שילוב והכלה: הבדלים בין גרסאות בדף
(התייחסות החברה ל"אחר" באופן המכיל את השונות ומסייע בשילוב בחברה, מבלי שזה ייטמע בה) |
|||
שורה 27: | שורה 27: | ||
|Audience=מנהלים חברתיים, פילנתרופיה, מנהלי תהליכים משותפים, מגזר ציבורי, מגזר עסקי | |Audience=מנהלים חברתיים, פילנתרופיה, מנהלי תהליכים משותפים, מגזר ציבורי, מגזר עסקי | ||
|Credit=צוות שיתופים | |Credit=צוות שיתופים | ||
|popup_text=מושגים המבטאים את אופן התייחסות החברה לפרטים בה, אשר נתפסים בה כ"אחרים" | |||
}} | }} |
גרסה מ־10:32, 26 בנובמבר 2020
שילוב והכלה הם שני מושגים המבטאים את אופן התייחסות החברה לפרטים בה, אשר נתפסים בה כ"אחר", כלומר שהם/הן בולטים בזרותם או שונותם מהמקובל בחברה וסובלים מהדרה בשל כך.
שונות זו יכולה להיות בעלת ביטויים שונים למשל פיזיים, נפשיים או חברתיים, וליצור פערים חברתיים וכלכליים במגוון תחומי חיים כמו תעסוקה, חינוך, פנאי ועוד.
המושג שילוב, לקוח מתוך גישת הנורמליזציה והשילוב המכירה בשונות הקיימת אך שואפת לשלב את בעלי השונות בקהילה ובסביבה "נורמליות," בתנאי חיים מקובלים ולא מגבילים ככל הניתן.
בעוד ששילוב מתייחס בעיקר להיבטים פיזיים והטמעה בחברה "נורמטיבית", המושג הכלה, או הכללה, לקוח מתוך גישת ההכלה ואיכות חיים, והוא מבטא גם יצירת תנאים אשר יאפשרו לבעלי השונות להיות בעלי אוטונומיה ואיכות חיים בהתאם לרצונם ולצרכיהם האינדבידואליים באופן סובייקטיבי ללא ניסיון לשלבם בהכרח בחברה באופן הנחשב נורמטיבי.
הצעת החוק לעידוד העסקת אנשים בעלי צרכים מיוחדים (2005) מהווה ניסיון לשלב העסקתם של בעלי מוגבלויות על-ידי תמריצים כלכליים וסימון של מוצרי החברות בהן הם מועסקים. לפיכך, קבלתם לעבודה נעשית בשל מוגבלותם ולא בשל היותם עובדים בעלי כישורים ייחודיים. בעוד שניתן לראות בכך ניסיון לשלבם חברתית כחלק מכוח העבודה בארץ, נוגד צעד זה את תפיסת ההכלה.