מדריך: להיות שותפים לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{כלי-טופס | {{כלי-טופס | ||
|content='''מדריך זה נוצר על ידי משתתפי [https://sheatufim.org.il/subject/cross-sector/digital-gap/ השולחן העגול הרב מגזרי לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל], שהוביל מטה ישראל דיגיטלית בשנת 2019 בסיוע ארגון [https://sheatufim.org.il/ שיתופים]. בשולחן השתתפו כ-40 ארגונים, בהם: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני מגזר שלישי ועסקים. המדריך נועד לשמש כלי עזר לארגונים המעוניינים להיות שותפים לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל.''' | |content='''מדריך זה נוצר על ידי משתתפי [https://sheatufim.org.il/subject/cross-sector/digital-gap/ השולחן העגול הרב מגזרי לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל], שהוביל מטה ישראל דיגיטלית בשנת 2019 בסיוע ארגון [https://sheatufim.org.il/ שיתופים]. בשולחן השתתפו כ-40 ארגונים, בהם: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני מגזר שלישי ועסקים. המדריך נועד לשמש כלי עזר לארגונים המעוניינים להיות שותפים לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל.''' | ||
[[קובץ: | [[קובץ:פער דיגיטלי.jpg|שמאל|ממוזער]] | ||
אוריינות דיגיטלית היא מכלול הידע והמיומנויות הנדרשות לעבודה עם מחשב ולשימוש בדיגיטל. כיום, כרבע מהאוכלוסייה בישראל, כ-1.3 מיליון איש מיליון איש, חסרת אוריינות דיגיטלית (או בעלת אוריינות דיגיטלית נמוכה) ובעלת בנגישות נמוכה לתשתיות מתקדמות ולציוד קצה. | אוריינות דיגיטלית היא מכלול הידע והמיומנויות הנדרשות לעבודה עם מחשב ולשימוש בדיגיטל. כיום, כרבע מהאוכלוסייה בישראל, כ-1.3 מיליון איש מיליון איש, חסרת אוריינות דיגיטלית (או בעלת אוריינות דיגיטלית נמוכה) ובעלת בנגישות נמוכה לתשתיות מתקדמות ולציוד קצה. | ||
גרסה מ־10:23, 2 באוגוסט 2020
מדריך זה נוצר על ידי משתתפי השולחן העגול הרב מגזרי לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל, שהוביל מטה ישראל דיגיטלית בשנת 2019 בסיוע ארגון שיתופים. בשולחן השתתפו כ-40 ארגונים, בהם: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני מגזר שלישי ועסקים. המדריך נועד לשמש כלי עזר לארגונים המעוניינים להיות שותפים לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל.
אוריינות דיגיטלית היא מכלול הידע והמיומנויות הנדרשות לעבודה עם מחשב ולשימוש בדיגיטל. כיום, כרבע מהאוכלוסייה בישראל, כ-1.3 מיליון איש מיליון איש, חסרת אוריינות דיגיטלית (או בעלת אוריינות דיגיטלית נמוכה) ובעלת בנגישות נמוכה לתשתיות מתקדמות ולציוד קצה.
פער זה מורגש במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. כך למשל, ישנו מתאם גבוה בין אוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה לבין כישורים דיגיטליים נמוכים ביחס לכלל החברה. כלומר, הנתונים מצביעים על כך, שפערים דיגיטליים וחברתיים שזורים זה בזה ומשפיעים זה על זה.
היכולת לרכוש מיומנויות דיגיטליות ומודעות לתועלות של הדיגיטל כאמצעי לשיפור באיכות החיים מושפעת ממגוון גורמים, במרכזם נגישות לתשתיות דיגיטליות מתקדמות, תפיסות תרבותיות ומצב סוציואקונומי. פער דיגיטלי והיעדר אוריינות דיגיטלית הם מופעים חדשים של פערים חברתיים וכלכליים.
מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשיוויון חברתי רואה באוריינות דיגיטלית זכות אזרחית בסיסית ופועל למימושה במגוון דרכים, לשם יצירת חברה צודקת ויצרנית. על מנת להוביל מהלך רחב היקף של הכללה דיגיטלית והחלת היתרונות של הדיגיטל על כלל האוכלוסיות, נדרש מהלך מערכתי, רב מגזרי, השם במרכז את האוכלוסיות חסרות האוריינות הדיגיטלית.
אחת הפעולות המרכזיות שהוביל המטה היא הקמת שולחן עגול רב מגזרי לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל. מדריך זה, מציע כלים ליצירה, יישום והטמעה של תכניות ותהליכים מערכתיים רב מגזריים לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל.
להורדת המדריך כקובץ PDF לחצ/י כאן
פריטים קשורים