ממגזר שלישי למגזר אזרחי

מאמר

ממגזר שלישי למגזר אזרחי

לוגו הארגון

לשאלת הזהות הקולקטיבית של ארגוני המגזר האזרחי
מתוך ההקדמה למאמר:
הגידול המהיר במספרם ובהיקף פעילותם של ארגוני המגזר האזרחי/ארגונים ללא כוונות רווח בשלושת העשורים האחרונים וההכרה בחשיבותם לחברה, וכן תהליכי המיסוד שבאו בעקבות תהליכים אלו (חקיקה, מדיניות ציבורית, מחקר והוראה אקדמיים של התחום והקמת ארגוני תשתית וארגוני גג), לא לוו בישראל בדיון ציבורי במקומם ובתפקידיהם החברתיים הייחודיים.

מדובר בתפקידים החברתיים של ארגונים יחידים מסוימים (כגון יד שרה, החברה להגנת הטבע או האגודה לזכויות האזרח) וגם לא בקבוצת ארגונים בתחום זה או אחר (ארגוני נכים או ארגוני שלום), אלא בתפקידים החברתיים שלהם כמגזר שלם, כמקובל בנוגע לשני המגזרים האחרים במשק – המגזר הציבורי והמגזר העסקי. בבסיס דיון שכזה עומדת ההנחה שלמרות ההטרוגניות הרבה בסוגי הארגונים ובתחומי פעילותם יש להם מאפיינים משותפים ייחודיים אשר יוצרים מכנה משותף ביניהם מכאן ומייחדים אותם מארגונים במגזרים האחרים מכאן. ייחודיותם מתבטאת בין השאר במעמדם המשפטי, במטרותיהם, שאינן מטרות רווח, ובאיסור חלוקת רווחים, וכן במאפיינים ארגוניים נוספים, כגון הסתייעות בתמיכה ישירה מן הציבור, בתרומה ובמתנדבים.

הרציונל לקיומם של ארגוני המגזר והלגיטימציה הערכית שלהם מבוססים על התשתית האזרחית. בלא תשתית זו לא יתקיימו הארגונים האזרחיים המקיימים פעילויות לקידום נושאים חברתיים ואף לא ארגונים מספקי שירותים. אלה ואלה פועלים זה לצד זה, צומחים מאותה תשתית ומזינים זה את זה. כל האמור לעיל, מבסס את הגישה שיש להתייחס אל שני סוגי הארגונים כאל מגזר שונה ונפרד, שכמו שנראה יש לו תפקידים חברתיים ייחודיים, ואלה צריכים לקבל ביטוי גם בשמו של המגזר. תפיסה כזו של ארגונים אזרחיים – הקושרת בין המאפיינים הארגוניים, התפקידים החברתיים של הארגון או קבוצת הארגונים והערכים שהפעילים וקהלי היעד של ארגוני מגזר זה מאמצים ופועלים לאורם (עובדים בשכר, מתנדבים, מקבלי שירותים ועוד), וביחד מציינים את ייחודם – נסמכת על התפיסה המקבילה בשני המגזרים האחרים, העסקי והציבורי, שם קשר זה בולט ביותר. המאפיינים האלה מייצגים גישה המובילה אותנו לכנות מגזר זה בשם המאפיין את ערכיו, את תפקידיו ואת דרכי פעולתו הייחודיים – המגזר האזרחי.

מטרת מסמך זה, כנייר עמדה, לשמש זרז לפתיחת דיון ציבורי בנושא תפקידי המגזר האזרחי; לא דיון כללי ומופשט, אלא דיון ספציפי לחברה בישראל של המאה העשרים ואחת על מורכבויותיה. המסמך נכתב מנקודת מבטם של ארגוני המגזר האזרחי בישראל. כתיבתו היא תוצאה של תהליך חשיבה, דיון והתייעצות בקבוצת דיון שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים, בהשתתפות מגוון אנשים המנהלים, חוקרים או פעילים בדרך זו או אחרת בארגונים אלו, ובכלל זה ארגוני גג ותשתית. בקבוצת הדיון והחשיבה לא שילבנו אנשים מהמגזר הציבורי או העסקי כדי שהמסמך יְיַצג עמדה ברורה ככל האפשר של המגזר שאנו עוסקים בו. המסמך מבוסס על ספרות בנושא, וכן על דיונים עם קבוצה של אנשי מפתח העוסקים במחקר ובפרקטיקה בתחום. 

למאמר המלא לחצו כאן

פרטים נוספים

קרדיט: בני גדרון, ניסן לימור, אסתר זיכלינסקי. המסמך נכתב במסגרת קבוצת הדיון בנושא המשגה בפורום ון ליר לארגוני המגזר האזרחי.

קישור למקור באתר ון ליר