תקציר מסמך - ''לחוד וביחד'' הבניית יחסי שותפות ממשלה-ארגוני החברה האזרחית

מאמר

תקציר מסמך - ''לחוד וביחד'' הבניית יחסי שותפות ממשלה-ארגוני החברה האזרחית

לוגו הארגון

התוכן בדף זה נכתב על ידי כתיבה: ד"ר ניסן לימור וליבת אבישי - מכון ון ליר, עריכה: רני דודאי וגיא אברוצקי - המכון למנהיגות וממשל, ג'וינט ישראל


לפניכם תקציר המסמך "'לחוד וביחד - הבניית יחסי שותפות ממשלה-ארגוני החברה האזרחית" , שכתבו בקיץ 2013 ד"ר ניסן לימור, יו"ר פורום ון ליר למגזר השלישי וליבת אבישי - מנהלת פורום ון ליר למגזר השלישי., במכון ון ליר בירושלים. המסמך המלא מכיל מידע נוסף, פירוט וניתוח נרחב, לרבות דוגמאות בינלאומית של מיסוד שותפויות ממשלה-חברה אזרחית.

במסמך המלא מוצגים התהליכים והמניעים העומדים ברקע השינוי ביחסי ממשלה - מגזר אזרחי, מובהק ההקשר המושגי הרלוונטי ובייחוד מוצג ניתוח של התנאים המקדימים , המאפיינים, העקרונות, הכלים והתובנות העיקריות אשר עולות מלמידת ההתנסויות של תהליכי מיסוד שותפות בין ממשלה לארגוני חברה אזרחית בתשע מדינות בעולם.

רקע תהליכים ומניעים

בשנים האחרונות, היחסים בין הממשלה לחברה האזרחית מושפעים משני גורמים עיקריים: שינוי תפיסת המשילות של ממשלות והתעצמות החברה האזרחית. הגורם הראשון בא לידי ביטוי במעבר משיטת ניהול (NPM - New Public Management) לתפיסת משילות (NPG- New Public Governance), תפיסה שבה הממשלה יוזמת, מאפשרת ומשתפת, ומצמצמת את חלקה בעשייה. הגורם השני, התעצמות החברה האזרחית, נובע בין השאר מהתרחבות ההשכלה, המגבירה את רצונם של פרטים לקבל מידע, לנתחו ואזי להשפיע על מעצבי מדיניות; משכלול האמצעים המאפשרים יצירת רשתות חברתיות; ומההבנה שהשלטון אינו מסוגל לתת פתרון בלעדי לכל צרכי האזרח וציפיותיו. השילוב בין שתי המגמות הללו, לצד המצב הכלכלי בעולם, הרצון של מדינות ללמודעל המשאבים של ארגוני החברה האזרחית (תרומות, מתנדבים, ידע מקצועי) ולהיעזר בהם, והתעוררות הקול האזרחי במסגרת מחאות חברתיות שונות - כל אלה הביאו משלהי המאה ה-20 למגמה של בחינה מחדש של יחסי ממשלה-חברה אזרחית בכלל, ושל אופני ההסדרה והשכלול של היחסים בפרט.

לתקציר המסמך המלא: לחוד וביחד הבניית יחסי שותפות ממשלה-ארגוני החברה האזרחית לחץ/י כאן