מה בין הישרדות לבין השפעה חברתית?

מאמר

מה בין הישרדות לבין השפעה חברתית?

לוגו הארגון

המנכ"ל החברתי/ת פועל/ת בתוך מציאות ניהולית מאתגרת, המפגישה אותו/ה עם מתח בסיסי בין הצורך של הארגון בהישרדות לבין הצורך להשפיע למימוש ייעודו. המתח בין הישרדות להשפעה חברתית מפנה שאלות מורכבות למנכ"ל החברתי/ית:  מהי ליבת העשייה שלך, הישרדות או השפעה? מה חווית האנשים בארגון- הישרדות או השפעה? אילו מחירים המנכ"ל והעמותה משלמים בשביל לשרוד? אילו מחירים משלמים בשביל להשפיע? -זוהי דילמה אינהרנטית בפעילות מנהל/ת חברתי/ת ואינה פתירה.

ארגונים מטבעם חותרים להמשיך ולהתקיים לאורך זמן, שנותיהם הראשונות מאופיינות בקושי  לשרוד. בארגונים חברתיים הקושי נמשך זמן ממושך יותר ויכול לאפיין את סך הפעילות הנמשכת של הארגון- קשיים מגוונים בפיתוח משאבים, תרומות שאינן ניתנות לחיזוי וכיו"ב. כל אלו מביאים את מנכ"ל העמותה לעסוק רבות בשאלת ההישרדות: יכולת הארגון לממש את ייעודו על בסיס מערך של משאבים קיים ומשאבים לשנה/ לשנים הבאות. התלות במשאבים והיעדר תשתיות ניהוליות יוצרים אי ודאות מתמשכת, המובילות לחרדה קיומית.

מחד, העמותה שואפת להשיג את מטרתה החברתית ובכך ליצור את השינוי וכביכול להיהפך  למיותרת. מאידך, כדי להשיג את המטרה החברתית על העמותה לייצר מנופים משמעותיים של עשייה ופעילות הדורשים משאבים, זמן, התמקצעות ועוד. ולכן ממד ההישרדות הוא בעל ערך רב. ללא הישרדות של הארגון, ייעוד הארגון לא יושג, דהיינו לא תתפתח השפעה חברתית ברת קיימא.

תפיסת עולם של הישרדות בארגון חברתי מחדדת את החושים ומחייבת להיות כל הזמן עם יד על הדופק ולוודא שנשרוד, שלא נהייה שאננים, שתמיד נחפש עוד מקורות ועוד דרכים להבטיח את עתידנו. עם זאת, טמונים בה סיכונים רבים. היא עלולה להכתיב את כללי המשחק ולפגום באופן ישיר או עקיף במימוש הייעוד החברתי:

סיכון 1 : השקעה יתרה בהישרדות הארגון על חשבון צרכי ארגון אחרים, האמונים על קידום ייעוד הארגון כדוגמת: חשיבה אסטרטגית, פיתוח אג'נדה חברתית ברורה, פיתוח תשתיות ארגוניות: ידע, טכנולוגיה, הכשרות, יחסי עבודה וכדומה. ארגונים אלה עלולים לפעול בלחץ, במתח ומתוך תחושת חוסר תמידית.

סיכון 2 : תפיסה של זהירות רבה מדיי, שמרנות, חוסר חדוות יצירה מתוך תחושת חרדה תמידית, חוסר לגיטימציה לפריצת גבולות, ללקיחת סיכונים, לסנגור או לכל פעולה שעלולה לייצר התנגדות.

סיכון 3 : ארגון שעבר כבר את שלב ההישרדות אבל שומר על תפיסה וחוויה קבועה של הישרדות מול העובדים והמערכות השונות. ארגון כזה, שהתייצב ואינו מצוי בחרדה קיומית, וממשיך לפעול מתוך תפיסת הישרדות, יוצר אנטגוניזם פנימי ובכך אינו מנצל את ההזדמנות לפתח ולשכלל את היכולות שלו להשפעה חברתית רחבה.

השפעה חברתית- התוצר החברתי הרחב למענו פועל הארגון

הייעוד הייחודי של ארגונים חברתיים הוא הובלת שינוי חברתי. הובלת השפעה חברתית מחייבת את המנכ"ל החברתי/ת להגדרת אג'נדה חברתית, לחשיבה ארוכת טווח ולהשקעה בתשתיות (ידע, תהליכי עבודה, משאבי אנוש וכדומה).

עם זאת, במצב בו ניתן על ידי המנכ"ל דגש רב מדי להובלת ההשפעה, ההשפעה תכתיב את כללי המשחק בארגון. ארגונים חברתיים, הפועלים בעיקר מתוך תפיסת השפעה- עוסקים בתהליכי הובלת ההשפעה והרחבתה ועלולים להזניח את תחום פיתוח המשאבים ולפעול ללא תקציבים מתאימים.

הסכנה המרכזית היא רתימת העגלה לפני הסוסים- אנשי הארגון יתמכרו לרוח החיה שבו, יובילו וירחיבו את ההשפעה, מבלי משאבים לדאוג ליכולתו של הארגון לשרוד. במקרה כזה לא יהיו לארגון תשתיות פיננסיות יציבות שיאפשרו את קיומו.

בין הישרדות להשפעה

בכדי לייצר את האיזון הנדרש בין הישרדות להשפעה, על המנכ"ל החברתי/ת לקחת בחשבון את שלב ההתפתחות בו הארגון נמצא. המנכ"ל החברתי/ת נדרש/ת לנהל מערכת איזונים עדינה בין מרכיבי העיסוק בהשפעה של הארגון לבין מרכיבי העיסוק בהישרדות של הארגון.

בתחילת חיי הארגון החברתי, הארגון משפיע בעיקר על עצמו ועל סביבתו הקרובה. בשלב זה, הארגון עסוק בהצלחת המודל שלו ובהישרדות- פיתוח משאבים, פיתוח תכניות וביסוס תהליכי עבודה. לאחר שהארגון משוכנע כי המודל שלו ליצירת שינוי אפקטיבי, עיקר עיסוקו בשלבים ראשוניים של הארגון הוא יצירת המשכיות, דהיינו הישרדות.

בשלבים מתקדמים בחיי הארגון החברתי, בו הארגון יכול לחזות באופן יחסי את רמת ההישרדות שלו, על המנכ"ל לאזן חזרה את המשאבים. בדרך זו, יושקע יותר בהובלת השפעה- הרחבת מעגלי השפעתו של הארגון, בחינת האפקטיביות של הארגון ופעילות ניהולית כלפי מערכות חוץ ארגוניות לשם ביסוס ההשפעה.

על המנכ"ל החברתי/ת לווסת את פעילות הארגון, כך שהארגון ישרוד וישפיע.

מתפקידו/ה לממש את ייעוד הארגון ולהוביל השפעה חברתית מתוך הבנה שבכדי להשפיע, על הארגון לשרוד לאורך זמן ושבכדי לשרוד כארגון חברתי על הארגון להשפיע באופן רחב. השפעה והישרדות הן שאלות מפתח של מנכ"ל בתהליכי קבלת החלטות מכריעים בחיי היום יום הניהוליים שלו ושל הארגון בכללותו. המנכ"ל החברתי/ת מוזמן/ת לערוך חשיבה ניהולית כיצד מתנהל האיזון העדין הזה אצלו/ה בארגון, ואחראי/ת על ניהול האיזון בין הישרדות להשפעה ,בחלוקת האנרגיות הניהוליות שלו/ה בפעילות ניהולית ובמסריו/ה לארגון פנימה ולמערכות חיצוניות.