חברה אזרחית
החברה האזרחית מבוססת על עקרון המעורבות הקהילתית וכוללת קבוצות, אזרחים והתארגנויות שאינם מאוגדים במסגרת עסקית או מדינתית, ופועלות לשם השגת מטרות חברתיות שונות. חברה אזרחית מפותחת כוללת ריבוי של ארגוני מתנדבים, עמותות, קהילות מאבק ופעילים אזרחיים ולצדם גורמים מממנים כגון קרנות פילנתרופיות ותורמים פרטיים.
החברה האזרחית משולה ל"רגל הרביעית של הדמוקרטיה", משום שהיא מאפשרת מימוש של ערכים דמוקרטיים כגון חופש ההתארגנות, הגבלת כוח המדינה, פיתוח מעורבות אזרחית, והעלאת נושאים שנויים במחלוקת למודעות. החברה האזרחית מבדילה בין רוב האזרחים הפסיביים במדינה, לבין מיעוט הפעילים שמקדישים זמן, מרץ ומשאבים לשם השפעה ושיפור חיי הכלל.
מרכיב בסיסי בחברה אזרחית פעילה הם ארגוני המגזר החברתי ובכלל זה ארגונים חברתיים, עמותות, חברות לתועלת הציבור (חל"צ) וכן קואליציות ופורומים משותפים של כמה מאלו החוברים יחד. ריבוי הארגונים מבטיח מגוון רחב של פעילויות, שמטרתם המשותפת היא שיפור המציאות ותרומה לחברה ולמדינה. ההתארגנויות הפועלות במסגרת החברה האזרחית קמות לשם מטרות מגוונות וביניהן הבעת רעיונות, העמדת דרישות מן המדינה, דרישת דין וחשבון מנציגי השלטון וכן השגת יעדים מסוגים שונים, כל ארגון ותפיסתו.
נהוג להתייחס לחברה האזרחית בישראל כתוססת ופעילה. לצד מעורבות רגולטורית גדולה של המדינה בהתארגנויות החברה האזרחית (חוק העמותות, ריבוי תקנות מס ועוד), הן נתמכות בין היתר על ידי משאבי המדינה, ומספקות שירותים חברתיים עבורה, דבר שמייצר מורכבות בהתנהלות החברה האזרחית.