המשילות הציבורית החדשה
תקציר מנהלים
המשילות הציבורית החדשה (new public governance) היא פרדיגמה חדשה יחסית בתחום ניהול השירות הציבורי הזוכה בשנים האחרונות לפופולריות רבה ומבקשת לעדכן פרדיגמות קודמות, כמו הניהול הציבורי החדש (new public management). פרדיגמה זו בנויה על ארבעה יסודות עיקריים, המבדלים אותה מפרדיגמות קודמות:
- תהליך מדיניות מכליל, המביא לידי ביטוי שיתוף פעולה נרחב עם המגזר הפרטי והשלישי, כאשר המגזר הציבורי מתפקד כ“ראשון בין שווים“ ומסתפק בהכוונה גרידא של פעילות ”רשת המדיניות“. זאת, לעומת תפקיד אוטונומי ודומיננטי שיועד לו בפרדיגמות קודמות.
- מיצוב האזרח - המשתמש - במרכז, הן בהקשר של תכלית המדיניות והערכתה באמצעות שביעות רצון מהשירות הציבורי, והן בהקשר של שיתוף האזרחים ביצירת השירות הציבורי . זאת, לעומת תפקיד שולי ופסיבי יותר בפרדיגמות קודמות.
- שיתופי פעולה אלה אמורים לשאת אופי של מערכות יחסים ארוכות טווח עם השותפים, שאמון במרכזן, ולא על מערכות יחסים חוזיות וקצרות טווח.
- לשם השינויים האמורים, יש צורך להטמיע באופן נרחב ואינטנסיבי טכנולוגיות מידע מתקדמות בשירות הציבורי.
התועלות מאימוץ פרדיגמה זו, כפי שהן נצפות על ידי מצדדיה: שיפור האפקטיביות של השירות הציבורי; החזרת האמון האזרחי בשירות הציבורי; התאמת השירות הציבורי לשינויים החברתיים והטכנולוגיים של המאה ה-21.
להטמעת פרדיגמה זו בשירות הציבורי ישנן השפעות רב־מערכתיות על הארגון בהיבטים של דמות המנהל, של הכוונת האסטרטגיה הארגונית, של תהליך התקצוב, וכן של ניהול משאבי האנוש ויחסי החוץ של הארגון.
עם זאת, הניסיון העולמי ברפורמות מסוג זה מלמד על מספר אתגרים שצפויים לעמוד לפני מנהל המבקש לפעול בכיוון זה:
- מדובר בפרדיגמה צעירה יחסית, שעודנה חסרה ”תורת הפעלה“ מלאה וניסיון נרחב לגבי ”מה עובד?“
- רדיקליות - פרדיגמה זו מבקשת לשנות מאפיינים בסיסיים בשירות הציבורי (כמו מִדְרָג - היררכיה), ולכן מקשה על שינוי בכיוונה.
- לא קל לייצר פעילות ”רשתית“ אפקטיבית, באופן שיביא לקבלת החלטות יעילה ולשיתוף שוויוני של בעלי העניין.
- קושי בהטמעה של השימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, הן מצד השירות הציבורי והן מצד האזרחים - המשתמשים.
פרטים נוספים
כתיבה: גלעד בארי
עריכה: גיא אברוצקי, ג'וינט ישראל-אלכא, המכון למנהיגות וממשל