שיתוף בני נוער בהתווית מדיניות: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{כותרת דף|image=היזמה למחקר יישומי בחינוך. | {{כותרת דף|image=היזמה למחקר יישומי בחינוך.jpg|header-link=education.academy.ac.il|header-ns=מאמר|image-title=כותרת תמונה|credit=ד"ר גיל גרטל, היזמה למחקר יישומי בחינוך|color=#b92f88}} | ||
<div class="large-8 small-12 columns"> | <div class="large-8 small-12 columns"> | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
<div class="box read-more"> | <div class="box read-more"> | ||
==פריטים קשורים== | ==פריטים קשורים== | ||
* [[ | * [[תהליכי שיתוף במשרדי ממשלה]] | ||
* [[ | * [[שיח בין מגזרי|שיח בין מגזרי - הגדרה]] | ||
* [[מתודות של שיח בין מגזרי]] | |||
</div> | </div> | ||
</div> | </div> |
גרסה אחרונה מ־09:35, 10 ביולי 2019
בקצרה
בשנים האחרונות, יותר ויותר גורמי ממשל ברחבי העולם משתפים את הציבור בתהליכי קבלת החלטות. הדוח שלהלן מתמקד בשיתוף של בני הנוער – קבוצה בעלת צרכים ורצונות ייחודיים. תוספת נקודת מבטם של בני הנוער לא רק מממשת את זכותם להשפיע על מדיניות הנוגעת להם, אלא גם עשויה לתרום לקבלת החלטות מותאמת יותר.
אירגוני נוער וארגונים הפועלים לרווחתו יכולים למלא תפקיד חשוב בתהליכי שיתוף כגורמים מתווכים בין נוער וגופי ממשל.הדוח מציג שלוש דרכים אפשריות לשיתוף בני נוער בעולם, ומדגים כל אחת מהן: מוסדות ייצוג של בני נוער כגון מועצות נוער מקומיות וארציות; קבוצות מיקוד בהשתתפות בני נוער וקבוצות היוועצות קבועות או נקודתיות, המשתתפות בחלק משלבי התוויית המדיניות.
הדוח בוחן את האתגרים העולים מתוך הדוגמאות כגון חסמים תפיסתיים של מתווי המדיניות וקשיים טכניים להיוועצות בבני נוער. בנוסף הדוח מציג כלים יישומיים - קריטריונים לשיתוף מוצלח של בני הנוער בהתוויית מדיניות וכן תקצירים של מדריכים לשיתוף.
פרטים נוספים
קישור למקור: באתר היזמה למחקר יישומי בחינוך
שם המחבר: ד"ר גיל גרטל
שנת הפרסום: 2019 - תשע"ט