מגזר ציבורי
המגזר הציבורי הוא שם מקיף לכלל מוסדות השלטון במדינה, והוא כולל את השלטון המרכזי, השלטון המקומי, תאגידים ציבוריים ויחידות סמך ציבוריות. כל שלטון מקיים מערכת מנהלית המיישמת את המדיניות שנקבעה ומספקת שירותים שונים לאזרחים. מקור הסמכות של מערכת זו מעוגן בתפיסה רציונלית והיסטורית המושתתת על שלטון החוק. המגזר הציבורי מונהג על-ידי נבחרי הציבור שנבחרים לרוב בתהליך דמוקרטי, ואת פעולתו מנחה השאיפה לשמור על שוויון בפני החוק והיעדר משוא פנים.
למגזר הציבורי אחריות לאומית רחבה המנחה אותו בקבלת החלטות וכינון מדיניות. ההשלכות הרחבות של אלה וההישענות על כספי ציבור מייצרים הצדקה לביקורת ציבורית ענפה. תכליתו של המגזר הציבורי לפעול לטובת המדינה וכלל אזרחיה אינה משתנה לאור שינויים פוליטיים, ולכן מהווה משענת רלוונטית גם במציאות מורכבת ומשתנה תדיר. מגזר ציבורי בריא הפועל לטובת האינטרס הציבורי הוא נכס המאפשר צמיחה כלכלית גדולה יותר של המדינה ורווחה רבה יותר לתושביה.
למגזר הציבורי שלוש מטרות יסוד עיקריות: פיתוח מדיניות, אספקת שירותים ציבוריים, שימוש יעיל ואפקטיבי בכספי המיסים. לשם כך הוא מפעיל מערכת מנהלית שתסייע לו לממש ולבטא את מדיניותו ולהבטיח את מתן השירותים שונים לאזרחי המדינה. תפקידו המרכזי הוא להוציא לפועל את מדיניות השלטון הנבחר, תוך שמירה על הסדר הציבורי ועל שלטון החוק, ולספק לאזרחיו את השירותים הנדרשים. מקור המימון לפעילותו הוא המיסים שמשלמים אזרחי המדינה.
המציאות העכשווית על מורכבותה ההולכת וגדלה מציבה אתגרים רבים למגזר הציבורי ביכולתו לממש את תכליתו. בישראל ובמדינות נוספות בולטים במיוחד בעשורים האחרונים התנאים הפוליטיים, המובילים לראייה קצרת-טווח בתכנון מדיניות לאומית, להזנחה של בעיות ליבה ולהתחזקות השיח הפוליטי על חשבון השיח המקצועי.
אתגרים נוספים קשורים למדיניות ההפרטה, המעבירה תחומי אחריות מהמגזר הציבורי לגורמים חוץ-ממשלתיים בשם עקרונות של יעילות וחיסכון בעלויות. העדפה זו של השיקול הכלכלי על פני שיקולי מהות עלולה לגרום לפגיעה באיכות השירות הניתן לאזרח, ויש הרואים בה התנערות של המגזר הציבורי מאחריותו כלפי האזרחים.
מסיבות אלה ונוספות, כגון העלייה במודעות להשפעתם של תאגידים הפועלים לקדם את האינטרסים שלהם על חשבון הציבור, גובר בעשורים האחרונים בעולם אי-אמון של אזרחים כלפי המערכות הציבוריות. בישראל ניכרת דווקא יציבות במדדי אמון ציבור ושביעות רצון מהשירות הציבורי, אם כי ההערכות הן נמוכות יחסית מלכתחילה. לכל אלה השלכות על מעמדו של המגזר הציבורי ועל נקודת המוצא שלו בבואו אל משחק הכוחות הרב-מגזרי.
מקומו של המגזר הציבורי בתהליכים רב מגזריים
תהליכים וכוחות הפועלים בתוך המגזר הציבורי, קידמו בשנים האחרונות פתיחות גדולה יותר מצידו להכנסת המגזרים האחרים אל תוך מעגל ההחלטות, והגדילו את היתכנות הפעולה הרב-מגזרית.
בין המגמות שהובילו לקידום שותפות במעגל ההחלטות ניתן לכלול את היחלשות מדינת הרווחה והפרטת השירותים הציבוריים, אימוץ ערכים של משילות חדשה ודמוקרטיה שיתופית, עלייתה של פרדיגמת המשילות הציבורית החדשה (New Public Governance), ושימוש במתודולוגיית שיתוף ציבור שהולכת וגוברת בשלטון המרכזי והמקומי. בהקשר זה יש לציין כי ארגון שיתופים ליווה והוביל תהליכי שיתוף ציבור רבים במשרדי הממשלה השונים, במסגרת מכרז שיתוף הציבור הממשלתי.
פריטים קשורים
- 8 תובנות מ-8 שנים של תהליכי שיתוף במשרד החינוך
- מושג:תהליכי שיתוף בממשלה
- סקירה בינלאומית: תהליכי שיח ושיתוף פעולה בין-מגזרי
- שיתוף ציבור מקוון במשרדי ממשלה וגופים ציבוריים תמונת מצב עולמית
- שיתוף מקוון-מגוון: הרחבת השיח בתהליכי שיתוף ציבור מקוונים בימי משבר
- תשע שנים של שיח ושיתופי פעולה - סיפורו של השולחן העגול במשרד ראש הממשלה