גיוון וייצוג: הבדלים בין גרסאות בדף
(מתן ביטוי למאפיינים שונים של אוכלוסיות ייחודיות בתוך מסגרות ומבנים חברתיים) |
|||
שורה 27: | שורה 27: | ||
|Audience=מנהלים חברתיים, פילנתרופיה, מנהלי תהליכים משותפים, מגזר ציבורי, מגזר עסקי | |Audience=מנהלים חברתיים, פילנתרופיה, מנהלי תהליכים משותפים, מגזר ציבורי, מגזר עסקי | ||
|Credit=צוות שיתופים | |Credit=צוות שיתופים | ||
|popup_text=הקפדה על גיוון וייצוג נובעת מעקרון השוויון המהווה עקרון יסוד בכל חברה דמוקרטית | |||
}} | }} |
גרסה מ־10:30, 26 בנובמבר 2020
גיוון הינו הביטוי השונה של מאפיינים שונים. ביחס לחברה האנושית הכוונה היא למאפיינים חברתיים כגון גזע, מוצא אתני, מגדר, גיל, דת, מוגבלות, תרבות ונטייה מינית.
ייצוג, הוא הביטוי של אותו גיוון בהקשר חברתי מסויים, מוסד או מבנה חברתי כגון ארגון, קהילה, מדינה, וכדומה.
הקפדה על גיוון וייצוג נובעת מעקרון השוויון המהווה עקרון יסוד במשפט של כל חברה דמוקרטית וליברלית. בשונה מאיסור על אפליה כלפי אוכלוסייה ייחודית, הקפדה על גיוון וייצוג מהווה פעולה אקטיבית להשגת שיוויון מהותי.
השיח, היישום וההטמעה של גיוון וייצוג נע בטווח שבין ייצוג הולם המעניק מקום לשונות באופן שיוויוני ויכול אף לכלול מנגנונים של העדפה מתקנת, ועד לחוסר ייצוג ושמירה על הומוגניות.
מחקרים מראים כי הקפדה על גיוון וייצוג תורמת לחברה ולארגונים מאחר והיא מאפשרת לייצר נקודות מבט מגוונות על סוגיות, קבלת החלטות ופתרון בעיות, מעודדת יצירתיות וחדשנות, ויש לה השפעה חיובית גם על מגוון היבטים כלכליים כגון רווח למשל. בחברות עסקיות העסקה מגוונת וניהול הגיוון (management diversity) הוכיחו כפרקטיקות שמצמצמות את תחלופת העובדים ומסייעות בשימורם לאורך זמן.