השפעה חברתית משותפת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Ayala העביר את הדף השפעה חברתית משותפת - הגדרה לשם השפעה חברתית משותפת) |
גרסה מ־09:27, 22 ביולי 2020
רעיון ה"השפעה חברתית משותפת" בארגון שיתופים התעצב והתפתח כתוצאה מן המפגש בין הצרכים שעלו בשדה החברתי בישראל, כפי שאנשי שיתופים נוכחים בהם במסגרת עבודתם השוטפת מחד, עם תיאוריות עדכניות המוצגות בשדה החברתי בעולם בשנים האחרונות מאידך. תיאוריות אלו שואבות כאמור מתחומים שונים והקשרים שונים, וזו רק אחת הסיבות לריבוי המושגים והמודלים המדברים כיום על השפעה חברתית משותפת בצורותיה השונות.
מושג זה מיוצג בשדה החברתי בעזרת דימויים רבים, רעיונות וניסוחים שונים, שרובם ככולם מבוססים על עקרונות דומים במהותם: בשורה התחתונה כולם מכוונים לפעולה מתוך סוגים שונים של שותפויות מורכבות, שמטרתן ליצור השפעה חברתית חיובית.השפעה - Impact
המושג השפעה מתאר למעשה את כל מה שקורה בעקבות פעולה מסוימת. בהתאם לתפיסות העכשוויות שקוראות לראות את המציאות מנקודת מבט רחבה, כלומר מעבר לגבולותיו ולקשריו הישירים של הגורם הפועל/המשפיע, כמו גם מעבר לפעולותיו המכוונות והמודעות, מקבלת גם משמעותו של המושג השפעה הרחבה ועדכון. לפיכך, בשיח העכשווי, כשאומרים "השפעה" מתכוונים לא רק למה שנהוג לתאר באמצעות המונחים תוצאה, תוצר או תפוקה, אלא למכלול של מקרים, תופעות ותהליכים שהם מעבר לכך.
חשוב להבין אם כן, כי השימוש במושג השפעה מבוסס כיום על התבוננות רחבה מעבר לגבולות ההתרחשות הנקודתית, המיידית והמקומית. כלומר התבוננות ארוכה ורחבת טווח, הן על פני ציר הזמן, הן על פני ציר המרחב, ומעבר לשני אלו גם יחד.
השפעה חברתית - Social impact
השפעה חברתית ממקדת את הדיון על המשמעות והתוצרים של כל פעולה בממד החברתי על מגוון היבטיו. בהיבט הארגוני, הדיון על השפעה חברתית מכוון זרקור לארגונים שפעולתם מיועדת לייצר שינוי חברתי, כלומר שהם אינם פועלים רק במטרה לייצר או להגדיל הון ונכסים. כיום כבר ברור כי ארגונים אלו, שהם "לא למטרת רווח", אינם נקראים כך משום שהם לא מעוניינים להרוויח, או להצליח, במונחים עסקיים, אלא משום שהם מעוניינים לעשות את כל אלה ועוד. כלומר שהם מכוונים לכך שפעולותיהם יניבו תוצרים נוספים מלבד רווחים כספיים. במילים אחרות, ארגונים חברתיים מכוונים ליצירת השפעה מסוג נוסף, שהיא למעשה השפעה חברתית (Forces for Good, 2012, p. 6).
מושג זה הפך בשנים האחרונות שגור ורווח בחברה האזרחית ובארגוני המגזר השלישי וגם כאמור אצל שותפיהם מהמגזרים האחרים. נדמה שכולם רוצים "להוביל השפעה" או להשיג "השפעה חברתית רחבה" ובאמצעותה לייצר "שינוי חברתי משמעותי ובר קיימא". עם זאת, לא תמיד ברור מה אומרות המילים האלו בפועל. בין השאר מכיוון שמדובר במושגים חמקמקים שיש להם הגדרות רבות המתקיימות במקביל: יש המתייחסים לשינויים החברתיים שארגון חברתי מקדם, בעוד אחרים מדגישים את התועלות שהארגון מביא, וגם לא במודע ובמכוון.
כך או כך, הטענה הרווחת והמקובלת ביותר בעולם ובישראל כיום היא כי השפעה חברתית היא התוצר החברתי הרחב ביותר למענו פועל הארגון, כפי שהדברים נראים לא רק מנקודת המבט הספציפית של הארגון אלא מנקודת מבט רחבה, של השדה הרחב בתוכו הוא פועל. השפעה חברתית אם כן גם היא בהגדרתה רחבה ומתמשכת, ונוגעת לא רק בקהלי היעד של הארגון, אלא גם באחרים שמושפעים ממהלכיו באופן עקיף לכאורה.
ערך מלא - full value
יש מי שמעדיפים להשתמש במושג "ערך שלם" Full Value לתיאור מכלול ההשפעות החברתיות של ארגון, במובן של "מלוא השווי של עבודת הארגון". השימוש במושג זה מבוסס על הרעיון שהשפעה חברתית באה לידי ביטוי ואף נמדדת בערכים values שהארגון חורת על דגלו ואותם הוא רוצה לקדם. הערך השלם אם כן הוא סך התרומה שארגון מייצר בעולם, כפי שהיא נמדדת על ידי סיכום/חיבור כלל ההשלכות וההשפעות של הארגון על כל מי שמעורב בפעילותו או מושפע ממנה: במכוון או שלא, בצורה שלילית או חיובית, בטווח הקרוב, הבינוני או הרחוק.
תפיסה זו שמייצג למשל ארגון ה-NCVO, מיושמת הלכה למעשה על ידי מדידת התועלות שהארגון מייצר, לצד שביעות הרצון שהוא משיג, הן בקרב אוכלוסיות היעד אליהן הוא מכוון, והן בקרב בעלי עניין שמושפעים מפעולתו, גם אם אלה אינם מוגדרים כאוכלוסיית יעד מכוונת. לשיטתם, זיהוי ההשפעות של הארגון תוך בחינת ארבע קטגוריות אלו (תועלות ושביעות רצון אצל קהלי יעד מכוונים ובעלי עניין שלא התכוונו אליהם) מהווה את התשתית ליצירת מפת ההשפעה שלו. בהתאם לממצאי המפה, יכול הארגון לתכנן את המשך פעולתו ולכוון למקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי גבוה, ומכאן גם השפעה חברתית רחבה. להרחבה על המושג ערך מלא לחצו כאן
מושג שהגדירו מייקל פורטר ומארק קרמר (2011) במסגרת ניסיונם להציע גישה עסקית המשלבת פרספקטיבה כלכלית עם פרספקטיבה חברתית. בעוד הראשונה מגדירה "ערך" כסך הכנסות פחות עלויות, ורואה בגורמים חברתיים וסביבתיים משניים ושוליים לעומת הערך הכלכלי; והאחרונה מגדירה "ערך" במונחים של מה שהושג באמצעות הכסף שהושקע בפעולה; החיבור בין שתיהן מוביל להגדרת המושג "ערך משותף" " כסך הרווחים ביחס לעלויות הכוללות של הארגון – הכלכליים, החברתיים והסביבתיים. משמעות "הערך המשותף" אם כן היא בחיבור בין ערכי העסקים, לאלו של הארגונים האזרחיים והמגזר הציבורי, בשאיפה ליצור ערך חברתי וכלכלי גדול יותר הן עבור הפירמה, והן עבור הקהילה וחבריה. להרחבה על המושג ערך משותף לחצו כאן
השפעה חברתית גבוהה/משמעותית - High impact
הספר Crutchfield & Mcleod Grant, 2012) Forces for Good ) מציג בהרחבה ממצאי מחקר שערכו כותביו במטרה לענות על השאלה: מה הם הפרקטיקות והאסטרטגיות שארגונים חברתיים צריכים לאמץ כיום כדי להשיג השפעה חברתית גבוהה/משמעותית, או בשפתם High Impact?
בעוד שבשום מקום בספר לא מוצגת הגדרה ברורה של המושג "אימפקט גבוה", מתיאור שיטת העבודה שלהם והרציונל אפשר להסיק כי בשיטתם, השפעה חברתית משמעותית/גבוהה כוללת בתוכה את המרכיבים הבאים:
- יצירה של שינוי מערכתי מהיסוד
- פיתוח ויישום של פתרונות חדשניים לבעיות חברתיות
- הפצה רחבה של רעיונות ופתרונות ברמה הלאומית או הבינלאומית
12 ארגונים נמצאו מתאימים להגדרה שהציעו עורכי המחקר, ביניהם יש ארגון אחד שהצליח למצוא פתרונות דיור למיליון אנשים, שני שהביא להפחתה של הגשם החומצי וליצירת מודלים חדשים להתמודדות עם משבר האקלים, שלישי שסייע למאות אלפי צעירים להתנדב במגוון תכניות שירותים לאומיות, ועוד. המכנה המשותף להם הוא שכולם השפיעו על חקיקה בנושאים מגוונים החל ממדיניות הגירה, רפורמות רווחה, יצירת מנגנונים שהובילו חברות עסקיות ותאגידים לאמץ פרקטיקות עסקיות של קיימות, והניעו אזרחים לפעול בנושאים של חינוך, סביבה ורעב. כל אלו ועוד הם לפי עורכי המחקר "כוחות של טוב". להרחבה על המושג השפעה חברתית גבוהה לחצו כאן
פריטים קשורים
פרטים נוספים
למידע נוסף וכלים להובלת תהליכי השפעה חברתית משותפת ניתן לפנות לסטודיו למהלכים משותפים