אג'נדה משותפת
אקוסיסטם
ארגון שדרה
בניית אמון
בניית הסכמות
בעיות מורכבות
גיוון וייצוג
חברה אזרחית
חשיבה מערכתית
מדידה משותפת
משילות משתפת
מגזר שלישי
ניהול חברתי
פילנתרופיה
קולקטיב אימפקט
רב מגזריות
שינוי מערכתי
שיתוף ציבור
תהליכי שיתוף בממשלה
קישור עוגן
1
יוזמת Top15 פעלה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בישראל על פי גישת קולקטיב אימפקט. הגישה מציעה מודל יישומי לפתרון בעיות חברתיות מורכבות באמצעות מהלך רחב ומתואם של שותפים מכלל המגזרים. ארגון שיתופים, אשר שימש כארגון השידרה (Backbone Organization) של היוזמה, והיה אחראי לתכלול והובלה מקצועית של המהלך, הוא ארגון חברתי המתמחה בתהליכי השפעה חברתית משותפת ושיח בין-מגזרי, ומיישם אותם הלכה למעשה מאז 2008.
כיום מהווה שיתופים בית לקולקטיב אימפקט בישראל, במסגרתו הוקמו מספר יוזמות שפועלות בשדות חברתיים שונים, במטרה לקדם פתרונות לבעיות חברתיות מורכבות, באמצעות גישת קולקטיב אימפקט ובהשראתה. מסמך זה מציג ניתוח ראשוני שנערך בשיתופים בספטמבר 2023, כחלק מתהליך התכנון שהובילה יוזמת Top15 לקבוצת עבודה [1] שתוכננה להתכנס ולפעול ביוזמה בנושא העלאת שיעור התלמידות במקצועות הטק.
מטרות הקבוצה היו לבחון את סיבות השורש להשתתפות הנמוכה של תלמידות במקצועות הטק, שנותרת על כנה על אף מאמצים רבים ותכניות לעידוד השתתפותן, ולהציע כיווני פעולה אסטרטגיים מערכתיים להעלאת ההשתתפות. אירועי אוקטובר 2023 הביאו לדחיית פעולתה של הקבוצה, ולאחר מכן הוחלט גם על סגירתה של יוזמת Top15, ועל כן התכניות לא יצאו לפועל בסופו של דבר (על הסיבות לסגירת היוזמה ועל פעולותיה בתקופה זו ניתן לקרוא כאן). למרות זאת, בחרנו להציג במסמך זה את אופן השימוש שנעשה במודל הקרחון למיפוי המערכת ולהגדרת האתגר החברתי, לטובת למידה ויישום במהלכים משותפים אחרים שמטרתם ליצור שינוי מערכתי. בהקשר זה, ולאור נסיבות אלו, חשוב לציין כי הניתוח המוצג כאן מהווה בסיס להמשך חשיבה והעמקה, והוא איננו שלם. מסיבה זו, המלצנו לאורכו איזה ידע ונתונים יש להשלים, לטובת מי שירצו ללמוד מהתהליך ו/או להשלים את הניתוח במקרה המתואר כאן.
קישור עוגן
2
לצורך מיפוי המערכת והבעיה נעשה שימוש במודל הקרחון. כלי זה משמש לניתוח המערכת ואפיונה במטרה להגיע לשורש הבעיה. המודל מסייע להבין ולמפות את החלקים השונים של המערכת, הגלויים והסמויים: הנתונים והעובדות המשקפים את התופעה הבלתי רצויה אותה אנחנו מזהים במציאות; דפוסים ומגמות; המבנים הנמצאים בבסיס הבעיה; והמודלים המנטליים.[2] פירוט על חלקי מודל הקרחון ראו בתרשים מס' 1 להלן. רשימת המחקרים והמקורות ששימשו אותנו לביצוע הניתוח נמצאת בסוף מסמך זה. דף העבודה שהנחה את הניתוח נמצא בנספח מס' 1 בסוף מסמך זה.
הצעד הראשון בשילוב כוחות של שחקנים שונים בהתמודדות עם בעיה חברתית הוא הסכמה שלהם על הבעיה ושורשיה. מטרת הניתוח היתה לאסוף ולהנגיש לחברי קבוצת העבודה במפגש הראשון את הידע הקיים בשדה לגבי סוגיית ההשתתפות של תלמידות במקצועות המדעיים-טכנולוגיים לשם היכרות, תיקוף, היוועצות, השלמה ודיוק שלהם. ניתוח משותף של הבעיה על ידי גורמים שונים מאפשר הבאת נקודות מבט שונות מתוך המערכת ובסופו נוצרת בדרך כלל הסכמה על שורשי הבעיה. הניתוח המובא במסמך זה בוצע כשלב ראשוני ומקדים ותוכננה העמקה והרחבה שלו בעזרת חברי הקבוצה. במהלך הניתוח גילינו תחומים עליהם לא מצאנו ידע, נתונים או מחקרים כלשהם אך הם משמעותיים להערכתנו להבנת הבעיה. לכן סימנו כאמור לעיל, כחלק מהניתוח המוצג כאן, גם את התחומים הללו הדורשים איתור ידע קיים או יצירה של ידע חדש.
נשתמש במודל לאחר שהתבהרה ההגדרה הראשונית של הבעיה. בעזרתו נאפיין את המערכת ונגיע להגדרה מדויקת יותר. המודל מסייע למפות את החלקים השונים של המערכת, להבין לעומק את התופעות הגלויות והסמויות ואת מהותו של האתגר החברתי.
ההנחיה לעבודה עם הכלי היא לעשות את הניתוח באופן הדרגתי מלמעלה למטה. כלומר לפרט קודם את האירועים שמשקפים את התופעה ברמה הגלויה ולצלול מטה שלב אחד בכל פעם. חשוב מאוד להימנע מלהתחיל בניתוח המודלים המנטליים.
תרשים מס' 1: מודל הקרחון: כלי למיפוי, הבנה ואבחון המערכת והבעיה [3]
קישור עוגן
3
שיעור השתתפות נמוך של תלמידות במסלולי מצוינות בחט"ב ובזכאות לבגרות טק בתיכון (פיזיקה ומדעי המחשב).
מיעוט בנות במגמות המדעיות טכנולוגיות זוהה כגורם בעל השלכות רבות, בין השאר בשל הקשר של לימודי מתמטיקה ומדעים בתיכון, להישגים ותהליכים חברתיים וכלכליים משמעותיים בהמשך החיים. לדוגמא [4] :
קישור עוגן
4
על אף שמחקרים מראים שאין הבדלים ביכולות הקוגניטיביות והרגשיות של תלמידות ביחס לתלמידים, הנתונים מראים שיעור השתתפות נמוך משמעותית של בנות במקצועות הפיזיקה ומדעי המחשב. הפער המגדרי אינו ניכר במקצועות מדעיים אחרים כמו כימיה וביולוגיה, ובמתמטיקה הייצוג של בנים ובנות שווה. בחברה הערבית מצטיירת תמונה שונה לגמרי: שם הבנות מובילות בהשתתפות בהגברות מתמטיות מדעיות וכן בהישגים.
הנתונים שנמצאו בהקשר זה:
• פערים מגדריים בהישגי תלמידות ותלמידים במקצועות ה-STEM אינם מוסברים על ידי הבדלים ביכולות בין גברים לנשים. על פי המחקר האקדמי וגם על פי הישגי התלמידים והתלמידות בבחינות המיצ"ב בכיתות ה' ו-ח' שיעור הבנים והבנות בעלי היכולות המתמטיות והטכניות הגבוהות הינו זהה (כ-20% מהבנים וכ- 20% מהבנות נמצאים בחמישון העליון של ציון במבחן המיצ"ב). על כן הפערים המגדריים בשלב חטיבת הביניים והתיכון מוסברים על ידי בחירות שונות והעדפות שונות של בנים ובנות [5].
• מחקרים בחקר המוח מדגישים כי לא נמצאו הבדלים מובחנים בין גברים לנשים ביכולות קוגניטיביות, כישורים רגשיים או ויסות עצמי (שלושה מאפיינים הנדרשים להצלחה בלימודים בתחומי ה- STEM). לעומת זאת, נמצא כי תפיסת המסוגלות בקרב בנות נמוכה באופן עקבי הן ביחס להישגיהן, והן ביחס לתפיסת המסוגלות של בנים [6].
• שיעור הבנות בכיתות עמ"ט נמוך משיעור הבנים (חשוב להשלים ולתקף נתון זה).
• שיעור בוגרות בגרות טק במרכז הארץ עומד על 12% לעומת 19% בקרב התלמידים והפער נשמר בפריפריה (7.4% לעומת 11.7%). רק בחברה הערבית שיעור התלמידות גבוה משיעור התלמידים (5% מול 6%) [7].
• בגרות ביוטק (5 יח"ל מתמטיקה, אנגלית, ביולוגיה או כימיה) – שיעור התלמידות גבוה פי 3 משיעור התלמידים; שיעור התלמידות הנבחנות בביולוגיה 5 יח"ל גבוה משיעור התלמידים וכך גם בכימיה, אם כי באופן מתון יותר. הנתונים בישראל תואמים מגמה עולמית רחבה יותר של העדפת בנות ללימודי ביולוגיה וכימיה ופחות פיזיקה ומדעי המחשב.
• על אף שבמתמטיקה שעור הנבחנות ב-5 יח"ל הוא כ-50% (כלומר שווה לשיעור הבנים), במקצועות הפיזיקה ומדמ"ח שיעורי התלמידות הנבחנות ב 5 יח"ל נמוכים יותר (בפיזיקה: 40%; במדמ"ח: 35% – ראו לדוגמא בתרשים הבא)[8].
המוטיבציה והעניין של בנות בתחומי המדעים הולכת ופוחתת ביחס לעצמן וביחס לבנים ככל שהן גדלות ועל פני ציר ההשכלה/תעסוקה. שיעור ההשתתפות הנמוך של בנות בעיקר במדמ"ח נשמר לאורך שנים על אף תכניות התערבות שונות ומגוונות שניסו לשנות את המגמה. לעומת זאת ניכרת מגמת שיפור קלה בפיזיקה ככל הנראה בשל התערבויות מערכתיות ממוקדות מגדר. המערכת מפנה תשומת לב לפער וניכר כי ישנה התחלה של הכרה בקרב מקבלי ההחלטות בצורך באיגום כוחות ובהסתכלות מערכתית כדי להתמודד עם התופעה.
הנתונים שנמצאו בהקשר זה:
• בחינוך היסודי נצפים מעט מאוד הבדלים בין תלמידים ותלמידות ביחס לרמת העניין במקצועות המדע וביחס להישגים. בגיל התיכון כבר ניתן להצביע על דפוסים מגדריים ברורים ביחס לרמת העניין של תלמידים ותלמידות במקצועות המדע השונים. מחקר אמריקאי מצא כי בכיתה ז', לפני הבחירה במגמות הלימוד, אין כל הבדל בין תלמידים ותלמידות במידת העניין במדע ובתפיסת המסוגלות העצמית שלהם במקצועות מדעיים; אולם בכיתה ט' כבר נוצרים פערים שנובעים מהטיות מגדריות [9].
• תופעת השתתפות נמוכה של נשים בתחומי ההייטק הולכת ומחמירה לאורך כל שלבי ההשכלה והתעסוקה [10].
• נשירת נשים מתחומי המדע והטכנולוגיה (המכונה "צינור דולף") מתחילה בבתי הספר וממשיכה באקדמיה ובתעשיית ההייטק. נשירה זו, במיוחד במקצועות כמו פיזיקה, מדעי המחשב והנדסת תוכנה, אינה מדוברת ואין עליה נתונים רשמיים ממשרד החינוך. מסקרים איכותניים עולה כי האווירה התחרותית, שוביניזם, שיטות למידה לא מותאמות ובידוד חברתי הן הגורמים המרכזיים לנשירה. בנוסף, נמצא כי בנות בעלות זהות מגדרית שמרנית נוטות להישאר בעוד שליברליות נוטות לפרוש. כמו כן, קבוצה גדולה של בנות בכיתה יכולה להפחית את שיעור הנשירה [11].
• מתמטיקה – נראה שינוי משמעותי לטובה בשיעורי הזכאות של בנות ל-5 יח"ל למרות שככל הנראה ההתערבויות לא היו מכוונות מגדר[12] – ראו בתרשים הבא[13]:
• שיעור נמוך של השתתפות בנות בפיסיקה ומדמ"ח נשמר לאורך שנים. הרבה מאד תכניות התערבות ותכניות לעידוד בנות לא הצליחו לשנות את המגמה היציבה.
• פיזיקה – מגמת שיפור מבוססת על התערבויות מערכתיות ממוקדות מגדר של הממשלה[14].
• מדמ"ח – מגמה יציבה של שיעור נמוך. אין שינוי למרות התערבויות ממוקדות מגדר[15]. רוב ההתערבויות היו בתחום הבלתי פורמלי.
• בגרות טק – למרות העלייה באחוז הזכאיות לבגרות טק, הפער בין תלמידות לתלמידים בחינוך הממלכתי בזכאות לבגרות טק לא הצטמצם לאורך השנים ראו בתרשים הבא[16]:
• ככל שעולה אחוז הנבחנים בבגרות טק בבית הספר כך יורד אחוז התלמידות מתוך הנבחנים לבגרות זו[17] ראו בתרשים הבא:
• הממשלה הציבה יעד בהחלטת ממשלה 172 של הגדלת שיעור התלמידות הזכאיות לבגרות טק ל-15% מכלל התלמידות בתשפ"ח על פי היעדים שהוצבו ל ידי הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק:
• קיימות בשטח התערבויות רבות של עמותות ועסקים שמטרתן לקדם בנות ב-STEM, אבל הן אינן מכירות זו את זו, ואין מדיניות מסדירה: ארגוני חינוך בלתי פורמלי פועלים בתחום אבל העדר סנכרון בין הגופים לא מאפשר העברת ידע ולמידה מהצלחות וכשלונות. התוצאה היא כפילות של תכניות שלא בהכרח עובדות, לא תמיד מותאמות תרבותית לאוכלוסיות רלוונטיות; היעדר עידוד מובנה של ארגונים אלו במדיניות מוסדרת (הסדרת יחסי הגומלין הבלתי פורמלי והפורמלי בנייר מדיניות/החלטת ממשלה) והיעדר איגום משאבים ע"י גוף מתכלל ברמה הלאומית[18].
• התקבלה החלטת ממשלה על הקמת קולקטיב אימפקט ליישום התכנית; כמו כן ניתנה הנחיה למשרד החינוך להגדיר יעדים ברמה המחוזית, המגזרית והבית ספרית, כולל אבני דרך תקופתיות ופרסום זכאים לבגרות טק במערכת שקיפות בחינוך.
מבנים רבים במערכת מסלילים את התלמידות ומחזקים הטיה מגדרית. הדבר מתבטא הן ברמה הפורמלית – תגמול, הנגשת מידע, הוראה, חומרי לימוד, והן ברמה הבלתי פורמלית – עמדות ופעולות מוטות מגדר של סוכני שינוי במערכת, היעדר מודלים לחיקוי, ייצוגים מוטים בתקשורת, הסביבה המשפחתית ועוד.
• קיים עיוורון מגדרי בתהליכי הנגשת הנתונים, המדידה, ההערכה והתגמול, כפי שניתן לראות בדוגמאות:
-בתי הספר נמדדים על מספר התלמידים שעברו בהצלחה בגרות במתמטיקה. בתי הספר היו יכולים להגדיל את מספר התלמידים ע"י קידום תלמידות שהישגיהן בינוניים (שם נמצא הפוטנציאל הלא ממומש) אך אינם עושים זאת.
-ביה"ס אינו נמדד על שיעור התלמידות הזכאיות לבגרות מוגברת במקצועות הטק או במסלולי המצוינות; אינו מתוגמל על כך ואין סנקציות על שיעור נמוך של זכאות תלמידות.
-באתר שקיפות בחינוך לא ניתן לקבל נתונים בפילוח מגדרי; ביה"ס לא יכול לקבל את נתוני המיצ"ב של התלמידים שלו בפילוח מגדרי.
• היעדר מודלים מיטביים לחיקוי: ישנו מיעוט של נשים מדעניות ונשים בתפקידי הייטק, ובמיוחד נשים שצמחו מתוך אוכלוסיות מוחלשות. מודלים אלה חיוניים ליצירת השראה, חניכה, פיתוח תמונת עתיד אצל תלמידות.• באמצעי התקשורת, בקולנוע, בפרסום, ברשתות החברתיות ובמופעי תרבות ישנו ייצוג מוטה מגדרית של גברים ונשים בהקשר של מדע וטכנולוגיה. למשל דמויות של גברים מדענים מופיעות יותר באמצעי התקשורת מדמויות של נשים מדעניות ומוצגות בדרך חיובית יותר.
• היעדר חקיקה מתוקצבת לעידוד תלמידות לבחירה במקצועות המדעיים טכנולוגיים. למשל תנאי לתקצוב פתיחת כיתה שניה של עמ"ט בבי"ס הוא שהיא תכלול 50% תלמידות >> כאן עולה השאלה מדוע לא הוצב תנאי זה כתנאי לפתיחת כיתה ראשונה?
• סוגיות נוספות לבירור – אילו מקצועות מזכים בבונוס מדעי בחישוב הציון המתואם לאוניברסיטאות? האם לפיזיקה/מדמ"ח/כימיה/ביולוגיה ניתן אותו הבונוס?
• נמצאה הטיה מגדרית גם בדפוסי ההוראה, כפי שעולה מהדוגמאות הבאות:
-דרכי ההוראה הרווחות בלימודי מדעים ובייחוד בפיזיקה, הן מוטות מגדר – למשל בעידוד תחרותיות בתוך הכיתה ושימוש נרחב בלמידה עצמאית המיטיבות עם תלמידים אך פוגעות בתלמידות; לצד זאת נעדרות שיטות הוראה מגוונות לעידוד סקרנות הבנות וחיזוק תחושת המסוגלות שלהן להתנסות ולהשתלב בתחומים אלו.
-הטיות מגדריות בחומרי הלימוד: ייצוגים מוטים מגדרית בתחומי הלימוד של מקצועות מדעים, משאבי ידע וחומרי לימוד, מסגור בעיה מדעית, בעיות מתמטיות ללא הקשר > משפיעים לטובה על התלמידים אך לרעה על התלמידות.
-היעדר הטמעה והכשרה של פרספקטיבה מגדרית והוראה רגישת מגדר במערכת החינוך; היעדר מודעות ומוכוונות של צוותי ההוראה והיועצות החינוכיות.
• הסביבה המשפחתית – שני היבטים של השפעת המשפחה על בחירת התלמידות עולים מהמחקר:
-נוכחות בני משפחה העוסקים במדעים היא גורם המשפיע על בחירה בלימודים ועיסוק מדעי טכנולוגי: ד"ר ענת בביץ מצאה כי עיסוק מדעי של האב תורם לבחירת הבת במגמה מדעית בעוד שעיסוק מדעי של האם אינו משפיע[19].
-השפעת ההשכלה העל תיכונית של אחד ההורים על הסיכוי של תלמידות לבחור בבגרות טק נמוכה פי שניים מהשפעה זו בקרב תלמידים – בגיל קבלת ההחלטה לגבי המסלול בתיכון בנות עצמאיות יותר בבחירתן מבנים ולכן מעורבות ההורים בקבלת ההחלטות שלהן היא קטנה יותר.
• יועצות חינוכיות מהוות סוכנות שינוי שלילי של שימור המערכת – השפעתן על המסוגלות העצמית ועל המוטיבציה של בנות ללמוד STEM היא שלילית[20] ובפועל הן מסלילות אותן למקצועות הומניים יותר מאשר למקצועות המדעיים טכנולוגיים[21].
• ככל שהרשות המקומית אליה שייך בית הספר גדולה ועשירה יותר, כך תקציב החינוך יהיה גדול יותר והיכולת לקדם מצוינות בכלל ולימודי בגרות טק בפרט תהיה גדולה יותר (לולאת משוב מחזקת – "הצלחה למצליחנים")[22].
• כ-72% מבתי הספר מתאפיינים באחוז נמוך של נבחנים בבגרות הייטק. בתי ספר אלה קטנים (בממוצע 2 כיתות בשכבה). ככל שעולה אחוז הנבחנים לבגרות הייטק בבית הספר כך גדל הפער בין שיעור התלמידים הלומדים בגרות זו לבין שיעור התלמידות ויורד אחוז התלמידות מתוך הנבחנים לבגרות זו[23].
• תלמידות המאופיינות בפרופיל שמרני נוטות לבחור במגמות מדעיות יותר מאשר תלמידות בפרופיל ליברלי: אחוז הבנות בפרופיל שמרני במגמה מדעית 63.4%, אחוז הבנות בפרופיל ליברלי 45.8%[24].
אחת המורכבויות של הבעיה היא התפיסות המגדריות שמוטמעות לא רק בקרב התלמידות עצמן אלא גם בקרב גורמים רבים בחברה הסובבים אותן – סוכני שינוי, הורים ותלמידים (קבוצת השווים). בנוסף, בקרב התלמידות עצמן יש שונות בגורמי המוטיבציה והתפיסות ביחס לנושא, ונראה כי תכניות ההתערבות עד כה לא השכילו להבחין בשונות הזו ונתנו מענה אחיד לכלל התלמידות.
• מורים, צוותי חינוך ויועצות (מומלץ לבדוק האם קיימים מחקרים נוספים שבחנו עמדות צוותי חינוך ויועצות)
הטיות מגדריות של מורים – מחקרים כמותיים ואיכותניים מראים שמרבית המורים סובלים מהטיה מגדרית לגבי היכולות של תלמידיהם במתמטיקה[25]. ישנה הנחה רווחת שתלמידים טובים יותר מתלמידות במדעים או שמקצועות מדעיים מתאימים יותר לבנים מלבנות. להתנהגות, לציפיות הסמויות ולאופן הפנייה של המורה יש השפעה על תהליך הלמידה, על תפיסות עצמיות, הישגים והצלחה ועל בחירות של תלמידים ותלמידות. מורים מחזיקים בעמדות אלה לעיתים לא במודע.
• הורים
מסרים מגוננים ומקטינים כלפי בנות, היוצרים אמונות מגדריות דיספונקציונאליות[26].
• תלמידות
ניכרת הסתייגות בקרב תלמידות ממקצועות טכנולוגיים עוד בשלב חטיבת הביניים ואף לפני כן :[27]
-תמונת עתיד המושפעת מזהות מגדרית – הפנמת מפת קוגניטיבית סטראוטיפית של עיסוקים ע"י בנות. בנות פוסלות מראש עיסוקים שאינם תואמים לזהות המגדרית הנשית. תפיסה מגדרית ברורה מתגבשת כבר בגיל 7-8. מפה מצומצמת המכילה עיסוקים תואמי מגדר או מקסימום נסבלים מגדרית. למשל: "זה עולם של גברים"; "אי אפשר לעשות קריירה בהייטק ולגדל ילדים"[28].
–קיימים שני פרופילים מובחנים של זהות מגדרית רב מימדית שמשמעותם הבדלים משמעותיים בערכים – הפרופיל השמרני והפרופיל הליברלי ובבחירה במגמת הלימוד[29]. בנות מרקע סוציואקונומי נמוך (הפרופיל השמרני) שהן כ-30% מהבנות בחינוך הממלכתי חילוני, נוטות להשקפת עולם שמרנית ואימוץ ערכים של מטריאליזם, שאיפה לביטחון כלכלי ושיפור מעמד חברתי. הן מחזיקות בתפיסה תועלתנית של המקצועות המדעיים טכנולוגיים. בנות בעלות זהות מגדרית ליברלית שהן כ 60% מהבנות בחינוך הממלכתי חילוני, נוטות להחזיק בערכים של רגישות חברתית ושאיפות עתידיות לחיפוש אתגר, משמעות והשפעה לטובה על אנשים.
התלמידות בעלות הפרופיל הליברלי נוטות לתפוס את המקצועות המדעיים טכנולוגיים כמקצועות מטריאליסטיים ואנטי חברתיים. נמצא קשר משמעותי בין הזהות המגדרית והבחירה במגמה כך שבנות בעלות זהות מגדרית שמרנית בוחרות במגמות מדעיות בשיעור גבוה משמעותית מזה של בנות בעלות זהות מגדרית ליברלית.
–מסוגלות עצמית – על פי ד"ר ענת בביץ מסוגלות עצמית איננה מספיקה – מחקרים מראים שגם כשהמסוגלות העצמית של בנות גבוהה משל בנים לא רואים לכך ביטוי בהשתתפות גבוהה יותר. עוד נמצא כי זהות מגדרית שמרנית מקטינה את תחושת המסוגלות העצמית בנוגע ליכולת להצליח בלימודים המדעיים טכנולוגיים.
תפיסת התוצאות המצופות – בנות בעלות פרופיל ליברלי מחזיקות בתפיסות שליליות של עולם הטכנולוגיה ("לא נשי ולא אנושי") ותופסות אותו ככזה שאינו מיטיב עם העולם. כלומר תפיסת התוצאות המצופות שלהן מבחירה בלימודים מדעיים טכנולוגיים היא שלילית[30].
-מודלים מנטליים משמעותיים נוספים של תלמידות: נטייה לייחוס פנימי לכשלונות וייחוס חיצוני להצלחות (קשור לנשירה); רצון להצטיין וחשש מלקיחת סיכונים וכישלון; סלידה מתחרות; לחץ חברתי – מיעוט בנות בכיתות/מגמות ורצון לא להיות לבד בסביבה שרובה בנים; תחושת נחיתות וחוסר שייכות; רמות גבוהות יותר של לחץ וחרדה ביחס לתלמידים[30].
תלמידות מתקשות בניסוי וטעיה וביישום ידע במרחב חדש ולא מוכר – מיומנויות הכרחיות לתחומים המדעיים.
קישור עוגן
5
להלן מספר כיוונים מערכתיים אפשריים לפעולה ובחינה, והמלצות ראשוניות מאד לפעולה (בהינתן העובדה שהניתוח המוצג כאן הינו חלקי, ורצוי להשלימו כמובן כפי שתואר למעלה). יש לשקול את בחירת הכיוונים תחת הפרמטרים של היתכנות, מידת ההשפעה המערכתית הצפויה, הלימה בין מספר כיווני פעולה, לצד הסתכלות על הנכסים והחוזקות של השותפים להובלת הפעולה המשותפת.
זרימת הידע בשדה וייצור ידע חדש
1. לאפשר פילוחים לפי מגדר ב"שקיפות בחינוך", בנתוני המיצ"ב לבתי הספר ובכל נתונים שמשרד החינוך או גורם אחר בשדה אוסף ומנגיש.
2. לאסוף נתונים על נשירת תלמידות מכיתות עמ"ט ומגמות מדעיות טכנולוגיות.
מדיניות
1. יצירת תמריצים ותגמול לבתי ספר, צוותי הוראה ולגורמי המטה לעידוד בחירת תלמידות במקצועות מדעיים טכנולוגיים.
2. הטמעת נקודת מבט מגדרית ופרקטיקות רגישות מגדר החל משלב ההכשרה להוראה במוסדות הלימוד וכלה בהכשרות (in-service תוך כדי עבודה) – לצוותי חינוך בגילאי הגן, צוותי הוראה ויועצים חינוכיים בבתי הספר היסודיים וכמובן בתיכונים.
3. פיתוח חומרי הוראה רגישי מגדר – הנחיה מפורשת של המשרד לצד הכשרה מותאמת מגדר למפתחים.
חקיקה
1. ללמוד מהעולם איך באמצעות חקיקה ניתן לעודד מודלים לחיקוי ולקדם ייצוג מגדרי הולם במרחב המדעי טכנולוגי בתקשורת וברשתות החברתית.
מודלים מנטליים
1. מתן מענה שונה ומותאם למודלים המנטליים השונים לתלמידות מרקעים שונים (הפרופיל השמרני/הפרופיל הליברלי).
2. עבודה מנטלית עם תלמידות צריכה להתחיל כבר בגיל הגן/יסודי.
3. יש לקחת בחשבון עבודה לשינוי תפיסתי עם כלל האקוסיסטם הסובב את התלמידות (סוכני שינוי, תלמידים והורים) ולא להתמקד בהן בלבד.
וובינר מוקלט לחשיפת סקירה מקצועית וכלים לחשיבה מערכתית
שינוי מערכתי הוא שינוי עמוק ובר קיימא שנעשה כדי להתמודד עם בעיה מורכבת, מתוך הבנת שורש הבעיה ולא רק ביטוייה על פני השטח.
בבסיס המושג נמצאת ההכרה במורכבות המערכת וראייתה כמכלול, תוך בחינת מערכות היחסים והקשרים בין חלקיה השונים. כיום ברור יותר ויותר שהחשיבה המערכתית הנדרשת כדי לחולל שינוי כזה היא כלי הכרחי בהתמודדות עם אתגרים סביבתיים, פוליטיים, חברתיים וכלכליים רבים המעסיקים את האנושות ברחבי העולם.
הוובינר מספק הצצה לסקירה המקצועית שערכו שיתופים ומכון קיימא בנושא שינוי מערכתי – הלכה למעשה אשר כוללת גם מגוון של כלים לחשיבה מערכתית.
מנחות הוובינר: דורין גבאי, מנהלת למידה בשיתופים, ליאת בן משה ליבנה – מנהלת מחקר, הערכה ומדידה בשיתופים, וריטה גולשטיין גלפרין, מייסדת שותפה במכון קיימא.
קישור עוגן
sec1
יוזמת Top15 פעלה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בישראל על פי גישת קולקטיב אימפקט, המציעה מודל יישומי לפתרון בעיות חברתיות מורכבות באמצעות מהלך רחב ומתואם של שותפים מכלל המגזרים. ארגון 'שיתופים' מילא תפקיד של ארגון שדרה ביוזמה (Backbone organization) וככזה, היה אחראי לתכלול ולהובלה המקצועית של המהלך.
מסמך זה מתאר ומנתח את תהליך הסגירה של היוזמה, שהתרחש בפועל ברבעון האחרון של 2023. מטרתו העיקרית היא להציע תובנות והמלצות מקצועיות בנוגע לשלב הסופי בחיי יוזמת קולקטיב אימפקט. לשם כך, תרשים 1 מציג את אבני הדרך העיקריות בתהליך הסגירה של יוזמת Top15 אשר היוו תשתית לניתוח ולדיון שמוצגים במסמך זה.
המסמך נכתב על סמך ניסיוננו כארגון השדרה שהוביל את היוזמה, ומתוך הבנה שארגון השדרה, בתפקידו כגורם המקצועי המוביל את היוזמה, נדרש לפעול גם בשלב הסגירה ברוח עקרונות הקולקטיב אימפקט, קרי, ליצור את התנאים לחשיבה, לתכנון ולעשייה משותפת. זאת, כדי להבטיח במידת האפשר המשך השפעה גם אחרי שהמסגרת הארגונית של היוזמה מפסיקה להתקיים, וארגון השדרה, כגורם מתכלל, מסיים.
המסמך מהווה חלק מגוף הידע המקצועי של 'שיתופים' המשמש כיום כ'בית לקולקטיב אימפקט', במסגרתו פועלות יוזמות קולקטיב אימפקט נוספות. הוא נכתב 'תוך כדי תנועה' החל מסוף חודש נובמבר 2023, עת התקבלה ההחלטה על סגירת היוזמה, כחלק מתהליך עבודה רפלקסיבי משותף של צוות היוזמה וצוות המו"פ ב'שיתופים'.
אנו תקווה שחילוץ וגיבוש התובנות יתרום לזיכרון הקולקטיבי ולידע שלנו ושל כלל השותפים ליוזמה, שיחד תכננו, למדו והוציאו לפועל מהלכים לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בישראל וממשיכים בעשייתם זו. בנוסף, נקווה שהידע המוצג כאן יתרום לקהילה המקצועית הרחבה בישראל של מובילי ומנחי מהלכים משותפים בכלל, וקולקטיב אימפקט בפרט.
ברוח המהלכים המשותפים, זוהי הזמנה להצטרף דרך הקריאה של המסמך לתהליך למידה משותף, ולקחת חלק בחשיבה על דילמות וסוגיות מתודולוגיות עקרוניות העולות בעבודת ארגון השדרה בכלל, ובשלב האחרון במעגל החיים של מהלך משותף, בפרט.
המסמך כולל שלושה פרקים:
• הפרק הראשון, התיאורי, סוקר בקצרה את הרקע להחלטה על סגירת היוזמה בזמן שקדם לה בסוף שנת 2023, תוך שהוא מתעכב על תהליכי קבלת ההחלטות שהובילו לסיום הפעילות.
• הפרק השני מתמקד ברציונל שהוביל את תהליך הסגירה – החשיבה על שימור נכסי היוזמה ועל העתיד, על 'העברת מקל' ב'יום שאחרי' לשותפים אחרים בשדה. עוד בפרק זה, דיון באתגרים מרכזיים בעבודת ארגון השדרה הנובעים ממרכיב השותפות, כמרכיב המארגן של מהלך משותף בכלל ושל קולקטיב אימפקט בפרט.
• הפרק השלישי של המסמך, בדומה לשלב השלישי והאחרון של היוזמה עצמה, עוסק באירוע הסיכום שסגר באופן טכסי את פעילות היוזמה, ומוצגות בו מספר תובנות לגבי עתיד הזירה אחרי סיום עבודת ארגון השדרה.
קישור עוגן
sec2
יוזמת Top15 החלה לפעול בשנת 2020, כהמשך של יוזמת 5פי2 שהייתה יוזמת הקולקטיב אימפקט הראשונה שהוקמה בישראל בשנת 2013. על הרקע להקמת היוזמה ועל פעולתה אפשר ומומלץ לקרוא בהרחבה בספרית הידע של 'שיתופים' ובאתר היוזמה. בהקשר הנוכחי של סגירת היוזמה נאמר כאן רק כי תהליך המעבר בין היוזמות היה כרוך בהתמודדות עם אתגרים מסוגים שונים, כמו עדכון המשימה המשותפת, ובנייה מחדש של רשת השותפים ושל מנגנוני הפעולה האחרים ביוזמה. עוד על המעבר ועל משמעויותיו ניתן לקרוא במסמך
מ-5פי2 ל-Top15: תובנות מתקופת ההקמה של יוזמה מתחדשת.
בין השנים 2020 – 2023, היוזמה שמה לה למטרה להקנות לתלמידי ולתלמידות ישראל את המיומנויות החיוניות למצוינות בתחום המדעי-טכנולוגי, אשר יאפשרו את השתלבותם המיטבית במסגרות המשך החיים – בצבא, באקדמיה ובתעסוקה. המשימה התמקדה בתלמידי ובתלמידות חטיבות הביניים, בדגש על הפריפריה והחברה הערבית. רשת השותפים ביוזמה כללה כ-120 ארגונים משלושת המגזרים – הציבורי, החברתי והעסקי, קבוצות עבודה ממוקדות, ובכלל זה קבוצת עבודה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחברה הערבית, מהלך נגב ומהלכי מפתח נוספים שהתבססו על מחקר ויצירת ידע חדשני [1].
אלא שהעשייה הענפה של השנים 2022 – 2023 התקיימה בסביבת עבודה שהתאפיינה בחוסר יציבות שלטונית חריפה, חילופי תפקידים רבים ועזיבה של שותפים בכירים במשרד החינוך. כל אלו העלו סימני שאלה לגבי יכולתו של המגזר הציבורי לקדם את המשימה המשותפת. הם גם השליכו, מעבר לקושי הישיר בתפקוד המהלך כולו, על השותפים ברשת היוזמה, כגון ארגונים חברתיים שעובדים עם ומול תקציבי ממשלה והמגזר העסקי שחתר לפיתוח דרכים לשת"פ עם משרד החינוך. הקשיים השתקפו, בין היתר, גם בסוגיית המימון של היוזמה ובגירעון שהלך והסתמן ברבעון האחרון של 2023.
היוזמה שמה לה למטרה להקנות לתלמידי ולתלמידות ישראל את המיומנויות החיוניות למצוינות בתחום המדעי-טכנולוגי, אשר יאפשרו את השתלבותם המיטבית במסגרות המשך החיים – בצבא, באקדמיה ובתעסוקה. המשימה התמקדה בתלמידי ובתלמידות חטיבות הביניים, בדגש על הפריפריה והחברה הערבית
לאלה הצטרפו אירועי ה-7 באוקטובר ומצב הלוחמה שבעקבותיהם, שהנחיתו מכה קשה על היכולת להמשיך לפעול בשטח, במתווה המתוכנן. נדרשה 'עצירה אסטרטגית' כדי להבין את משמעויות האירועים, ובהתאם, לתכנן מחדש את המשך העבודה ביוזמה. לשם כך, ערך צוות ארגון השדרה במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2023 דיונים פנים ארגוניים, בתוך 'שיתופים', וכן קיים סדרת שיחות עם שותפים וגורמים שונים נוספים בשדה, במטרה להגיע להבנה משותפת לגבי השפעות האירועים על מגוון היבטים הקשורים ליוזמה. בין היתר, נשאלו שאלות נוקבות, שגם יוצגו בהמשך המסמך, על המרכיבים המשותפים: המשימה המשותפת, מצב השותפויות, וכן תמונת המשאבים השונים (מימון, ידע, תשומת לב, קשרים) שהשותפים העמידו לרשות המהלך.
בין כל אלו, התבהרו מספר תובנות משמעותיות:
• המשימה המשותפת – מיקוד המשימה בכיתות העמ"ט (עתודה מדעית טכנולוגית) עמד למבחן עם השתנות הנסיבות. אמנם חשיבות נושא המצוינות המדעית-טכנולוגית כמשאב לאומי וכמפתח למוביליות חברתית עומדת בעינה, וסביר להניח שבטווח הארוך אף תקבל משנה חשיבות, לנוכח צרכים חדשים שיעלו ברמה הלאומית והאזורית. עם זאת, בחודשים אוקטובר-נובמבר 2023, במרבית בתי הספר והכיתות בדרום ובצפון הארץ, לא התקיימו לימודים כבשגרה. גם בחלקי הארץ האחרים הצטמצמה היכולת של היוזמה לפעול בהקשר למשימה. בנוסף, ניכר היה שלגורמים השונים בשדה וברשת השותפים – משרדי ממשלה, המגזר העסקי, ארגוני חינוך ופילנתרופיה – הייתה פניות חלקית בלבד לקידום תוכנית עמ"ט, המשימה המרכזית של היוזמה.
רבים מארגוני הרשת העידו כי הסיטו את משאביהם לאפיקים מיידיים אחרים, דוגמת פיתוח חוסן, מענים רגשיים, שיקום, ומהלכים אחרים שנועדו לסייע בהתמודדות עם אירועי המלחמה והשלכותיה. זאת ועוד, בשיחות עם שותפים מהרשת, נשמע קול חוזר לפיו יש לבחון בעת הנוכחית את המיקוד הקיים במצוינות טכנולוגית-מדעית, שעתה נתפס כצר מדי, וכי ראוי להרחיב את התפיסה של ערך 'המצוינות' מעבר לתחום המדעי-טכנולוגי.
כך, היו שותפים שאף גרסו כי אירועי השעה מחייבים לשקול שילוב היבטים הקשורים לחוסן, התמודדות עם צרכים בתחומי הרגש, בטחון וצרכים אקוטיים אחרים בתפיסת העבודה ובמהלכי היוזמה. מדובר בערכים חשובים לכל הדעות, אלא שלהערכתנו ולדעת שותפים אחרים, אלו שייכים לעולמות תוכן החורגים אל מחוץ לטווח המשימה הנוכחי של היוזמה.
• שותפויות – נוכח המצב, הפכה העבודה מול משרד החינוך כשותף בכיר, למאתגרת במיוחד: הקשב למשימת היוזמה היה לחלקי והופנה אל מצב החירום; תכנית ההייטק, בשיתוף עם משרד המדע והחדשנות, הוקפאה עם תחילת המלחמה; העבודה ברמת המטה הפכה מבוזרת, וברמת המחוזות, בדגש על מחוז דרום וצפון, והתמקדה במצב החירום, בדגש על מתן מענים לתלמידים/ות המפונים/ות מיישוביהן/ם.
במפגש רשת מקוון שזימן צוות ארגון השדרה על מנת לשמוע ממנהל מחוז דרום במשרד החינוך, רם זהבי, שבגזרתו התרחשו האירועים, על ההתמודדות של המשרד, עלתה עוצמת הצרכים הפיסיים והרגשיים עימם מתמודדים התלמידים/ות, שכלל לא מאפשרים קשב לתחום המצוינות המדעית-טכנולוגית. במפגש זה גם עלתה ההבנה כי יארך זמן עד שמשרד החינוך יחזור לעסוק במצוינות מדעית טכנולוגית כנושא מרכזי.
• משאבים – מספר קרנות הודיעו על שינוי במיקודי התמיכה שלהן נוכח המצב, ובאופן דומה, גם שותפים מהמגזר העסקי הסיטו משאבים מתחום החינוך להשקעה בצרכים מיידיים שעלו עם המלחמה. הסטת משאבים זו הובילה להגדלת צפי הגירעון בתקציב היוזמה, והולידה חששות כבדים לגבי מקורות המימון בהמשך. ניכר היה כי השתנות הנסיבות הביאה לירידה בתחושת הנחיצות והדחיפות של המשימה בקרב הגורמים המממנים, וזו באה לידי ביטוי גם בהיבט הקצאת המשאבים.
בהמשך לסבב הדיונים והשיחות הראשוניות, שאלת ההמשך הובאה גם לוועדת ההיגוי של היוזמה, שהתקיימה ב-5 בדצמבר 2023. במסגרת הוועדה, התקיים דיון בשאלה האסטרטגית מה ניתן ונכון לעשות במצב הנוכחי? לדיון הובאו ונדונו שלוש חלופות, שתמציתן מובאת בתרשים מס' 2.
תרשים 2: חלופות בדיון האסטרטגי בשאלת המשך עבודת היוזמה
בסיכומו של הדיון, החליטה וועדת ההיגוי על סגירת היוזמה. נימוק מרכזי שהשמיעו השותפים נגד סגירת היוזמה היה החשש מאובדן ההישגים ומעתיד העשייה. תמה חשובה נוספת בהקשר זה הייתה תחושת החמצה שלוותה בחוסר רצון לוותר על הערכים הייחודיים שנוצרו מעצם ההתכנסות הרחבה של גורמים מקצועיים, רבים ומגוונים ברשת היוזמה. חברי וועדת ההיגוי הביעו לכן רצון להמשיך ולהתכנס כפורום, כדי לחשוב יחד על נושא המצוינות המדעית-טכנולוגית 'ביום שאחרי המלחמה'. 'שיתופים', הבין את הצורך והביע נכונות לכנס את הפורום המדובר בבוא העת.
בהתאם להחלטה, פנה צוות היוזמה לתכנן את פעולותיו, כשהוא נדרש להתמודד עם השאלות: כיצד נכון יהיה לנהל את תהליך הסגירה מעתה? מהם המרכיבים החשובים בתהליך סגירה של שותפות בקולקטיב אימפקט? כיצד ממשיכים לממש את עקרונות המהלך המשותף גם בשלב האחרון שלו?
הפרק הבא מתאר את מלאכת הסגירה בדגש על שימור מגוון הנכסים שהיוזמה יצרה וצברה, ועוסק בסוגיה האם וכיצד ניתן 'להעביר את מקל' ההובלה ותכלול הפעילות לשותפים אחרים ברשת? שני המרכיבים הם מרכיבי מפתח בעבודת קולקטיב אימפקט, ושימורם ככאלה עשוי לחזק את המשכיות העשייה והמשך ההשפעה.
קישור עוגן
sec3
תוכנית הסגירה נבנתה על ידי צוות ארגון השדרה על בסיס התפיסה לפיה אמנם פעילות היוזמה נסגרת (במובן של closure) אך להבדיל, העשייה הרחבה שלה ושל השדה לא בהכרח באה לכדי סיום מוחלט (במובן של termination), ולכן יש חשיבות רבה להמשיך ולקדם את חזון היוזמה. משימת הסגירה התמקדה בשימור ובחתירה להמשכיות של נכסי היוזמה. תרשים מס' 3 מציג את שלושת סוגי הנכסים של היוזמה לגביהם נשאלה שאלת השימור וההמשכיות.
בעיקר שאלנו שתי שאלות מפתח: הראשונה הייתה כיצד נכון להבטיח את המשכיות העשייה – גם ברמה האסטרטגית (תכנון, חקר) וגם ברמת הפעולות בשטח? השאלה השנייה הייתה כיצד אפשר לשמר את הידע הרב שהיוזמה יצרה ולהנגיש אותו לקהלי היעד הרלוונטיים בשדה החברתי.
תרשים 3: נכסי ומהלכי היוזמה כתשתית ל'העברת מקל' ולשימור ידע
בפני ארגון השדרה עמד אתגר מתמשך לאורך כל העבודה עם מסגרות הפעולה, הידע, התשתיות וכל מה שהוגדר כ'נכסי היוזמה', הנובע ממרכיב השותפות סביבו מאורגנת כל הפילוסופיה והפרקטיקה של הקולקטיב אימפקט. להלן מספר סוגיות עקרוניות שרלוונטיות לארגון השדרה בהקשר זה, אשר העסיקו אותנו בשלב הסגירה. כל סוגיה מתוארת בקצרה בדגש על השאלות שעלו בהקשרה, ולאחר מכן מתואר האופן בו פעלנו לגביה במקרה זה של יוזמת Top15.
בשלב ניתוח המצב ובמהלך תהליך קבלת החלטות על הסגירה, התחדדה ביתר שאת סוגיית הבעלות המשותפת. למעשה, לאורך כל חיי היוזמה נדרש ארגון השדרה להתמודד עם האתגר שכרוך בצורך להוביל תהליך קבלת החלטה באופן משתף, תוך מציאת איזונים בין הפעולות וההחלטות של ארגון השדרה (משמע, צוות היוזמה), לבין אלו של וועדת ההיגוי ורשת השותפים הרחבה.
הגיוון הקיים בשותפות עלול להיות מאתגר, שכן תמיד קיימים הבדלי תפיסות ואף פערים בכוח ההשפעה שיש לשחקנים שונים על תהליכי עבודה בכלל, וקבלת ההחלטות, בפרט [2]. לשם כך, על ארגון השדרה לנהל את תהליכי העבודה באופן מחבר ומכליל, מתוך הכרה בחשיבות ובערך של סוגים שונים של משאבים ונכסים – מימון, ידע, גישה לשטח וכן הלאה, שארגונים שונים מביאים איתם ליוזמה. לא אחת עלו השאלות האם ועד כמה משמעותה של השותפות היא גם בעלות משותפת על היוזמה?
לשם כך, נדרש ארגון השדרה לגבש תשובות לשאלות הבאות:
• למי שייכת היוזמה ומה מקומם של השותפים בהחלטה אם להמשיך או לסגור את הפעילות?
• כיצד יכול ארגון השדרה להכיל את מגוון התפיסות של חברי וועדת ההיגוי באשר לתוכניות ההמשך?
• כיצד נכון להתמודד בשלב הסגירה עם פערים בין שותפים מממנים המפנים משאביהם לפעילות אחרת ובכך 'תורמים' להחלטה על סגירת הפעילות, לבין שותפים אחרים, שאין ביכולתם לממן את פעילות היוזמה והם מעוניינים להמשיך בפעילותה?
מסגרת הרשמית לדיון ולגיבוש התשובות לשאלות אלה (ואחרות) היא וועדת ההיגוי של היוזמה, ואכן, כפי שכבר תיארנו, ארגון השדרה הוביל במסגרת הוועדה דיון אסטרטגי בשאלת הסיום. לטובת שיתוף מקצועי ואיכותי, ארגון השדרה הביא לדיון תמונת מצב רחבה ככל האפשר, שכללה את תמונת מצב המשאבים והקולות שנאספו בשיחות המקדימות. הובלת הדיון התבססה על תפיסת העבודה של ארגון שדרה כגורם מאפשר ומכנס, היוצר את התנאים לפעולה, גם לפעולת סגירה.
היוזמה פיתחה, יצרה ואצרה ידע רב במסגרות הפעילות השונות שלה – בשולחנות ההיוועצות, בקבוצות העבודה – וכל זאת בהשתתפות חלק לא מבוטל של השותפים ברשת. משמעותה של היצירה המשותפת היא גם שישנה בעלות רחבה, משותפת על התוצרים, המעניקה לתכנים ולתוצרי הידע מעמד ציבורי. עתה, עם הסגירה, מתעוררות שאלות הבעלות והנגישות ביתר שאת ובמיוחד:
• כיצד 'אורזים' ומנגישים את הידע כך שתובטח המשך זמינותו לכולם, בהווה ולעתיד לבוא?
• כיצד מבטיחים את הבעלות ה'ציבורית', המשותפת, על הידע, כשהישות שהחזיקה אותו עד כה – יוזמת Top15 – מסיימת את פעילותה?
• מה לגבי הבעלות העתידית על 'מותג' היוזמה Top15 שהידע המשותף 'רשום' תחתיו?
כדי לענות על שאלות אלה בתהליך הסגירה, צוות היוזמה, יחד עם צוות המו"פ של 'שיתופים', עמלו על ארגון החומרים השונים שנוצרו במהלך שנות חיי היוזמה: דו"חות מחקר, מדריכים וסיכומים ועוד. כל החומרים עברו עיבוד, עיצוב והוצגו בכנס הסיכום. בנוסף, הצוות המשותף פיתח ידע ייחודי לשלב הסגירה (למשל המסמך הנוכחי המנתח את תפקיד ארגון השדרה בתהליך הסגירה; סיכום עבודת קבוצת העבודה לקידום מצוינות בחברה הערבית; סיכום מהלך נגב; ועוד). כל החומרים עובדו ונארזו בזמן קצר יחסית, והם מונגשים וזמינים לרשת השותפים ולציבור הרחב באתר ייעודי, וכן, בספריית הידע של 'שיתופים'.
האם וכיצד שותפויות ממשיכות לחיות בהיעדר ארגון שדרה המתכלל את הקשרים ודואג לתיאום, הנעה ועדכון מתמיד? על פניו, המפגש המסכם עצמו (שנרחיב בו בהמשך) היה ביטוי מוחשי לקיומה של רשת השותפים – עצם ההגעה של עשרות שותפים ושותפות, למרות מורכבות הזמן, ובמהלך ימי הלוחמה. שלל התבטאויות שהושמעו בדבר הישגי היוזמה וחשיבות המשך הקשרים המקצועיים והאישיים, העידו על החשיבות שיש לשימור הקשרים והשותפויות.
השאלה היא מה יניע את ההמשכיות – האם נוכל להניח שהרשת תמשיך להתקיים ולפעול מתוך כוח אינהרנטי כלשהו? על פניו ובאופן תיאורטי, השותפים ברשת יכולים להחליט שהם ממשיכים את היוזמה כשותפות במקביל ולמרות החלטת ארגון השדרה. אלא שבפועל, קשה לראות המשך פעולה מתואמת המכוונת להשגת משימה בהיקף משמעותי כפי שהיה, ללא מנגנון כמו ארגון שדרה. דווקא משום כך, מחויבות ארגון השדרה לזירה הרחבה היא לזהות בשלב הסגירה, הזדמנויות ושותפים מהרשת שיוכלו להוביל את המשך העשייה בראייה כוללת ורחבה, שהרי המלאכה ב'עולם האמיתי' שמחוץ לחדרי היוזמה, לא הסתיימה.
בין השאלות העולות במצב כזה:
• האם ניתן לייצר תנאים להמשך שימור השותפויות באופן חלקי או מלא?
• האם לארגון שדרה יש סמכות לפנות לארגון ספציפי ולהציע לו תפקיד מוביל על חלקים מהיוזמה?
• מה כוללת 'העברת המקל' לשותפים אחרים בשטח, ואיך נכון לעשות זאת?
על מנת לקדם את השותפויות הקיימות וכדי שאפשר יהיה 'להעביר את המקל', ארגון השדרה הגדיר תחילה את המהלכים והמנגנונים שהגיעו לרמת בשלות מתקדמת, וחשוב שהשדה ימשיך לקדם. בנוסף, הוגדרו קריטריונים לבחירת שותפים מהרשת שיוכלו להוביל את העשייה בראייה רחבה. לאחר מכן פנינו אליהם והובלנו את תהליך העברת המקל כפי שמתואר בסעיף הבא.
בהמשך לסעיף הקודם, 'העברת מקל' יכולה להיעשות מתוך תפיסה מרחיבה, שתתייחס להעברת האחריות של כל התפקידים שארגון השדרה מילא, ובכלל זה: תיאום ותכנון, הובלה וארגון של פעילות הרשת והמנגנונים לקראת מימוש סדר היום המשותף, ייזום והוצאה לפועל של מחקר ואיסוף נתונים, ועוד. לחלופין, ניתן להציע תפיסה מצומצמת שמתמקדת במהלכי היוזמה הפעילים. תפיסה כזאת, תבחן כיצד במסגרת כל מנגנון או פעילות יועבר 'המקל' לשותף או לשותפים כך שימשך שיתוף הפעולה בשדה, ככל האפשר.
לשם כך, יש לגבש תחילה פרמטרים לבחירת השותפים הרלוונטיים, ולהגדיר את התנאים שחשוב לייצר להעברת מקל מיטבית. ברוח התפיסה המצומצמת, להלן מספר שאלות מנחות לבחירת שותף/ארגון שיוביל את המשך העשייה:
• האם יש ברשת ארגון/גוף שותף שעשוי להיות מקובל על השותפים ברשת (או במנגנון העבודה) כך שימשיכו להיות מעורבים תחת ההובלה שלו?
• האם לארגון יש מומחיות בתחום התוכן?
• האם הארגון מחזיק בתפיסת עבודה המבוססת על בנייה וניהול של שותפויות? האם ישכיל להוביל מהלך משותף רב-מגזרי?
• האם הוא איתן באופן מספק כדי להוביל את הפעילות לאורך זמן?
ארגון השדרה פנה לשותפים שזוהו כרלוונטיים לעניין זה, והציע להם לקחת על עצמם את המשך ההובלה, תוך סיוע בחשיבה על אופני הפעולה, בחיבור לאנשי קשר הרלוונטיים למהלך/מנגנון, ניסוח הודעה משותפת, העברת כלל חומרי הידע הרלוונטיים ואף מעורבות ונוכחות של צוות ארגון השדרה במפגשים הראשונים, אם התקיימו. חלק נכבד של המפגש המסכם הוקדש למתן ביטוי מוחשי לשותפויות השונות, כמו גם להצגת העברות המקל לכלל רשת השותפים, על מנת שיכירו את המשך הפעילות ואת הגורמים שיובילו אותה, באופן שמייצר לגיטימציה ורתימה להמשך העשייה. כך, לדוגמא, קואליציית העסקים וקבוצת העבודה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחברה הערבית, הם שני מנגנונים שהגיעו לרמת בשלות רלוונטית בהקשר של התנאים שלעיל.
קישור עוגן
sec4
ב- 24 בינואר 2024 התקיים מפגש הסיכום והפרידה של היוזמה. המפגש היווה הזדמנות להתכנסות של הרשת הרחבה וברוח הדברים לעיל, הוא נועד להנכיח את הנכסים שברשות היוזמה, ולשתף את הרשת בהעברות המקל לטובת המשך עבודה משותפת במרחבים עתידיים. הבחירה הייתה לקיים אותו בבית 'שיתופים' – ביתה של יוזמת Top15, באופן שיאפשר לשותפים להיפגש פנים אל פנים, דווקא בימים הקשים והמאתגרים של העת הזאת.
צוות ארגון השדרה פעל כדי להתאים את האירוע לתחושות הכלליות, והחליט, למשל, להימנע מ'חגיגיות יתר' שאינה הולמת את מצב המלחמה. אי אפשר היה כמובן לנתק את ההתכנסות מהמצב הכללי, ואכן נבצר משותפים רבים מהדרום ומהצפון להגיע. אולם למרות זאת, האולם הרחב בבית 'שיתופים' היה מלא מפה לפה בשותפים ביוזמה מכלל המגזרים – חברי ועדת היגוי, שותפים מהמגזר הפילנתרופי, נציגי משרד החינוך, קואליציית העסקים, וארגוני מגזר שלישי ואקדמיה. עוד הצטרפו אל המפגש גם חברות בארגון השדרה מהעבר – מתקופת 5פי2, ענבר הורוביץ, שהייתה מנהלת היוזמה, ואורנה סומך, שהייתה מנהלת שותפויות ורכזת קואליציית העסקים.
בחדר נכחו שותפים מעשר שנות פעילות ושותפים נוספים שהצטרפו אל היוזמה ופעלו במסגרתה בתקופה האחרונה. במפגש הוצגו מארז הידע ו'העברות המקל' אל הארגונים השותפים; נערכו שולחנות לשיח שותפים בהתבוננות אל תקופת השותפות ואל פני העתיד. באולם הוצגו כרזות המסכמות את מהלכי היוזמה העיקריים לאורך השנים, אשר הציגו את אופני הפעולה וההישגים המרכזיים. בחלקו האחרון של המפגש התקיים רב-שיח של שותפים מכלל המגזרים שהיו מעורבים בה לאורך השנים. אלו תיארו מעל לבמה את חוויותיהם כשותפים ברשת היוזמה, ואת תובנותיהם מהעשייה המשותפת – כיצד היא תרמה לארגונים אותם הם מייצגים, להם ולהן באופן אישי, וכיצד היא תרמה לשינוי פני המציאות.
האירוע נבנה כך שייצר הזדמנות להמשך בניית יחסים בין-אישיים בין חברי הרשת, ולחשיבה יחד על שיתופי פעולה עתידיים. החדר היה מלא בהערכה לעשייה ולהישגי היוזמה, לצד מוטיבציה וציפייה להמשך פעולה משותפת, שתתבסס גם בעתיד על מערכות היחסים והאמון הרב שנוצר בין השותפים במהלך שנות פעילותה הרבות של היוזמה.
שני מסרים מרכזיים עלו מהדיונים עם השותפים במפגש המסכם ובמהלך השיחות שהתקיימו לפניו ואחריו: אחד התייחס לחשיבות הרבה של פלטפורמות וכלים שמאפשרים שיתוף וקשר בין השותפים בשדה, ובכלל זה: קבוצות וואטסאפ, רשימות אנשי קשר משותפות וכדומה. השני הדגיש את התרומה הפוטנציאלית שיכולה להיות להיכרות עמוקה יותר של השותפים ברשת עם עקרונות הפעולה המשותפת, בכלל, ועם עקרונות הקולקטיב אימפקט בפרט. היכרות זו הייתה מחזקת את השפה ואת ה-mindset של כלל המעורבים ביוזמה, כתשתית מנטלית חיונית לפעולה מתואמת בשדה, גם לאחר סגירת היוזמה.
קישור עוגן
sec5
האירועים הדרמטיים של ה-7 באוקטובר 2023 הובילו להחלטת וועדת ההיגוי וארגון השדרה על סגירת היוזמה. הסגירה נבעה מתוך קריאה נכוחה של המציאות וגילוי אחריות לשדה, ולא מתוך אובדן אמון או עניין במשימה.
לצורך מהלך הסגירה נדרש היה ארגון מחושב של כלל נכסי ומהלכי היוזמה הקיימים, ובכלל זה ארגון ואריזה של תוצרי הידע ובירור אפשרויות ל'העברת מקל'.
היוזמה נסגרה בתוך תקופה כואבת וקשה בחברה הישראלית ומורכבת מאוד במערכת החינוך. תהליך הסגירה וההתבוננות הרטרוספקטיבית שערכנו על עשיית היוזמה לאורך השנים, הוכיחו לנו כי עמדנו במשימתנו להנחיל את עקרונות העבודה בקולקטיב אימפקט ואת ערכי השותפות.
נותרנו מלאות תקווה כי שותפויות בשדה תמשכנה להוביל את המצוינות ואת ההישגים העתידיים בשדה החינוך המדעי-טכנולוגי, שיהוו חלק משמעותי מתקומתה של ישראל.
איך אפשר לייצר שינוי במציאות מורכבת וכאוטית כמו שלנו?
האמת, אין לנו תשובה פשוטה להציע לשאלה הזו, אבל ברור לנו שהדרך אליה עוברת גם באימוץ והפנמה של חשיבה מערכתית.
מה זו חשיבה מערכתית? בקצרה, חשיבה שמאפשרת לנו לבחון את כלל הגורמים שמשפיעים על הנושא שמטריד אותנו באופן הוליסטי, להבין את הקשרים ביניהם, לזהות את גורמי השורש ואת הדרך הנכונה להתערבות ופעולה.
רוצה לדעת עוד ולהבין יותר? מוזמנ/ת להתחיל כאן, עם הסרטון הזה שהוא רק חלק אחד מסקירת הידע בנושא שינוי מערכתי שכתבנו יחד עם מרכז קיימא. תוצר נוסף של הסקירה הוא המדריך הדיגיטלי "שינוי מערכתי הלכה למעשה".
כולנו יודעים ויודעות ששינוי חברתי הוא משימה קשה ומורכבת. לפעמים, מרוב גורמים שמשפיעים על הבעיה – פשוט לא יודעים מאיפה להתחיל!
כדי לדעת היכן ואיך להתערב – דרושים לנו כלים להתבוננות מערכתית שיסייעו לנו לתחום את הבעיה, למפות את המרכיבים שמשפיעים עליה וגם לזהות את הפתרונות.
בסרטון הזה יש הצצה לחלק מהכלים של חשיבה מערכתית, אותם בדקנו לעומק במסגרת סקירה שכתבנו יחד עם מרכז קיימא, שתוצר נוסף שלה הוא המדריך הדיגיטלי "הובלת שינוי מערכתי".
תקציר מנהלים
המחקר המוצג לפניכם מספק מענה לצורך דחוף בידע עדכני אודות זירת הפילנתרופיה הפרטית בישראל. הוא סוקר את ממדי התופעה, את מאפייניהם של התורמים הגדולים, את המניעים שלהם לנתינה, את העדפותיהם מבחינת תחומי עניין ותכניות לפעולה, את היקף התרומה שלהם, את ערוצי התרומה ואת המנגנונים המשמשים אותם לתרומה (קרנות, תרומה אישית, תרומה עסקית).
אוכלוסיית היעד של המחקר כללה אזרחי ישראל המשתייכים לעשירון העליון ועוסקים בנתינה נדיבה ובהתנדבות לארגונים בישראל. תרומה נדיבה הוגדרה כתרומה של 5,000 ש"ח ומעלה בשנה. הדגימה נעשתה במתכונת של כדור שלג. תחילה נבחר מעגל ראשון של פילנתרופים – אנשים החברים בהנהלות של ארגונים ללא מטרת רווח ושידוע כי תרמו בעבר. בעקבות המעגל הראשון פנינו לאנשים נוספים הנמנים עם קבוצת הפילנתרופים וראיינו אותם. איסוף הנתונים נערך בחודשים ינואר 2007 – מרס 2008. סך הכול השתתפו במחקר 79 גברים ונשים.
מאפייני המשתתפים במחקר
בממוצע, המשתתפים במחקר עוסקים בפילנתרופיה במשך 19 שנים (סטיית תקן 12.7%). הטווח הוא בין שנתיים לשישים שנה. רק 11% מן הנחקרים הם תורמים "חדשים" העוסקים בפילנתרופיה בין שנתיים לחמש שנים. רוב הנחקרים (44%) עוסקים בפילנתרופיה בין עשרים לארבעים שנה.
67% מהנחקרים העדיפו שלא למסור פרטים על היקף נכסיהם. מבין אלה שהשיבו על שאלה זו,15% מחזיקים בנכסים ששוויים פחות ממיליון דולר; שווי נכסיהם של 19% מהמשיבים מוערך במיליון עד חמישה מיליון דולר ו-58%הם בעלי נכסים ששוויים מעל 15 מיליון דולר.
באשר להכנסה, 50% מהנחקרים הרוויחו בין חצי מיליון למיליון דולר בשנת 2006 , 25% הרוויחו בין מיליון לחמישה מיליון דולר בשנה ו-17%הרוויחו מעל 15 מיליון דולר בשנה (70% מהמשתתפים העדיפו שלא לענות על שאלה זו).
היקף התרומות בשנת 2006
מניעים לנתינה ולעשייה פילנתרופית
קשר חיובי מובהק נמצא בין המשתנה "דת" ובין נתינה, וכן בין המשתנה "השכלה" לנתינה: ככל שהתורם הוא בעל השכלה גבוהה יותר כך גוברת נטייתו לתרום לתחום ההשכלה הגבוהה. ככל שהתורם דתי כך גוברת נטייתו לתרום לקידום תחום הדת בישראל. השפעת התרומה הפילנתרופית 76% מהנחקרים סבורים כי הנתינה שלהם יוצרת שינויים חברתיים ופוליטיים במגוון תחומים: חיזוק המגזר השלישי, עידוד יזמות חברתית וכן השפעה על הממשלה ועל עיצוב המדיניות מציבורית בישראל. נמצאו מספר קשרים חיוביים מובהקים בין הסיבה שתיארו הנחקרים לבחירת התחום המועדף לתרומה ובין הגורם הדוחף אותם לעשייה הפילנתרופית:
המחקר מלמד כי אף שהפילנתרופיה הישראלית היא ותיקה ושורשיה עוד במאות ה-19 וה-20, היא משנה את פניה וטרם התעצבה וגיבשה לעצמה דפוסי פעולה ייחודיים. יש בה תמהיל של פילנתרופים הממשיכים את הנתינה המסורתית רבת השנים שעליה התחנכו, לצד הפילנתרופיה היזמית והעסקית החדשה, שאנשיה צברו את הונם בתעשיות ההיי-טק, האלקטרוניקה, ההון-סיכון והמחשבים. זו האחרונה מביאה עמה דפוסי התנהגות חדשים, אולם הוותק של פעילותה עדיין מועט יחסית.
תקציר:
תקציב שנתי הוא כלי הכרחי להשגת היעדים הרצויים של הארגון, ובנייתו היא תהליך ארגוני חשוב. ואולם, גם אם בניתם תקציב ארגוני מפורט המשקף נאמנה את יעדי הארגון, התקציב ישמש ככלי עבודה רק אם יתנהל מעקב תדיר אחר ביצועו.
כלי זה מציג מתכונת של דו"ח למעקב אחר ביצוע התקציב, ובעזרתו תוכלו לענות על שאלות בסיסיות לניהול הפיננסי של הארגון, כגון: האם בפעילויות השונות מושקעים התקציבים שהוקצו לכך? באיזה תחום יש חריגה מהמתוכנן? באיזו פעילות עדיין לא נוצל התקציב אף על פי שחלפה כבר חצי שנה?
הדו"ח הוא כלי עבודה למנכ"ל ולצוות הניהול הבכיר, והוא משמש אותם בדיונים המשותפים המתקיימים מעת לעת. מדו"ח זה אפשר ללמוד על מגמות הארגון מבחינה תקציבית ולזהות התפתחות מצבים פיננסיים בעייתיים של חוסר במקורות או עודף בהוצאות ביחס לתכנון, כדי לתת להם מענה הולם.
לכלי זה מצורף קובץ אקסל המכיל דוגמה לדו"ח מעקב אחר ביצוע התקציב. להורדת הקובץ לחצו כאן
(ראה/י גיליון מעקב ביצוע התקציב מול תכנון)
הכלי הוא חלק מהמדריך לניהול פיננסי מיטבי למנכ"לי ארגונים חברתיים שנכתב על ידי צוות מיזם תבונה, ומופיע בפרק השני: הכלים הפיננסיים והניהוליים. בפרק זה מופיע גם החלק העוסק בבניית התקציב, שעליו מתבסס דו"ח המעקב אחר ביצוע התקציב.
גוף הכלי:
דו"ח זה מציג השוואה בין התקציב המתוכנן שאושר על ידי הנהלת הארגון בתחילת שנת הפעילות לבין ביצוע התקציב בפועל – כלומר כמה כסף נכנס לארגון וכיצד נעשה בו שימוש. הדו"ח מבוסס על התקציב ובנוי בדומה לו לפי סעיפי הפעילות השונים, ואת הנתונים לדו"ח יש לקבל ממערכת הנהלת החשבונות של הארגון. ההשוואה בין התקציב המתוכנן לבין הביצוע מוצגת במספרים מוחלטים ובאחוזים, וכך ניתן לראות בקלות האם הביצוע חרג מהצפי ואם כן – לאיזה כיוון ובאיזה סעיף. הכלי הוא בסיס לשיח בין המנכ"ל, מנהל הכספים והצוות הניהולי הבכיר על העמידה ביעדים הארגוניים.
דו"ח המעקב אחר ביצוע התקציב הוא דו"ח תקופתי ויש לעדכן את הנתונים שבו מדי כמה שבועות או חודשים, בהתאם לגודל הארגון, מורכבותו ואופי הפעילות שלו: יש לעדכן את הדו"ח בתדירות גבוהה יותר ככל שהארגון מסועף יותר ובעל פריסה גיאוגרפית רחבה יותר, וככל שקיימת רמה גבוהה של אי ודאות לגבי התקבולים ולגבי מקורות המימון. הדו"ח הבסיסי שבכלי זה הוא דו"ח רבעוני, אך בארגונים שנפח הפעילות שלהם גדול מ-10 מיליון ₪ בשנה מומלץ לעדכן את הדו"ח מדי חודש.
לסיום
דו"ח המעקב אחר ביצוע התקציב הוא כלי עבודה חיוני למנכ"ל ולצוות הניהול הבכיר. בעזרתו תוכלו לזהות התפתחות מצבים פיננסיים בעייתיים של חוסר במקורות או עודף בהוצאות ביחס לתכנון, ולנקוט צעדים בהתאם. מומלץ להשתמש בנתוני הדו"ח כבסיס לקבלת החלטות ניהוליות שיאפשרו את השגת היעדים הארגוניים בהצלחה.
לחץ/י כאן לקובץ האקסל הנלווה לכלי (ראה/י גיליון מעקב ביצוע התקציב מול תכנון)
בפעולה מבוססת עקרונות מוצבים קווים מנחים המכוונים אותנו כיצד להתנהל, לפעול, לתכנן או לקבל החלטות. גישה זו מתאימה באופן מובהק לרשת שותפים המצויה בסביבה מורכבת, דינמית וכאוטית. שכן עקרונות, להבדיל מאסטרטגיות ותכניות מפורטות, מספקים מחד קווים מנחים ושפה מוסכמת ומשותפת ומאידך גמישות בפעולה ומתן מענה ייחודי. בכך הם מסייעים לאנשים, לארגונים ולרשתות לנווט את דרכם בסביבה המאתגרת.
על בסיס גישה זו יכול כל ארגון לפעול באופן ייחודי ושונה, בחופש פעולה ובהתאם לחוזקותיו ולאתגרים הייחודיים שלו. כל זאת, בהתבסס על העקרונות המשותפים. בכך מושגים הן מענה גמיש, מותאם, מהיר וייחודי והן היתרון של ההשפעה המשותפת של השחקנים בשדה.
עקרונות מנחים המהווים בסיס לפעולת רשת שותפים יכולים להיות מסוגים שונים, לדוגמה: העקרונות ההכרחיים להשגת המשימה, העקרונות המבטיחים פעולה אפקטיבית, העקרונות האתיים והמוסריים לפעולת הרשת, ועוד.
גישה מבוססת עקרונות מתאימה בשני מובנים ליוזמת קולקטיב אימפקט: היא מאפשרת לארגונים השונים ששותפים ברשת אוטונומיה וגמישות באופן פעולתם אל מול מאפייני האתגר המקומי או הייחודי עימו הם מתמודדים; והיא מבטיחה פעולה מגוונת אך מתואמת"
יוזמת קולקטיב אימפקט פועלת כדי לתת מענה לבעיה חברתית מורכבת הנעוצה בסביבת פעולה המאופיינת באי ודאות, התהוות מתמדת, שינוי וקשר רופף בין סיבה לתוצאה. יוזמה מסוג זה מכנסת תחת שכנפיה גורמים הפועלים בדרכים שונות ומגוונות אך מעוניינים להשיג מטרות משותפות.
בפועל המשמעות היא חתירה לשיתוף פעולה המייצר אחידות במטרות ובתוצאות, בלא ציפייה לאחידות במודל הפעולה של השותפים ברשת. לכן, גישה מבוססת עקרונות מתאימה בשני מובנים ליוזמת קולקטיב אימפקט: היא מאפשרת לארגונים השונים ששותפים ברשת אוטונומיה וגמישות באופן פעולתם אל מול מאפייני האתגר המקומי או הייחודי עימו הם מתמודדים; והיא מבטיחה פעולה מגוונת אך מתואמת.
מסמך זה מציג תיאור מקרה לדוגמא הממחיש פעולה מבוססת עקרונות שהתרחשה ביוזמת TOP15 בשנת 2023. במקרה זה, בחרה היוזמה לצאת למחקר שחילץ עקרונות לפעולה אפקטיבית ובת קיימא, ואלו היוו בסיס לפעולה שהוביל ארגון השדרה יחד עם רשת השותפים של היוזמה.
המחקר, שנערך במהלך שנת 2023, היווה את המצע המחקרי והאמפירי להחלטות חברי קבוצת עבודה חברה ערבית ביוזמת TOP15 בשלביה השונים והיה שזור בתהליך העבודה. לביצוע המחקר נבחרה חברת נאס המחזיקה במומחיות והיכרות עמוקה עם החברה הערבית.
השלב הראשון של המחקר כלל נתוני רקע על החברה הערבית, ניתוח הישגי תלמידים דוברי ערבית במבחן PISA ובמבחנים רלוונטיים אחרים, בהשוואה לחברה היהודית ולמדינות ה OECD, ונתונים על מסלול הכניסה למערכת החינוך של מורים למדעים ולמתמטיקה בחברה הערבית, שיבוצם ומאפייניהם.
בהנחיית חברי קבוצת העבודה התמקד השלב השני של המחקר במורים ובהוראה כמנוף מרכזי לשינוי. חברי הקבוצה סימנו את העמדות, התפיסות והידע של המורים הערבים בנוגע למיומנויות STEM כקופסא שחורה שחשוב להבין. שלב זה כלל קבוצות מיקוד, ראיונות, חקרי מקרה ושאלונים למורים למדעים ולמתמטיקה בחט"ב בחברה הערבית ולמעשה יצר ידע חדש עבור השדה.
מתוך נתוני שלב א' – מיפוי ואבחון נתוני בסיס:
במהלך ביצוע השלב השני של המחקר התגבשה הבחירה להתמקד בכיתות עמ"ט כמשימה משותפת לארגוני היוזמה. כיתות עמ"ט רבות תוכננו להיפתח בחברה הערבית והוחלט להפנות תשומת לב מחקרית ללמידה מהניסיון שנצבר בבתי ספר דוברי ערבית בהם קיימת כיתת עמ"ט.
ההסתכלות על החברה הערבית כחברה מגוונת המורכבת מקבוצות שונות בעלות מאפיינים שונים היתה עיקרון חשוב ומנחה למחקר לאורך הדרך. על אף רצוננו לכלול את כלל הקבוצות במחקר, במציאות ישנן קבוצות שלא הצלחנו להגיע אליהן במידה המבטאת את גודלן באוכלוסייה.
ארגז כלים זה יאפשר לך להבין מהו אקוסיסטם רשותי ומהם השלבים לעיצובו, על פי עקרונות גישת קולקטיב אימפקט.
הוא מיועד לאנשי מקצוע (מנהלים/ות רשותיים/ות) ו/או לכל מי שרוצה להוביל מהלך רשותי, ומעוניין/ת לקבל ראייה רחבה על מה נדרש על מנת להוביל מהלך מסוג זה, לרבות כלים יישומיים והמלצות מניסיון של אחרים. הארגז בנוי בהתאם לארבעת השלבים בשנת התכנון וההקמה של אקוסיסטם רשותי. בכל שלב תמצאו תיאור של הצעדים והמרכיבים הרלוונטיים, כלים מעשיים והמלצות.
ארגז הכלים נכתב על בסיס הניסיון המצטבר של צוות יוזמת 5פי2 במהלך הרשותי בפריפריה, והוא יושם עד כה עבור בניית אקוסיסטם רשותי בשלוש רשויות: באר שבע, קרית גת וחורה. כמו כן, חלקים ממנו יושמו גם בתהליך בניית האקוסיסטם של אשכולות נגב.
אוסף של הסיפורים הגדולים מעולם הפילנתרופיה בשנת 2006. האוסף כולל תקצירים וקישורים רלוונטיים.
לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הכנסות והוצאות מלכ"רים בשנים 2010-2007. נתונים אלה מבססים את הקולות העולים בשנים האחרונות על כרסום ניכר במשאבי ארגוני המגזר השלישי.
נתוני שנת 2010 מצביעים על הוצאה כוללת של מגזר המלכ"רים בהיקף של כ-108 מיליארד ₪, המהווים כ-5.8% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), ומשקפים גידול של ההוצאות בשיעור של 8.1% לעומת שנת 2009. מול אלה עמדו הכנסות המלכ"רים על 104 מיליארד ₪ בלבד, המשקפים גידול בהכנסות בשיעור של 5.4% לעומת שנת 2009.
קרי, גרעון של 4 מיליארד בין ההוצאות להכנסות של כלל המגזר. גירעון זה אינו אמור להפתיע את העוסקים במלאכה ביום יום. לאחר שנים של גירעונות אותן חווינו בעשור האחרון של המאה ה-20 ובשנותיה הראשונות של המאה הנוכחית, נעשה מאמץ ניכר על ידי כלל גורמי המגזר להגביר יעילות, להקטין הוצאות ולהגדיל את המאמצים לגיוס תרומות. מאמצים אלה נשאו פרי. מאז שנת 2003 החל מגזר המלכ"רים להפגין יתרות חיוביות בחישוב השנתי הכללי. משנת 2006 החלה מגמה הפוכה של שחיקת היתרות, תהליך שבתחילתו היו עדיין היו יתרות שנתיות חיוביות, זאת עד שנת 2008, עת החל להסתמן גירעון של כ-0.7%, שהלך וגדל עד שנת 2010 לשיעור של 3.2%.
מקורות ההכנסה של מגזר המלכ"רים
שלושה מקורות עיקריים להכנסות המלכ"ר: העברות המדינה – מענקים ותמיכות; מכירת שירותים – לרבות ובמיוחד מכירת שירותים במכרזים המפורסמים על ידי משרדי הממשלה והרשויות המקומיות; והכנסות מתרומות (מהארץ ומחו"ל) – מפרטים, מתאגידים ומעסקים.
על פי נתוני הלמ"ס שיעור העברות הממשלה בשנת 2010 עמד על 53%, ההכנסות ממכירות – 30%; תרומות – 16%, והכנסות אחרות – 1%. יחס זה לא השתנה מאז שנת 2007.
בשנים הקודמות לכך היה שיעור העברות הממשלה כ-52%, ההכנסות ממכירות כ-29% והכנסות מתרומות כ-18%. השינויים, אם כי קלים, משקפים מגמה ברורה של ירידה בהכנסות מתרומות ועליה במכירת שירותים (בעיקר נוכח מדיניות ההפרטה), וגידול איטי בהעברות מהממשלה.
מדוע נוצר הגרעון?
ארבע סיבות עיקריות להיווצרותו של הגירעון.
1. צמצום בתקציבי המדינה המופנים למגזר המלכ"רים – מגזר המלכ"רים נשען באופן מסיבי על הקופה הציבורית. אם נסכם את נתוני ההעברות בהתחשב בכל שעיקר מכירות מגזר זה הן לממשלה ולרשויות המקומיות, נמצא כי כ-80% מכלל הכנסות מגזר המלכ"רים מקורן בקופה הציבורית. שיעור זה, אגב, גבוה לאין שיעור מהמקובל במדינות המערב. על פי נתונים שונים החוזרים ומתפרסמים (ראו לדוגמה עת"מ 1324/08 בעניין תעריפי אשפוז של קשישים), תעריפי הממשלה עבור השירותים אותם היא רוכשת ממגזר זה, אינם עונים על ההתייקרויות בפועל.
יתר על כן, תהליך ההפרטה, שעבר לשלבי מסחור, מעמיד את הארגונים בפני צורך להציע מחירים נמוכים, במקרים רבים אף במחירי הפסד. תמחור נכון מצביע לא אחת לא רק על אי-כיסוי העלות בפועל, כי אם, על היעדר מענים הולמים למרכיבים כתחזוקה וכמחיר ההון. ארגונים שסברו כי גיוס תרומות ומתנדבים יכסו על ההפרש, מוצאים עצמם בפני שוקת שבורה – צורך באכילת רזרבות ופגיעה מהותית באיתנות הפיננסית שלהן.
על אף ששיעור ההכנסות מן הממשלה ביחס לכלל הכנסות המלכ"רים (לא כולל מכירת שירותים במכרזים), נותר ברמה דומה בשנים האחרונות, בחינת שיעור ההכנסות מהממשלה ביחס להיקף ההוצאה, מראה כי חלקה של הממשלה יורד בהדרגה, מ-53.3% בשנת 2007, ל-53% בשנת 2009 ול-51.6%, בשנת 2010.
2. קיטון משמעותי בתרומות – בשנת 2005 היה היקף התרומות כ-15.4 מיליארד ₪; בשנת 2006, ירד היקף התרומות ל-13.3 מיליארד. רק בשנת 2009 חזר היקף התרומה להיקפו משנת 2005, קרי, 15.4 מיליארד. בשנת 2010, היה גידול קטן של כ-0.8 מיליארד ₪ בלבד (גידול של כ-5%). כשני שלישים מההכנסות מתרומות של מגזר המלכ"רים מקורן בהעברות מחו"ל. החזרה האיטית לרמה של שנת השיא, שנת 2005, הביאה גם מיקוד תרומות בנושאים ולארגונים מסוימים, כאשר חלקם האחר של הארגונים עדיין חש קיטון בהיקף התרומות לעומת העבר. תהליך זה, המסתמן מזה זמן, הושפע במיוחד מהמשבר הכלכלי בשנים האחרונות. מידת הפגיעה, כאמור, אינה אחידה. גם התרומה בישראל רחוקה מלמצות את הפוטנציאל הגלום בה. נתוני סקרים שנעשו לאחרונה מצביעים על ירידה בתרומה המקומית. בהיעדר מדיניות ציבורית מעודדת, אין תמה שהיקף התרומה המקומית אינה עולה , ובמקביל – ארגונים מתקשים לגייס כספים ממשקי בית ותאגידים.
בחינת חלקן של ההכנסות מתרומות ביחס להוצאה השנתית, מראה כי בשנת 2010 היה שיעור זה 15% בלבד, בשנים 2008 ו-2009 היה 15.4%, בשנת 2007 – 15.9%, לעומת זאת, בשנת 2005, עמד על 18.2%. קרי, מאז שנת 2005 קיימת מגמה של קיטון. אין לשכוח כי בהיקף פעילות של כמאה מיליארד ₪ בשנה, לכל עשירית האחוז משמעות כספית מהותית.
3. גידול בהוצאות – דומה וכל אחד ממשקי הבית בישראל ער לגלי התייקרויות בהוצאות אחזקת משק הבית, מזון, דלקים, מים, תחבורה, תקשורת וכיוצא באלה הוצאות ראשוניות. ההד הציבורי לגלי ההתייקרויות עולה בכותרות אמצעי התקשורת, שוב ושוב. המדדים הממוצעים אינם משקפים את משמעות מלוא הגידול בהוצאות הרלוונטיות של ארגוני המלכ"רים; רוצה לומר, שיעור הגידול בהוצאות אינו בא לידי ביטוי מלא בתעריפים. התוצאה, מלכ"רים המבקשים לשמור על רמת ואיכות שירות, מוצאים עצמם בגירעון הולך וגדל. יש לזכור כי דווקא התחומים שהשפיעו על עליית המדד (מזון, אחזקת הבית, תחבורה או תקשורת), הם בעלי משקל רב בהתייחס להוצאות מלכ"ר, לעומת תחומים בהם נצפתה ירידת מחירים (ביגוד, ציוד בייתי ואחרים), שהם בעלי משקל פחות בהתייחס להוצאות מלכ"ר ממוצע. בחינת ועדכון נוסחאות התעריפים ומשקל מרכיביהם, אינם נעשים בשוטף כמעשה של שיגרה קבועה.
4. גידול בביקוש לשירותי המגזר – המצוקות בחברה הישראלית, העוני והפערים הממשיכים לגדול, כפי שעולה מפרסומים רשמיים של המוסד לביטוח לאומי, מגבירים את צורך השכבות החלשות להיעזר בחברה האזרחית ובארגוניה. גידול בהוצאה אינו משקף רק גידול בעלויות כתוצאה מהתייקרויות, כי אם, גם הרחבה של הפעילות. כך לדוגמה, אם לקראת אמצע העשור הקודם ראינו האטה מסוימת ברישום עמותות חדשות, הרי מאז שנת 2007 חזרה מגמת העלייה של רישום ארגונים חדשים, מגמה שאפיינה מגזר זה בעבר ומעידה גם על ביקושים לשירותיו.
כיצד מכוסה הגרעון?
בשל אופיו, מיעוט נכסיו ואיתנותו הכלכלית הרופפת של מגזר המלכ"רים, מתקשה מגזר זה לממן את פעילויותיו באמצעות אשראי בנקאי מקובל. המגזר העסקי מקיים ומממן את פעילותו בסיוע אשראי בנקאי בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים ובאמצעות שוק הון מפותח. ערוצי האשראי הרגילים כמעט ואינם זמינים עבור מלכ"רים. שוק הון מלכ"רי או כלי מימון משוכללים אינם קיימים עבור ארגונים אלה, ואף שוק ההון הפילנתרופי הישראלי, דל מאד.
כספי הקופה הציבורית, המהווים מרכיב מרכזי במימון מגזר זה, אינם בהכרח מועברים בשוטף. בתעריפים בולטת היעדרו מרכיב מחיר ההון הולם, אם בכלל; וקיומו של הסכם עם המדינה לאספקת שירותים, אינו משמש כבטוחה לצרכי קבלת אשראי.
לפיכך, המקור לכיסוי הגרעון הוא באמצעות שימוש ברזרבות פנימיות או קרנות ייעודיות (קרנות לזכויות עובדים, צבירות לבלאי וכיוצא באלה). מיעוטם של הארגונים נעזרים בתמרון תזרים המזומנים, אשראי ספקים ולקוחות או כלי מימון בסיסיים אחרים. שימוש במקורות אלה לא רק שמקטין את היקפם, אלא, פוגע גם בתשואה מהם, בהווה ובעתיד.
לא כאן המקום להרחיב על סוגיית שוק ההון של המלכ"רים, נציין כי בשל מציאות זו של מחסור בהון חוזר, נגרמת פגיעה באיתנות הפיננסית של המגזר. לא רק שארגונים מתקשים להתמודד עם הגירעון, כי אם, יכולתם העתידית נפגעת אף היא.
המסקנות העולות מהמגמות המסתמנות
שתי מסקנות מרכזיות עולות מהניתוח האמור, במיוחד נוכח החשש כי המגמה המסתמנת בשנים האחרונות תמשך גם בשנים הקרובות.
הראשונה, ארגונים מלכ"רים חייבים המשך התייעלות, למידה, איסוף מידע, פיתוח כלי הערכה, עדכון ושיפור כלי הניהול; לצד שיפור משמעותי במערך הניהול הכספי, בחינה עצמית של הפעילות והיערכות לקראת הבאות. הניהול המודרני מחייב כל ארגון לעשות שימוש מירבי במידע, החל משלבי האסוף, המשך בעיבוד וכלה בניתוח מתמיד של הנתונים, המידע והדוחות. במיוחד אמורים הדברים לגבי המידע הפיננסי, המשמש בסיס חיוני לניהול איכותי מודרני, לרבות ניהול סיכונים. זה האחרון, נשמע לעיתים רחוק ומוזר בהקשר של מלכ"ר וארגונים נוטים שלא לעסוק בו כלל. טעות זו עולה לא אחת במחיר כבד מאד לארגונים שאננים הסוברים כי עניין זה אינו נוגע להם.
השנייה, פיתוח מקורות הכנסה חדשים וייזום פעילות מניבה, במטרה לא רק להשתחרר מתלות בגורמי המימון הנוכחיים, כי אם ובמיוחד, במטרה להקטין את הסיכון, לחזק את התשתית הכלכלית, להרחיב את פוטנציאל הפיתוח ולשמור על יכולת להתמודד גם בימי סגריר וסופה. התובנה באשר למיזמים עסקיים לצד פעילות מלכ"רית, הולכת ותופסת תאוצה בעת הזו במדינות רבות. ישראל נמצאת עתה בפתחו של עידן חדש בהקשר זה.
הערת סיום
הניתוח לעיל עוסק בנתוני המאקרו של מגזר המלכ"רים. ניתן לאפיין את ארגוני המלכ"ר לשני סוגים עיקריים: אלה הנהנים ממימון ממשלתי על פי חוק או הסדרים מיוחדים (כגון תאגידים סטאטוטוריים, מוסדות בריאות, מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות תורניים ואחרים), קבוצה זו מהווה כ-70% מכלל ארגוני המגזר. אלה שאינם נתמכים מהקופה הציבורית, נהנים ממענקים במסגרת ועדות תמיכה או המוכרים לממשלה שירותים במסגרת מכרזים. קבוצה המהווה כ-30% מכלל המלכ"רים. בעוד הקבוצה הראשונה מושפעת פחות משינויי השוק, הרי השנייה – תלויה באופן מובהק בשינויים בהיקף התרומות או ביכולת למכור שירותים. דווקא בקבוצה השנייה נמצא את ארגני החברה האזרחית והמגזר השלישי, המצויים בחזית ההתמודדות עם הבעיות החברתיות בישראל.
* ד"ר ניסן לימור הוא ראש המרכז לאחריות אזרחית, במרכז ללימודים אקדמיים; עמית מחקר בכיר במכון ון-ליר בירושלים ויו"ר פורום ון ליר למגזר השלישי.
יחסי ציבור הם שם כולל למגוון פעולות תקשורתיות שיוזם ארגון במטרה ליצור, לבסס ולנהל את מערכת היחסים שלו עם הציבור הרלוונטי. מאמר זה כולל מידע מקיף על יחסי ציבור ככלל ובמגזר השלישי בפרט – מה זה יחסי ציבור? במה שונים יחסי ציבור מפעילות תקשורתית אחרת? כיצד עושים את זה בפועל? מהם כלי העבודה העיקריים?
המאמר עוסק בסקר מקיף שנערך cארה"ב, שבחן את גובה ההחזר על השקעות חברתיות (SROI) בכל תחומי ההשקעה הקיימים. השורה התחתונה של המחקר היא, שבשנת 2007 על כל דולר שהושקע היה "החזר חברתי" של 8.58 דולר.
מצגת קצרה זו מציגה את תמצית הנתונים לגבי היקפי התרומות בישראל- ובינהם:
המצגת נותנת תמונה ברורה לגבי הגידול בהיקף התרומות בישראל, ואל מול זאת, המגמה היורדת בשיעור הפילנתרופיה שמקורה בחו"ל.
להבדיל ממרבית מדינות העולם המצגת מצביעה על כך שהיקף התרומה הפרטית של תורמים יחידים דומה לתרומת עסקים.
במרבית המדינות התרומה הפרטית רחבה משמעותית יותר.
תוצר ומשרות שכיר של מלכ"רים מתוך כלל המשק בשנים 2011-2009 (לוח 1)
בשנת 2011 סך התוצר הגולמי של מגזר המלכ"רים, שהוא הערך המוסף של מגזר זה למשק, היה 48,234 מיליון ₪. בין השנים 2009-2011 תוצר המלכ"רים עלה בכל שנה לעומת השנה הקודמת (במחירים שוטפים): בשנת 2010 עלה בשיעור של 6.2% ובשנת 2011 עלה בשיעור של 7.1%. חלקו של תוצר המלכ"רים מן התוצר המקומי הגולמי ירד מ- 5.9% בשנת 2009 ל- 5.5% בשנים 2010-2011. כך עולה מסקר הכנסות והוצאות מלכ"רים לשנת 2009, ומאומדנים לא סופיים לשנים 2010 – 2011.
בשנת 2009 נספרו במלכ"רים 375 אלף משרות שכיר, והן היוו 13.3% מכלל משרות השכיר של ישראלים המועסקים במשק (ללא עובדים זרים ועובדים מן הרשות הפלשתינאית). אחוז משרות שכיר במלכ"רים מתוך כלל המשק ירד בשנים 2010-2011 ל – 13.2%.
וובינר מוקלט לחשיפת ארגז הכלים לשילוב מגזר עסקי בקולקטיב אימפקט
וובינר מקצועי מבית שיתופים וציונות 2000 לחשיפת ארגז הכלים לשילוב מגזר עסקי בקולקטיב אימפקט. הוובינר התקיים ביולי 2023 בהשתתפות כ-150 בעלי ובעלות תפקידים מהמגזר החברתי, הציבורי והעסקי.
ארגז הכלים נועד לסייע בשילוב מיטבי של חברות עסקיות ביוזמות קולקטיב אימפקט בפרט, ובקידום מהלכים חברתיים בכלל. הארגז מציע עקרונות פעולה וכלים לעבודה מיטבית עם עסקים. הוא מיועד בראש ובראשונה לשימוש ארגון השדרה ביוזמות קולקטיב אימפקט, אך יש ביכולתו לסייע לכל ארגון וגוף חברתי המעוניין לבנות שותפות עם עסקים.
הארגז נכתב מתוך הניסיון שלנו בשיתופים כארגון שדרה במהלכים משותפים. הוא אוסף חומרים מתפתח, המבוסס על שלושה מקורות: התנסות הלכה למעשה בשילוב עסקים ביוזמות הקולקטיב אימפקט ב'שיתופים'; הניסיון רב השנים של 'ציונות 2000' בעבודה עם מגזר עסקי במגוון נושאים חברתיים-כלכליים; וכן, ידע אקדמי ומעשי מישראל ומהעולם, שנאסף על ידי שני הארגונים.
הארגז מציע כלי למיפוי עסקים טרם הפניה אליהם, וכן שאלות שחשוב לענות עליהם ברמת הארגון טרם הפניה לעסקים, לטובת דיוק המטרות ואופן הפניה.
הוובינר התקיים ביולי 2023 כחלק ממהלך החשיפה של ארגז הכלים. את הוובינר הנחתה מיכל לוקיץ' ירום, מנהלת סטודיו שיתופים, והשתתפו בו עינת אברהם, מנהלת הפיתוח בציונות 2000 וכן מנהלות השותפויות ביוזמות קולקטיב אימפקט ששיתופים מהווה ארגון השדרה שלהן, ששיתפו מנסיונן ברתימה ושילוב ארגונים עסקיים ביוזמות.
אלו התאמות נדרשות מארגון שדרה שמוביל מהלכים משותפים בזמן חירום
קולקטיב אימפקט בזמן חרום דורש התארגנות מחודשת, צורך בהתאמות חכמות ומדויקות בתכנון לטווחים קצרים, חשיבה על 'שגרת חירום' וגם על 'היום שאחרי'.
המערכת משתנה באופן קיצוני, נוצר מצב של טירוף מערכות וריבוי תגובות במקביל.
בהערכת המצב הראשונה נשאל: איפה זה פוגש את ארגון השדרה? מה המצב של הצוות שלנו? מה מצב השותפים והרשת? מה היכולת שלנו להשתמש במנגנוני הפעולה של היוזמה? כל זה כמובן מתוך הכרה בחוסר הפניות היחסית של השותפים ברשת לכל מה שהוא מעבר לצרכי ההישרדות שלהם עצמם ברגע זה.
ארבעה עקרונות עבודה שיכולים לעשות לתת מסגרת וכיוון בתוך תחושת הבלאגן:
1. יחסים, אנשים, שותפים – הכי חשוב לבדוק כל הזמן מה שלום השותפים שלנו? לוודא המשכיות, תחזוקה והתהוות של השותפות, של הרשת ושל מנגנוני העבודה לטובת הרגע הזה וגם לטובת "היום שאחרי".
2. אדפטיביות – והמשך עשיה מותאמת תוך חיבור למשימה – אפשר לאמץ את עקרון ה- 30/30/30 ובעזרתו להחליט מה להפסיק, מה להמשיך, ומה הדבר החדש שצריך לעשות עכשיו (30% לכל מרכיב). חשוב להבחין בין פעולות ישירות כמו הקמת חמ"ל ותפעולו, לבין, למשל, פעולת מאפשרות, כמו זימון מרחב חשיבה, פעולות לידוע הדדי, חיבורים בין ארגונים עסקיים לארגונים חברתיים וציבוריים לטובת מתן מענה של האחד אל מול הצורך של השני (למשל למידה בשעת חירום במערכת החינוך על ידי עובדי חברות הייטק).
3. התהוות מתמדת – זיהוי התפתחויות חדשות בעקבות המצב, בדגש על חסמים שנוצרו ואל מולם ייזום פעולה משותפת של שותפים מהרשת להתמודדות עימם ולהסרתם. חשוב לשים לב גם להזדמנויות חדשות שעולות בעת הזו. קשה לדמיין אותם בתוך משבר, אבל לעיתים רבות משבר הוא גם הזדמנות לשינוי..
4. תכנון מחדש לטווחים קצרים – זיהוי מתמשך תוך כדי תנועה של זירות פעולה משמעותיות שנכון לעבוד בהן באופן הקשור למשימה אבל שונה ממה שתוכנן או שעשינו קודם.
עקרונות להתארגנות מחודשת
כלי להתייעצות מהירה עם מספר גדול של משתתפים בזמן חירום
במהלך משותף כמו יוזמת קולקטיב אימפקט, הרשת היא מרחב לחשיבה והתייעצויות משותפות לגיבוש תשובות לשאלות עכשוויות, כמו איך נכון לפעול כעת?
במצב חירום, כשהשינויים מהירים ואי הוודאות גדולה, יש לרשת חשיבות רבה מעצם העובדה שהיא מנגנון קיים וזמין לפעולה. ההיוועצות המשותפת ברשת יכולה להפוך את אי הידיעה לעשיה, 'לעשות סדר', לגבש מענים ולהסיר חסמים. יתרה מזאת, כשאנחנו לא יודעים כיצד לפעול נפנה לרשת ונרוויח כפול: גם הזרמה של חיים בעורקי הרשת וגם תשובות שינחו אותנו בפעולה.
מטרות ההיוועצות
– גיבוש תשובה משותפת, מוסכמת ומניעה לפעולה משותפת
– הפעלה של הרשת באופן 'רשתי' ולא ככוכב, לטובת המשכיות המנגנונים
– חיזוק שרירי שיתוף הפעולה, אמון ואיגום משאבים
שיתוף מספר רב של משתתפים וקבלת החלטות בזמן חירום
על תפקיד המנהיגות וארגון שדרה בסביבה כאוטית ומורכבת
מטריצת סטייסי מציעה אבחנה בין סוגים שונים של סביבות על פי 2 צירים:
1. ציר הוודאות – מידת הביטחון ביכולת לקשור בין סיבה לתוצאה
2. ציר ההסכמה – מידת ההסכמה בין בעלי העניין במערכת לגבי הבעיה, מצב המערכת, דרכי הפעולה או התוצאות הרצויות.
מאפייני הסביבה המורכבת: קושי להצביע על יחסי סיבה-תוצאה; שינוי מתמיד; ריבוי שחקנים וקשרי גומלין מסועפים ביניהם; ארגון עצמי והתהוות; המערכת מגיבה למשוב ומשתנה בהתאם.
מה תפקידנו כארגון שדרה? לעצב אינטראקציות – לאפשר לפתרונות להיווצר; לקדם פעולה משולבת תוך התאמה מתמדת לסביבה משתנה ומתוך מטרה להשיג יעדים ברורים; לאפשר שיח בין בעלי העניין ולגבש מענה ייחודי; לקדם שיתופי פעולה ותמיכה הדדית ברשת.
מאפייני הסביבה הכאוטית: מצב בלתי ברור ולא מאורגן, קונצנזוס נמוך בין השחקנים השונים על הבעיה ועל הפתרונות; תנאי אי ודאות גבוהים המחייבים החלטות מהירות וקריטיות בזמן קצר; התהוות כאוטיות; קושי לספק צפי בוודאות גבוהה; המחיר במקרה של כישלון הוא גבוה.
מה תפקידנו כארגון שדרה? לנהל סיכונים וסיכויים – לזהות הזדמנויות ולנהל הפתעות; להגדיר 'איי סדר'; לאתר דפוסים במערכת; ליצור הפרדות בין סביבות פעולה פשוטות/מסובכות/מורכבות/כאוטיות ולפעול בסגנונות שונים בכל אחת; לקבל החלטות בידיעה שהסיכון הנלקח הוא מיטב שיקול הדעת בתנאים הידועים; לקיים הערכת מצב משותפת ודינמית ברשת על בסיס זרימת מידע שוטפת; להתגמש במודל הפעולה כך שיתאים לנסיבות המשתנות.
מה תפקיד ארגון השדרה בכל אחת מהסביבות
ניהול של יוזמות קולקטיב אימפקט ומהלכים משותפים מרובי משתתפים בזמן חירום דורש התאמות מיוחדות למצב. הנה מכמה עקרונות הנוגעים בניהול שינוי בזמן חירום:
– אמפתיה לאתגרים וליכולות של אנשי הצוות והשותפים, הכרה בכך כי לכל אחד יש יכולת שונה להתמודדות עם המצב
– תקשורת מהירה, בהירה ועקבית – לעדכן מה קורה, אבל גם לא להציף במידע ומפגשים!
– שקיפות ביחס לאופן קבלת ההחלטות – לשקף באופן ברור מה לא יוכל להתממש בעקבות המצב ועל מה נצטרך לותר.
– שותפות – לתאר את השינוי ואת מה שיקרה בעקבותיו, לאפשר לשותפים לקחת אחריות על השינוי כך שהשינוי ייעשה איתם ולא עבורם.
מבוסס על חומרים של פורום קולקטיב אימפקט בנושא קולקטיב אימפקט בימים של שינויים מואצים – לקריאת המאמר המלא
כלי לשמירה על קשר עם השותפים בזמני חירום
כיצד ארגון השדרה יכול לשאול את הרשת 'מה נשמע?' ולמה זה חשוב?
כארגון שדרה, חשוב לנו לשמור על קשר שוטף עם הארגונים והאנשים השותפים ברשת ובמנגנוני היוזמה. לצד מהלכי מיפוי שיטתיים, מפגשי היוועצות ומפגשי עבודה אחרים, חשוב לשאול את השותפים שלנו מידי פעם גם 'מה נשמע?' במיוחד בתקופות סוערות, כמו, למשל, זמני מלחמה, משברים וחירום מהסוג שאנו חוות כעת.
נשמע פשוט? כנראה שלא כל כך! בין אם משום שמצב החירום הנוכחי טעון בתחושות קשות מאוד ובין אם משום שאנחנו תופסות את העשייה המקצועית ככזאת שממוקדת ומתמצית במשימה ולא בשיח רגשי. עם זאת, חשוב לומר שהמקצועיות של ארגון השדרה, במיוחד ארגון חברתי שעוסק בסוגיות חברתיות מורכבות, היא בשילוב המשימתי עם הרגשי-חברתי!
בזמני חירום, שאלת ה'מה נשמע?' יכולה להשתמע גם ביחס להיבטים אישיים, מקצועיים ו/או ארגוניים, וגם ביחס למצב החירום וביחס למשימה המשותפת: למשל במובנים של 'איך את?' וגם 'עובדים אצלכם?', 'עצרו את התקציב?' או 'זה עדיין רלוונטי?'.
בכלי זה הצעות ורעיונות לפעולות לברור התשובה לשאלה מה נשמע ברשת
כלי לתהליכי למידה קצרים במציאות משתנה במהירות
הגישה האג'ילית מאפשרת זריזות, גמישות, מענה מקומי ומתהווה, ועדכון של התכנון תוך כדי ביצוע. היא מתאימה לפעילות פיתוח מהיר ומוכוון קהל יעד בסביבות של יזמות ואי ודאות.
מודל PDSA מעגלי תכנון ולמידה קצרים- עושה לנו סדר באמצעות חלוקה לשלבים המבוססים על תכנון קצר מועד, התנסות, איסוף וניתוח דאטה והתקדמות לשלב הבא באופן מדויק יותר.
ההתקדמות לעבר השגת היעד היא בצעדים קטנים, מהירים, כשכל צעד מתבסס על למידה מהצעד הקודם כדי לקבוע האם אנחנו בדרך המיטבית ליעד ובהקשבה לצרכי השטח השונים.
קישור עוגן
עוגן1
שינוי מערכתי הוא שינוי עמוק ובר קיימא שנעשה כדי להתמודד עם בעיה מורכבת, מתוך הבנת שורש הבעיה ולא רק ביטוייה על פני השטח. זה אינו מושג חדש, אך בשנים האחרונות הוא מקבל תשומת לב רבה בעולם החברתי.
בבסיס המושג נמצאת ההכרה במורכבות המערכת וראייתה כמכלול, תוך בחינת מערכות היחסים והקשרים בין חלקיה השונים. כיום ברור יותר ויותר שהחשיבה המערכתית הנדרשת כדי לחולל שינוי כזה היא כלי הכרחי בהתמודדות עם אתגרים סביבתיים, פוליטיים, חברתיים וכלכליים רבים המעסיקים את האנושות ברחבי העולם.
לאור זאת, ועל רקע הצורך הגובר באימוץ חשיבה מערכתית גם בעולם החברתי, ובפרט כמענה לסוגיות חברתיות מורכבות, מצאנו לנכון לכתוב סקירה זו.
קישור עוגן
עוגן2
לסקירה שתי מטרות: ראשית, לפשט ולהנגיש באופן ברור, ידידותי ומלווה בדוגמאות את עקרונות החשיבה המערכתית והמיפוי המערכתי, שבלעדיהם קשה עד בלתי אפשרי ליצור שינוי מהותי ועמוק בסביבה מורכבת; שנית, להציע כלים יישומיים שיכולים לסייע באופן מעשי בהובלת שינוי מערכתי.
לשם כך, בחלק הראשון נגדיר מושגים מרכזיים בתחום החשיבה המערכתית והעקרונות של מיפוי מערכת, בחלק השני נרחיב על העקרונות של הובלת שינוי מסוג זה, ובחלק השלישי נציע מניפה של כלים ליישום בשלבי השינוי השונים.
סקירה זו היא תוצר של שיתוף פעולה בין ארגון שיתופים, ארגון חברתי העוסק בהובלת שינוי מערכתי תוך שימוש בגישת קולקטיב אימפקט, למרכז קיימא, מרכז הכשרה חוץ-אקדמי לחדשנות חברתית וליזמות אימפקט באוניברסיטת חיפה.
שיתוף פעולה זה מאפשר לנו להציע המשגה ייחודית המשלבת תיאוריה עדכנית מהעולם עם תובנות מתוך הניסיון והפרקטיקה בפועל. מקורן של תובנות אלו בתהליכים שונים שאנו מובילים בשדה החברתי בישראל בשנים האחרונות, ובזאת טמון הערך המוסף הייחודי של סקירה זו, בייחוד עבור כלל השחקניות והשחקנים שפועלים לצידנו ואיתנו, מובילים שינויים מערכתיים ומפתחים ידע בנושא.
הידע הקיים על שינוי מערכתי כמענה לבעיות חברתיות מורכבות נמצא רובו ככולו עדיין בהתהוות, ובולט בחסרונו ידע יישומי בעברית, המותאם להקשר הישראלי על מאפייניו הייחודיים. ואולם, לאחרונה חלה התפתחות חיובית בהקשר זה (קישורים והפניות ראו בתוך המסמך). בסקירה זו עשינו שימוש בכמה מהחומרים הבולטים שפורסמו עד כה כדי להציע מסגרת ראשונית לדיון, המשלבת בתוכה, כאמור, גם תובנות מניסיוננו בשיתופים ובמרכז קיימא. מטבע הדברים לא נקיף במסמך זה את מלוא רוחב היריעה של הנושאים המתוארים, שהם מורכבים במיוחד, ולבטח יש בנמצא כלים נוספים להובלת שינוי מערכתי.
בנוסף, ראוי לציין עוד כי שינוי מערכתי כרוך פעמים רבות בפעולה משותפת רב מגזרית, שגם היא מלווה באתגרים, מורכבת ומשלבת בתוכה מגוון היבטים וסוגיות. גם אלו לא נכנסו לסקירה זו למרות חשיבותו של השיח הרב-מגזרי בהקשר זה.
משל עתיק ידוע מספר על קבוצה של שישה עיוורים הנתקלים בפיל. כל אחד מהם נוגע בחלק אחר של החיה בניסיון לקבוע מה ניצב מולו. הראשון שממשש את החדק מאמין שהפיל הוא נחש. השני מעביר את ידו על הרגל ומתעקש שהפיל הוא גזע של עץ, והשלישי שאוחז בידיו את הזנב משוכנע שהפיל הוא חבל וכן הלאה. הם מתווכחים ביניהם, כאשר כל אחד מתבצר בגרסתו למציאות ולא מסוגל להכיר בתפיסת האחר.
הנמשל מלמד שיעור פשוט על חשיבות השימוש בחשיבה מערכתית: אי אפשר להבין את המערכת ואת התנהגותה מהכרת המרכיבים שלה בלבד. בעוד שכל פרט יכול לזהות חלק מהפיל (מרכיב), הדרך שבה חלקים אלה משתלבים זה בזה (קשרי הגומלין) נעלמת מהעין, וכך גם התמונה השלמה – העובדה שהפיל הוא יצור חי שלם (המטרה).
וובינר מוקלט לחשיפת גישת קולקטיב אימפקט והיישום שלה בישראל
המושג קולקטיב אימפקט (collective impact) הוצג לראשונה ב-2011 במאמר שפורסם בכתב העת SSIR וזכה להדים רבים. המושג מבטא גישה חדשנית הטוענת שלצורך פתרון בעיה חברתית מורכבת נדרשת פעולה משותפת של כלל בעלי העניין מהמגזר הציבורי, העסקי והחברתי.
אל מול תמונת מצב מתסכלת שבה אתגרים חברתיים ממשיכים ומחריפים לאורך זמן על אף משאבים מרובים ותכניות מגוונות שקיימות, מציעה גישת קולקטיב אימפקט דרך אחרת להתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות, שבבסיסה עומדים תהליכים מורכבים לא פחות של בניית הסכמות, יצירת מחויבות, פעולה מתואמת והערכה משותפת.
הוובינר חושף את מרכיבי גישת קולקטיב אימפקט ומספק הצצה לאופן היישום של הגישה בישראל על ידי ארגון שיתופים, בעולמות החינוך המדעי-טכנולוגי, מניעת אלימות בזוגיות ואיכות החיים בזיקנה.
מנחת הוובינר: מיכל לוקיץ' ירום, מנהלת סטודיו שיתופים
תשתית מושגית ועקרונות פעולה ראשוניים
קישור עוגן
part1
קולקטיב אימפקט היא גישה ומסגרת פעולה לפתרון בעיות חברתיות מורכבות באמצעות התארגנות משותפת רב־מגזרית. נקודת המוצא טמונה בהבנה שלצורך פתרון הבעיה נדרשת הסכמה, מחויבות, פעולה מתואמת ומדידה משותפת של שחקנים ממגזרים שונים, תוך שימוש במרחב משותף ומנגנונים מובנים של שיתופי פעולה.
מסמך זה בוחן את משמעות השתתפותם של 'מומחיות ומומחים מניסיון' [1] (Experts by Experience) בתהליכי קולקטיב אימפקט, בעיקר ביחס לתרומה המשמעותית שההשתתפות שלהם יכולה להשיא לתהליך, ליוזמה, לשותפים בה ולמומחים עצמם. בהקשר זה, 'מומחים מניסיון' הם אנשים שהתנסו וחוו באופן ישיר את הסוגייה הדורשת שינוי ופתרון, וככאלה, הם מחזיקים בידע רלוונטי ויקר־ערך המבוסס על חוויות החיים שצברו, ידע שיכול לשמש תשתית ללמידה על מצבי חיים, על דרכי התמודדות, על הצלחות וגם על כישלונות.
יעוד המסמך הוא להניח תשתית ראשונית להמשך פיתוח הידע והעשייה ב'שיתופים'. ככזה, הוא מניח מסגרת מושגית קצרה ומספר עקרונות עבודה ראשוניים, חלקם מלווים בהצעות לשיטות עבודה מקובלות שיושמו בהקשרים אחרים, המתוארים גם הם בקצרה במסמך.
מומחים מנסיון הם אנשים שהתנסו וחוו באופן ישיר את הסוגייה הדורשת שינוי ופתרון, וככאלה, הם מחזיקים בידע רלוונטי ויקר־ערך המבוסס על חוויות החיים שצברו, שיכול לשמש תשתית ללמידה
הדיון המושגי הינו תיאורטי בעיקרו, והוא מעמיק בהבנת המשמעות של השתתפות 'מומחים מניסיון' במהלכים רב-מגזריים השואפים לחולל שינויים מערכתיים ברמה לאומית. ניסיוננו מלמד כי יוזמות קולקטיב אימפקט מציבות שורה של אתגרים ודילמות ייחודיים ביחס לשילוב 'מומחים מניסיון'. אלו מחייבים, לתחושתנו, התבוננות נוספת על הידע הקיים לגבי השתתפות 'מומחים מניסיון', שממוקד לרוב בתהליכים ובזירות באוריינטציה טיפולית.
מסמך זה הינו בבחינת הצעד הראשון שלנו בדרך לשם, כחלק מהלמידה הארגונית שלנו את הנושא, ולקראת אימוץ והטמעה של התפיסה ביוזמות קולקטיב אימפקט ששיתופים משמש בהן כארגון שדרה.
גרסאות ראשונות של המסמך שימשו בשנה האחרונה את יוזמת 'קווים אדומים' שהחלה מיישמת בפועל את התפיסה הלכה למעשה, עם השתתפות של 'מומחים מניסיון' בקבוצות העבודה של היוזמה. בעתיד יפורסמו גם תוצרי ידע מפעילות זו, שנמצאת כאמור בעיצומה בימים אלו.
לאור כל זאת, המסמך מיועד בראש ובראשונה לצוותים המובילים את עבודת היוזמות בשיתופים, וכן לנשות ולאנשי מקצוע העוסקים בתהליכים משותפים כדוגמת קולקטיב אימפקט, המתמודדים עם סוגיות דומות, ובפרט עם האתגר שכרוך בשילוב מומחים מניסיון בתהליכים אלו.
קישור עוגן
part2
כמסגרת פעולה, קולקטיב אימפקט מבוסס על שיתוף פעולה רב-מגזרי המחבר בעלי עניין שונים במטרה ליצור השפעה חברתית משותפת, חיובית ורחבה על סוגיות חברתיות מורכבות. כלומר, מצבים המתאפיינים בחוסר ודאות גבוה, בריבוי קונפליקטים חברתיים ובגורמים שתוצאות השילוב ביניהם אינן ידועות מראש ואינן ניתנות לניבוי.
שילוב הזרועות הרב מגזרי נועד, בין היתר, לקדם פתרונות, תוך שהוא מפגיש סוגים שונים של ידע ומומחיות המגיעים ממקורות שונים בזירה, ומשלל נקודות מבט. יחד הם יוצרים תמונה מקיפה ומורכבת דיה של התופעה, מצע לחשיבה חדשה אודותיה והתגייסות רחבה ליישום מהלכים משמעותיים: התמונה המשותפת מתורגמת ביוזמות קולקטיב אימפקט לבנייה של סדר יום משותף, פעולה מתואמת ועבודה במסגרת מנגנונים שונים כמו ועדת היגוי, קבוצות עבודה וכן הלאה.
יוזמות קולקטיב אימפקט יכולות לחולל שינוי משום שהן מקבצות שחקנים רבים ומציעות חשיבה חדשה על הבעיה החברתית ופתרונותיה. עצם המפגש בין בעלי ענין ממגזרים שונים מסייעת לכלל השותפים ביוזמה להיפתח לשינוי מחשבתי עמוק בתפיסה ובנקודת המבט הרגילה שלהם: בהבנת הצורך, קהלי היעד, הגורמים לבעיה וכן הלאה.
יוזמות קולקטיב אימפקט יכולות לחולל שינוי משום שהן מקבצות שחקנים רבים ומציעות חשיבה חדשה על הבעיה החברתית ופתרונותיה"
בנוסף לאתגר המצוי בעבודה הרב-מגזרית 'המקובלת' שמפגישה שלושה מגזרים – המגזר הציבורי, העסקי והחברתי, בשנים האחרונות הלכה והתחזקה בעולם ובישראל ההבנה שקיימים שחקנים נוספים שלא היו שותפים לתהליכים הרב-מגזריים, ושיש להם תפקיד ומקום בתהליכי שינוי רחבים מהסוג שיוזמות קולקטיב אימפקט מבקשות להניע. השחקנים החדשים יכולים לכלול, למשל, התארגנויות לא פורמליות על בסיס קהילתי, פעילים חברתיים, 'משפיענים' ויחידים שהם 'מומחים/ות מניסיון'. יתרה מזאת, ארגונים חברתיים וציבוריים החלו להכיר בכך שיוזמות חברתיות בכלל וקולקטיב אימפקט בפרט, נפגעות כאשר הנמענים העיקריים של היוזמה, אינם לוקחים בה חלק [2].
הכרה זו מבוססת על ערכים של הכלה, שותפות והרחבת נקודת המבט על בסיס equity אשר מאפיינים את זירות הפעולה של גישת קולקטיב אימפקט. השתתפות מומחים מניסיון תורמת לכל השותפים בתהליך, להרחבת והעמקת ההבנה של הנושא ובעיקר, כפי שנרחיב בהמשך המסמך, היא תורמת לרלוונטיות ולאיכות היישום העתידי שלו.
השתתפות 'מומחים מניסיון' מיישמת את הגישה המנוסחת בעקרון על פיו 'Nothing about us without us' (ובעברית: שום דבר עלינו לא יקרה בלעדינו), כעקרון מפתח במהלכי קולקטיב אימפקט, בכל שלבי החשיבה, התכנון והעשייה [3]. מעבר לתרומה הישירה ליוזמת הקולקטיב, ליישום העיקרון יש גם משמעות חברתית ופוליטית עמוקה: ההשתתפות נותנת כוח וקול לבעלי ובעלות הידע מניסיון בזירות לאומיות המשפיעות על קבלת החלטות ועל עיצוב מדיניות.
קישור עוגן
part3
מומחים ומומחיות מניסיון הם מי שהתנסו וחוו באופן ישיר את הסוגייה הדורשת שינוי, הנמצאת במוקד היוזמה החברתית. 'מומחים מניסיון' מחזיקים בידע רלוונטי ויקר־ערך, המבוסס על חוויות החיים שצברו – ידע מן החיים, ידע אינטימי שיכול לשמש כתשתית ללמידה על מצבי חיים, על דרכי התמודדות, על הצלחות ועל כישלונות. השתתפותם בתהליכי קולקטיב אימפקט נובעת גם מהעניין שיש להן/ם להיות מעורבים בתהליך רחב של פיתוח שירותים, קבלת החלטות, ומבקשים להשמיע את קולם בזירה הציבורית.
בשנים האחרונות זוכה סוג ידע זה להכרה ומקבל מעמד בפיתוח פרקטיקות ביקורתיות ורלוונטיות בתחומי העשייה והמחקר של העבודה הסוציאלית, בריאות הנפש, החינוך והקרימינולוגיה. זאת מתוך ההבנה המתחזקת כי להגדרת ידע מן החיים כ'מומחיות', יש ערך כפול: הן מבחינת הרלוונטיות הגבוהה של התוכן המובא על ידי אותם מומחים מניסיון בגיבוש מענים ותוכניות התערבות, ולא פחות חשוב מכך – בהכרה כי מי שמחזיקים בידע הם שחקנים חברתיים חשובים.
לדוגמאות מהעולם לעבודה מערכתית עם התפיסה בעולם ראו למשל את התוכנית הבריטית לנושא מחוסרי דיור, עם מתמודדי נפש, וכן פרויקט מחקרי שבחן את האפקטיביות של מעורבות מומחים מניסיון בפינלנד.
בעוד שרב-מגזריות היא מרכיב מפתח בגישת קולקטיב אימפקט, הצטרפות של 'מומחים מניסיון' ליוזמות קולקטיב אימפקט היא, לפחות לכאורה, מקרה חריג משום היותם יחידים ולא ארגונים השייכים לאחד משלושת המגזרים – המגזר הציבורי, העסקי או החברתי. מקרה אחר של השתתפות יחידים הוא המקרה של חוקרים וחוקרות שהם יחידים שאינם מייצגים באופן פורמלי מדיניות ארגונית אקדמית כזו או אחרת, אך כמו כל בעלי העניין האחרים בקולקטיב, יש להם שיוך ארגוני בהקשרו הם מביאים את הידע שלהם ליוזמה.
לעומתם, בסיס הידע או המומחיות של 'מומחים מניסיון' אינו מוגדר באופן רשמי. הם עשויים להיות יחידים, או קבוצות או קהילות של אנשים החולקים ביניהם ניסיון דומה בהקשר של הבעיה איתה מעוניינים להתמודד. במסגרת הרשת הרחבה של היוזמה, 'מומחים מניסיון' יכולים על כן להיכלל ב'מגזר הקהילתי' בשני האופנים: כיחידים או כקבוצה, כלומר כקהילה או יחידת התייחסות קולקטיבית אחרת, שאינה בהכרח מאורגנת (וראו בעמוד הבא [4] תרשים של מעגלי השותפים ביוזמות קולקטיב אימפקט).
קישור עוגן
part4
כמו בכל מהלך חדשני, השאלה הראשונה הנשאלת בנוגע לשילוב 'מומחים מניסיון', היא שאלת התכלית: מדוע צריך לקדם השתתפות של יחידים, שהם אינם נציגים של ארגון, בקולקטיב אימפקט, ומה המשמעות והתרומה הפוטנציאלית שיכולה להיות להם כמי שמגיעים 'מהשטח'?
באופן כללי, כיחידים שחוו את הבעיה בה המהלך עוסק באופנים הישירים ביותר הם מביאים איתם ניסיון סובייקטיבי רב ערך שרק הם יכולים להביא ידע, למרות שהם לא מחזיקים בתפקיד רשמי כלשהו. האתגר הוא לייצר הכרה בלגיטימיות וברלוונטיות של הניסיון הסובייקטיבי ולהכליל אותו במסגרת סוגי הידע של המהלך ושל היוזמה. באופן מפורט יותר, ניתן להצביע על לפחות חמש תרומות של ידע זה לטובת תהליך עבודה איכותי יותר, שאף יחולל אימפקט רחב וארוך טווח:
ברמה הפרקטית, ידע 'מהשטח' תורם לדיוק מטרות היוזמה ולאסטרטגיות הפתרון – כבר משלב פרשנות הנתונים ועד לשלב ההערכה – בתהליכי הלמידה, בפורומים השונים העוסקים תכנון וקידום סדר היום ואף בפיתוח המענים ויישום. נקודת המבט שלהם מוסיפה לדיון ידע המבוסס על הכרת הבעיה מבפנים ומכאן גם רלוונטיות של מענים ואפשרויות טיפול בה.
הזירה היומיומית, המקומית והקהילתית, היא מקור לידע מעשי ורלוונטי לדיון שקשה לגורמים ממסדיים להגיע אליו, בעיקר כשהם ממוקמים בזירה הארצית. הידע המגיע ממומחים מניסיון, שונה במובהק מידע ותוכניות התערבות לאומיות 'מלמעלה'. יתר על כן, ההתנסות הבלתי אמצעית והתובנות שנצברו על ידי חברי קהילות 'מומחים מניסיון', נבדלת אף מזו של נציגי המגזר השלישי, למשל, ארגונים קהילתיים או ארגוני סנגור הפועלים בשם הקהילה. השתתפות של מומחים מניסיון מרחיבה את הייצוג של התופעה, ואת נקודת המבט השותפים בקולקטיב. הרחבת נקודת המבט הופכת את ה'מומחים מניסיון' לרלוונטיים בכל שלבי תהליך הקולקטיב ובמנגנונים השונים: שותפים להובלה, בתהליכי התכנון, בפיתוח מדדים וביצירה והטמעה של פתרונות.
השתתפותם של 'מומחים מניסיון' בתהליכי שינוי והידע שהם מביאים, תורמים לתהליכי התבוננות רפלקטיבית ועיבוד בקרב כלל המשתתפים, לטובת שינוי תפיסתי, פיתוח פרספקטיבה חדשה וכיווני פעולה שהקולקטיב יכול לקדם. השפעה טרנספורמטיבית חיונית ליצירה של הסינרגיה שהשותפות הרב מגזרית נועדו לחולל – הן מבחינת רוחב ועומק ההבנה של הבעיה והשלכותיה, והן לטובת גיבוש מהלכים חדשניים נדרשים. בין היתר, שיתוף 'מומחים מניסיון' תורם 'פנים' לתופעה שהקולקטיב עוסק בה, מונע סטריאוטיפים והיווצרות גבולות תפיסתיים נוקשים של 'אנחנו' מול 'הם' בין, למשל, ארגונים נותני שרות או רגולטורים לבין האוכלוסיות המעורבות בסוגיה. זאת ועוד, ההבנה הרחבה והמורכבת של המציאות יכולה לתרום לשינוי השיח הקשור לבעיה באופנים מודעים ורגישים יותר – בקרב השותפים, וכתוצאה מכך תתרחב גם אל האוכלוסייה הרחבה.
להשתתפות של 'מומחים מניסיון' יכולה להיות השפעה מתרחבת על ההתנהגות – שלהם וגם של דומים להם, שלא משתתפים באופן ישיר בפעילות הקולקטיב, אבל יודעים על המעורבות ומוקירים את ההזדמנות הגלומה בהשמעת קול ייחודי זה. ההשתתפות במסגרות העבודה של היוזמה מזמינה את המומחים מניסיון לתפוס עצמם ברמה האישית, כבעלי ערך, שדעתם חשובה ובעלת יכולת השפעה. ברמה הקולקטיבית, כבעלי ענין, נשים ואנשים שסבלו מהתופעה החברתית בה עוסק הקולקטיב, ניצבים כבעלי דעה ואחריות וכיוצרי הפתרונות, ולא פי שפעמים רבות המציאות מציבה אותם בהקשר זה כמקבלי שירותים. מתן ערך שווה לידע שבו מחזיקים המומחים מניסיון יכול לגייס אותם לפעולה הן למסגרת היוזמה והן לטווח הארוך.
לקיחת חלק בתהליך רב משמעות והזדמנות להשפיע הן מקור להתעצמות ולמוטיבציה לפעול לשינוי חברתי מתוך מחויבות גבוהה יותר, תחושת אחריות משותפת לשינוי מציאות: שינוי עמדות רווחות, מדיניות ומענים קיימים.
יוזמת Vibrant Communities and the Hamilton Roundtable for Poverty Reduction להורדת שיעורי העוני בקנדה החלה בעריכת שולחנות עגולים. רק בשלב מאוחר יחסית הוזמנו להשתתף בהם אנשים מהקהילה בעלי ניסיון אישי כאנשים החיים בעוני, מה שהוביל לכעס ולחוסר אמון ביוזמה. באתר היוזמה אפשר לקרוא על התהליך עד להשבת האמון של חברי הקהילה, שכיום מהווים כמחצית מהמשתתפים, ביתר הגורמים המשתתפים. במסגרת היוזמה הוקמו קבוצות עבודה בהשתתפות הקהילה ואנשים עם ניסיון בבעיה שאותה ביקשו לפתור. בנוסף, היוזמה גייסה אנשים שחיים בעוני ושלחה אותם לקורס מיומנויות הופעה בפני קהל, כדי שאופן השתתפותם בתהליכים השונים יקדם את שינוי תפיסת החיים בעוני בתוך הקהילה עצמה.
תהליכים המעודדים השתתפות של 'מומחים מניסיון' מובילים פעמים רבות להשתתפות של אנשים הנבדלים מנציגי המגזרים האחרים המאורגנים בקולקטיב מבחינת הרקע הכלכלי-חברתי שלהם, האינטרסים שלהם, מבחינת יכולת ההשפעה שלהם על התופעה, ומידת הנגישות שיש להם למשאבי ידע ופעולה. ההשתתפות השוויונית שלהם במנגנוני הקולקטיב וכתוצאה מכך השפעתם על תוצרי התהליך ויישומי מדיניות למיניהם, לצד אנשי מקצוע, מקבלי החלטות ואנשי אקדמיה, מהווה הצהרה והכרה במחויבות שיש כלפי האנשים שהבעיה נוגעת ישירות להם.
ההשתתפות בתהליך היא מעשה ערכי המקדם את עקרון שוויון הזדמנויות, הבא לידי ביטוי בשיתופם של מי שבדרך כלל נעדרים מתהליכי קבלת ההחלטות וחלוקת המשאבים. הכללת 'מומחים מניסיון' ביוזמות קולקטיב אימפקט תורמת לדמוקרטיזציה של תהליכי שינוי על ידי נתינת מרחב להשמעת קולות, דעות ורעיונות, שאינם נשמעים בדרך כלל ישירות אלא רק בעקיפין, על ידי אנשי מקצוע ומחקר.
קישור עוגן
part5
השתתפות 'מומחים מניסיון' כרוכה באתגרים פרקטיים רבים. למשל, נציגי הארגונים הבאים לפעילות הקולקטיב עושים זאת במסגרת תפקידם ועל חשבון זמן העבודה, באישור מנהליהם ובצמוד למשימות שלהם. המומחים מניסיון הם אנשים פרטיים שהשתתפותם אינה ממומנת על ידי ארגון כלשהו. כך גם עולות סוגיות לגבי קושיי גם האיתור וגם הרתימה, דיוק אופן ההשתתפות וליווי נדרש, התאמה ועוד.
במסגרת המסמך המושגי הנוכחי, המיקוד הוא בשאלות הקשורות למפגש בין סוגים שונים של ידע(ים). חשיבות הפניית תשומת הלב לשאלת מעמד הידע נובעת בראש ובראשונה מתפיסת הקולקטיב כמרחב המפגיש בעלי ידע 'בגובה העיניים' על בסיס שותפות של כל המגזרים: לכולם ידע בעל ערך שתורם לתמונה הגדולה, לגיבוש החזון המשותף ולטובת התמודדות עם הבעיה המורכבת.
תהליכי קולקטיב אימפקט מבוססים, כאמור, על ההבנה כי התשובות לבעיות חברתיות מצויות בהכללת מגוון פרספקטיבות ותפיסות. לכן, בתהליך המתקיים ללא ידע מניסיון חסרה הפרספקטיבה של אלו שאליהם השינוי מכוון. משמע, במקרים שבהם מומחים מניסיון ו(יחידים וקהילות) לא לוקחים חלק ביוזמה, קידום הפתרון המיטיב עלול להיפגע, אם בגלל חוסר ידיעה שלהם או בגלל אי-התאמה של המענים שפותחו למציאות שלהם. אי שיתופם עלול לפגוע גם בהתגייסות שלהם ביישום של מהלכים עתידיים [5].
בתוך כך, תהליכי קולקטיב אימפקט המבוססים על רעיון השותפות המלאה הם מהלכים מורכבים, בין היתר משום שהם מציפים את קיומן של נקודות עיוורון הדדיות ומאתגרים יחסי כוח חברתיים והיררכיות החברתיות, למשל, בין משרדי ממשלה ורגולציה אחרת לבין אזרחים מן השורה, או בין ארגונים 'נותני שירות', שלעיתים תופסים עצמם כבעלי הידע והסמכות, לבין אלה שהיחס אליהם הוא כאל 'מקבלי השירות', שמצופים לקבל אותו כפי שהוא.
לפיכך, קושי צפוי מצד בעלי העניין ומקבלי ההחלטות הוא לראות ב'מומחים מניסיון' שותפים שווים לחשיבה [6]. עלול להיווצר מצב שבו מומחים מניסיון יסומנו כ'אחרים': ככאלה המייצגים נקודת מבט אישית ולא מערכתית, ולכן לא יוגדרו כשותפים בעלי ידע רלוונטי או כבעלי תרומה ייחודית חשובה ויקרת־ערך לתהליך. מצד שני, 'מומחים מניסיון' עלולים להתקשות להשתחרר מהגדרות נוקשות וסטראוטיפיות של בעלי תפקידים מהמגזר הציבורי או ממגזרים חברתיים ועסקיים.
כדי להתמודד עם האתגר, חשוב לזהות נקודות עיוורון אישיות וארגוניות, להעלות מודעות של מובילי התהליך לקיומן של תפקידים חברתיים ויחסי כוח בין השותפים, ולהכיר בהן, ככאלה המשפיעות על היחסים ביוזמה ועל השותפות בתהליך.
לצורך כך עלינו לשאול:
הידע שמביאים אתם המומחים מניסיון, נרכש אגב התנסות יומיומית ומובא על ידם באופן בלתי-אמצעי. הקושי שעלול להתעורר נוצר משוני בשפה: ידע מעשי, יומיומי, יובא בדרך כלל כשהוא שזור בסיפור אישי ומנוסח בשפה שונה מהשפה המקובלת על גופי מחקר ומגזר ציבורי, שכוללת טרמינולוגיות ושפה משלהם. הידע היומיומי לא מגיע כשהוא מנוסח באופן שיטתי, הוא מתקיים בע"פ ולא התפרסם בכתובים או גובש במצגות עם לוגואים.
לכן, כדי לקדם את השותפות בתהליך ואת האפקטיביות של ידע אישי, יש להפוך אותו לידע מובנה, כדי שאפשר יהיה להשתמש בו, מעבר להקשר הספציפי של המומחה שמביא אותו. לשם כך, נדרשת ראשית רגישות וסבלנות מצד ארגון השדרה, המנחים והשותפים האחרים. חילוץ הידע מהחומרים שהמומחים מביאים איתם מחייב רצון להכיר את הבעיה ואפילו להתקרב אליה, בדרכים שעד כה לא היו נחלת השותפים – לא רק דרך מסמכים או דיווחים ומושגים כוללניים.
בנוסף, כדאי לאמץ שיטות הנחיה מגוונות, מותאמות סיטואציה ומודעות להקשרים החברתיים מהם מגיעים כל בעלי העניין – בין אם אלה המומחים עצמם ובין אם אלה נציגי מגזרים אחרים.
שאלות מפתח שעלינו לשאול יהיו:
קישור עוגן
part6
הצעד הראשון להבטחת השתתפות מיטבית הוא העמקת ההבנה והעלאת מודעות – תיאורטית, ערכית ופרקטית – בקרב ארגון השדרה והשותפים ביוזמה, ביחס לצורך לאמץ עקרונות ושיטות עבודה מותאמות. המתודולוגיות שיוצגו בהמשך מבוססות על השתתפות של 'מומחים מניסיון' בתהליכים שונים, בעולם ובארץ, שאינם תהליכי קולקטיב אימפקט, ועל כן גם הן נדרשות להתאמות נוספות – הן למנגנונים של הקולקטיב והן להקשר הישראלי.
הרציונל הבסיסי המשותף לכל המתודולוגיות המתוארות הוא יצירה של מרחב המעודד שותפות שוויונית בידע ולמידה הדדית והדיון העקרוני בעניינן מתמקד בחילוץ והנגשה של ידע סמוי וחבוי. יישום המתודולוגיות מחייב התאמה ופיתוח נוסף של שיטות עיבוד הידע לאוכלוסיות השונות ולסוגיות הנידונות. למשל, אם נתבונן ביוזמות הנוכחיות של שיתופים, ברור שיש להתאים את שיטות העבודה לתלמידי בתי ספר או מורים, לאנשים בגיל הזקנה ולבני משפחותיהם, וכמובן לנשים וגברים שחוו אלימות בזוגיות.
אל מול ההיררכיות החברתיות, יש לפתח תרבות דיון ואקלים המטפח יחסים בין־אישיים, סובלנות, אמון וכבוד בין המשתתפים, תוך הכללת נקודות המבט השונות. למשל, גיבוש ורתימת השותפים ביוזמה, תוך בחינה מעמיקה של הצרכים השונים ומה נדרש לעשות כדי להבטיח שלכל בעלי העניין תהיה אפשרות מלאה להשתתף ולתרום לתהליך באופן שווה [7]. זהו אתגר המתייחס לכלל השותפים בקולקטיב אימפקט הנובע מעצם המעורבות וההשתתפות של מגזרים שונים, ועדיין – האתגר גדול פי כמה כשמדובר בהשתתפות 'מומחים מניסיון' מכל הסיבות שתוארו למעלה.
חשוב להדגיש: על השותפים להימנע מלהפוך את המומחים מניסיון ל'אינפורמנטים' בלבד! השותפות אליה יש לכוון צריכה להיות שוות־ערך הן בתהליך ההשתתפות ובמקום המומחים מניסיון בתוכו, והן בתוכן הידע.
שימוש במתודולוגיות מגוונות המאפשרות ואף מעודדות אופני ביטוי שונים, יתרמו לזיקוק הידע הגלום בניסיון החיים, ינגישו אותו ויתנו לו קול. פרקטיקות מבע מגוונות יאפשרו לקהלים שונים את השתתפותם, בעיקר למול מתודולוגיות השיח וההתדיינות המקובלות בתהליכי קולקטיב.
חשוב לפעול להרחבת רפרטואר המתודולוגיות – הן המילוליות והן אומנותיות, התנהגותיות ופרפורמטיביות. מתודות מגוונות שבהן ניתן לעשות שימוש הן כלים מתודולוגיים של 'חשיבה עיצובית', שילוב של אמצעים וויזואליים ומיצגים: איור, מיצג, תיאטרון, עבודה בחומר ועוד. פרקטיקות משלימות המגיעות בעולם הטיפולי עשויות להיות רלוונטיות בסוגיות רגשיות במיוחד.
תהליכים דומים בעולם מראים שארגון השידרה המוביל את יוזמת הקולקטיב אימפקט המשלבת 'מומחים מניסיון' צריך להיות מסוגל להחזיק מרחב שבו יחידים וארגונים בעלי פרספקטיבות שונות מגיעים לעבוד במשותף (Schmitz, 2017). כדי לבנות במשותף סדר יום ומשמעות, וכדי להתמצא באי הודאות המאפיינת את התהליך, נדרשת מומחיות ומיומנות בבנייה של יחסי אמון בין המשתתפים, בהכלה ובתמיכה. צוות ארגון השדרה והמובילים של היוזמה צריכים לתת לגיטימציה לחששות של השותפים, ולקיים תהליכי הסברה מותאמים לכל מגזר ומיקומו ביחס לנושא. עליהם למקד תשומת לב ועבודת בהנגשה, תיאום ציפיות, העלאת מודעות בקרב כלל המשתתפים ביוזמה לקראת, ובמהלך המעורבות של 'המומחים מניסיון' במסגרות העבודה השונות של היוזמה. במילים אחרות, עליהם לתמוך באופן מקצועי בפיתוח מיומנויות שינוי לכל השותפים (שם).
שיטת חילוץ ידע זו פותחה [8] באופן כללי כדי לסייע לאנשי מקצוע לשפר את עבודתם לעתיד, אולם ניתן לעשות בה שימוש גם כדי לחלץ ידע מניסיון ולהנכיח אותו בזירת העשייה. המטרה העיקרית של מתודה זו היא הפיכת הידע שבו מחזיק הפרט לידע נגיש לאחרים ובר יישום כידע המכוון לפעולה (Actionable knowledge).
הנחת המוצא היא כי גם כשמדובר בידע נסתר או חבוי, התבוננות שיטתית בו ובמרכיביו הופכת אותו לראוי ללמידה, בעל ערך ושימושי. המתודה כוללת התבוננות רפלקטיבית מובנית וממוקדת בניסיון של הפרט: תהליך פירוק של החוויה שלו ותרגום שלה לתובנות וכלים בעשרה שלבים שונים של תיאור, בחינה והמשגה [9]. בסופו של התהליך תתגבש פרקטיקה התערבות מוצלחת יותר בשדה [10].
תנועת 'העולם הרביעי' באנגליה יזמה את מיזם הצילומים The Roles We Play שהתבסס על פרקטיקות משתפות. המיזם מציג את התפקידים המגוונים שיש לאנשים החיים בעוני בקרב משפחתם, קהילתם ובחברה בה הם חיים, תוך שהוא מאיר את התנסויותיהם, נותן תוקף להישגיהם ומאתגר את הגישות השליליות והסטיגמות שמופנות כלפי משפחות החיות בעוני ובהדרה. הסיפורים והתמונות מציגים את האנשים שחיים בעוני כפי שהם בחרו לספר את סיפורם, באופן ובמיקום שבו הם עיצבו שיוצג בו. הצילומים מאירים את המשתתפים כאנשים אקטיביים ומשמעותיים, הממלאים תפקידים שונים בזירות החיים המורכבות כגון פעילויות של תרומה לקהילה, חלומות, פעילויות פנאי ויכולות, כמו גם התמודדות עם קשיים ואכזבות.
מתודולוגיה נוספת לחילוץ ידע מניסיון [11] המשמשת בעיקר אנשי מקצוע כדי לגבש את הידע שרכשו לעצמם במהלך התנסות בשטח, לידע פרקטי וזמין היא 'חוכמת המעשה'. היא משלבת מקורות ידע שונים – ניסיון אישי, תיאוריות, אמונות שונות וממצאי מחקרים לגבי גורמים המביאים להצלחה [12]. מכיוון שחוכמת המעשה מכילה הן מרכיבים כמותיים והן מרכיבים איכותניים, היא מאפשרת לקשר בין ידע כמותני לבין התכנים של עבודת השדה. לאיסוף הידע, נשתמש בכלים שונים כגון: תיאור, תצפית, ריאיון ושאלון למילוי עצמי [13].
שיטה זו נועדה גם היא לגבש גוף ידע משותף מתוך אינטגרציה של פרספקטיבות שונות של אנשים ושדות ידע – ידע מתוך החיים, ידע אקדמי, ידע מקצועי, ידע פוליטי, ידע תרבותי ועוד. סוגי ידע מגיעים בצורות מבע שונות – ובעיקר, תוך תשומת לב ממוקדת ליצירת תנאים שבהם אנשים שונים ובכלל זה אלה המגיעים ממיקומים שוליים מבחינה סוציו־אקונומית יוכלו לבטא את עצמם. השיטה פותחה על ידי חברי תנועת העולם הרביעי [14] כדי: "…ללכת מעבר להקשבה לניסיון החיים של אנשים… לפתח הבנה משותפת וגוף ידע אמיתי" [15].
ההנחה העומדת בבסיס מתודולוגיה זו היא, שהיררכיות ידע דוחקות לשוליים ידע מניסיון שנצבר כתוצאה מחוויות החיים וממכלול ההקשרים בהם האדם פועל. כתוצאה מכך נוצרת הדרה כפולה של הידע ושל מי שנושאים אותו, של רצונותיהם ושל דעותיהם. אחד היתרונות המשמעותיים של מיזוג ידע הוא שהתהליך עצמו, בעצם קיומו, מהווה קטליזטור לתהליכים שונים נוספים שנובעים ממנו. כך למשל, דרכי הפעולה של מיזוג הידע מהוות הזדמנות למשתתפים לעבור חוויה משמעותית של שינוי מבחינה תפיסתית ורגשית. המתודה שהחלה את דרכה כפרקטיקה לפיתוח ידע בשדה, התפתחה לגישה מחקרית ולמודל שנמצא בשימוש בתהליכי קבלת החלטות.
The Hidden Dimension of Poverty הינו פרי מחקר שמטרתו הייתה לסייע לפיתוח מדיניות לאומית ובין־לאומית מותאמת ורגישה יותר למיגור העוני. הנחת המחקר הייתה כי מעבר לממד הכלכלי, לעוני יש ממדים אחרים ויש לחשוף אותם ואת הקשרים ביניהם כדי להגיע להבנה עמוקה ומדויקת יותר של התופעה. המחקר נערך בשש מדינות (בנגלדש, בוליביה, צרפת, טנזניה, בריטניה וארה"ב) באמצעות מתודת מיזוג ידע ועל ידי פנייה ישירה לאנשים שחווים עוני, לאנשי מקצוע העובדים איתם ולאקדמאים. בכל אחת מהמדינות פעלה קבוצת מחקר המורכבת מארבעה אנשים בעלי ניסיון חיים בעוני, שניים עד ארבעה אקדמאים ונותני שירותים למי שחיים בעוני, שני מתאמים וחוקר אחד. כל הקבוצות זכו לליווי של נציג תנועת העולם הרביעי, על מנת להבטיח השתתפות מלאה.
בשלב הראשון נאספו נתונים ומידע על עוני בכל מדינה נערכו מפגשים אשר ארכו יום או יומיים, והשתתפו בהם מאות אנשים. באמצעות מתודות לחילוץ ידע הגיעו המשתתפים להגדרות משותפות של מה הוא עוני ובאילו היבטים הוא בא לידי ביטוי.
בשלב השני נערכו בקבוצות המחקר שלוש סינתזות מקבילות של ההגדרות שהתגבשו בשלב הראשון. חברים מקבוצת המחקר שלהם ניסיון ישיר בעוני, אנשי המקצוע והאקדמאים למדו את המסקנות ויצרו בתהליך של מיזוג ידע רשימה של ממדי עוני, מאפייניהם של ממדים אלו ושאלות שיחדדו את הידע שגובש עד כה. בתום שלב זה, הוחזר הידע לקבוצות הרחבות ונציגי קבוצת המחקר המצומצמת נפגשו עם המשתתפים ושוחחו איתם על תוצרי התהליך.
בשלב השלישי של התהליך עבדו המשלחות משש המדינות בצורה משותפת במשך שבוע. הם ערכו השוואה בין מדינות בחצי הכדור הצפוני ובחצי הכדור הדרומי כדי לבדוק האם קיימים אלמנטים משותפים. הבדיקה העלתה כי למרות השוני הלאומי והתרבותי, רשימת הממדים התורמים לחיים בעוני ומושפעים מחוויית חיים זו הייתה דומה. בסופו של התהליך הציג הדוח המסכם תשעה ממדים והכרה בכך שהחוויה של חיים בעוני מושפעת מחמישה משתנים: זהות, תזמון ומשך זמן, מיקום, סביבה ומדיניות סביבתית ואמונות תרבותיות. תוכן הדוח המסכם מתבסס אם כן, על מפגש עם מאות אנשים שחיים בעוני, הקשבה להם ושילוב הידע שלהם בידע אקדמאי ומקצועי. התהליך כלל דיונים רבים שבהם הידע של הקבוצות נדון, אותגר והוערך. בתום התהליך כל קבוצת מחקר התבקשה לכתוב את תובנותיה וגם הדוחות הללו כונסו לתוצר המחקרי הסופי.
קישור עוגן
part7
כמו ארגונים אחרים בארץ ובעולם, גם אצלנו בשיתופים מחלחלת ההבנה בדבר חשיבות שיתופם של 'מומחים מניסיון' בתהליכי קולקטיב אימפקט, כעקרון מרכזי שיסייע בגיבוש ויישום פתרונות מותאמים ונכונים לבעיות חברתיות מורכבות, וליצירת השפעה רחבה לטובת שינוי מערכתי. מסמך זה מציע תשתית מושגית וכללית להשתתפות של 'מומחים ומומחיות מניסיון' בתהליכי קולקטיב אימפקט, והוא נועד להיות בסיס להמשך למידה ופיתוח ידע בנושא.
המסמך מפנה זרקור לחשיבות, לפוטנציאל ולערכים הגלומים בשיתוף אותנטי, עמוק ושוויוני; סוקר אתגרים אופייניים לתהליכים כאלה, מעלה שאלות לקראת התמודדות איתם, ומציג בקצרה מספר מתודולוגיות מתאימות לשם כך.
בשלב הבא בכוונתנו לשתף גם ביישומיים של התפיסה המוצגת כאן, ובכלל זה הנחיות והמלצות שיגובשו בתהליך פיתוח ידע שישלב בין הספרות המתפתחת בעולם ובארץ בנושא, יחד עם תובנות שיעלו אצלנו מתוך העבודה במסגרת יוזמות הקולקטיב בשיתופים. תהליך פיתוח זה הוא חלק מתפיסת 'המו"פ המתהווה' בשיתופים שקושרת בין תיאוריה ופעולה מתוך הניסיון הנצבר.
בשלב הראשון יתבסס פיתוח הידע היישומי על מקרה הבוחן של השתתפות 'מומחים מניסיון' ביוזמת "קווים אדומים" הפועלת לצמצום תופעת האלימות בזוגיות. נכון לעת הזאת, בעת כתיבת הדברים, 10 מומחים ומומחיות מניסיון משתתפים בחמש קבוצות עבודה של היוזמה, בליווי מקצועי של שני אנשי מקצוע מומחים בעולם התוכן ובתהליכים מסוג זה. בקרוב תוטמע התפיסה גם בשתי היוזמות האחרות שפועלות בנושא בדידות ואיכות חיים בזקנה, ובנושא מצוינות בחינוך המדעי טכנולוגי. בסיס הידע על שילוב מומחים ומומחיות מניסיון ביוזמות קולקטיב אימפקט, שחלקו מוצג במסמך זה, עתיד לשמש גם אותן כמובן.
ארגונים נוספים המעוניינים לאמץ את התפיסה ולהרחיב את היישום שלה ביוזמות קולקטיב אימפקט ובתהליכים רב-מגזריים רחבים נוספים, מוזמנים לעשות גם הם שימוש בדברים אלו, ולהצטרף אלינו להמשך חשיבה משותפת.
כתמיד, נשמח ונודה לכל תגובה ומחשבה על הדברים.
מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו לכתובת yeda@sheatufim.org.il.
במרץ 2022 התקיים מפגש מקוון בהובלת מכון Tamarack הקנדי שכותרתו The Essential Mindset and Skillsets of Backbone Leaders, בו לקחו חלק מספר נציגות של שיתופים. מסמך זה מביא את עיקרי המפגש, שנערך במתודולוגיה של שאלות ותשובות, והתמקד באופן החשיבה, המיומנויות והתפיסה אותה אמורים להחזיק עובדים ומובילים בארגוני שדרה.
במסגרת המפגש, עלו שאלות כגון: מדוע מובילי ארגוני שדרה צריכים אופני חשיבה (mindset) וכישורים ייחודיים להם? במה שונים ארגוני שדרה מארגונים 'מסורתיים' רגילים? כיצד טבעו הלא רגיל של ארגון שדרה משפיע על אופני החשיבה של מובילי ארגון שדרה? מהם אתגרי השליטה שאיתם מתמודדים מובילי הארגון? מהם אופני החשיבה הנוספים שיכולים לסייע לאדם לפעול בסביבה בה אין לו שליטה רבה?
מסמך זה מביא את עיקרי המפגש ואת התשובות שנענו לשאלות המופיעות מעלה.
מאמר זה מציג תוצאות של מחקר בן 3 שנים שבדק את הפעילות של יוזמת קולקטיב אימפקט קנדית שפועלת למניעת ומיגור תופעת בני נוער חסרי-בית (הומלסים). היוזמה, בהובלת שני ארגוני שדרה (COH-AWH), מתבססת על מודל קולקטיב אימפקט וגם על שיטות מחקר מדעי שונות המיושמות במסגרת המודל באופן חדשני.
לטענת החוקרים, גישת הקולקטיב אימפקט בצורתה המסורתית איננה מתאימה ליוזמות רחבות היקף שמבקשות להתבסס גם על חדשנות. לכן ניתן ורצוי לערוך שינויים והתאמות במודל המקורי, במיוחד אם יש צורך להתאים אותו לפעילות ברמה ארצית ונרחבת, שמשפיעה מעבר לרמה המקומית (במונחי קנדה וארה"ב).
בהקשר זה, ממצאי המחקר מלמדים על חמישה מאפיינים ייחודים של אופן השימוש בנתונים ביוזמה הנבחנת: יצירת אג'נדה משותפת מבוססת נתונים; הגדרה מחדש של הבעיה והפתרון על בסיס נתונים; שיתוף מידע רב-כיווני ותקשורת מתמשכת; גישה אסטרטגית וגמישה למחקר ומדידה; ושימוש בנתונים כחלק מניהול מערכות היחסים ביוזמה.
בשנים האחרונות התרחבה ההבנה בקרב קרנות פילנתרופיות כי על מנת לחולל שינוי ולהתמודד בהצלחה עם מורכבותן של בעיות חברתיות-כלכליות-סביבתיות, נדרש להתיק את נקודת המבט מפעולתו של הארגון הבודד ולאמץ ראיה מערכתית. השקעה פילנתרופית בריבוי ומגוון של תכניות חברתיות לא בהכרח הביאה לתוצאות הרצויות ולשינוי המיוחל לאורך זמן. לכן, הלכה וגברה המוטיבציה של קרנות פילנתרופיות להוביל השפעה חברתית רחבה המקדמת פעולות הנוגעות בשורשי הבעיה ומשלבת מגוון רחב של בעלי עניין המשפיעים ומעורבים בשדה החברתי.
במאמר The Water of System Change שכתבו שלושה מומחים וחוקרים של שינוי חברתי – ג'ון קניה, מארק קריימר ופיטר סנג'י, מציעים הכותבים תרגום אופרטיבי ומודל שימושי לניתוח בעיה חברתית ולגיבוש אסטרטגיות פעולה שיקדמו שינוי מערכתי וארוך טווח. המודל היישומי המוצג במאמר נשען על שתי תפיסות מרכזיות: האחת, החשיבה המערכתית, גישה שפיטר סנג'י מפתח ומקדם מאז ספרו המפורסם מ-1995 "הארגון הלומד" (במקור The Fifth Discipline), והשנייה, גישת קולקטיב אימפקט לשינוי חברתי, שהמשיגו ב-2011 ג'ון קניה ומארק קריימר.
קרן הזדמנות, שותפות פילנתרופית של שבע קרנות מישראל ומארה"ב, שהוקמה במטרה לקדם מוביליות חברתית לצעירים ולצעירות מאוכלוסיות מודרות באמצעות שירות לאומי-אזרחי בישראל, מהווה דוגמא מעניינת ליישום המודל שהציעו קניה, קריימר וסנג'י לשינוי מערכתי.
קרן הזדמנות לא פעלה במודע על פי המודל, אך בפועל וכפי שנראה במאמר זה, פעלה על פי עקרונותיו. המאמר, שנכתב בתום שמונה שנות פעילותה של הקרן (2020-2012), מאיר נקודות מינוף פנימיות וחיצוניות לפעולת הקרן, ובוחן את ישימות המודל בתהליכי שינוי בכלל ובישראל בפרט. כל זאת במטרה לסייע לקרנות ולארגונים הפועלים במגזר החברתי בבואם לפתח אסטרטגיות לשינוי חברתי, ולקדם שינוי מערכתי, במגוון שדות חברתיים.
בחלקו הראשון של המאמר מוצג רקע כללי ובו הסבר קצר על המודל היישומי לשינוי מערכתי שהציעו קנייה, קריימר וסנג'י, וכן תיאור תמציתי על קרן הזדמנות ועל האתגר החברתי שעימו בחרה להתמודד.
חלקו השני הוא העיקרי, והוא מציע ניתוח של אסטרטגית הפעולה של הקרן על פי שלושת הרבדים של שינוי מערכתי שמתוארים במודל: ברובד הסמוי – השפעה על מודלים מנטליים; ברובד הגלוי למחצה – בניית מערכות יחסים ושינוי דינמיקת הכוחות בין שחקנים מהמגזר הציבורי, הפילנתרופי והמגזר החברתי; וברובד הגלוי – השפעה על מדיניות ושינוי חלוקת המשאבים.
בחלקו השלישי והאחרון של המאמר, מוצג סיכום קצר הכולל מספר תובנות עיקריות שעולות מניתוח המקרה של קרן הזדמנות על פי המודל לשינוי מערכתי, אשר יכולות לשמש זרקור למובילי תהליכי שינוי מערכתי בזירות אחרות.
במהלך העשורים האחרונים חלו בחברות המערביות הדמוקרטיות, ובכלל זה גם בחברה הישראלית, תמורות מרחיקות לכת בהיבטים כלכליים, חברתיים, פוליטיים וטכנולוגיים. בתוך כך, חלו שינויים גם בתפקידים המסורתיים של המדינה, המגזר העסקי, ושל המגזר השלישי והחברה האזרחית.
שינויים אלו אפשרו את צמיחתם של שיתופי פעולה מגוונים בין שלושת המגזרים, והיו המצע לתפיסה חדשה של מערך היחסים ואפשרויות הפעולה המשותפות. את השפעתם ניתן לראות, בין היתר, בשימוש ההולך וגובר במושגים "רב-מגזריות" ו"בין-מגזריות" הן בשדה התיאוריה והן בפרקטיקה.
מטרתו של מסמך זה היא להתבונן במפגש הרב-מגזרי על התפתחותו ומשמעויותיו בעת הזו, ולהציג את תובנותינו לגביו לאור פעילותנו בארגון שיתופים.
עד היום פורסמו בישראל מספר מסמכים וסקירות אודות בין-מגזריות, חלקם בעלי אופי מחקרי ורובם באוריינטציה יישומית. אחד המסמכים המרכזיים הוא "המדריך לשותפויות בין מגזרים" שפרסם אלכא, המכון למנהיגות וממשל של ג'וינט ישראל בשנת 2007, ששיתופים נטל חלק בתהליכי החשיבה ואיסוף המידע שהובילו לכתיבתו. בכתיבת המסמך הנוכחי חזרנו למדריך זה שנכתב לפני 13 שנים, ושמחנו לגלות כי התובנות, תפיסת העולם וההמלצות שהוא התווה שומרות במידה רבה על רלוונטיות גם כיום. לאור זאת, בחרנו להמשיך ולהרחיב את הדיון בחלק מהנושאים והסוגיות שעלו במדריך.
לאור ההתקדמות בשיח וביישום, ניתן למצוא כיום מסמכים רבים הדנים בהיבטים הפרקטיים של פעולה משותפת רב-מגזרית, אל עיקרם נפנה גם במסמך זה. ייחודה של סקירה זו הוא בהתבוננות על הנושא ממעוף הציפור, בהצגת הממשקים בין עולמות התוכן השונים הקשורים לשיתופי פעולה בין-מגזריים, ובדגש שניתן למשמעויות של הפעולה המשותפת הרב-מגזרית כפי שאנו בשיתופים מבינים אותה.
בחלקה הראשון של הסקירה נתבונן בכל אחד משלושת המגזרים על תפקידיו ומאפייניו הייחודיים, נציג את המגמות העיקריות שהובילו אותו לפעולה בין-מגזרית, ונתאר מגמות נוספות המניעות פעולה בין-מגזרית באופן רחב ומשפיעות על כל המגזרים לחבור יחד לפעולה משותפת.
בחלקה השני של הסקירה נבחן את מאפייני הפעולה הבין-מגזרית על גווניה השונים, החל משותפויות דו-מגזריות וכלה במודלים תלת-מגזריים המכוונים ליצירת השפעה משותפת ולשינוי מערכתי. בתוך כך יוצגו התנאים הנדרשים להצלחת הפעולה הבין-מגזרית והאתגרים הטמונים בה. בחלק השלישי והאחרון, נציג את נקודת המבט של שיתופים על פעולה משותפת רב-מגזרית, המבוססת על ניסיוננו בשנים האחרונות בשיתופים בהובלת יוזמות קולקטיב אימפקט ותהליכי שיתוף במשרדי הממשלה.
מושג שהגדירו מייקל פורטר ומארק קרמר (2011) במסגרת ניסיונם להציע גישה עסקית המשלבת פרספקטיבה כלכלית עם פרספקטיבה חברתית. בעוד הראשונה מגדירה "ערך" כסך הכנסות פחות עלויות, ורואה בגורמים חברתיים וסביבתיים משניים ושוליים לעומת הערך הכלכלי; והאחרונה מגדירה "ערך" במונחים של מה שהושג באמצעות הכסף שהושקע בפעולה; החיבור בין שתיהן מוביל להגדרת המושג "ערך משותף" " כסך הרווחים ביחס לעלויות הכוללות של הארגון – הכלכליים, החברתיים והסביבתיים. משמעות "הערך המשותף" אם כן היא בחיבור בין ערכי העסקים, לאלו של הארגונים האזרחיים והמגזר הציבורי, בשאיפה ליצור ערך חברתי וכלכלי גדול יותר הן עבור הפירמה, והן עבור הקהילה וחבריה.
גישה זו, שקוראת ליצירת ערך משותף ומכאן שמה CSV – Creating Shared Value משלבת את התכניות החברתיות והסביבתיות בליבה העסקית של התאגיד, וקושרת אותן לרווחיות וליכולת התחרותית שלו. זאת בניגוד לתפיסה שמקדמת אחריות תאגידית. הרעיון הוא למנף את המשאבים הייחודים ואת התמחותה העסקית של הפירמה, לשם יצירת ערך כלכלי באמצעות יצירת ערך חברתי (דוגמאות אפשר למצוא בפעילותן של חברות נספרסו, ג'נרל אלקטריק, מרקס אנד ספנסר ועוד). בפועל יישום של גישה זו פירושו בחינת כל החלטה עסקית בראייה של יצירת ערך חברתי, באמצעות ערוצים ופלטפורמות שונות, שכולם עשויים בדרכם ליצור השפעה חברתית על השדה ועל חלק או כל השחקנים המעורבים בו. גיוון בתעסוקה, פיתוח כלכלי חברתי בפריפריה, שמירה על בריאות הציבור, שיפור העמידות במשברים לאומיים, פיתוח הון אנושי, הם חלק מהדוגמאות שמתאפשרות באמצעות תפיסה זו.
יצירת הערך המשותף ממקדת אם כן את הארגון העסקי לצורה חדשה של עשיית רווחים – רווחים עסקיים אשר מייצרים גם רווחים חברתיים שלעצמם יוצרים לפירמה הזדמנות לצמיחה ולעסקים. במובן זה, גישת ה CSV יוצרת זהות בין המטרות העסקיות לבין הערך החברתי סביבתי שיוצרת הפירמה. שילוב הקשר בין הצלחת העסקים להצלחת הקהילה מאשר לפירמה לחסוך בהוצאותיה, לפתח שווקים ומוצרים חדשים, להגדיל את רמת הפרודוקטיביות שלה, ולהניע גל חדש של חדשנות ופיתוח עסקי, כל זאת לצד הצלחה והתקדמות חברתית. הנחת היסוד היא שההפרדה בין העשייה העסקית והעשייה החברתית של הפירמה אינן מאפשרות את מיקסום הערכים, החברתיים והעסקיים. הקריאה הברורה שיוצאת כאן לעסקים היא להתייחס אל הסביבה והחברה כמנוף לצמיחה ופיתוח עסקי, כדי להשיג השפעה רחבה ככל שניתן.
ערך מלא – Full Value מתייחס למכלול ההשפעות החברתיות של ארגון, במובן של "מלוא השווי של עבודת הארגון". השימוש במושג זה מבוסס על הרעיון שהשפעה חברתית באה לידי ביטוי ואף נמדדת בערכים values שהארגון חורת על דגלו ואותם הוא רוצה לקדם. הערך השלם אם כן הוא סך התרומה שארגון מייצר בעולם, כפי שהיא נמדדת על ידי סיכום/חיבור כלל ההשלכות וההשפעות של הארגון על כל מי שמעורב בפעילותו או מושפע ממנה: במכוון או שלא, בצורה שלילית או חיובית, בטווח הקרוב, הבינוני או הרחוק. תפיסה זו שמייצג למשל ארגון ה-NCVO, מיושמת הלכה למעשה על ידי מדידת התועלות שהארגון מייצר, לצד שביעות הרצון שהוא משיג, הן בקרב אוכלוסיות היעד אליהן הוא מכוון, והן בקרב בעלי עניין שמושפעים מפעולתו, גם אם אלה אינם מוגדרים כאוכלוסיית יעד מכוונת. לשיטתם, זיהוי ההשפעות של הארגון תוך בחינת ארבע קטגוריות אלו (תועלות ושביעות רצון אצל קהלי יעד מכוונים ובעלי עניין שלא התכוונו אליהם) מהווה את התשתית ליצירת מפת ההשפעה שלו. בהתאם לממצאי המפה, יכול הארגון לתכנן את המשך פעולתו ולכוון למקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי גבוה, ומכאן גם השפעה חברתית רחבה.
מפת השפעה אם כן, היא כלי שימושי בעזרתו ניתן לראות היכן הצליח הארגון ליצור ערך חיובי והיכן עליו לשפר ביצועיו, והמושג Full Value הוא דרך לחשוב ולהעריך את התרומה הכוללת והשווי המלא של הארגון.
בתוך כך, יש מי שמציעים למדוד את הערך המלא של הארגון תוך אבחנה בין שני סוגים של מרכיביו – ערכים מסוג תועלות benefits וערכים מסוג חוויות Experience. אבחנה זו בשילוב עם הגדרות של בעלי העניין הרלוונטיים לכל ערך, מסייעת להגדרת רמות שונות של השפעה:
בתוך כך, יש ארגונים שמתמקדים מראש ביצירת חוויות, ראשוניות ו/או משניות, ויש כאלה שמתמקדים יותר ביצירת השפעה, אבל לפי גישה זו, בפעילותו של כל ארגון יש תמיד היבט חווייתי, גם אם לא לכך הוא מכוון. במילים אחרות: תמיד נוצרת השפעה גם דרך חוויה, שכן חוויות מייצרות בהכרח ערך שהוא חלק מהערך השלם של הארגון.
מכיוון אחר, חשוב לשים לב כי שני מרכיבי הערך השלם, חוויות ותועלות, יכולים להתממש גם באופן שלילי, לא רק חיובי. כלומר שיהיה להם ערך שלילי עבור קהלי היעד השונים, וכמובן שלכל קהל יש תפיסת ערך שונה וייחודית לו, הן ביחס לחוויות והן ביחס לתועלות. את מכלול המורכבות והשונות הזו יש לשקלל בחישוב הכולל של הערך המלא של ארגון. לאחר שזה מתברר, והארגון יודע להגדיר מה כל אחד ואחת מבעלי העניין שלו מקבלים ממנו, הוא יכול גם לתקשר זאת מולם ולחדד להם כך את ערכו בעבורם.
* הערה: לפי NCVO – "הערך המלא/שלם" הוא הרחבה של המושג אימפקט/השפעה, שהוא לעצמו הרחבה של המושג תוצרים. ציר ההתפתחות הוא תוצרים >>>אימפקט>>> ערך מלא/שלם – כלומר שאפשר להצביע כאן על תנועה שנעה מהמצומצם אל הרחב. מנקודת המבט הארגונית הסגורה, הפרטית, אל נקודת מבט רחבה שיוצאת מעבר לגבולות הארגון אל השדה הרחב. המושגים עצמם פחות משנים לתפיסתם, מה שחשוב זה שכל ארגון יבחר עם מה נוח לו לעבוד וידבק בזה.
בכל תהליך שיתוף, ללא קשר למתודה שנבחרה, חשוב לבצע תהליך סגירה וסיכום סדור. מסמך זה מתמקד בשלב בו הגיע מכנס התהליך למיצוי והוא מבקש לסיים את תהליך השיתוף כדי להשתמש בידע שנאסף. בכלי זה תמצאו את הצעדים המרכזיים לסיום תהליך: תיאום ציפיות על סיום התהליך, תיווך הסיום למשתתפי התהליך, ויצירת תוצר מסכם.
שלב הסיכום בתהליך השיתוף נתפס לפעמים כשלב טכני המביא לידי סגירה את העבודה שנעשתה בשלבי התהליך הקודמים. בפועל, שלב זה הוא קריטי ובעל השפעה גם על התוצר הסופי. סגירה וסיום נכונים של תהליך יכולים לייצר תועלות רבות, שהעיקריות בהן הן: יצירת מסגרת ותשתית להמשך קידום הנושא בו עסק התהליך, הובלה של תהליכי שיתוף נוספים בארגון בנושאים אחרים, והמשך פיתוח הקשר ושיתוף הפעולה של הגוף המכנס עם מגזרים שונים, מומחים או הציבור הרחב במסגרות נוספות.
כלי זה מציע תבנית גנרית לסיכום מפגש היוועצות פיזי או מקוון. מטרתו לאפשר למכנסי המפגש מסגרת ארגונית נוחה וקלה לארגן את הידע שנאסף במפגש.
סיכום מפגש היוועצות פיזי או מקוון הוא הכלי המרכזי לשימור הידע שנאסף במפגש, עיבודו עבור שימוש עתידי וכן עבור שקיפות אל מול המשתתפים וזיכרון ארגוני. כתיבת סיכום בצורה ברורה ומאורגנת בסמוך לביצוע המפגש יסייע לשימוש מיטבי לאחר מכן בידע שנאסף.
הכלי שלפניכם מעניק סל של המלצות לניהול מפגש מקוון המאפשר איסוף ידע ממוקד לצד השארת תחושת משמעות ותרומה בקרב המשתתפים. ישנה שונות גדולה בין ניהול מפגש פיזי לבין מפגש מקוון, ובכלי זה נאספו עיקר ההמלצות הייחודיות לחוויה המקוונת.
הכלי מחולק לשלבי הביצוע השונים של מפגש מקוון: לפני, פתיחתו, במהלך, סיום, אחרי. בנוסף, בסופו ישנו מתווה גנרי לבניית מפגש מקוון לשימושכם.
בעידן הטכנולוגי של העשורים האחרונים, וביתר שאת מאז פרוץ מגפת הקורונה, ניכר שהמפגשים בחיינו המקצועיים מתנהלים במידה רבה במרחב המקוון. לצד הקושי באינטראקציה אישית, למפגש בפלטפורמה מקוונת (כגון zoom) ישנם יתרונות בולטים בתהליכי שיתוף, כל עוד ישנה הקפדה על פורמט המותאם לחוויה המקוונת. מפגש מקוון מאפשר לקיים מפגשי היוועצות ממוקדים ופשוטים להפקה ולצרף מספר רחב של משתתפים.
שיתוף מקוון הוא שימוש בפלטפורמות דיגיטליות לטובת שילוב קולם של קהלים שונים בתהליכי קבלת החלטות, בדרכים מגוונות. במקביל ובנוסף לתהליכי שיתוף המתקיימים במרחב הפיזי, ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת למקבלי החלטות ולמגזר הציבורי להגיע לציבור רחב יותר דרך המחשב או הסמארטפון ולקיים עמם שיח חדש ודו-כיווני.
בכלי זה נרחיב על דרכי השימוש בשיתוף מקוון, ונציע כללי אצבע וצעדים חשובים בדרך לביצוע.
שיתוף מקוון מאפשר למקבלי החלטות להגיע אל אוכלוסיות שונות ואל הציבור הרחב, וכך להגדיל את מעגל השיתוף. מהלך מסוג זה מצריך תשומות מעטות באופן יחסי מבחינת עלויות כספיות, כוח אדם ומשאבים נוספים, ומאפשר איסוף ידע בצורה מובנית וקלה לניתוח. עם זאת, הערך של שיתוף מקוון מתבטא בעיקר ביכולתו להוות אמצעי משלים לתהליך שיתוף רחב יותר, הנעשה גם באמצעים פיזיים שונים.
הכלי שלפניכם מניח מתווה גנרי לביצוע מפגש היוועצות. המתווה הוא המסמך המארגן של המפגש, שמטרתו לתת מענה על שאלות העומק המהותיות והפרטים הטכניים הנוגעים לביצוע תהליך השיתוף. המסמך מאפשר לצוות לראות את התמונה המלאה של מפגש ההיוועצות דרך ההצגה של מטרות המפגש, תמהיל המשתתפים, שאלות השיתוף, שלבי המפגש וחלוקת הזמנים.
לכל מפגש היוועצות ישנם יעדים ומטרות אותם נרצה להשיג כחלק מתהליך השיתוף. ניהול וקיום מפגש שכזה בצורה אפקטיבית ומיטבית דורש היערכות, חשיבה מקדימה ודיוק מבנה המפגש ומהלכו. ככל שתתקיים חשיבה ויוגדר מבנה המפגש מראש כך תעלה תועלתו של המפגש ויצליח הצוות המבצע אותו להשיג את יעדיו ומטרותיו ביחס למפגש. כמו גם יצליח הצוות להיערך בצורה מיטבית למפגש וכן לקיים תיאום ציפיות עם המשתתפים.
הכלי לפניכם מניח עקרונות לניהול אפקטיבי של דיון במסגרת מפגש שיתוף. עקרונות אלה נועדו לסייע למנחה לנהל דיון היוועצות כך שכל המשתתפים יביאו עצמם לכדי ביטוי בצורה הנוחה להם, והידע ייאסף מהמשתתפים בצורה האפקטיבית ביותר.
במסגרת מפגש היוועצות, מתקיים בין המשתתפים דיון מונחה על ידי מנחה המפגש, שמטרתו משתנה ממפגש למפגש (לעיתים העלאת מידע, הצפת רעיונות, הגעה להסכמה, יצירת ידע משותף ועוד). מטרת המנחה היא לתת לכל משתתף הזדמנות שווה לבוא לידי ביטוי ולהשמיע את קולו, תוך שמירה על מסגרת המפגש והזמנים.
הכלי שלפניכם מציע עשרה עקרונות מרכזיים וטיפים לתכנון וביצוע של מפגשי היוועצות, החל משלב ההכנה ועד שלב עיבוד הידע שנאסף ויצירת סיכום המפגש. מניסיוננו בליווי והפעלת תהליכי שיתוף בממשלה, הקפדה על עקרונות אלו תעלה באופן משמעותי את הסיכוי לתהליך מקצועי המייצר הן ידע ותובנות סביב נושא השיתוף והן חיזוק הקשר בין קהלים שונים השותפים לתהליך.
מפגש היוועצות (מפגש שיתוף) מביא לדיון קהלים שלא לוקחים חלק בעבודת הגורם המכנס באופן יומיומי. לכן, כדי לייצר דיון אפקטיבי, חשוב לנהוג במקצועיות ובמשנה זהירות. כדי לייצר מפגש שיפיק תובנות משמעותיות, דרושה היערכות, חשיבה מקדימה ודיוק של מבנה המפגש ומהלכו. בכלי זה תמצאו מספר כללי זהב ועקרונות שיסייעו לכם במשימה.
הכלי לפניכם הינו כלי לאפיון, תכנון והפעלה של שאלון מקוון ויאפשר לכם לדייק את המטרות, היעדים והצרכים וכן לייצר תוכנית עבודה סדורה לביצוע שאלון כזה. הכלי מיועד לגוף המכנס או מפעיל של תהליך שיתוף, שהגיע לשלב בו כבר הוחלט על ביצוע שאלון מקוון, ורוצים לעשות זאת בצורה המיטבית.
שאלונים מקוונים הם אמצעי נוח ויעיל לאיסוף ידע מהציבור, תוך השקעת משאבים מעטים יחסית. השאלון מאפשר איסוף ידע ונתונים ממספר רב של משתתפים, באופן מזוהה או אנונימי במסגרת מובנית וקלה לניתוח ולהפקת תובנות.
בכלי זה תמצאו עשרה עקרונות יסוד לשימוש בכלים מקוונים בתהליך השיתוף, שגיבשנו מתוך ניסיוננו במהלכים מקוונים. זהו מבט-על על היבטים של שיתוף מקוון, מתיאום ציפיות מול קהל היעד ועד הפצה ובחירה של פלטפורמה מתאימה. צלילה מעמיקה יותר אל התכנון וההפעלה של תהליכי שיתוף מקוון תמצאו בכלי "צלילת עומק לשיתוף מקוון".
שילוב של כלים דיגיטליים בתהליך השיתוף מאפשר לנו להרחיב את נקודות המבט ולהגיע אל קהלים רחבים. עם זאת, גם פה חשוב להקפיד על מספר עקרונות שיסייעו לתהליך השיתוף להיות הוגן, יעיל וחכם.
כלי זה נועד לשימוש לאחר שהבנו כי שיתוף ציבור הוא הכלי הנכון עבורנו ולאחר שאפיינו את התהליך. הכלי מסייע לגשת למשימת מציאת השותפים והמשתתפים בתהליך השיתוף באופן ממוקד, כך שיהיה בידינו מפתח ייצוגים מדויק המכיל מגוון קולות וזוויות מבט.
תהליך שיתוף הוא תהליך מורכב שכולל משתתפים רבים, וככזה מכיל מורכבויות של אינטרסים ובעלי עניין. זיהוי בעלי העניין בשלב תכנון התהליך וניתוח העמדה ממנה מגיעים בעלי העניין השונים יאפשר שילוב מושכל של מגוון השחקנים והקולות, לצד נטרול התנגדויות שעלולות לעלות לאורך הדרך, ויהווה בסיס ליצירת מפתח ייצוגים מיטבי. מיפוי בעלי העניין מאפשר הכלה של בעלי עניין מגוונים, דעות שונות, רעיונות ומידע המניחים יסודות לתוצר איכותי, ומחזקים את הלגיטימיות של התהליך בעיני הציבור.
תהליך שיתוף מורכב מאלמנטים רבים של תכנון, ניהול, הנחיה, עיבוד ידע, מגוון שותפים, דעות מנוגדות ועוד.
מסמך זה מביא מספר עקרונות מרכזיים, תמציתיים, שמנסים לרכז את "תורת השיתוף" במבט על. כל אחד מהעקרונות הוא עולם ומלואו של מתודולוגיה וחשיבה, וחוזקו של המסמך הוא בהיותו רשימה קצרה וממוקדת שמסייעת בהבנה לקראת תכנון התהליך.
אחרי שהחלטנו לצאת לתהליך שיתוף, אנו ניגשים לתכנון התהליך. לצד צעדים לביצוע כגון איפיון תהליך השיתוף, מיפוי בעלי עניין וכו' – ישנם גם עקרונות מלווים לתכנון התהליך שחשוב שנכיר על מנת למקסם את הצלחתו של התהליך. בכלי זה נביא את עיקרי העקרונות האלה.
שלב זה מניח עקרונות, קריטריונים ותנאי סף שחשוב לוודא שאכן מתקיימים לפני היציאה לדרך. בחלקו הראשון של הכלי נבחן האם הנושא בו אנו עוסקים מתאים לתהליך שיתוף ציבור. בחלקו השני של הכלי נציע קריטריונים שיש לתת עליהם את הדעת לפני היציאה לדרך כגון תנאים חיצוניים, בשלות המשתתפים, רלוונטיות וישימות הנושא.
תהליך שיתוף הוא תהליך מורכב שדורש משאבים רבים. לכן, לפני שיוצאים לדרך ולרתימת השותפים, כדאי לבחון האם השדה בשל ומאפשר שיתוף ושיח משמעותי. ללא תנאים אלה, קשה לייצר תהליך שיתוף מיטבי ומשפיע.
הכלי שלפניכם מניח מספר תנאים שמומלץ לוודא שמתקיימים לפני שיוצאים למהלך של שיתוף ציבור. זכרו, התנאים שיוצגו הם כלליים וניתנים לפרשנות רחבה, ועם זאת – חשוב לתת עליהם את הדעת על מנת להתניע מהלך בעל הסיכויים הטובים ביותר להצליח.
שיתוף מקוון הוא שימוש בפלטפורמות דיגיטליות לטובת שילוב קולם של קהלים שונים בתהליכי קבלת החלטות, בדרכים מגוונות. במקביל ובנוסף לתהליכי שיתוף המתקיימים במרחב הפיזי, ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת למקבלי החלטות ולמגזר הציבורי להגיע לציבור רחב יותר דרך המחשב או הסמארטפון ולקיים עמם שיח חדש ודו-כיווני.
הוובינר מציג מספר דרכים בהן ניתן לשלב כלים של שיתוף מקוון במהלכים חברתיים ויוזמות משותפות.
מנחת הוובינר: אילה הורביץ, מנהלת תקשורת ודיגיטל בשיתופים.
אחד המושגים המוכרים יותר בשדה החברתי בעשור האחרון הוא המושג שינוי מערכתי. המושג מתייחס למהלך רחב וארוך טווח של שינוי, הסטה או טיפול בסיבות שורשיות של תופעות, וזאת בשונה מטיפול בתסמינים שלהן. הוא עוסק בכלל ההיבטים הרלוונטיים של התופעה, לרבות מבני התארגנות, מוסדות, כללים, מנהגים, תפיסות ויחסי כוחות.
באחרונה הולך וגובר השימוש במושג חדש המהווה פיתוח, המשך או התקדמות של שינוי מערכתי – שינוי טרנספורמטיבי. זהו שינוי עומק המניח במרכז את היחסים, ולא את העבודה הרציונלית והלוגית בלבד. לשם כך נדרש שינוי באופן החשיבה או כפי שהוא מנוסח במקור – From rational to relational.
בדצמבר 2021 התקיימה הרצאה ושיחה מקוונת של ג'ון קניה וקת'רין מילינגן ממובילי ארגון Collective Change lab עם הצוות המקצועי, נציגי הוועד המנהל ושותפים מרכזיים של שיתופים שבמרכזה המושג "שינוי טרנספורמטיבי" והבחנה שלו מהמושג המוכר "שינוי מערכתי". במסגרת המפגש מספק קניה הסבר על מודל המשולש ההפוך לשינוי מערכתי, שפותח על ידו בשיתוף עם פיטר סנג'י ומרק קרמר.
מקרה מבחן זה מציג את פעילותו של ארגון Roca, Inc, המקדם שינוי מערכתי הוליסטי-תרבותי (Transformational Change) בזירת הצדק הפלילי בארה"ב. הארגון פועל בכמה ערים במדינת מסצ'וסטס בארה"ב, ותומך בצעירים שרובם היו אסירים בעברם. ייחודו של הארגון הוא שהוא משלב בפעילותו אהבה, אמפתיה, בניית מערכות יחסים ולקיחת אחריות כלפי שתי קבוצות ספציפיות מנוגדות לכאורה: מחד, אלו שעובדים במערכת הצדק הפלילי עצמה, ומאידך הצעירים המטופלים במערכת, אלו שעליהם היא משפיעה ישירות.
Roca משתמש בכלי העוצמתי של מעגלי שיח להשכנת שלום ובאסטרטגיות נוספות כדי לאפשר לגורמים במערכת הצדק הפלילי להקשיב לצעירים שטופלו על ידה, ומתוך כך להכיר אותם טוב יותר, ולשנות עמדות ותפיסות ביחס אליהם. מקור העוצמה בפעילותו של Roca טמון ביעילות השימוש שהם עושים בשינוי מערכתי הוליסטי-תרבותי למען יצירת שינוי מבני. מתיאור המקרה, ומניסיונם של הנוגעים בדבר, נראה כי הארגון מוכיח שאכן כך ניתן להשיג שינוי אמיתי מהיסוד.
תיאור המקרה מוצג כדוגמה לפעילותו של ארגון Collective Change Lab, המבקש לקדם תהליכים חברתיים שמובילים לשינויי עומק שיש בהם עיצוב מחדש של המערכות הפועלות בתוך הקשר חברתי מסוים – באנגלית Transformational Change. הכוונה למשהו שהוא מעבר למה שמגולם לרוב בביטוי "שינוי מערכתי", וקשור להיבטים תרבותיים, ממדים רוחניים ותפיסה הוליסטית כוללת, במטרה להשיג צדק, הוגנות ושוויון הזדמנויות.
תקציר המאמר: Ten dangers to Collective Impact By Paul Schmitz, Stanford Social Innovation Review
אחרי ביקור וייעוץ ביותר מ-100 מאמצי קולקטיב אימפקט ברחבי העולם הגיע פול שמיץ למסקנה מרכזית אחת: להקים ולהוביל קולקטיב אימפקט זה באמת באמת קשה. יש בגישה רציונל ברור של איסוף קבוצות ומנהיגים כדי להתמודד עם בעיות חברתיות מורכבות שאף אחד לא יכול לפתור לבד, אבל מצד שני, היא פועלת בצורה מנוגדת לגישות ארגוניות מסורתיות שמונחלות כבר שנים.
הכותב זיהה מספר סכנות ואיומים שמהווים מחסומים להצלחה של היוזמות, ולמד גם כמה שיעורים שיכולים לסייע ליוזמות קולקטיב אימפקט להתגבר עליהם. המסמך מציג בקצרה את אלו וגם את אלו, במטרה לאפשר לכל מי שקורא/ת ללמוד מניסיונו ולבחון כיצד ניתן ליישם את ההמלצות בפועל.
תקציר מעובד בעברית למאמר When Collective Impact Has an Impact
מחקר זה, שפורסם בשנת 2018 , בוחן לראשונה מספר רב של יוזמות קולקטיב אימפקט (CI) באופן שיטתי ואמפירי ומהיבטים שונים. המחקר מבקש להבין באיזו מידה ותחת אלו תנאים תורמת גישת קולקטיב אימפקט לשינויי מערכות במרחב בו היא פועלת ולשינויים באוכלוסיית היעד.
כדי לענות על שאלות אלה נבחנו במחקר 25 יוזמות קולקטיב אימפקט, כאשר 8 מהן זכו לניתוח מעמיק במיוחד. לטובת בחינת האימפקט (השפעה רחבה לטווח רחוק) מגדיר המחקר שלושה סוגי שינויים: שינויים מוקדמים, שינויי מערכות ושינויים באוכלוסייה.
השפעת רמת היישום של חמשת מרכיבי המודל: ארגון שידרה, מצע משותף, מערך פעילות מתואם, מדידה משותפת ותקשורת פתוחה ורציפה, על שינויים אלה נבחנת במחקר לעומק.
תקציר בעברית על ידי פז רפופורט למאמר Centering Equity in Collective Impact
גישת הקולקטיב אימפקט התפרסמה לראשונה לפני עשור, ויושמה מאז בהצלחה בשדות חברתיים שונים. אולם לצד התוצאות המרשימות, התגבשה לאורך השנים גם ההכרה כי יש צורך לבצע התאמות בגישה, כך שניתן יהיה לייצר בעזרתה מענה מדויק ונרחב יותר עבור בעיות חברתיות מורכבות, הדורשות שינוי מערכתי.
המאמר הנוכחי מספק הגדרה מחודשת של גישת הקולקטיב אימפקט, לפיה שוויון הזדמנויות הינו ערך ליבה, ומסביר כיצד ניתן ליישם את חמשת תנאי הבסיס של גישת הקולקטיב אימפקט, כך שכל יוזמה תוכל להתמקד בשוויון הזדמנויות.
מאמר זה מציג שלב נוסף בהתפתחות גישת הקולקטיב אימפקט לעבר גישה שוויונית ומכילה יותר. כזו שתוכל לתת פתרון לאנשים מרקעים שונים ומגוונים, על ידי מיקוד פעילות היוזמה בעיקרון שוויון ההזדמנויות (במקור Equity). לחמשת עקרונות הליבה של גישת הקולקטיב אימפקט מצטרפות כעת חמש אסטרטגיות שיסייעו ליוזמות קולקטיב אימפקט לפעול יד ביד עם הקהילה, מתוך הקשבה כנה ושינוי מאזן הכוחות. לטענת הכותבים, יישום אסטרטגיות אלו במסגרת היוזמות יביא ליותר שוויון הזדמנויות עבור כולן וכולם:
-אסטרטגיה 1: ביסוס פעילות היוזמה על נתונים, הקשר ופתרונות ממוקדים
-אסטרטגיה 2: התמקדות בשינוי מערכתי בנוסף להפעלת תכניות ומתן שירותים
-אסטרטגיה 3: שינוי מאזן הכוחות בתוך רשת השותפים ביוזמה
-אסטרטגיה 4: הקשבה לחברי הקהילה ופעולה משותפת יחד איתם
-אסטרטגיה 5: בניית מנהיגות שתקדם שוויון הזדמנויות ולקיחת אחריות
חשוב להבהיר: המונח 'שוויון הזדמנויות' נבחר לשמש כמונח העברי למושג Equity שמופיע במקור, משום שהוא משקף בצורה הטובה ביותר הן את הכוונה העומדת בבסיס המאמר, והן את הצורך להרחיב ולעדכן את גישת הקולקטיב אימפקט למען השגת שינוי חברתי אמיתי. בנוסף, פעולה למען שוויון הזדמנויות נועדה ליצירת הכללה צודקת והוגנת בחברה, כדי שכולן וכולם יוכלו להשתתף בה באופן שווה, לשגשג ולממש את מלוא הפוטנציאל. בהתאם לכך, נכון לטעון כי הכללת שוויון הזדמנויות כציר מרכזי בגישת הקולקטיב אימפקט תסייע להשיג מטרה זו, כפי שמוצג במאמר.
