חשיבת מערכתית
בספרו "הארגון הלומד" מגדיר פיטר סנג'י חשיבה מערכתית כ"מסגרת מושגית, מצבור של ידע וכלים שפותח במשך חמישים שנים במטרה להבהיר את הדפוסים השלמים ולסייע לנו לדעת כיצד לשנות אותם בתכלית. זאת בניגוד לחשיבה לינארית ולראיית חלקי המערכת כבדידים, תוך התעלמות מיחסי הגומלין ביניהם. סנגי' טען כי בהיעדר חשיבה מערכתית קיימת נטייה לטפל בחלקים נפרדים של המערכת, ולפיכך לא מפליא כי הבעיות החמורות אינן באות על פתרונן.
חשיבה מערכתית היא תחום הראייה של ה"מבנים" המונחים ביסודן של בעיות מורכבות, ומשום כך היא מציעה שיטה לתהליך גילוי הבעיה ובהירות יחסית של הדרך להגיע לפתרון אופטימאלי עבורה.
כמה עקרונות פעולה נגזרים מהבנת ההגדרה של מערכת ומחשיבה מערכתית:
1. ראיית-על - לשם עיצוב תהליך כלשהו חייבים להביא בחשבון את השלכות השינוי על המכלול ועל הרכיבים וכן השפעות הדדיות נוספות בין הרכיבים.
2. קשרים וממשקים - לממשקים בין הרכיבים חשיבות שאינה פחותה מזו של הרכיבים עצמם, לכן יש להקפיד על זיהוי הקשרים ההדדיים ויחסי הגומלין ולעצב את התהליך בהתאם
3. שילוב של אנליזה וסינתזה - התהליך מחייב שילוב של “פירוק והרכבה” כדי ליצור מצרף מערכתי חדש שנותן מענה לסוגיה שאותה רוצים לקדם
4. ריבוי ערוצי פעולה - חשוב להבין כי השפעה מערכתית אופטימלית תושג מעשייה במגוון ערוצים בעת ובעונה אחת, בהתחשבות בהשפעות ובקשרים ההדדיים ביניהם.