המדריך לשותפויות בין מגזרים
פתח דבר:
מבט חטוף על פרסומים של ארגונים חברתיים מגלה כי המילה "שותפות" על כל הטיותיה (שותף, בשיתוף, שותפים) תופסת כמחצית מאורך המאמר או הפרסום. נסו לתאר לרגע אירוע, התרחשות, יוזמה או פרויקט, בלי שתדרשו לציין שורה ארוכה של שותפים שונים ומגוונים: הרשות המקומית, ארגונים חברתיים, חברות עסקיות, קרנות, תורמים פרטיים, אזרחים, קהילה. נראה לעיתים שכל פעולה מחוץ לביתנו, נוגעת, תלויה ועומדת על טיבה ואיכותה של שותפות כזו או אחרת.
במדריך לשותפויות בין ארגוניות שפורסם על ידי אלכ"א בשנת 2003, תוארו השותפויות כאמצעי להגשמת ייעודם של ארגונים הפועלים בשדה החברתי. המדריך הנוכחי עוסק בזן מיוחד של שותפויות - אלו המתרחשות בין המגזרים (הציבורי, השלישי והעסקי), ואם להקדים את המאוחר אומר שאין לראות בהן אמצעי בלבד אלא גם תכלית.
ניתן לראות במדריך הנוכחי תחנה חשובה של איגום ופיתוח הידע שנצבר בתכניות של אלכ"א (תכנית מתו"ב - מערך לתיאום ותמיכה במשאבי הקהילה, בשיתוף היחידה להתנדבות והשירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה, "שולחנות עגולים", "רשויות-מלכ"רים" ועוד) ובמפעליהן החשובים של שותפינו הנאמנים "ציונות 2000" (על"ה- עסקים למען הקהילה ו"עיר בשינוי") ובמרכז "שיתופים" (מרכז המנטורינג - מרכז עמיתים להשפעה חברתית ועוד).
המדריך הזה דן בשותפויות בין המגזרים בזירה המקומית: מי הם השותפים הפועלים בזירה המקומית? אילו שותפויות הם יוצרים? מה הן הנחות היסוד בבסיס שותפויות אלו? אלו השלכות יש להן לעתידנו כמדינה וכחברה? כיצד פועלת שותפות הלכה למעשה? האם יש נוסחה מומלצת? מי אחראי בסופו של דבר על פירות השותפות? האם קיימת שותפות טובה?
המדריך פורסם בשנת 2007
גוף הכלי: