שימוש בנתונים בקולקטיב אימפקט: ממצאים ותובנות ממחקר עדכני: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 19: | שורה 19: | ||
|Publishing_body=שיתופים | |Publishing_body=שיתופים | ||
|Audience=מנהלים חברתיים, פילנתרופיה, מנהלי תהליכים משותפים, מגזר ציבורי, מגזר עסקי | |Audience=מנהלים חברתיים, פילנתרופיה, מנהלי תהליכים משותפים, מגזר ציבורי, מגזר עסקי | ||
|Credit= | |Credit=נעמי ניקולס, קייטלין שוון, סטפן גץ, מלאני רדמן | ||
}} | }} |
גרסה מ־16:55, 12 בדצמבר 2021
מאמר זה מציג תוצאות של מחקר בן 3 שנים שבדק את הפעילות של יוזמת קולקטיב אימפקט קנדית שפועלת למניעת ומיגור תופעת בני נוער חסרי-בית (הומלסים). היוזמה, בהובלת שני ארגוני שדרה (COH-AWH), מתבססת על מודל קולקטיב אימפקט וגם על שיטות מחקר מדעי שונות המיושמות במסגרת המודל באופן חדשני.
לטענת החוקרים, גישת הקולקטיב אימפקט בצורתה המסורתית איננה מתאימה ליוזמות רחבות היקף שמבקשות להתבסס גם על חדשנות. לכן ניתן ורצוי לערוך שינויים והתאמות במודל המקורי, במיוחד אם יש צורך להתאים אותו לפעילות ברמה ארצית ונרחבת, שמשפיעה מעבר לרמה המקומית (במונחי קנדה וארה"ב).
בהקשר זה, ממצאי המחקר מלמדים על חמישה מאפיינים ייחודים של אופן השימוש בנתונים ביוזמה הנבחנת: יצירת אג'נדה משותפת מבוססת נתונים; הגדרה מחדש של הבעיה והפתרון על בסיס נתונים; שיתוף מידע רב-כיווני ותקשורת מתמשכת; גישה אסטרטגית וגמישה למחקר ומדידה; ושימוש בנתונים כחלק מניהול מערכות היחסים ביוזמה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן