תקציר מאמר – קולקטיב אימפקט 2011

שינויים חברתיים בקנה מידה גדול דורשים שיתוף פעולה רב-מגזרי ומתואם, זאת כתחליף להתערבויות עצמאיות ונקודתיות של ארגונים אינדיווידואליים, כפי שנהוג כיום ברחבי העולם. שיתוף הפעולה בין המגזרים השונים – הרשויות, העסקים, הציבור והמגזר השלישי – יוצר מה שמכונה "קולקטיב אימפקט", המאפשר לחולל את השינויים המיוחלים בחברה.

ניתן לראות כדוגמה את מצב מערכת החינוך האמריקאית אשר במרוצת השנים התערער מעמדה של ארצות הברית בתחום זה ורבים מהתלמידים האמריקאים פורשים מהלימודים לפני שסיימו בית ספר תיכון. על רקע תמונת מצב עגומה זו בולטת לטובה מערכת החינוך בסינסינטי – שם יצא לפועל פרויקט בשם Strive, המתנהל זה ארבע שנים ומוביל להישגים של ממש בשיפור רמת החינוך בעיר.

כל זה לא היה קורה אלמלא יוזמה משותפת שבה לוקחים חלק מנהלים של ארגונים מקומיים וקרנות משפיעות, אנשי הרשות המקומית, נשיאי אוניברסיטאות ומכללות באזור ונציגי בתי ספר ששיתפו פעולה לשם יצירת תכנית ארוכת טווח המרכזת את פעילות המשתתפים. מטרתם לא הייתה לגייס תרומות גדולות יותר או להשיק תכנית חינוכית חדשה, אלא לרתום את מערכת החינוך כולה, בכל שלבי הלימוד של התלמיד, להשגת מערכת מטרות משותפת על ידי פעילות הנמדדת באמצעות מדדים זהים. זוהי דוגמה ליוזמת קולקטיב אימפקט, שבה גורמים מרכזיים שונים ממגזרים מגוונים מחויבים לאג'נדה משותפת לצורך פתרון בעיה חברתית מורכבת.

זהו שיתוף פעולה השונה באופן מהותי משיתופי פעולה אחרים במגזר החברתי – היוזמה משתמשת בתשתית מרכזית אחת, כוללת צוות המיועד באופן ספציפי לקידומה ובנויה על תהליך מובנה המוביל ליצירת מצע משותף, מדדים משותפים, תקשורת פתוחה ורציפה ותוכנית פעולה אחידה לכל המשתתפים.

דוגמה נוספת היא פרויקט נהר אליזבת, שמטרתו הייתה לנקות את נהר אליזבת המזוהם בפסולת תעשייתית שבדרום-מזרח ורג'יניה. במשימה השתתפו הרשויות המקומיות הרלוונטיות, הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA), הצי האמריקאי ועשרות בתי עסק, בתי ספר, קבוצות קהילתיות, אוניברסיטאות וארגונים סביבתיים מהאזור – שיחד עמלו על פיתוח תכנית בת 18 נקודות לשיקום הנהר.

היום, ממרחק של 15 שנה, ברור כי הפרויקט נחל הצלחה – רמות הזיהום במקום פחתו באופן משמעותי ו-27 מינים של דגים וצדפות חזרו לשגשג בנהר. גישת קולקטיב אימפקט מיושמת גם בידי עסקים המעוניינים בפתרון בעיות חברתיות, כגון יצרנית השוקולד מארס המשתמשת בגישה זו כדי לשפר את חייהם של עובדי תעשיית השוקולד בחוף השנהב.

העדויות להצלחת גישת ההשפעה הקולקטיבית עדיין מעטות, אך מהדוגמאות הללו ניתן לראות כי ניתן להביא להתקדמות משמעותית בפתרון כמה מהבעיות החברתיות המורכבות ביותר. מעטים כיום משתמשים בגישה זו, בעיקר משום שרוב הקרנות והעמותות רגילות להשתמש בגישת ההשפעה המבודדת ככלי העיקרי להנעת שינוי חברתי.