נייר עמדה - גישות ושיטות למדידת ערך חברתי והשפעה חברתית
בקרב השותפים לעשייה במגזר ללא כוונת רווח - מומחים, פקידי ממשל, פעילים חברתיים, נציגי ציבור, משקיעים, מתנדבים ואנשי מקצוע, שוררת תמימות דעים: חייבת להיות דרך מוסכמת ומקובלת להצגה מוכחת של הצלחות. כולם רוצים בכך, ואף ניכרים מאמצים כנים להשיג זאת, אך כלי נגיש, בר שימוש, גנרי ולא יקר עדיין אינו בנמצא והחיפוש אחר "הגביע הקדוש" נמשך.
הספרות המקצועית מייחסת את מאמצי החיפושים לשינויים שחלו באופיה של המערכת הפילנתרו-וולונטרית (ראו למשל בספרם של מתיו בישופ ומייקל גרין: Philanthrocapitalism). דפוסים מסורתיים של מתן תרומות בהתבסס על רגש וקשר אמוציונאלי אל מושא התרומה הולכים ונמוגים, ואת מקומם תופסת ראייה כמו-עסקית של משקיעים המבקשים דיבידנד, גם אם לא רווח כספי, להשקעתם. משקיעים פילנתרופיים (Venture Philanthropy) אינם מסתפקים עוד במעשיות אנקדוטליות (telling tales) כהוכחה להצלחת פרוייקט. הם דורשים "שורה תחתונה", עדויות של ממש והוכחות מדידות וניתנות להשוואה (Hunter, 2008). גם הציבור הרחב מגביר לחצו על ארגוני המגזר השלישי להוכיח באותות ובמופתים מדוע הם נזקקים לעוד ועוד משאבים (Stone & Cutcher-Gershenfeld, 2001).
תיאורים דומים זוכים לתהודה גם בבלוגספירה, ומבין נהרות המלל ראויים לציון לוסי ברנהולץ, שון סטאנארד סטוקטון, אנדרו וולק וקן ברגר. גם אם אין הסכמה רחבה על השפה עצמה ועל מונחיה (תפוקות, הצלחות, תוצאות, אפקטיביות, שינוי, השפעה; Impact, Results, Effect, Success, Metrics, Effectiveness, Performance, Outcomes), ואף לא על משמעותם (Stone & Cutcher-Gershenfeld, 2001), וגם אם בפועל נאלצים רבים להסתפק במדידת תהליכים ותפוקות בלבד, או לעשות שימוש במדדים בקירוב (proxy), ובהינתן הדעת על מורכבות הסוגייה (Stone & Cutcher-Gershenfeld, 2001, Kanter, 1987; Forbes, 1998) - השיח סביב המונחים מדידת השפעה חברתית, או מדידת תוצאות (Impact Measurement) והדרכים ליישומן צובר תאוצה.
מיפוי של הגישות והכלים שפותחו בעשורים האחרונים מצביע על חשיבה יצירתית ועל ניסיונות כנים להתרחק מהשמרנות המקובלת, אולם בצד יתרונות רבים, לא הצליחו אלה לייצר כלי גנרי, ישים ומקובל. תיאור המאמצים בהווה לפתח כלים חדשים מגלה תמונה מצומצמת, אך אופטימית.
