שינוי מערכתי הוא שינוי עמוק ובר קיימא שנעשה כדי להתמודד עם בעיה מורכבת, מתוך הבנת שורש הבעיה ולא רק ביטוייה על פני השטח.
בבסיס המושג נמצאת ההכרה במורכבות המערכת וראייתה כמכלול, תוך בחינת מערכות היחסים והקשרים בין חלקיה השונים. כיום ברור יותר ויותר שהחשיבה המערכתית הנדרשת כדי לחולל שינוי כזה היא כלי הכרחי בהתמודדות עם אתגרים סביבתיים, פוליטיים, חברתיים וכלכליים רבים המעסיקים את האנושות ברחבי העולם.
הוובינר מספק הצצה לסקירה המקצועית שערכו שיתופים ומכון קיימא בנושא שינוי מערכתי – הלכה למעשה אשר כוללת גם מגוון של כלים לחשיבה מערכתית.
מנחות הוובינר: דורין גבאי, מנהלת למידה בשיתופים, ליאת בן משה ליבנה – מנהלת מחקר, הערכה ומדידה בשיתופים, וריטה גולשטיין גלפרין, מייסדת שותפה במכון קיימא.
מה זה חשיבה מערכתית ולמה זה טוב?
איך אפשר לייצר שינוי במציאות מורכבת וכאוטית כמו שלנו? האמת, אין לנו תשובה פשוטה להציע לשאלה הזו, אבל ברור לנו שהדרך אליה עוברת גם באימוץ והפנמה של חשיבה מערכתית.
מה זו חשיבה מערכתית? בקצרה, חשיבה שמאפשרת לנו לבחון את כלל הגורמים שמשפיעים על הנושא שמטריד אותנו באופן הוליסטי, להבין את הקשרים ביניהם, לזהות את גורמי השורש ואת הדרך הנכונה להתערבות ופעולה.
וובינר מקצועי מבית שיתופים וציונות 2000 לחשיפת ארגז הכלים לשילוב מגזר עסקי בקולקטיב אימפקט. הוובינר התקיים בשני מועדים: יולי 2023 ודצמבר 2024 בהשתתפות בעלי ובעלות תפקידים מהמגזר החברתי, הציבורי והעסקי.
על ארגז הכלים:
ארגז הכלים נועד לסייע בשילוב מיטבי של חברות עסקיות ביוזמות קולקטיב אימפקט בפרט, ובקידום מהלכים חברתיים בכלל. הארגז מציע עקרונות פעולה וכלים לעבודה מיטבית עם עסקים. הוא מיועד בראש ובראשונה לשימוש ארגון השדרה ביוזמות קולקטיב אימפקט, אך יש ביכולתו לסייע לכל ארגון וגוף חברתי המעוניין לבנות שותפות עם עסקים.
הארגז נכתב מתוך הניסיון שלנו בשיתופים כארגון שדרה במהלכים משותפים. הוא אוסף חומרים מתפתח, המבוסס על שלושה מקורות: התנסות הלכה למעשה בשילוב עסקים ביוזמות הקולקטיב אימפקט ב'שיתופים'; הניסיון רב השנים של 'ציונות 2000' בעבודה עם מגזר עסקי במגוון נושאים חברתיים-כלכליים; וכן, ידע אקדמי ומעשי מישראל ומהעולם, שנאסף על ידי שני הארגונים.
הקלטת הוובינר – יולי 2023
בוובינר שנערך ביולי 2023 הציגו עינת אברהם, מנהלת פיתוח מקצועי בציונות 2000, גלי קובו מנהלת שותפויות מגזר עסקי ביוזמת 'ישוֹתַנו' בשיתופים, טל ילון מנהלת שותפויות מגזר עסקי ביוזמת TOP15, ופייני סוקניק, מנהלת שותפויות מגזר עסקי וחברה חרדית ביוזמת 'קווים אדומים'.
איך ניתן לעשות שימוש בארגז הכלים?
הארגז מציע כלי למיפוי עסקים טרם הפניה אליהם, וכן שאלות שחשוב לענות עליהם ברמת הארגון טרם הפניה לעסקים, לטובת דיוק המטרות ואופן הפניה.
הקלטת הוובינר – דצמבר 2024
בוובינר שנערך בדצמבר 2024 השתתפו: • הלה אופיר, מנהלת עסקים מובילים באחריות, ציונות 2000: על הלקחים והתובנות משיתוף הפעולה עם המגזר העסקי בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר.
• פייני סוקניק, מנהלת שותפויות מגזר עסקי, יוזמת "קווים אדומים": על האתגרים וההזדמנויות שבעבודה מול עסקים, והפעילות הייחודית של פורום העסקים.
• עידו שיינברג זיו, מנהל אחריות תאגידית, מיקרוסופט: על הדרך בה חברה בינלאומית מובילה משתלבת בפעילויות חברתיות ומשפיעה בשטח.
וובינר מוקלט לחשיפת גישת קולקטיב אימפקט והיישום שלה בישראל
המושג קולקטיב אימפקט (collective impact) הוצג לראשונה ב-2011 במאמר שפורסם בכתב העת SSIR וזכה להדים רבים. המושג מבטא גישה חדשנית הטוענת שלצורך פתרון בעיה חברתית מורכבת נדרשת פעולה משותפת של כלל בעלי העניין מהמגזר הציבורי, העסקי והחברתי.
אל מול תמונת מצב מתסכלת שבה אתגרים חברתיים ממשיכים ומחריפים לאורך זמן על אף משאבים מרובים ותכניות מגוונות שקיימות, מציעה גישת קולקטיב אימפקט דרך אחרת להתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות, שבבסיסה עומדים תהליכים מורכבים לא פחות של בניית הסכמות, יצירת מחויבות, פעולה מתואמת והערכה משותפת.
הוובינר חושף את מרכיבי גישת קולקטיב אימפקט ומספק הצצה לאופן היישום של הגישה בישראל על ידי ארגון שיתופים, בעולמות החינוך המדעי-טכנולוגי, מניעת אלימות בזוגיות ואיכות החיים בזיקנה.
שיתוף מקוון הוא שימוש בפלטפורמות דיגיטליות לטובת שילוב קולם של קהלים שונים בתהליכי קבלת החלטות, בדרכים מגוונות. במקביל ובנוסף לתהליכי שיתוף המתקיימים במרחב הפיזי, ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת למקבלי החלטות ולמגזר הציבורי להגיע לציבור רחב יותר דרך המחשב או הסמארטפון ולקיים עמם שיח חדש ודו-כיווני.
הוובינר מציג מספר דרכים בהן ניתן לשלב כלים של שיתוף מקוון במהלכים חברתיים ויוזמות משותפות.
מנחת הוובינר: אילה הורביץ, מנהלת תקשורת ודיגיטל בשיתופים.
משינוי מערכתי לשינוי טרנספורמטיבי
אחד המושגים המוכרים יותר בשדה החברתי בעשור האחרון הוא המושג שינוי מערכתי. המושג מתייחס למהלך רחב וארוך טווח של שינוי, הסטה או טיפול בסיבות שורשיות של תופעות, וזאת בשונה מטיפול בתסמינים שלהן. הוא עוסק בכלל ההיבטים הרלוונטיים של התופעה, לרבות מבני התארגנות, מוסדות, כללים, מנהגים, תפיסות ויחסי כוחות.
באחרונה הולך וגובר השימוש במושג חדש המהווה פיתוח, המשך או התקדמות של שינוי מערכתי – שינוי טרנספורמטיבי. זהו שינוי עומק המניח במרכז את היחסים, ולא את העבודה הרציונלית והלוגית בלבד. לשם כך נדרש שינוי באופן החשיבה או כפי שהוא מנוסח במקור – From rational to relational.
בדצמבר 2021 התקיימה הרצאה ושיחה מקוונת של ג'ון קניה וקת'רין מילינגן ממובילי ארגון Collective Change lab עם הצוות המקצועי, נציגי הוועד המנהל ושותפים מרכזיים של שיתופים שבמרכזה המושג "שינוי טרנספורמטיבי" והבחנה שלו מהמושג המוכר "שינוי מערכתי". במסגרת המפגש מספק קניה הסבר על מודל המשולש ההפוך לשינוי מערכתי, שפותח על ידו בשיתוף עם פיטר סנג'י ומרק קרמר.
הסטודיו מארח: חשיבה מערכתית עם לילך דורה
וובינר בנושא חשיבה מערכתית להובלת שינוי חברתי
חשיבה מערכתית היא שמאפשרת לנו לבחון את כלל הגורמים שמשפיעים על הנושא שמטריד אותנו באופן הוליסטי, להבין את הקשרים ביניהם, לזהות את גורמי השורש ואת הדרך הנכונה להתערבות ופעולה. היא מהווה כלי חשוב עבור כל מי שעוסק ועוסקת בשינוי חברתי בשאיפה לחולל שינוי מערכתי בסוגיות חברתיות מורכבות.
גיבוש מצע משותף מהווה אבן בסיס בתהליכי השפעה חברתית משותפת. גיבוש המצע החברתי המשותף הינו אחת המשימות הראשונות של השותפים בתהליך. יש משמעות וחשיבות הן לתהליך גיבוש המצע והן לתוצר הסופי שמתקבל – המצע המשותף. בתהליך גיבוש המצע המשותף יש להגדיר מטרות ותוצאות ועל פיהן להגדיר את התהליך להשגתן. קבלת ההחלטות מתבצעת בתהליך שיתופי המחייב את השותפים לתת אמון בשותפים האחרים ובתהליך עצמו, תוך נכונות לוויתורים. המצע המשותף המתקבל מהווה כעין מצפן להמשך והשותפים בתהליך פועלים לאורו.
מטרתו של כלי זה הינה להגדיר מהו מצע משותף, מהם מרכיביו השונים וכיצד מגבשים אותו בתהליכי השפעה חברתית משותפת.
קישור עוגן
maza
הכלי מבוסס על הידע המקצועי שנאסף בארגון FSG, על הידע התיאורטי הרב שנאסף בשיתופים ועל הניסיון המקצועי והמגוון של צוות שיתופים בתהליכי השפעה חברתית מסוגים שונים.
מהו מצע משותף
מצע משותף מהווה את המצפן לתהליך ההשפעה החברתית המשותפת. המצע המשותף מהווה הצהרה משותפת של השותפים לגבי הפעילות המשותפת והדרך בה הם צועדים יחד. משמעותו של המצע המשותף היא שכל השותפים בתהליך ההשפעה החברתית המשותפת חולקים חזון משותף לשינוי חברתי, הכולל הבנה משותפת של הבעיה וגישה אחידה לפתרונה, באמצעות פעולות מוסכמות.
גיבוש המצע המשותף מהווה לרוב את השלב הראשון בכל תהליך השפעה חברתית משותפת. על השותפים לגבש הסכמות ולפעול לאורן יחד. במטרה להשיג תוצאות יש הכרח להתמקד, להגדיר הסכמות וגבולות. גיבוש ההסכמות מהווה שלב הכרחי הנושא במחיר של איבוד משתתפים, קבלת החלטות ברוב זעום וכד'.
קישור עוגן
סרטון
סרטון הרצאה בנושא גיבוש הסכמות – בניית מצע משותף מתוך "המגרש – מובילים קולקטיב אימפקט" – מפגש ZOOM שנערך ב-15.6.16:
קישור עוגן
היבטים
שלושה היבטים של מצע משותף
בתהליכי השפעה חברתית משותפת באים לידי ביטוי שלושה היבטים: תוצאה, תהליך ויחסים- ראו התרשים להלן. היבט התוצאה- במובן של השלמת המשימה והשגת היעדים שהוצבו; היבט התהליך- במובן של האופן בו הפעילות מתבצעת, כיצד התהליך מעוצב ומנוהל, כיצד התהליך מנוטר ומוערך; היבט היחסים- אופי האינטראקציה שיש בין האנשים, כיצד הם מתייחסים לקבוצה, לארגון, לתהליך? כיצד אנשים מרגישים לגבי מעורבותם ותרומתם? כמה אמון יש בהם אחד כלפי השני ועד כמה הם מבטאים אותו?
וובינר: הערכת מוכנות בקולקטיב אימפקט
הרצאה של פיליפ שיאון בנושא הערכת מוכנות ומעורבות קהילה בקולקטיב אימפקט
כיצד נדע שקולקטיב אימפקט היא הגישה הנכונה לפתרון בעיה חברתית? כיצד בודקים שהשטח מוכן לפתרון שיתופי של בעיה? מדוע חשוב לשתף נציגי קהילה בתהליכי החשיבה והיישום של קולקטיב אימפקט, וכיצד ניתן לעשות זאת?
שאלות אלו הן שאלות קריטיות בהקמתם ובניהולם של מהלכים קולקטיבים. במפגש הציג פיליפ שיאון, מנהל בכיר בחברת הייעוץ האמריקאית FSG את האתגרים וההזדמנויות הטמונים בהתנעת מיזם קולקטיב אימפקט ובשיתוף ציבור במהלך.
הוובינר התקיים במסגרת תכנית "המגרש – מובילים קולקטיב אימפקט" שהתקיימה בשיתופים בשנת 2016.
"המנהל הוא המוח ומרכז העצבים לפעילותה של החברה. הוא פועל בשמה כלפי חוץ, ומנהל את ענייניה כלפי פנים… הוא מרכז בידיו כוח רב. כוח זה נתון בידיו למען החברה, אך קיים חשש- וניסיון החיים מוכיח כי חשש זה מבוסס הוא- כי מי שבידיו כוח ינצל אותו לרעה. הפיתוי לכך הוא רב… המשפט מטיל על בעל הכוח חובות אמון, ובכך הוא מסייע ליצור פיקוח ולהטיל ריסון על בעל הכוח בהפעלתו של הכוח".
ע"א 817/79 קוסוי ואח' נ' בנק י.ל. פויכטוונגר בע"מ ואח'
בסרטון זה מציג עו"ד ירון קידר, רשם העמותות וראש רשות התאגידים לשעבר את חובת האמון של מנהלים/ות בעמותות.
תחום זה כמעט ולא מופיע בחוק העמותות אך הוא בעל חשיבות גדולה מאד עבור המנהלים/ות.
הסרטון מתחיל בפירוט נושאי המשרה ומסביר מי הם/ן המנהלים/ות בעמותות אשר צריכים לבחון את הנושא ומה כוחם. אחר כך הוא פורט את חובות המנהלים/ות הרחבות ובהמשך הוא מציג הפסיקה ואת החקיקה.
בהמשך, מסביר הסרטון:
1. כיצד בודקים ניגוד עניינים.
2. תוצאות ניגוד עניינים.
3. הוראות החוק.
4. מצבים לדוגמא.
5. המלצות לתהליך תקין לאישור עסקאות.
הסרטון נעשה בשיתוף פעולה של שיתופים, ג'וינט אלכא והאגודה הישראלית ותקשורת קהילתית.
סרטון זה הופק על ידי האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית. האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית היא ארגון הגג מוכר ע"י משרד התקשורת המועצה לשידורי כבלים ולוויין, של הגופים הקהילתיים המשדרים בישראל בערוץ 98 בכבלים ובלוויין, האגודה פועלת בדרך דומה גם למען תחנות הרדיו החינוכיות קהילתיות המשדרות בתדר 106 FM.
האגודה תומכת ביוצרים הקהילתיים באמצעות הסדרת תמיכות, השתלמויות מקצועיות והפצת מידע. האגודה יחד עם "שיתופים" פעלה ליצירת פלטפורמה ליצירה של סרטי תדמית לעמותות באופן מהיר פשוט ובעלות נמוכה.
סרטון הדרכה – בניית תכנית עבודה לפיתוח משאבים
בניית תוכנית עבודה לפיתוח משאבים היא אחת מהמשימות המרכזיות של המנהל/ת החברתית.
הסרטון המופיע בדף זה מיועד למנהלות ומנהלים בתחילת דרכם בחברה האזרחית ומציע תהליך לבניית תוכנית עבודה לפיתוח משאבים וכן עצות מעשיות. משך הסרטון 11:40 דקות.
מרצה: נירית רוסלר.
סרטון – ניהול חברתי בשבילי
מנכ"לים חברתיים מדברים על ניהול חברתי
בסרטון מנהלות ומנהלים חברתיים משתפים בתפיסתם את הניהול החברתי וחולקים תובנות בדבר האתגרים וההזדמנויות הטמונים בעיסוק ייחודי זה, לצד שרטוט קווים לדמות המנהל החברתי והאיכויות הנדרשות למילוי תפקידו. משך הסרטון 5:55 דקות.
