מגזר חברתי / מגזר שלישי: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מושג | {{מושג | ||
|content=בשונה | |content=בשונה מ[[מגזר ציבורי|המגזר הציבורי]] ו[[מגזר עסקי|המגזר העסקי]]<nowiki/>י, הגדרתו של המגזר החברתי אינה קבועה, והיא משתנה ממדינה למדינה ומזמן לזמן. באופן רחב הכוונה לכל הארגונים וההתארגנויות שאינם חלק משני המגזרים האחרים, כלומר שפועלים לא למטרת רווח, ושאינם שייכים למגזר הציבורי. שמות שונים מתייחסים למגזר זה, ביניהם "המגזר השלישי", "האזרחי", "הפלורליסטי" או "ההתנדבותי" – כל אחד מאלו מבטא נקודת מבט אחרת ביחס אליו, ומדגיש מאפיינים שונים שלו ושל ארגוניו. | ||
מהבחינה המשפטית, המגזר החברתי בישראל מורכב מארגונים במעמד "עמותה", "חברה לתועלת הציבור", או "הקדש". הגדרות אלו מלמדות על הגיוון הגדול שקיים באופי הפעולה במגזר החברתי, במקורות ההכנסה שלו, בדפוסי הקשר שלו מול הממשלה ועוד. בהיבט הלא משפטי, נכללים תחת המושג "מגזר חברתי" גם התארגנויות נוספות בלתי פורמליות כגון קבוצות קהילתיות, התארגנויות מקומיות ועוד. | מהבחינה המשפטית, המגזר החברתי בישראל מורכב מארגונים במעמד "עמותה", "חברה לתועלת הציבור", או "הקדש". הגדרות אלו מלמדות על הגיוון הגדול שקיים באופי הפעולה במגזר החברתי, במקורות ההכנסה שלו, בדפוסי הקשר שלו מול הממשלה ועוד. בהיבט הלא משפטי, נכללים תחת המושג "מגזר חברתי" גם התארגנויות נוספות בלתי פורמליות כגון קבוצות קהילתיות, התארגנויות מקומיות ועוד. | ||
במדינה דמוקרטית מהווה המגזר החברתי את הזירה הארגונית לפעולותיה של החברה האזרחית, וייחודו טמון בהיותו מונע מהרצון לקדם ערכים ואינטרסים חברתיים. ארגוני המגזר מבטאים תפיסות שונות לגבי הטוב הציבורי, ופעילותם משקפת את הזכות השמורה לכל אדם לבחור ולבטא באופן אישי את ערכיו ואמונותיו, בהתאם להעדפותיו. ארגונים אלה הינם בעלי אופי עצמאי של התאגדות (בשונה ממגזר ציבורי), והם לרוב מבוססי פילנתרופיה והתנדבות. | במדינה דמוקרטית מהווה המגזר החברתי את הזירה הארגונית לפעולותיה של [[חברה אזרחית|החברה האזרחית]], וייחודו טמון בהיותו מונע מהרצון לקדם ערכים ואינטרסים חברתיים. ארגוני המגזר מבטאים תפיסות שונות לגבי הטוב הציבורי, ופעילותם משקפת את הזכות השמורה לכל אדם לבחור ולבטא באופן אישי את ערכיו ואמונותיו, בהתאם להעדפותיו. ארגונים אלה הינם בעלי אופי עצמאי של התאגדות (בשונה ממגזר ציבורי), והם לרוב מבוססי [[פילנתרופיה]] והתנדבות. | ||
ארגוני והתארגנויות המגזר החברתי נושאים בשני תפקידים עיקריים: לספק את צרכי הפרט והקהילה בתחומים בהם הממשלה אינה פועלת, לאפשר לאזרחים להביע קול, להשפיע על מקבלי החלטות, ולהביא לשינוי חברתי. לא בכדי יש לארגונים אלה תרומה מכרעת ליצירה ולקידום של דמוקרטיה השתתפותית, ובתוך כך להבעת דעות ורצונות, מתן קול לקבוצות שונות ולצורכיהן, קידום צדק ושוויון חברתי, ועוד. בהקשר זה, חלק חשוב מתפקידו של המגזר החברתי הוא לאתגר את הממשל ולייצר שיח מתריס שיחייב אותו לחשיבה נוספת ולהכרה במציאויות שטרם הכיר בהן בעבר. | ארגוני והתארגנויות המגזר החברתי נושאים בשני תפקידים עיקריים: לספק את צרכי הפרט והקהילה בתחומים בהם הממשלה אינה פועלת, לאפשר לאזרחים להביע קול, להשפיע על מקבלי החלטות, ולהביא לשינוי חברתי. לא בכדי יש לארגונים אלה תרומה מכרעת ליצירה ולקידום של דמוקרטיה השתתפותית, ובתוך כך להבעת דעות ורצונות, מתן קול לקבוצות שונות ולצורכיהן, קידום צדק ושוויון חברתי, ועוד. בהקשר זה, חלק חשוב מתפקידו של המגזר החברתי הוא לאתגר את הממשל ולייצר שיח מתריס שיחייב אותו לחשיבה נוספת ולהכרה במציאויות שטרם הכיר בהן בעבר. | ||
ארגוני המגזר החברתי הם בעלי תרומה מכרעת להצלחה של מהלכים משותפים | ארגוני המגזר החברתי הם בעלי תרומה מכרעת להצלחה של מהלכים משותפים ו[[קולקטיב אימפקט|מיזמי קולקטיב אימפקט]]. חוזקותיו הבולטות של המגזר החברתי מצויות בהיכרותו ההדוקה עם הציבור, על מגוון קהילותיו ורבדיו. בהיותם נטולי אינטרסים כלכליים ומשוחררים מכבלי הממסד הציבורי, יש באפשרותם להציג חשיבה פורצת דרך, ולהיות כוח חלוץ בפיתוח שירותים חדשים ומציאת פתרונות חדשניים לסוגיות חברתיות. בידיו מצויים נכסי ידע נרחבים וייחודיים בכל התחומים החברתיים, ביחס לקבוצות אוכלוסייה שונות ולאזורים שונים. משום כך בעולמות הקולקטיב אימפקט - למגזר החברתי יש תפקיד ייחודי של הבאת איזון ושל ייצוג, ומכאן חשיבותו כשותף משמעותי ב[[שותפויות בין מגזריות|מהלכים משותפים בין-מגזריים]]. | ||
|related_items=דברים שרואים מכאן: על מקומם של מגזר שלישי ופילנתרופיה ביוזמות קולקטיב אימפקט;המדריך לשותפויות בין מגזרים;חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל – סקירה קצרה | |||
|Name=מגזר חברתי / מגזר שלישי | |Name=מגזר חברתי / מגזר שלישי | ||
|English=Social Sector | |English=Social Sector | ||
|File_embed=לא | |File_embed=לא | ||
|Date=2021/06/01 | |||
|Topics=שיתוף | |||
|Categories=מושגים,מגזר שלישי,חברה אזרחית | |Categories=מושגים,מגזר שלישי,חברה אזרחית | ||
|Publishing_body=שיתופים | |||
|Credit=צוות שיתופים | |||
|popup_text=כלל ההתארגנויות המאוגדות רשמית למען עשייה חברתית וללא מטרות רווח | |popup_text=כלל ההתארגנויות המאוגדות רשמית למען עשייה חברתית וללא מטרות רווח | ||
|old sidebar text=<p></p> | |old sidebar text=<p></p> | ||
}} | }} |
גרסה מ־14:04, 5 ביולי 2021
בשונה מהמגזר הציבורי והמגזר העסקיי, הגדרתו של המגזר החברתי אינה קבועה, והיא משתנה ממדינה למדינה ומזמן לזמן. באופן רחב הכוונה לכל הארגונים וההתארגנויות שאינם חלק משני המגזרים האחרים, כלומר שפועלים לא למטרת רווח, ושאינם שייכים למגזר הציבורי. שמות שונים מתייחסים למגזר זה, ביניהם "המגזר השלישי", "האזרחי", "הפלורליסטי" או "ההתנדבותי" – כל אחד מאלו מבטא נקודת מבט אחרת ביחס אליו, ומדגיש מאפיינים שונים שלו ושל ארגוניו.
מהבחינה המשפטית, המגזר החברתי בישראל מורכב מארגונים במעמד "עמותה", "חברה לתועלת הציבור", או "הקדש". הגדרות אלו מלמדות על הגיוון הגדול שקיים באופי הפעולה במגזר החברתי, במקורות ההכנסה שלו, בדפוסי הקשר שלו מול הממשלה ועוד. בהיבט הלא משפטי, נכללים תחת המושג "מגזר חברתי" גם התארגנויות נוספות בלתי פורמליות כגון קבוצות קהילתיות, התארגנויות מקומיות ועוד.
במדינה דמוקרטית מהווה המגזר החברתי את הזירה הארגונית לפעולותיה של החברה האזרחית, וייחודו טמון בהיותו מונע מהרצון לקדם ערכים ואינטרסים חברתיים. ארגוני המגזר מבטאים תפיסות שונות לגבי הטוב הציבורי, ופעילותם משקפת את הזכות השמורה לכל אדם לבחור ולבטא באופן אישי את ערכיו ואמונותיו, בהתאם להעדפותיו. ארגונים אלה הינם בעלי אופי עצמאי של התאגדות (בשונה ממגזר ציבורי), והם לרוב מבוססי פילנתרופיה והתנדבות.
ארגוני והתארגנויות המגזר החברתי נושאים בשני תפקידים עיקריים: לספק את צרכי הפרט והקהילה בתחומים בהם הממשלה אינה פועלת, לאפשר לאזרחים להביע קול, להשפיע על מקבלי החלטות, ולהביא לשינוי חברתי. לא בכדי יש לארגונים אלה תרומה מכרעת ליצירה ולקידום של דמוקרטיה השתתפותית, ובתוך כך להבעת דעות ורצונות, מתן קול לקבוצות שונות ולצורכיהן, קידום צדק ושוויון חברתי, ועוד. בהקשר זה, חלק חשוב מתפקידו של המגזר החברתי הוא לאתגר את הממשל ולייצר שיח מתריס שיחייב אותו לחשיבה נוספת ולהכרה במציאויות שטרם הכיר בהן בעבר.
ארגוני המגזר החברתי הם בעלי תרומה מכרעת להצלחה של מהלכים משותפים ומיזמי קולקטיב אימפקט. חוזקותיו הבולטות של המגזר החברתי מצויות בהיכרותו ההדוקה עם הציבור, על מגוון קהילותיו ורבדיו. בהיותם נטולי אינטרסים כלכליים ומשוחררים מכבלי הממסד הציבורי, יש באפשרותם להציג חשיבה פורצת דרך, ולהיות כוח חלוץ בפיתוח שירותים חדשים ומציאת פתרונות חדשניים לסוגיות חברתיות. בידיו מצויים נכסי ידע נרחבים וייחודיים בכל התחומים החברתיים, ביחס לקבוצות אוכלוסייה שונות ולאזורים שונים. משום כך בעולמות הקולקטיב אימפקט - למגזר החברתי יש תפקיד ייחודי של הבאת איזון ושל ייצוג, ומכאן חשיבותו כשותף משמעותי במהלכים משותפים בין-מגזריים.