שיח בין מגזרי
הרקע לצמיחתם של תהליכי שיח ושיתוף פעולה בין-מגזריים
תהליכי שיח ושיתוף פעולה בין-מגזריים החלו לצמוח בחברה המודרנית באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, וצמיחתם הואצה באופן משמעותי מאז תחילת שנות ה-2000. תהליכים אלה הופיעו על רקע הכרה הולכת וגוברת כי בעיות ציבוריות רבות מתאפיינות במורכבות המחייבת עבודה משותפת של גורמים משלושת המגזרים לצורך הגדרת הבעיות, גיבוש פתרונות ויישומם. (Carlson, 2007; Heifetz, 1994).בין הסיבות לצמיחתם של תהליכים אלה ניתן לציין את המעבר מגישת ה-Government לגישת ה- New governance, את טיפוחה של תפיסת הדמוקרטיה הדיונית והשטחת מבנים היררכיים לתפיסה מורכבת של קבלת החלטות בשיתוף עם הגורמים או השחקנים השונים במערכת, הלוקחים חלק משמעותי מבעבר בהנהגת שינויים (Fishkin, 2009; Nabatchi, Gastil, Weiksner, & Leighninger, 2012).
חשוב לציין כי תהליכי שיח אינם חדשים ויש עדויות לתהליכים כאלה שהתקיימו כבר לפני מאות שנים, כמו בדוגמה הקלאסית של הדמוקרטיה באתונה. הספרות כיום מתייחסת לתנאים הייחודיים המתקיימים במערכות הפנים-מגזריות והבין-מגזריות בשני העשורים האחרונים. התחום נחקר בכמה דיסציפלינות אקדמיות, ביניהן מדיניות ציבורית, ניהול ציבורי, תכנון, יישוב סכסוכים ותקשורת.
הקשר בין שיח בין מגזרי ומהלכים משותפים
שיח בין מגזרי הוא גורם מכריע ביכולת להוביל לשינוי חברתי. ייחודו של שיח בין הממשלה, המגזר העסקי והחברה האזרחית נובע מאופי המפגש שהוא מזמן - מפגש בין גורמים בעלי זהות שונה ומרוחקת ורצון לגשר בין ארגונים בעלי תפיסות ערכיות וניהוליות שונות. עצם קיומו של השיח וההבנה של חשיבותו מהווים שינוי תפיסתי בתרבות השיח הבין מגזרי המסורתית בישראל ומאפשרים קידום שותפויות מתוך יחסי אמון עם המגזרים השונים.
לצד בניית אמון ושינוי השיח, שותפות שמקורה בשיח בין מגזרי מסייעת בקידום סוגיות מנקודות מבט מגוונות, בגיבוש והטמעה של מדיניות וביצירת תרבות של פתיחות, תרומה ושיתוף. תהליכי שיח בין מגזרי, בין אם במסגרת שיתוף פעולה צר בין שני ארגונים ועד תהליכי שיתוף אסטרטגיים ממשלתיים הוכיחו עד היום שהם בעלי כח לבנות מודלים חדשניים, לפתח תשתיות בין ארגוניות, להיכנס לתחומי פעילות וקהלי יעד חדשים ולייצר שינוי במציאות.
תהליכי שיח בין מגזרי מסייעים במגוון סוגיות ונושאים עמם מתמודדים שלושת המגזרים, ביניהם: בנייה וביסוס של אמון עם קהלי יעד, הגדרת ודיוק בעיה עמה מתמודד ארגון מסוים, זיהוי חסמים, תיקוף כיווני חשיבה, הגברת לגיטימציה לביצוע והעלאת מודעות הציבור לנושא מסוים, רתימת שותפים, צמצום התנגדויות ועוד.