עקרונות להסדרה חקיקתית של חוק עמותות חדש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Ayala העביר את הדף מסמך - עקרונות להסדרה חקיקתית של חוק עמותות חדש לשם עקרונות להסדרה חקיקתית של חוק עמותות חדש) |
|
(אין הבדלים)
|
גרסה אחרונה מ־14:05, 10 במאי 2017
פתח דבר
חוק עמותות משקף את יחסי מדינה-חברה. הוא אינו עוד חוק, כי אם בבואה של מערכת היחסים הייחודית בכל מדינה, וכך בישראל. מדינת ישראל, המצויה בשנות ה-60 לחייה, עברה שלבים שונים ביחסי מדינה - חברה. יחסים אלה לוו בגיוסה של החברה להגשמת החזון הציוני, במתחים בין ארגוניה לממשלה, בהתרחקות אלה מאלה, בגלי עימותים וברצון שני הצדדים לקדם את מטרותיהם, על פי תפיסותיהם הם.
השלבים השונים ביחסים אלה עברו משברי אמון. כיום, נראה כי העדרו של אמון מלא פוגם ביכולת המדינה והמגזר השלישי למצות את היתרון הרב של ארגוני מגזר זה. דווקא על רקע האתגרים והפערים החברתיים הקיימים כיום בחברה הישראלית, הגיעה השעה לשינוי.
התרבות הישראלית היא ריכוזית, מבקשת לתת בידי הממשל את היכולת לנווט את ישראל אל קיימות ויציבות, אל הצלחה חברתית ושגשוג כלכלי. אולם, בעידן הנוכחי, אין ממשלה היכולה לעסוק בכל, לתת מענה לכל אזרח, בכל נושא, בכל עת ובכל מקום. בארגוני המגזר השלישי, המהווים את היפה בחברה הישראלית, גלום פוטנציאל רב היכול לסייע לחברה ולמדינה, כאחד. מיצוי פוטנציאל הוא המהות שמאחורי חוק עמותות חדש. מותר לנו וראוי שנבקש לראות בחקיקה החדשה, בתחום זה, אות לשינוי, חיל חלוץ בהבאת גישה חדשה של יחסי מדינה- חברה, המבוססת על אמון הדדי, הידברות ושיתוף פעולה.
לא קל השינוי, אולם הוא נדרש ובעיתו. כאשר המדינה ניצבת מול בעיות חברתיות קשות ומנגד עולים קולות מן ציבור המבקשים שינוי, תהיה זאת שעתה היפה של המדינה אם יפתח הפתח לעידן חדש, כדברי האימרה הלטינית E pluribus unum - מרצון הרבים יצא הרצון המשותף.
מחברי המסמך
ד"ר ניסן לימור, עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים, וראש פורום ון ליר למגזר השלישי; ראש המכון לאחריות אזרחית במרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה.
עו"ד נוי ברינט, עוזר המחקר של קבצת הדיון המשפטית של פורום ון ליר למגזר השלישי ודוקטורנט למשפטים באוניברסיטת חיפה.
מסמך זה הנו תוצר של קבוצת הדיון של פורום ון ליר למגזר השלישי
לעיוןן במסמך המלא: עקרונות להסדרה חקיקתית של חוק עמותות חדש לחץ/י כאן