ויצרו מגמה של בחינה מחדש את יחסי ממשלה-חברה אזרחית בכלל, ושל אופני ההסדרה והשכלול של היחסים בפרט. | |content=מושג המשילות עובר תמורות רבות בשנים האחרונות. המצב הכלכלי בעולם, התעצמות החברה האזרחית, הדיגיטציה והחיבוריות, הרצון של מדינות ללמוד מתוך הידע והמשאבים של ארגוני החברה האזרחית ולהיעזר בהם, והתעוררות הקול האזרחי במסגרת מחאות חברתיות שונות - כל אלה הביאו משלהי המאה ה-20 להבנה שהשלטון אינו מסוגל לתת פתרון בלעדי לכל צרכי האזרח וציפיותיו, ויצרו מגמה של בחינה מחדש את יחסי ממשלה-חברה אזרחית בכלל, ושל אופני ההסדרה והשכלול של היחסים בפרט. | ||
לצד זאת, משילות משותפת היא תפיסה שהופיעה בעשורים האחרונים התופסת את מקומן של שיטות לעומתיות וניהוליות לקביעת מדיניות ויישומה. המשילות | לצד זאת, משילות משותפת היא תפיסה שהופיעה בעשורים האחרונים התופסת את מקומן של שיטות לעומתיות וניהוליות לקביעת מדיניות ויישומה. המשילות המשותפת מפגישה בעלי עניין מהמגזר הפרטי, הציבורי והחברתי בפורומים משותפים עם רשויות מנהל ציבורי לשם קבלת החלטות מוכוונות קונצנזוס. משילות משותפת היא גישה העוסקת ב[[שיח בין מגזרי - הגדרה|שיתוף פעולה בין-מגזרי]] הנערך בין גופי ממשל, עסקים וארגוני [[חברה אזרחית]] שונים. ניתן לראותה כמודל של קבלת החלטות וניהול מדיניות ציבורית ברמת הממשל המרכזי או המקומי, ועיקרו שילוב של גורמים נוספים על ידי הריבון בעיצוב החלטות מדיניות. | ||
המשילות | המשילות המשותפת מבטאת את המודעות והרצון של הממשל למגבלת הידע והכוח הנתונים לו ובתגובה מאפשרת לארגוני החברה האזרחית להציג את האינטרסים והצרכים של הציבור, להיות שותפים ביצירת אסטרטגיה כוללת ולהציע מענים ופתרונות חדשניים וטובים יותר לבעיות ולצרכים. | ||
ערכים מובילים בשיטת משילות זו הם דיאלוג פנים אל פנים, בניית אמון ופיתוח מחויבות והבנה משותפות. משתנים שמהווים בסיס לשיתוף פעולה מוצלח כוללים היסטוריה משותפת בין הצדדים, תמריצים עניינים להשתתפות בעלי העניין ואיזון בכוחות ובמשאבים בין הצדדים. | ערכים מובילים בשיטת משילות זו הם דיאלוג פנים אל פנים, בניית אמון ופיתוח מחויבות והבנה משותפות. משתנים שמהווים בסיס לשיתוף פעולה מוצלח כוללים היסטוריה משותפת בין הצדדים, תמריצים עניינים להשתתפות בעלי העניין ואיזון בכוחות ובמשאבים בין הצדדים. |
גרסה מ־18:25, 4 בפברואר 2021
מושג המשילות עובר תמורות רבות בשנים האחרונות. המצב הכלכלי בעולם, התעצמות החברה האזרחית, הדיגיטציה והחיבוריות, הרצון של מדינות ללמוד מתוך הידע והמשאבים של ארגוני החברה האזרחית ולהיעזר בהם, והתעוררות הקול האזרחי במסגרת מחאות חברתיות שונות - כל אלה הביאו משלהי המאה ה-20 להבנה שהשלטון אינו מסוגל לתת פתרון בלעדי לכל צרכי האזרח וציפיותיו, ויצרו מגמה של בחינה מחדש את יחסי ממשלה-חברה אזרחית בכלל, ושל אופני ההסדרה והשכלול של היחסים בפרט.
לצד זאת, משילות משותפת היא תפיסה שהופיעה בעשורים האחרונים התופסת את מקומן של שיטות לעומתיות וניהוליות לקביעת מדיניות ויישומה. המשילות המשותפת מפגישה בעלי עניין מהמגזר הפרטי, הציבורי והחברתי בפורומים משותפים עם רשויות מנהל ציבורי לשם קבלת החלטות מוכוונות קונצנזוס. משילות משותפת היא גישה העוסקת בשיתוף פעולה בין-מגזרי הנערך בין גופי ממשל, עסקים וארגוני חברה אזרחית שונים. ניתן לראותה כמודל של קבלת החלטות וניהול מדיניות ציבורית ברמת הממשל המרכזי או המקומי, ועיקרו שילוב של גורמים נוספים על ידי הריבון בעיצוב החלטות מדיניות.
המשילות המשותפת מבטאת את המודעות והרצון של הממשל למגבלת הידע והכוח הנתונים לו ובתגובה מאפשרת לארגוני החברה האזרחית להציג את האינטרסים והצרכים של הציבור, להיות שותפים ביצירת אסטרטגיה כוללת ולהציע מענים ופתרונות חדשניים וטובים יותר לבעיות ולצרכים.
ערכים מובילים בשיטת משילות זו הם דיאלוג פנים אל פנים, בניית אמון ופיתוח מחויבות והבנה משותפות. משתנים שמהווים בסיס לשיתוף פעולה מוצלח כוללים היסטוריה משותפת בין הצדדים, תמריצים עניינים להשתתפות בעלי העניין ואיזון בכוחות ובמשאבים בין הצדדים.
לקריאה נוספת והרחבת הידע מומלץ לחפש במנוע החיפוש את המושג collaborative governance