זה הזמן למהלך לאומי לשיקום החוסן של ילדי ישראל

בימים אלו, בעוד הלחימה בדרום מתחדשת ותחושת חוסר הוודאות קיימת כמעט בכל היבט של חיינו, תושבי הצפון ניצבים בפני אתגרים מורכבים במיוחד – בכל הרבדים של החזרה הביתה. במציאות זו אנו נדרשים לתמוך ולחזק את כל המערכות ביישובים, בקהילות וברשויות כדי לוודא שהצפון יצמח, יתפתח ויהיה מקום שטוב לחיות בו ולגדל בו ילדים.

חיזוק חוסנו של התא המשפחתי הוא אתגר עצום שילווה אותנו בשנים הקרובות – בדגש על חוסנם של הילדים ובני הנוער, אשר חוו בשנה וחצי האחרונות פינוי, מגורים זמניים שמרביתם בבתי מלון, ניתוק מהבית ומהקהילה, אובדן תחושת ביטחון ופגיעה במעגלים הקרובים ביותר.

רבות דובר בשנה וחצי האחרונות על הצורך בשבירת הפרדיגמה הביטחונית והתאמת התפיסות ודרכי הפעולה למציאות החדשה. הדבר נכון לא רק בהיבט הבטחוני: השפעות ה-7 באוקטובר מחייבות את מדינת ישראל לחשב מסלול מחדש גם באופן שבו אנו מגדירים, מתכננים ומיישמים את המענה לצמיחה, מצוינות ותמיכה בילדים ובני נוער בישראל.

בימים ובשבועות של תחילת המלחמה ראינו את החברה בישראל מתגייסת לספק מענה לצרכים המיידיים שעלו מהשטח. יו"ר הארגונים "שיתופים" ו"ציונות 2000", היזם החברתי רוני דואק, שנבחר לקבל את פרס ישראל למפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, זיהה מייד את הצורך החשוב בשיקום וחיזוק החוסן של דור העתיד של מדינת ישראל.

מאז ה-8 באוקטובר פעלנו לסייע לרשויות בחיזוק החוסן של ילדים ונוער בדרום ובצפון, יחד עם שותפים רבים נוספים. כעת, בהמשך ישיר לכך, אנו ממשיכים ומרחיבים את הפעילות בדרום ובצפון לשנים הקרובות, שכן הצרכים נותרו עצומים והמענים הקיימים עדיין מוגבלים. אם לא ננקוט צעדים משמעותיים לשיקום החוסן של ילדינו בטווח הארוך, אנו עלולים למצוא את עצמנו עם דור שיישא עימו משברים נפשיים וחברתיים לאורך שנים.

החוסן שלהם הוא החוסן שלנו

חוסן הוא היכולת של היחיד או הקהילה להסתגל ולהגיב בגמישות למצבי חיים שונים בשגרה ובחירום, כדי לשוב לרמת תפקוד קודמת או משופרת בעקבות משבר או הפרעה. חוסנם של ילדי ישראל חשוב עבור כל אחד ואחת מהם בהיבט האישי, אך הוא משפיע על כל מעגלי החיים – הורים אינם יכולים לחזור לשגרת חיים ועבודה מלאה כאשר ילדיהם מתמודדים עם טראומה, חרדה או קשיי הסתגלות; קהילה שילדיה סובלים אינה יכולה להתאושש ולהתפתח. החוסן האישי של הילדים יוצר אפקט דומינו חיובי, המשפיע על כל מעגלי החיים – הפרט, המשפחה, הקהילה והחברה כולה.

פיתוח חוסן בקרב ילדים ונוער הוא אבן יסוד מרכזית באתגרי השיקום בצפון ובדרום. יתרה מכך, השקעה בחוסן הילדים היא השקעה ארוכת טווח בעתידה של החברה כולה. ילדים ונוער בעלי חוסן נפשי יהפכו למבוגרים יציבים, משכילים ויצרנים, שיוכלו להוביל את שיקום האזור והתפתחותו בעתיד. זוהי השקעה שתייצר השפעה בכל הרבדים – חינוכיים, חברתיים, כלכליים וביטחוניים.

מה אפשר וצריך לעשות?

הקמת אקוסיסטם מתואם ומותאם:

החוסן של ילדים ונוער אינו משימה של מערכת בודדת כזו או אחרת, כגון מערכת החינוך, הרווחה או הבריאות, ולא יקבל מענה אך ורק בעזרת הוספת משאבים, שהם חשובים כשלעצמם. החוסן מושפע מכל מעגלי חייהם של הילדים: הבית והמשפחה, בתי הספר, המסגרות הבלתי פורמליות, הקהילה, תנועות הנוער, ואפילו המרחבים הציבוריים שבהם הם מבלים.

אנו מובילים מהלך משותף ומתואם בין כל הגופים הרלוונטיים: ארגוני החברה האזרחית, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והאקדמיה. המשמעות היא שכל הגורמים המעורבים יישבו יחד כדי לייצר רציונל אחיד שיאפשר רצף במתן שירותים, תיאום במידע והמשכיות בתמיכה הנפשית והחינוכית לילדים ובני נוער. למודל הפעולה הזה קוראים קולקטיב אימפקט. אנחנו בשיתופים פועלים במודל זה ומובילים בהצלחה במשך למעלה מעשור מהלכים להתמודדות עם סוגיות חברתיות מורכבות, כגון אלימות בזוגיות, קידום החינוך המדעי-טכנולוגי, בדידות בגיל הזִקנה, צמצום הידבקות בזיהומים בבתי חולים ועוד.

קבלת החלטות מבוססות נתונים:

כיום קיימים מדדים מגוונים בתחומי החוסן, אולם אין מדד ו"דשבורד" לאומי שיאפשר תהליכי מדידה והערכה רציפה של החוסן הנפשי והחברתי של ילדים ונוער, ויסייע בהבנת תמונת המצב ותעדוף כלי התערבות ומשאבים. מדד לאומי שכזה, שיפותח בשיתוף משרדי הממשלה האקדמיה וארגוני חברה אזרחית נוספים, יוכל להעניק תמונת מצב אמינה בשגרה ובחירום, ולאפשר לכל אחד מהגורמים להבין כיצד הוא יכול לתרום לחיזוק החוסן של הדור הצעיר.

שימוש בטכנולוגיה וחדשנות:

חדשנות וטכנולוגיה הן מרכיב הכרחי בהתמודדות עם אתגרי החוסן בשנים הקרובות. דוגמה אחת לכך היא אפליקציה המפותחת בימים אלו במרכז הרפואי שיבא תל השומר בתמיכה של הממשלה, ארגונים עסקיים וחברתיים ושיתופים, אשר מציעה יכולת מבוססת AI לביצוע אינטייק בהיקף רחב למבקשים טיפול נפשי. התוצאות ישמשו לקביעת סדרי עדיפויות, המלצות למגוון חלופות התערבת וחיסכון זמן יקר של מטפלים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. השקעה בחדשנות בתחום החוסן והנפש תוביל לפיתוח כלים נוספים שישפרו את היכולת לתת מענה לאתגרים שיבואו.

זיהוי אזורי עיוורון והתבוננות הוליסטית:

חשבו לרגע על התפקיד הקריטי של ההורים בשיקום החוסן המשפחתי. קיימים מספר משרדי ממשלה העוסקים בנושא ההורות מזוויות שונות, אולם התמיכה בהורים בתקופה מורכבת זאת מחייבת מענה רחב והוליסטי. שיתופים ומשרד החינוך יפעלו בתקופה הקרובה להקמה והפעלה של מרכזי הורות אזוריים בשיתוף הרשויות, ארגונים נוספים וגורמי מקצוע במטרה לתת מענה מגוון, גמיש והוליסטי לאתגר זה. בנוסף נפעל להקמת מרחבי חוסן בכל בתי הספר ביישובים המפונים, ונבחן את המענים הנדרשים לאתגרים בנושא גיל הינקות ואת האופן שבו נוכל לקדם שיפור מערכתי ומתמשך בתחום.

תיאום בין הרשות המקומית לממשלה:תיאום בין הרשות המקומית לממשלה:

לרשויות המקומיות יש תפקיד מרכזי בהובלת המהלך הזה. כל פתרון שלא יתבסס על היכולת שלהן להוביל את תהליכים לטווח הארוך עלול לגרום יותר נזק מתועלת, שכן המערכות המקומיות הן אלו שממשיכות לפעול גם לאחר שגלי ההתגייסות הראשוניים של ארגונים שונים דועכים. עלינו לוודא שמאמצי הממשלה, הגופים הפילנתרופיים, היוזמות החברתיות והמהלכים המשותפים אינם הופכים לפתרון זמני שמייצר תלות – אלא לחלק מאסטרטגיה רחבה שמחזקת את הרשויות המקומיות ומייצרת שינוי מערכתי, ארוך טווח ובר-קיימא בהובלתן.

למאמר באתר "זמן ישראל" לחצו כאן