שיתוף ציבור: הבדלים בין גרסאות בדף
(כלי מסייע בתהליכי קבלת החלטות ובניית מדיניות במסגרתו פונה גוף ציבורי אל בעלי עניין, מומחים או הציבור הרחב על מנת לערבם בתהליך) |
|||
שורה 22: | שורה 22: | ||
|Audience=מנהלים חברתיים, מנהלי תהליכים משותפים, מגזר ציבורי, מגזר עסקי | |Audience=מנהלים חברתיים, מנהלי תהליכים משותפים, מגזר ציבורי, מגזר עסקי | ||
|Credit=צוות שיתופים | |Credit=צוות שיתופים | ||
|popup_text=כלי מסייע בתהליכי קבלת החלטות ובניית מדיניות | |||
}} | }} |
גרסה מ־11:01, 26 בנובמבר 2020
שיתוף ציבור הינו כלי מסייע בתהליכי קבלת החלטות ובניית מדיניות. במסגרת תהליך של שיתוף הציבור, פונה הממשל, המרכזי או המקומי, אל בעלי עניין, מומחים, הציבור הרחב או קבוצות מסוימות מתוכו על מנת לקבל את עזרתם ולערבם ברמות שונות בתהליכי קבלת החלטות, עיצוב ויישום של מדיניות ציבורית.
שיתוף הציבור מבוסס על תפיסת המשילות המשתפת ויכול ללוות תהליכים שונים כהערכות מצב, בניית תוכניות עבודה, שיפור שירותים ממשלתיים, גיבוש חקיקה, החלטת ממשלה ועוד.
טווח השיתוף מתואר לרוב כציר. אחד הצירים המקובלים המצוי בשימוש נרחב הוא ציר ה-IAP2, אשר פותח על ידי ההתאחדות הבין-לאומית לשיתוף ציבור International Association for Public Participation.
הציר מציג את נקודת המבט של בעל הסמכות, היוזם או מכנס התהליך. הנקודות על פני הציר מייצגות את רמת ההבטחה שנותן יוזם או מכנס תהליך שיתוף הציבור למשתתפים בנוגע לאופן שבו יעשה שימוש בתוצרי השיתוף.
שיתוף ציבור יכול להיעשות באמצעות שיתוף מקוון או פיזי, באמצעות שאלונים, סקרים, מפגשי היוועצות, קבוצות מיקוד ומתודות נוספות.
קישורים חיצוניים