שיתוף ציבור מקוון במשרדי ממשלה וגופים ציבוריים: תמונת מצב עולמית: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 18: | שורה 18: | ||
==פריטים קשורים== | ==פריטים קשורים== | ||
*[[שיתוף מקוון-מגוון: הרחבת השיח בתהליכי שיתוף ציבור מקוונים בימי משבר|שיתוף מקוון-מגוון: הרחבת השיח בתהליכי שיתוף מקוון בימי משבר]] | |||
*[[סקירה בינלאומית: תהליכי שיח ושיתוף פעולה בין-מגזרי]] | *[[סקירה בינלאומית: תהליכי שיח ושיתוף פעולה בין-מגזרי]] | ||
*[[השולחן העגול הממשקי - סיכום 3 שנים]] | *[[השולחן העגול הממשקי - סיכום 3 שנים]] |
גרסה מ־12:28, 19 ביולי 2020
סיכום ידע עדכני מהעולם על תהליכי שיתוף מקוונים במגזר הציבורי
מאז פריצתו של עידן ה-web 02 בתחילת שנות האלפיים, הפך המדיום האינטרנטי לשחקן משמעותי בקשר של ממשלות וגופים ציבוריים עם האזרח. תפיסות חדשות של ממשל פתוח ושקוף באו לידי ביטוי גם בפרקטיקות חדשות של ממשל משתף, נגישות האזרחים למידע, שקיפות ומעורבות של הציבור בקבלת ההחלטות.
התפתחות עולם ה- ICT – Information and Communication Technologies איפשרה ומאפשרת לממשלות לעצב מחדש את הזירה הדמוקרטית תוך שימוש בסביבות המקוונות, שמתאפיינות בזמינות, פתוחות לכולם, מאפשרות אינטראקטיביות ואינן תלויות במגבלות של מיקום וזמן. בין כל אלו נראה כי ניתן לאפיין את דפוסי האינטראקציה המקוונת בין הממשל לאזרחיו באמצעות שלושה מודלים כלליים:1. מודל מנהלי (Managerial Model) שמהווה בעיקר ייעול של הפרקטיקות הקיימות – משמש להעברה יעילה של מידע באופן ליניארי מהממשל לאזרח, תוך צמצום חסמי ביורוקרטיה.
2. מודל היוועצותי (Consultative Model) שמאפשר השתתפות דמוקרטית במטרה לשמוע את דעות הציבור על נושא מסוים, כדי לסייע למקבלי ההחלטות. גם מודל זה הוא לינארי מלמעלה למטה, כי הציבור משמיע את דעתו רק בנושאים שהוגדרו מראש על ידי הממשל, בצורה של משוב, סקר או התייחסות מובנית אחרת.
3. מודל השתתפותי (Participatory Model) תומך באינטראקציות מורכבות יותר ודו-כיווניות בין האזרחים לממשל, מתוך תפיסה שהידע צומח מתוך האינטראקציות בהן משתתפים אזרחים בעלי עניין משותף, כדוגמת רשתות חברתיות ופורומים
פרטים נוספים
שם המאמר: שיתוף ציבור מקוון במשרדי ממשלה וגופים ציבוריים - תמונת מצב עולמית
קרדיט: אילה הורביץ, מנהלת מדיה ואינטרנט, ד"ר מיכל רום, מנהלת מחקר ופיתוח ידע, שיתופים