מאמר
2021
לילך דורה וענבר הורביץ
אג'נדה משותפת
אקוסיסטם
ארגון שדרה
בניית אמון
בניית הסכמות
בעיות מורכבות
גיוון וייצוג
חברה אזרחית
חשיבה מערכתית
מדידה משותפת
משילות משתפת
מגזר שלישי
ניהול חברתי
פילנתרופיה
קולקטיב אימפקט
רב מגזריות
שינוי מערכתי
שיתוף ציבור
תהליכי שיתוף בממשלה
מאמר
2021
לילך דורה וענבר הורביץ
בשנים האחרונות התרחבה ההבנה בקרב קרנות פילנתרופיות כי על מנת לחולל שינוי ולהתמודד בהצלחה עם מורכבותן של בעיות חברתיות-כלכליות-סביבתיות, נדרש להתיק את נקודת המבט מפעולתו של הארגון הבודד ולאמץ ראיה מערכתית. השקעה פילנתרופית בריבוי ומגוון של תכניות חברתיות לא בהכרח הביאה לתוצאות הרצויות ולשינוי המיוחל לאורך זמן. לכן, הלכה וגברה המוטיבציה של קרנות פילנתרופיות להוביל השפעה חברתית רחבה המקדמת פעולות הנוגעות בשורשי הבעיה ומשלבת מגוון רחב של בעלי עניין המשפיעים ומעורבים בשדה החברתי.
במאמר The Water of System Change שכתבו שלושה מומחים וחוקרים של שינוי חברתי – ג'ון קניה, מארק קריימר ופיטר סנג'י, מציעים הכותבים תרגום אופרטיבי ומודל שימושי לניתוח בעיה חברתית ולגיבוש אסטרטגיות פעולה שיקדמו שינוי מערכתי וארוך טווח. המודל היישומי המוצג במאמר נשען על שתי תפיסות מרכזיות: האחת, החשיבה המערכתית, גישה שפיטר סנג'י מפתח ומקדם מאז ספרו המפורסם מ-1995 "הארגון הלומד" (במקור The Fifth Discipline), והשנייה, גישת קולקטיב אימפקט לשינוי חברתי, שהמשיגו ב-2011 ג'ון קניה ומארק קריימר.
קרן הזדמנות, שותפות פילנתרופית של שבע קרנות מישראל ומארה"ב, שהוקמה במטרה לקדם מוביליות חברתית לצעירים ולצעירות מאוכלוסיות מודרות באמצעות שירות לאומי-אזרחי בישראל, מהווה דוגמא מעניינת ליישום המודל שהציעו קניה, קריימר וסנג'י לשינוי מערכתי.
קרן הזדמנות לא פעלה במודע על פי המודל, אך בפועל וכפי שנראה במאמר זה, פעלה על פי עקרונותיו. המאמר, שנכתב בתום שמונה שנות פעילותה של הקרן (2020-2012), מאיר נקודות מינוף פנימיות וחיצוניות לפעולת הקרן, ובוחן את ישימות המודל בתהליכי שינוי בכלל ובישראל בפרט. כל זאת במטרה לסייע לקרנות ולארגונים הפועלים במגזר החברתי בבואם לפתח אסטרטגיות לשינוי חברתי, ולקדם שינוי מערכתי, במגוון שדות חברתיים.
בחלקו הראשון של המאמר מוצג רקע כללי ובו הסבר קצר על המודל היישומי לשינוי מערכתי שהציעו קנייה, קריימר וסנג'י, וכן תיאור תמציתי על קרן הזדמנות ועל האתגר החברתי שעימו בחרה להתמודד.
חלקו השני הוא העיקרי, והוא מציע ניתוח של אסטרטגית הפעולה של הקרן על פי שלושת הרבדים של שינוי מערכתי שמתוארים במודל: ברובד הסמוי – השפעה על מודלים מנטליים; ברובד הגלוי למחצה – בניית מערכות יחסים ושינוי דינמיקת הכוחות בין שחקנים מהמגזר הציבורי, הפילנתרופי והמגזר החברתי; וברובד הגלוי – השפעה על מדיניות ושינוי חלוקת המשאבים.
בחלקו השלישי והאחרון של המאמר, מוצג סיכום קצר הכולל מספר תובנות עיקריות שעולות מניתוח המקרה של קרן הזדמנות על פי המודל לשינוי מערכתי, אשר יכולות לשמש זרקור למובילי תהליכי שינוי מערכתי בזירות אחרות.