מהשפעה חברתית בודדת להשפעה חברתית קולקטיבית

המושג השפעה חברתית (Social Impact) הפך בשנים האחרונות שגור ורווח בחברה האזרחית ובארגוני המגזר החברתי. נדמה שכולם רוצים "להוביל השפעה" או להשיג "השפעה חברתית רחבה" ובאמצעותה לייצר "שינוי חברתי משמעותי ובר קיימא".

עם זאת, לא תמיד ברור מה אומרות המילים האלו בפועל. אחת הסיבות לעמימות ולבלבול היא העובדה שאכן מדובר במושגים חמקמקים שיש להם הגדרות רבות המתקיימות במקביל: כך למשל, כאשר מדברים על השפעה חברתית, יש המתייחסים לשינויים החברתיים שהארגון מקדם, בעוד אחרים מדגישים את התועלות שהארגון מביא גם לא במודע ובמכוון.

כך או כך, הטענה הרווחת והמקובלת ביותר בעולם ובישראל כיום היא כי השפעה חברתית היא התוצר החברתי הרחב ביותר למענו פועל הארגון, כאשר ישנה העתקה של נקודת המבט מהארגון אל השדה. כלומר מדובר על השפעה רחבה ומתמשכת, שהיא מעבר לקהל היעד של הארגון, ברמה הלאומית/הבינלאומית.

מסמך זה בא להאיר מגמה חדשה בשדה התיאוריה והמחקר של "השפעה חברתית" אשר מדגישה באופן חד משמעי וברור את הצורך בהובלת השפעה חברתית כוללת המתוארת באמצעות הביטוי collective impact. מקורו של הביטוי בהבנה כי השפעה חוצת גבולות החורגת מעבר לתחומו של הארגון היחיד מחייבת אותו למעשה בשיתוף פעולה עם שחקנים נוספים הפועלים באותו שדה החברתי ו/או קשורים בו.

בעמודים הבאים יוצגו מספר הגדרות חדשות בהקשר זה, ויובאו דוגמאות למסגרות פעולה בתחומים שונים, הפועלות בעולם ובהצלחה ברוח תפיסה זו. מטרת הסקירה להציג מספר חידושים הקיימים בתחום בעולם, בתקווה שבעזרתם ניתן יהיה לבחון את הרלוונטיות שלהם לפעילות ארגוני המגזר החברתי בישראל.

חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל – סקירה קצרה

סקירה מהירה של החברה האזרחית בישראל, הכוללת הסבר קצר, עובדות ומספרים.

הנתונים המוצגים במצגת המצורפת מתבססים על נתוני הלמ"ס לשנת 2010, המכון הישראלי לדמוקרטיה – מתוך נתוני הצוות שעסק בנושא החברה האזרחית והמגזר השלישי בראשותו של ד"ר ניסן לימור, המדריך מחפש/ת משמעות של שיתופים, חומרים נוספים שפותחו בשיתופים.

החברה האזרחית

ההגדרה המקובלת לחברה אזרחית היא: "המרחב הפעיל שבין האזרח למדינה".

החברה האזרחית היא זירה שמאופיינת בארגון, בחירה חופשית, עצמאות וערכים משותפים ושחקניה פועלים במסגרת הסדר הציבורי.

במרחב זה פועלים הארגונים ללא מטרת רווח, מתקיימת הפעילות ההתנדבותית ובאה לידי ביטוי הפילנתרופיה.

המגזר השלישי

מדינה דמוקרטית מאופיינת בשלושה מגזרים הפועלים זה לצד זה ומשלימים אחד את השני. המגזר השלישי הוא כל אותם ארגונים מאוגדים למען עשייה חברתית ללא מטרות רווח כספי ושהם חלק בלתי נפרד מהחברה האזרחית.

ארגוני מגזר שלישי חייבים לעמוד בקריטריונים הבאים:
-ארגונים פורמליים – ממוסדים ופועלים לאורך זמן.
-ארגונים פרטיים – נבדלים מוסדית מהמגזר הממשלתי – ציבורי.
-ארגונים ללא כוונת רווח – מנועים מלחלק רווחים, ואם יש כאלה הם מופנים חזרה לפעילות הארגון.
-ארגונים עצמאיים – בעלי מנגנון ניהול עצמאי, שאינם נשלטים על ידי גורמים מחוץ לארגון.
-ארגונים התנדבותיים – שהשתתפות בהם אינה נכפית ושכוללים אלמנטים של התנדבות ותרומה.

גיוס חברי ועד חדשים

לוועד המנהל השפעה מכרעת על הצלחת הארגון. להרכב הועד המנהל יש חשיבות רבה כשבוחנים תפקוד של ועד מנהל. כאשר אנו נדרשים למצוא את האדם המתאים לוועד, חשוב לבצע גיוס מושכל שנסמך על רצונות האדם והתאמתו לתפקיד. במאמר הנוכחי נפרט עשרה עקרונות לגיוס איכותי ומוצלח.

1. גייסו על פי כישורים

אנשים אוהבים לתרום לארגונים שהם מכירים ומעריכים. עם זאת, זו אינה תמיד ערובה למידת ההתאמה שלהם לצרכי הארגון. הכלל הראשון לגיוס הוא גיוס מונחה כישורים. במילים אחרות, דעו מה אתם מחפשים – בין אם אתם זקוקים לחבר ועד צעיר, תוספת נשים או גברים לארגון, או מישהו מרקע שונה משל חברי הוועד הנוכחיים. אם דרושה לכם תוספת עזרה מקצועית, נניח בניהול כספי הארגון, ריכוז פעילות האינטרנט שלו וכו', מקדו את החיפוש למועמדים בעלי רקע מתאים.

2. איישו כל תפקיד בנפרד

בדרך כלל, ועדים יודעים כי עליהם לגייס כמות מסוימת של חברי ועד נוספים, והם פועלים לגיוס כללי. עם זאת, כל אחד מן האנשים שיתווספו לוועד המנהל צריך להיות בעלי כישורים אחרים, ולכן גיוס כולל שכזה עלול לפגוע בתפקוד הוועד ועדיף לאייש כל תפקיד בנפרד. אם, למשל, זה עתה גייסתם חבר ועד אשר מבין היטב את הצד התפעולי של הארגון, הקפידו כי חבר הוועד הבא יתמחה בצד אחר של הארגון. התמקדות כזו גם תסייע לכם לגבש רשימה ברורה של דרישות מן המועמדים ולהגיע להחלטה הנבונה ביותר.

3. תחזקו רשימת מועמדים

רשימת מועמדים להצטרפות לוועד היא כלי קל לתחזוקה, שיוכל לשמש אתכם לגיוס נכון בבוא העת. בנו רשימה שתכיל שמות של מועמדים אפשריים להצטרפות לוועד, גם אם אין כרגע צורך בגיוס. שמרו בה את פרטי הקשר של כל אחד מהם ואת יכולת התרומה העיקרית האפשרית שלהם.

4. פרסמו מודעות דרושים

ישנם מקומות רבים, כמו אתר האינטרנט של הארגון, מקומונים או ניוזלטרים שהפרסום בהם הוא חינם או בעלות נמוכה מאוד. תוכלו להשתמש בהם על מנת לפרסם כי דרוש לכם חברי ועד מנהל חדשים, לפרט מה בדיוק אתם מחפשים, להוסיף כמה מילים על הארגון. כך תוכלו לקבל פניות מתאימות מאנשים שאינם במאגר הקשרים של חברי הארגון אך יכולים להתאים לו.

5. קבלו המלצות מחברים ובעלי קשרים

המלצות מחברים ואנשים מרובי קשרים יוכלו להקל עליכם למצוא את האנשים הנכונים לתפקיד. על מנת לקבל המלצות מבעלי קשרים, או לבחון את מידת התעניינותם בתפקיד, צרו קשר עם כ-20 אנשים שהיו יכולים להתאים לארגון, או יכולים להכיר מישהו שיתאים . הזמינו אותם לארוחת צהריים או ערב קלה, בה תוכלו לספר להם על הארגון ועל מה שאתם מחפשים. בסוף האירוע, בקשו מהם לחשוב ולעניין בתפקיד את מי שהם מוצאים לנכון. לאחר יום או יומיים, צרו איתם קשר בשנית ובדקו איתם האם חשבו על מי שיוכל להתאים. קבלו מהם את פרטי ההתקשרות אל אותם אנשים וצרו עמם קשר. כך תוכלו להרחיב את מעגל המתעניינים בהצטרפות, ולעשות צעד נוסף אל הגיוס המוצלח.

6. חפשו בתוך הארגון

אנשים שגדלים בתוך הארגון הם נכס של הארגון, וכך יש להתייחס אליהם. בדקו עם רכז המתנדבים של הארגון האם יש מישהו מהם שמתאים ובשל דיו להצטרף אל הוועד המנהל. זכרו כי דווקא אלה שצמחו מלמטה הם אלה שמכירים את הארגון לעומק, אין צורך לשכנעם בחשיבותו והם אלה שיכולים להצביע טוב יותר מכל אחד אחר על החוזקות והחולשות שלו, ולהיות כך לעזר רב בהצעדתו של הארגון כולו קדימה.

7. בדקו חילופי מועמדים בין ארגונים

אפשרות נוספת לגיוס ממוקד היא גיוס של חברי ועד שהיו פעילים בארגון אחר שעמו יש לכם יחסים. תוכלו לפגוש את אחד מחברי הוועד, ולהציע חילופי אנשים בין הארגונים. אם ישנם אנשים שפרשו מן הארגון לאחרונה, תוכלו לעניין אותם בהצטרפות אל הארגון שלכם, ובתמורה להציע את הפורשים שלכם לאותו ארגון. כך תקבלו חבר הנהלה מנוסה, המכיר את אופי העבודה בארגונים.

8. ערכו תיאום ציפיות לגבי הדרישות מהתפקיד

יש לחשוב על שלב זה כשלב מקביל לתהליך קבלת עובד/ת חדש לחברה. בראיון עבודה סטנדרטי, בוחנים את כישוריו של העובדת הפוטנציאלי/ת וכן מסבירים לו מעט על התפקיד המיועד לו ועל הדרישות ממנו. תהליך דומה יש לבצע עם חברי וועד פוטנציאליים. הסבירו להם את תפקידיו של וועד מנהל באופן כללי ואת תפקידי הוועד בארגון הספציפי שלכם. לאחר מכן, שאלו אותם שאלות ממוקדות וענייניות, מבלי להיכנס לפרטנות יתר, על חייהם ועל הכישורים שהם מביאים עימם לתפקיד. בשלב זה תוכלו להיעזר ברשימת הכישורים הדרושים לתפקיד שהכנתם מבעוד מועד.

9. "טוב מראה עיניים"

כשבידיכם רשימה קצרה וממוקדת של מועמדים אפשריים, זמנו אותם להשתתף באחת מפגישות הוועד על מנת שיוכלו לקבל תמונה טובה יותר של הפעילות ואופי העבודה שלכם, ולהחליט אם ברצונם להצטרף אליכם. הודיעו לחברי הוועד על הצטרפותם של המועמדים לפגישה, והציגו את המועמדים החדשים, על מנת שיחושו בנוח במהלך הפגישה. בסיום הפגישה, אפשרו למועמדים זמן חופשי לשאלות וצרו עמם קשר לאחריה על מנת לשמוע על מידת התרשמותם ומידת ההתעניינות שלהם מהפעילות.

10. הביאו את הנושא להצבעת הוועד

כמעט מיותר לציין כי אין אדם אחד שיכול להחליט על גיוס חבר חדש לוועד המנהל. לאחר שגיבשתם רשימת מועמדים, או לאחר שהגעתם למסקנה שמועמד/ת כלשהו מתאים/ה לתפקיד, העלו את שמו/ה בפני הוועד המנהל, ספרו על תכונותיו/ה ועל הסיבות שבגללן אתם חושבים שהוא/היא מתאים/ה לכהן בוועד, והעלו זאת להצבעה, על פי חוקי הארגון.

מזל טוב, יש לכם חבר חדש בוועד המנהל!

תפקידו של השיווק במגזר השלישי

בעוד שבמגזר העסקי שיווק מתבטא בעיקר בהבאת הצרכן לצריכת מוצרים, במגזר השלישי הנטייה היא יותר לכיוון של שינוי מחשבתי, ערכי, להנעת תהליך שיוצא מעבר לאינטרס האישי של היחיד. במלים אחרות, תפקיד השיווק במגזר השלישי הוא ליצור גשר שמחבר בין הארגון לקהילה שלו.

שימוש נכון בעקרונות הפעולה של התקשורת לטובת המנהל/ת החברתי/ת

תקציר:

מטרתו של הארגון החברתי הנה יצירת והובלת השפעה חברתית רחבה ככל שניתן, תוך הובלת שינוי חברתי: צמצום פערים כלכליים או טכנולוגיים, צמצום פערים בין הפריפריה למרכז, מידור תופעות חברתיות כגון פשע, עוני, ניצול ועוד.

בכדי לקדם מטרות כגון אלו, נדרשת, בין היתר, הכרה ציבורית בצורך בשינוי. כאן נכנסת התקשורת ככלי ראשון במעלה לקידום שיח ציבורי סביב נושאים אלו.

אלא מה? לתקשורת, כגוף כלכלי, אינטרסים מגוונים אשר חלקם אינו עולה בקנה אחד עם מטרות הארגון החברתי. על כן על המנהל/ת החברתי/ת להכיר את עקרונות הפעולה של התקשורת בכדי להטות אותם לטובת הארגון החברתי.

גוף הכלי:

תקשורת- תחום בחברה ובמדע שמהותו העברת מידע בין שני משתתפים או יותר. המשתתפים יכולים להיות שני בני אדם, בעלי חיים ואף מחשבים.

תקשורת המונים- תופעה מודרנית, שתחילתה במאה ה-20. היא מאופיינת בפנייה לקהל רחב, אנונימי ומגוון, על ידי שימוש באמצעי תקשורת המונים, כגון: טלוויזיה, רדיו, עיתונות, קולנוע, ספרות ואינטרנט. בתהליך התקשורת מועבר מסר בו זמנית לציבור רחב של נמענים, ולרוב מדובר בתהליך מורכב טכנולוגית ויקר יחסית מבחינה כלכלית.

רייטינג- הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת, וסידור תוכניות הטלוויזיה בסדר פופולאריות יורד. לרייטינג חשיבות רבה בטלוויזיה המסחרית, בין השאר משום שהוא משמש בסיס לתמחור דקות שידור של פרסומות בהפסקות של תוכנית טלוויזיה. ככל שהרייטינג גבוה יותר, כך יש יותר צופים, כלומר: יותר חשיפה, ולכן המחיר לשידור בזמן זה יהיה גבוה יותר.

עקרונות הפעולה של התקשורת

התקשורת בישראל כיום פועלת בעיקר על פי שיקולי רווח, כלומר- השיקול של מקבלי ההחלטות בתקשורת אינו דווקא הערך העיתונאי (או החברתי, לצורך העניין) שבידיעה, כי אם בערך מקדם המכירות שבידיעה. כאשר שיקול זה הנו שיקול מרכזי, הדבר גוזר העדפה של כלי התקשורת לידיעות בעלות אופי מסוים ומוגדר. על המנהל/ת החברתי/ת כבעל/ת עניין לקדם ידיעות מסוימות אודות הארגון החברתי או אודות קהל היעד שלו, להכיר את שיקולי התקשורת ועקרונות הפעולה על פיהם היא פועלת, בכדי להשתמש בהם בתבונה.

אז מהם עקרונות הפעולה של התקשורת וכיצד המנהל/ת החברתי/ת יכול לערוך בהם שימוש נכון?

סקר – עלייה משמעותית בסך התרומות באמצעות הרשת בישראל

דוח שפרסם ארגון "ישראל תורמת" לסיכום שנת 2010

דוח שהכינה ישראל תורמת לאחרונה מראה כי סך ההכנסות מתרומות באינטרנט בישראל גדל ב-289%. נוסף, הדו"ח מראה כי התרומה הממוצעת שבוצעה באמצעות אתר IsraelToremet.org עומדת על 401 ש"ח. נתונים חשובים אילו נלקחו מדו"ח הפילנתרופיה המקוונת, שהכינה ישראל תורמת , ואשר מתבססים על גיוס תרומות ל-600 עמותות ב-19 החודשים בין יוני 2009 לבין דצמבר 2010, ואשר מצייגים את המגמה הכללית בתרומות דרך האינטרנט בישראל.

להלן עוד נתונים מעניינים מהדו"ח: גובה התרומה הממוצע של ישראלי הוא רק 2/3 (67%) מגובהה של תרומה של תושב חו"ל, שעומדת על סך של 515 ש"ח. עם זאת, מדובר בעלייה של 23% מאז שנת 2009, שאז גובה התרומה הממוצעת של ישראלי עמד על 44% מגובהה של תרומה של לא-ישראלי. בנוסף, ישראלים תורמים 60% מהתרומות המקוונות שקיבלו עמותות ישראליות, אך תרומות אלה מהוות רק 49% מההכנסות של עמותות מתרומות ברשת. עם זאת, ב-2009, התרומות מישראל היוו כ-32% מההכנסות המקוונות.

סקר: הערכת ביצועים בקרב קרנות: סקר בהשתתפות מנכ"לי קרנות בארצות הברית

סקר זה מציג נתונים המבוססים על מחקר שנערך בקרב מנכ"לי הקרנות הגדולות בארצות הברית העוסקות בפילנתרופיה, קרנות שהיקף פעילותן עומד על 5 מיליון דולרים בשנה. בסקר השתתפו 173 מנכ"לים, נשיאים ומנהלים של קרנות בעלות שם בתחום, ומטרתו היא לאסוף נתונים בנוגע למידת היעילות של פעילותן של הקרנות בתחום הפילנתרופי. הסקר בודק מהן הגישות הנוכחיות בקרנות הגדולות בנוגע להערכת הפעילות הפילנתרופית של הקרנות וכיצד פועלים מנכ"לי הקרנות לשם כך. בסקר נמצאו 3 ממצאים עיקריים:

מנכ"לי הקרנות מאמינים שהערכת היעילות של פעילות הקרנות חשובה ביותר. בעוד הם מאמינים שהקרנות שיפרו את דרכי פעילותן בשנים האחרונות, הם חשים שהדרך לשיפור עוד ארוכה;
הקרנות משתמשות בכלים רבים יותר לאיסוף נתונים למטרת הערכת פעילותן הכלכלית, המקצועית והתכנונית, ורבות מהן משלבות נתונים אלה במטרה להעריך את תוצאות פעילותן הכוללת;
רוב מנכ"לי הקרנות רוצים שחברי הוועד המנהל יהיו מעורבים יותר בפעילות הקרן.

הסקר מומן על-ידי המרכז לפילנתרופיה אפקטיבית, הפועל במטרה לספק נתונים ומידע על הפעילות הפילנתרופית בארצות הברית, במטרה שהעוסקים בתחום יוכלו להבין טוב יותר את תוצאות פעילותם, ולהפיק מסקנות. המרכז שואף לעזור ולהגביר את היעילות של הפעילות הפילנתרופית באמצעים מחקרים, ובעיקר באמצעות מחקר השוואתי. מטרתו הראשונה היא לשפר את רווחתם של אלו הנעזרים בקרנות הפילנתרופיות, על-ידי שימוש בניתוח מדעי. המרכז נתמך על-ידי תורמים רבים, וביניהם תורמים פרטיים כמו גם קרנות רבות כגון קרן רוברט ווד ג'ונסון וקרן ביל ומלינדה גייטס.

להורדת התקציר בעברית: "הערכת ביצועים בקרב קרנות- תמונת מצב: סקר בהשתתפות מנכ"לי קרנות בארצות הברית" לחץ/י כאן

רקע לסקר

לא כל מנהלי הקרנות חשים בנוח לגבי הצורך להעריך את פעילותם, ורבים מהם מעדיפים שלא לנקוט בדרכים השונות כדי לדעת אם הם פועלים נכונה למען המטרה הפילנתרופית של הקרן. מחקרים מראים כי קרנות שמשתמשות באמצעים שונים כדי לבדוק את מידת שביעות הרצון של מקבלי המענק, או את מידת ההשפעה של התרומה שלהן, מצליחות לשפר את אחוז ההשפעה של פעילותן. בעשור האחרון הבינו זאת קרנות רבות, והחלו להשתמש באמצעים רבים יותר ויותר להערכת תוצאות פעילותן. כמו כן הוקמו ארגונים גדולים שמבססים את פעילות הנתינה שלהם על נתוני מחקרים, הוקמו גופי מחקר בתחום הפילנתרופיה והחלו להתפרסם מגזינים המפרסמים מחקרים רבים. גם ממשל אובמה הצטרף לפעילות, והקים את הקרן לחדשנות חברתית, המתבססת בפעילותה על מחקרים.

הממצאים העיקריים בסקר

מנכ"לי הקרנות מאמינים שהערכת היעילות של פעילות הקרנות חשובה ביותר. בעוד הם מאמינים שהקרנות שיפרו את דרכי פעילותן בשנים האחרונות, הם חשים שהדרך לשיפור עוד ארוכה

כשני שלישים ממנכ"לי הקרנות אומרים שהערכה של יעילות הפעילות של הקרנות נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם. כמו כן יותר מ-60% מהם אומרים שאחוז קטן מדי מהקרנות מבינות את היקף הפעילות שלהן. רובם אומרים שהעמותות צריכות לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר בנוגע לתוצאות פעילותן, ושהעוסקים ברווחה בקרנות צריכים לשים דגש רב יותר על הבנה של השפעת פעילותן על מקבלי המענקים ועל הארגונים שנעזרים בהן.

מאידך, מנהלי הקרנות הביעו חשש שהתמקדות הקרנות באיסוף נתונים ובפעילות המתבססת על מחקרים בלבד עלולות לפגוע באופי החדשני והיצירתי של הקרנות, ובחופש שמרגישות הקרנות בנוגע ללקיחת סיכונים. קרן SIF היא מהקרנות שמעדיפות לפעול על פי גישה המתבססת על נתונים, וכך היא סופגת ביקורת רבה בנושא.

הקרנות משתמשות בכלים רבים יותר לאיסוף נתונים למטרת הערכת פעילותן הכלכלית, המקצועית והתכנונית, ורבות מהן משלבות נתונים אלה במטרה להעריך את תוצאות פעילותן הכוללת

הקרנות משתמשות כיום בדרכים רבות יותר כדי להעריך את פעילותן.

• הערכת היעילות של ניהול הקרן ושל ניהול הכספים בקרן:

מנהלי הקרנות משתמשים ב-8 סוגי נתונים כדי להעריך את היעילות של פעילותם הכלכלית והאופרטיבית. הכלים הנפוצים ביותר הם נתונים בנוגע לרווחי ההשקעות והביצועים הכלכליים, בחינת העלויות התפעוליות, מדד של יעילות מתן הטבות לצוות הקרן ושל המלגות המוענקות, ועוד.

לעומת זאת מנהלי הקרנות אינם אוספים נתונים בנוגע ליעילות התפקוד של הצוות העובד בקרן ואינם עורכים סקרים בנוגע לשביעות רצון הצוות ממקום העבודה, לנתונים האישיים של הצוות (מגדר, גיל וכו'), לקצב התחלפות בעלי התפקידים ועוד.

• הערכת היעילות של עבודה על פי תוכנית:

מנהלי הקרנות משתמשים ב-7 סוגי נתונים כדי להבין טוב יותר את היעילות של תוכנית הפעולה של הקרן. המידע שנאסף הוא שימושי ביותר ומשמש לחיזוק יעילות התפקוד העתידי של מקבלי המענקים, להבנת מידת ההשפעה של התוכנית של פעילות הקרן על התוצאות הסופיות, להגברת תחושת האחריות של מקבלי המענק ומשפיע על ההחלטה לגבי חידוש התרומה למקבלי המענקים השונים של הקרן.

כמעט כל הקרנות משתמשות בכלים כגון משוב חד-פעמי, דוחות כתובים המתקבלים ממקבלי המענק, מעקב אחרי האנשים הנכנסים לאתר הקרן, הערכה של השפעת הפעילות של תוכניות ספציפיות ושל מענקים ספציפיים. כמו כן הקרנות עורכות סקרים וקבוצות מיקוד בקרב מקבלי המענקים, ועוד.

• הערכה רשמית:

יותר מחצי ממנכ"לי הקרנות מדווחים על עריכת אומדנים רשמיים של פעילות הקרנות, בעיקר באמצעות גוף חיצוני. אך רובם אינם עורכים אומדנים רשמיים של פעילות מקבלי המענקים שלהם. בהמשך לכך רובם גם מדווחים על קשיים בנוגע להפקת לקחים ליישום מאותם אומדנים.

• שקלול נתונים מכלי הערכה שונים:

הקרנות פועלות בדרך כלל יחד עם גורמים נוספים בדרך להשגת המטרה הפילנתרופית, ולכן מנכ"לי הקרנות מעדיפים להשתמש באמצעי מדידה משותפים להם ולארגונים נוספים. 26%% מהם משתמשים במערכי מדידה בשיתוף עם קרנות אחרות, ו-36%% מהם משתמשים בנתונים שנאספו על-ידי ארגונים אחרים כמקור מידע להערכת פעילותם.

הערכה כוללת:

כחצי ממנכ"ל הקרנות, 48% מהם, מדווחים על שילוב של נתונים מפעילויות שונות של הקרן במטרה ליצור הערכת פעילות כלל-ארגונית, כדי לשפר את הפעילות העתידית של הקרן. הם אוספים מגוון רחב של נתונים, ומשתמשים בהם יחד כדי להבין עד כמה הם יעילים בפעילותם. כמו כן הנתונים מסייעים להם להבין טוב יותר את ההתקדמות של הקרן במימוש מטרותיה.

רוב מנכ"לי הקרנות רוצים שחברי הוועד המנהל יהיו מעורבים יותר בפעילות הקרן

נתון זה לא השתנה במהלך השנים האחרונות – מנכ"לי הקרנות עדיין רוצים שחברי הוועד המנהל של הקרן יפעלו יותר למען מטרותיה. 70% מהם ציינו גם שהם רוצים שחברי הוועד המנהל יהיו מעורבים יותר בהערכת תוצאות הפעילות של הקרן. חברי הוועד המנהל אינם מעורבים מספיק מכמה סיבות – הם אינם מבינים לעומק את התחומים הפילנתרופיים שלמענם פועלת הקרן, יש חוסר תיאום בין ציפיותיהם מפעילות הקרן לבין ציפיות הצוות העובד בקרן, הם לא תומכים לרוב בהקצעת משאבים נוספים עבור הערכת הפעילות של הקרן, ואינם מבינים מספיק את מטרותיה של הקרן ואת האסטרטגיות שלה. כתוצאה פעילות הקרן יעילה פחות.

לדעת המנכ"לים, ככל שהמטרות של הוועד המנהל, מנכ"ל הקרן והצוות שעובד בקרן יהיו ברורות יותר ומשותפות לכולם, כך פעולת הקרן תהיה יעילה יותר.

מסקנות הסקר

מנכ"לי הקרנות מבינים את חשיבות ההערכה של פעילותם, ונוקטים באמצעים רבים יותר מבעבר כדי לבצע הערכה זו. הם נוקטים בדרכי מדידה שונות, ומשלבים את הנתונים המתקבלים במטרה להגיע להערכה כללית של יעילותה של פעילות הקרן. עם זאת אתגרים רבים עוד עומדים בפניהם. הם צריכים ליישב את הקונפליקט בין פעילות המתבססת על נתונים לבין פעילות המבוססת על חדשנות. יותר מכך, לא כל מנכ"לי הקרנות משתמשים בכל כלי ההערכה של פעילותם, למשל בכלי החשוב של קבלת משוב ממקבלי המענקים. אתגר נוסף הוא שיתוף טוב יותר של הוועד המנהל במאמצים להערכת פעילות הקרן, כך שהביטחון של הוועד המנהל במידת ההשפעה של פעילות הקרן יגדל.

לסיכום, ככל שהקרנות יקבלו משוב מיותר אנשים וארגונים שלמענם הן פועלות, וייבחנו את פעילותן לעומק, כך הן יוכלו להביא לשינוי חיובי מעמיק יותר ובהיקף רחב יותר.

על הכותבים

הסקר נכתב על-ידי ד"ר בוטאו, סגנית הנשיא של המרכז לפילנתרופיה אפקטיבית, וממובילי המחקר המתבצע במרכז, ועל-ידי פיל ביוקנן, הנשיא הנוכחי של המרכז לפילנתרופיה אפקטיבית, ממקימי המרכז והמנהל הבכיר הראשון בו.

סיכום מדריך – כל הדרכים להעצמת השפעת הנתינה

מדריך זה מציג את האופן שבו העמותות הפועלות במגזר השלישי יכולות לשפר את פעילותן ובכך להביא לשיפור במגזר כולו. מטרת המדריך היא לספק לעמותות דרכי פעולה פשוטות וחכמות שיסייעו להן למשוך תרומות רבות יותר, ובכך להגדיל את מידת השפעתן בדרך למימוש המטרות שלהן. המדריך נכתב בשנת 2012 בשיתוף בין GuideStar USA לבין עמותת Hope Consulting. כותבי המדריך שואפים להביא לשינוי חיובי לא רק בתחום גיוס הכספים אלא עבור המגזר הפילנתרופי כולו. מדריך זה יכול לשמש כלי יעיל לא רק לעמותות השואפות לפעול באופן יעיל יותר, אלא גם לתורמים, שיוכלו לדעת מה מעניין תורמים אחרים המחפשים ליצור קשר עם עמותה לצורך תרומה.

תקציר מנהלים

ממחקר זה עולה כי עמותות רבות יכולות לשפר את האופן שבו הן מגייסות כספים למען מטרותיהן. סכומי התרומות הניתנים בארצות הברית הם משמעותיים למדי, אך עם זאת באמצעות מספר פעולות פשוטות ומושכלות יכולות העמותות לגייס תרומות נוספות ולהשתמש בהן כדי להשיג מטרות פילנתרופיות רבות יותר. להלן הדרכים שבאמצעותן ניתן להשיג כסף רב יותר למען השגת מטרות רבות יותר:

פרסום נתונים – על העמותה לספק נתונים מתאימים כדי שתורמים קיימים ותורמים פוטנציאליים יוכלו להתרשם שהיא פועלת בדרך הנכונה, כלומר שלפעולותיה יש השפעה:

על העמותה להתמקד בפרסום השפעת פעילותה – כך השיח בין התורם לעמותה ישתנה ויתמקד בנושאים החשובים באמת.
על העמותה למפות את מידת השפעתה – מומלץ כי העמותה תשתמש בכלים שיסייעו לה למקד את פעילותה, כך שהיא תוכל לפרסם את המידע המדויק ביותר.
על העמותה לפרסם את עצמה ובעיקר את הישגיה – ישנם כלים נוספים, כגון פורטלים המאפשרים לעמותות לפתוח פרופילים במטרה לפרסם את פרטיהן ואת הישגיהן.

פרסום מידת ההשפעה – על העמותה להשתמש בטכנולוגיה הקיימת כיום לצורך פרסום פעילותה וההשפעה שהיא משיגה באמצעותה:

על העמותה ליצור שיח שיתמקד בהשפעה – דיאלוג שיתמקד בהשפעה יתרום לבטחונם של התורמים בפעילות העמותה, אך גם יוכל לקדם את המגזר השלישי כולו להתמקד בנתונים החשובים ביותר.
על העמותה לפרסם ציונים לשבח ופרסים – אתר הבית של העמותה צריך להציג במיקום נגיש את כל אותות ההצטיינות שבהם זכתה העמותה. תורמים מייחסים חשיבות רבה לכך.
על העמותה לפתוח פרופיל בפורטל מידע – ישנם מספר פורטלים המרכזים נתוני עמותות, שעליהם מסתמכים התורמים משום שהם נחשבים אמינים ונוחים לשימוש.

יצירת קשר עם התורם – לצורך גיוס תרומות מוצלח ושמירה על תורמים קיימים העמותות צריכות להשקיע ביצירת קשר עם התורמים ובשמירה על קשר איתם באופן מושכל:

על העמותה להכיר את מניעי התורמים שלה – בכך היא תוכל להבין מה מניע אותם לתרום.
על העמותה להתאים את מסריה לתורמים – לאחר הבנת מניעיהם, יש להתאים את הנתונים הנשלחים לתורמים כדי לפרסם את מידת ההשפעה של העמותה בצורה הטובה ביותר.
על העמותה להשקיע בקשר עם התורם – עם זאת אך אין פירושו של שמירת הקשר שהיא צריכה לבקש תרומות נוספות לעתים תכופות מדי. יש לשמור על קשר לצורך עדכון התורם בפעילות שהתאפשרה בזכות תרומתו.

סיכום מאמר – פילנתרופיה מתפתחת בארצות הברית

דוח זה נכתב בעקבות ממצאים שנאספו בפסגה לפילנתרופיה מתפתחת, כנס בהשתתפות 35 מהמנהיגים המשפיעים ביותר מרחבי התעשייה שלא למטרות רווח, שנערך בוושינגטון הבירה ביוני 2011. מהוועידה עלה כי למרות שבארבעת העשורים האחרונות גדלו הצרכים הפילנתרופיים של בני האדם ברחבי העולם, אחוז התרומה הכלל-ארצי בארצות הברית נשאר כשהיה ולא צמח כלל. המטרה העיקרית של הדוח היא להגביר את הנתינה באמצעות העלאת האיכות של חוויית התורם, פיתוח אמון הציבור בעמותות, קירוב העמותות לקהלים חדשים ושיפור המקצועיות של העוסקים בתחום. הכותבים אספו 32 המלצות מתוך דבריהם של המשתתפים בפסגה ומתוך נתוני מחקרים שהוצגו בה, במטרה להציג את הדרכים הטובות ביותר שעל העוסקים בתחום הפילנתרופיה לנקוט במטרה להביא לצמיחה של תחום זה. הדוח נוגע בתחומים רבים ומגוונים ביותר, ויוצר מסמך ייחודי של המלצות מלומדות, הניתנות ליישום מיידי. הדוח מוגש על-ידי חברת Blackbaud, המספקת שירותים עבור עמותות ללא מטרות רווח, ועל-ידי Hartsook Institutes, עמותה לקידום הפילנתרופיה.

רקע לדוח

הדוח מתבסס על נתונים שנאספו בפסגה לפילנתרופיה מתפתחת שנערכה בוושינגטון הבירה, ביוני 2011, ומטרתו היא לבחון כיצד אנשי התחום עצמם יכולים לפתח את תחום הפילנתרופיה. מחקרים מראים כי בארבעת העשורים האחרונות גדלו הצרכים הפילנתרופים של בני האדם לאור אסונות טבע רבים יותר, מספר הסכסוכים הצבאיים שהכפיל עצמו ועוד, והביקוש לתמיכה פילנתרופית גדל. לעומת זאת, אחוז התרומה הכלל-ארצי בארצות הברית נשאר כשהיה – שני אחוזים בממוצע מכלל ההכנסה של כל משק בית. נתונים אלה מתאימים גם לארצות אחרות ברחבי העולם. על העוסקים בפילנתרופיה כיום לדעת כיצד להשיג את מטרותיהם לאור אחוז הנתינה הסטטי הזה, ולמקסם את תוצאות הנתינה ככל האפשר.

ההמלצות העיקריות בדוח

הדוח עוסק ב-4 נושאים עיקריים, ומתוכם מפורטות הפעולות שהמתרימים והעמותות צריכים לנקוט כדי לשפר את חוויית הנתינה של התורם ולמקסם את הנתינה בדרכים שונות מהדרכים שהן נקטו עד כה. להלן כמה המלצות נבחרות המייצגות את ההמלצות בדוח:

נושא 1: הגברת האיכות של חוויית התורם

המלצה מספר 1: הגדרה מחדש של היחסים עם התורם והפיכתם ליחסים אישיים

המגזר מתרכז כיום במיקסום ההחזר מההשקעה שלו בגיוס תרומות, ומתייחס לתורם על פי הרווח שניתן לקבל ממנו ועל פי כמה ניתן למקסם את ההשקעה בו. אך התורמים לא רוצים שיתייחסו אליהם אך ורק על פי כספם, אלא רוצים להיות שותפים למימוש המטרה שלשמה פועלת העמותה. על העמותות לשבור את דפוסי היחסים הנוכחיים ולראות את התורמים כאינדיוידואליים השונים אלו מאלו וכבעלי שאיפות ומטרות שונות. על העמותות למצוא דרכים שונות וייחודיות לפעולה יחד עם כל תורם למימוש מקסימלי של תרומתו.

המלצה מספר 6: מתן שליטה רבה יותר לתורמים בבניית מערכת היחסים עם העמותה

יש לתת לתורם אפשרויות בחירה רבות יותר, בעיקר ביחס לדרכי התקשורת שלו עם העמותה ולדרכי הנתינה שלו. כך הוא ירגיש נוח יותר בהתנהלותו מול העמותה והנאמנות שלו אליה תגדל. הוא ירגיש שמכבדים את פרטיותו ושיש לו שליטה גדולה יותר בנוגע לדרכי התרומה.

המלצה מספר 9: חינוך כל הנוגעים בדבר בנוגע לחשיבות יצירת גישה משולבת לטווח ארוך

על העמותות להביא לידיעתם של כל הפועלים למען מטרה מסוימת מהו הרווח לטווח ארוך שהעמותה תוכל להשיג אם היא תנקוט בגישה משולבת של מהלך ההתרמה. מדובר לא רק בעובדי העמותה, הוועד המנהל והמתרימים, אלא גם באנשי התקשורת ובציבור הרחב. הם צריכים להבין את החשיבות של נקיטה בדרכי פעולה חדשות, כגון גישה אישית כלפי התורם, ואת חשיבות התכנון לטווח ארוך שאותו צריכה לאמץ העמותה.

נושא 2: פיתוח אמון הציבור ובטחונו במגזר השלישי

המלצה מספר 10: תמיכה במנגנון קבלת דוחות כספיים מהעמותות

על העמותות לפרסם את ביצועיהן הכספיים, ובכך לזכות באמונו של הציבור. על העמותות לפרסם את דוחותיהן באופן ברור וקריא, ולעודד עמותות אחרות לעשוות זאת.

המלצה מספר 13: עידוד עמותות ליצור "תיבת תלונות"

עמותות רבות נמנעות מפיתוח מנגנון טיפול בתלונות בשל חשש מיצירת מערכת ציפיות שבהן לא יוכלו לעמוד, וכתוצאה מכך להביא להפחתת האמון שנותנים בהן התורמים, אך למעשה טיפול נכון בתלונות מגביר את הנאמנות של התורמים לעמותה ואת רמת שביעות הרצון שלהם מפעילותה.

המלצה מספר 16: פיתוח מנגנון פיקוח עצמי

ישנם גופים ממשלתיים או פרטיים שעוסקים בפיקוח על הונאות, מנגנוני ייעוץ ואתיקה, אך אין גוף שעוסק ברגוליציה של פרקטיקות הנתינה שבהן משתמשות העמותות. יש להקים גוף שיפקח על הסטנדרטים המקצועיים של העמותות, ויבסס את הדרכים הטובות ביותר ואת הסטנדרטיים החוקיים של גיוס תרומות. כך יקבעו קווים מנחים מינימליים שבהם צריכים לעמוד העוסקים במלאכה.

נושא 3: איתור קהלים חדשים, ערוצי פעולה חדשים וצורות פעולה חדשות שלהם פוטנציאל צמיחה חזק

המלצה מספר 18: שיפור פעילות המגזר השלישי בקרב צעירים

המגזר השלישי צריך לעודד את תחילת פעילות הנתינה כבר מגיל צעיר, למשל דרך הקמת תוכניות נתינה המיועדות לנערים, תוכניות כגון "הנתינה האשונה שלי" ועוד, ובכך ליצור אצלם הרגלי נתינה. כמו כן המגזר צריך להשתמש בטכנולוגיה החדישה הזמינה כיום כדי להגיע אל הצעירים, כגון מכשירים סלולריים, סביבות וירטואליות ועוד.

המלצה מספר 19: קידום הפעילויות של המגזר השלישי ברשתות החברתיות

היקף פעילות הנתינה ברשתות החברתיות עומד כיום על 11 אחוזים בלבד מסך כלל פעילות הנתינה המקוונת, וגם פעילות זו לא מתבצעת ברמה מקצועית. באמצעות הרשתות החברתיות ניתן לבנות את נאמנותו של התורם ולקבל את אמונו. מומלץ לפתח מנגנון של שיתוף הידע המקצועי של העמותות ושל הפעילויות השונות שלהן המבוסס על הרשתות החברתיות.

המלצה מספר 23: עידוד בעלי ההון לתכנן פעילות פילנתרופית משלהם

יש לעודד את בעלי ההון לבחון את יכולתם לתרום, ולהחליט בעצמם מהו האחוז מהונם שאותו הם רוצים לתרום. אומנם בעלי ההון מרגישים מחוייבות מסוימת לעסוק בפילנתרופיה, אך התרומה הטובה ביותר היא זו שנובעת מתוך רצון חופשי. כך ייתכן והם יחליטו בעצמם לתרום סכומים גדולים יותר מהסכומים אותם היו תורמים אילו היו מבקשים מהם סכום מסוים.

נושא 4: שיפור איכות ההכשרה של המתרימים ופיתוח של דרכי ההתרמה

המלצה מספר 26: השקעה בפיתוח המחקר של תחום הפילנתרופיה

רוב העמותות ללא מטרות רווח הן עמותות קטנות, ואין להם המשאבים ליצירת מחקר למטרת שכלול מנגנון הנתינה שלהן. למרות שיש מספר גופים אקדמאים שעוסקים במחקר, לא נאספים מספיק נתונים על פעילות המגזר השלישי, בעיקר בשל מחסור במימון. ישנו חסר עצום בידע שלנו לגבי הדרכים שישפיעו ביותר על צמיחת הפילנתרופיה או לגבי התנהגות התורמים.

המלצה מספר 28: תכנון מערכת פיתוח מקצועי ומתן היתרים למגייסים

הכותבים ממליצים לשפר משמעותית את המערכת הנוכחית של פיתוח מקצועי ומתן היתרים למגייסי תרומות. צריך לשלב באופן טוב יותר את הפרקטיקות המקצועיות הטובות ביותר כיום עם המחקרים המתפרסמים, ולהתמקד בעיקר בהרגלי התורמים. בתור התחלה יש לחזק את מסלולי ההכשרה המקצועית ואת הקריטריונים לקבלת היתרים (הניתנים בארצות הברית) לעסוק בתחום. יש לשאוף לרמת מקצועיות גבוהה יותר ואחידה עבור כל המתרימים.

המלצה מספר 32: חינוך חברי הוועד המנהל בנוגע למורכבות פעילות גיוס התרומות

אחד המכשולים המקשה על התפתחות תחום הנתינה הוא חוסר ההבנה של חברי הוועד המנהל של העמותות השונות בנוגע לאופן גיוס התרומות הטוב ביותר. הם לא מבינים לעומק את תהליך גיוס התרומות או את תפקידם שלהם בתפקיד זה. יש לספק להם מידע חשוב כך שיוכלו ליצור מודל נתינה המתאים להם ולפעול ביעילות רבה יותר להשגת המטרות של העמותות. כמו כן, אם מגייסי התרומות עצמם ישמשו כחברי ועד מנהל, הם יבינו יותר לעומק את הפעילות הפילנתרופית, ויוכלו להביא לצמיחה גדולה יותר בתחום זה.

עיקרי הדברים ליישום העולים מהדוח

ההמלצות בדוח מסתכמות לכמה נושאים כלליים, שלדעת הכותבים על העוסקים בפילנתרופיה ליישם במהלך פעילותם בתחום:

– יש לספק מידע רב יותר לוועד המנהל של העמותה ולעובדיה, כדי שיהיו מוכנים לנקוט בפעולות הנדרשות לא רק כדי לנהל את ההון שלהם עצמם, אלא גם כדי לנהל את פעילויות גיוס הכספים שהם אמונים עליהן.
– יש לספק מידע רב יותר למתרימים עצמם, ולחנך אותם כך שידעו לבצע את עבודתם בצורה הטובה ביותר. כך החוויה של התורם תהיה איכותית יותר.
– יש לקבוע מספר מגבלות לפעילות נתינה, בעיקר בשל הדרך השגויה שבה הציבור תופס כיום את הפילנתרופיה, ובגלל האופן בה הפעילות מתנהלת. מדובר בדיווח שוטף על ניהול הכספים של העמותה, פיתוח מערכת בקרה עצמית ועוד.
– יש להשקיע בבניית תשתית נתינה שתשמש את כל העוסקים בתחום, כולל הקמת גוף חדש שיתמקד בריכוז המידע הנחוץ לצמיחת הפילנתרופיה. בין ההצעות שהועלו היו קביעת סטנדרטים אחידים לתהליכי גיוס הכספים והשקעה נרחבת במחקר.
– יש להקים מרכז מחקר שישווה בין נתוני מחקרים שונים ממגוון דיספלינות מחקריות הקשורות לתחום, ושיעסוק בעצמו במחקר רלוונטי.
– על העמותות ללא מטרות רווח לחשוב מחדש על האופן בו הן פועלות ועל טיב היחסים שלהן עם התורמים. במקום לראות בתורמים כמקור הכנסה בלבד ולהתמקד בניצול מערכת יחסים זו, עליהם להתמקד יותר ביחסים מול האדם הפרטי ובדרכים האינדיווידואליות שמתאימות להגברת יכולת הנתינה שלו.

לסיכום, קצרה היריעה מלפרט את כל ההמלצות העולות מהדוח, אך ניכר כי דוח זה הוא מקיף במיוחד, עוסק בתחומים מגוונים מאוד הקשורים לתחום הנתינה, ומייצג אנשים מהתחום ואת רחשי לבם. הכותבים מעורבים בתחום וכוונתם היא לקדם את הפילנתרופיה כולה, ואף יותר מכך – הם מתחייבים בדוח זה לאסוף צוותי עבודה שיפעלו על פי ההמלצות המפורטות בדוח, ובכך להטמיע את ההמלצות שלהם בעשייה הפילנתרופית היומיומית, ולהופכן למציאות.

על הכותבים

אדריאן סרג'נט הוא יושב הראש של קרן Robert F. Hartsook באוניברסיטת אינדיאנה, ארצות הברית. כמו כן הוא משמש כפרופסור ב-Nonprofit Marketing and Fundraising שבבית הספר לעסקים Bristol בבריטניה, וכפרופסור עמית לגיוס תרומות במרכז האוסטרלי לפילנתרופיה ולימודים בתחום העמותות באוניברסיטת Queensland לטכנולוגיה בבריסביין. הוא משמש סמכות בעולם בתחום השיווק וגיוס התרומות עבור עמותות ללא מטרות רווח.

ד"ר ג'ן שאנג היא פסיכולוגית המתמחה בפילנתרופיה, מהבודדות בעולם, ומשמשת כפרופסור ב-School of Public and Environmental Affairss באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון.

סיכום דוח – פער הדורות בנתינה

בפברואר 2012 פרסם מגזין הפילנתרופיה החשוב The Chronicle of Philanthropy את רשימת 50 התורמים הנדיבים ביותר בארצות הברית לשנת 20111. מדובר באנשים שתרמו את הסכומים הגדולים ביותר, או שהתחייבו לתת אותם, למטרות פילנתרופיות שונות.

ברשימה ניתן לראות את שמות התורמים, את התחום שבו עשו את הונם, את סכום התרומה ואת המוסדות או הארגונים בהם הם תמכו.

עיון וניתוח של רשימה זו מאפשר ניתוח של המגמות בעולם הפינלתרופיה העכשווי: מהו פרופיל התורמים הגדולים, לאיזה מטרות הם מייעדים את השקעותיהם החברתיות ובאיזה אופן הם בוחרים להעביר אותן ליעדן.

פרופיל 50 התורמים הגדולים

מי הם אותם תורמים שנכנסו לרשימה היוקרתית?

11 מתוכם עשו את הונם בתחום הפיננסי, יותר מכל תחום עסקי אחר.
5 מתוכם ירשו את הונם.
כדי להיכנס לרשימה השנה היה צורך בתרומה מינימלית של 26 מיליון דולר, בעוד שבשנת 2001 הסכום המינימלי היה "רק" 155 מיליון דולר.
הסכום הכולל של התרומות ברשימה הוא 10.4 מיליארד דולר, כש-87% מתוכו כבר ניתנו למטרות שהוצהרו.
14 מתוכם גרים בקליפורניה, יותר מבכל מדינה אחרת.
9 מהם תרמו 5 מיליון דולר או יותר לקרן הצדקה שהם בעצמם הקימו.
29 מהתורמים ברשימה תרמו 50 מיליון דולר או יותר, כל אחד.
רק 7 מהם בני פחות מ-50, ו-3 מהם בני 90 ומעלה.
12 מהם חתמו על שבועת הנתינה, בה הם מתחייבים לתרום לפחות חצי מהונם.

הרשימה מציגה תורמים שלהם הון ישן או הון חדש, מוכרים לציבור או אנונימיים, תורמים שפעילים שנים בתחום הנתינה או מצטרפים חדשים לעולם הנתינה.

מהגרף ניתן לראות בבירור את מגמות הנתינה במהלך שלושת העשורים האחרונים, בחלוקה לקבוצות גיל – הנתינה בקרב הדורות הצעירים ירדה עם השנים באופן משמעותי, בעוד שהנתינה בקרב בני ה-60 עד 74 ובני ה-75 ומעלה עלתה.

נקודת המפנה בארגון חברתי- הובלת השפעה חברתית

מבוסס על ספרו של מלקולם גלדוול: 'נקודת המפנה- חשיבותם הגדולה של הדברים הקטנים'

הובלת השפעה חברתית היא ייעודו של המנכ"ל החברתי/ת ומכאן חשיבות פיתוח תפיסה ניהולית בהקשר זה. תחום ההשפעה החברתית (Social Impact) נדון היום במגוון ארגונים חברתיים ומסגרות לימודיות והדברים הבאים יכולים לשמש רקע לפיתוח תפיסה ניהולית בנושא.

מדוע ארגונים חברתיים מסוימים מגיעים לפריצות דרך משמעותיות ואחרים פחות? אחת הדרכים להבין טוב יותר מה מוביל לנקודת המפנה בארגונים חברתיים- לפרוץ דרך ולהוביל השפעה חברתית רחבה, היא נקודת ההתייחסות. מלקולם גלדוול מציע להתייחס לפעולות הארגון כאל מגיפה.

מה הקשר בין השפעה ומגיפה? למגיפות יש 2 מאפיינים מרכזיים: הראשון הידבקות– דפוסי התנהגות, רעיונות, יחסים בעבודה ופעילויות שהארגון יוזם, מתפשטים בדומה לוירוסים וכך מתרחבים מימדי ההשפעה של הארגון. המאפיין השני הוא כלל המיעוט– לגורמים פעוטים עשויה להיות השפעה גדולה- שינויים גדולים יכולים לבוא אחרי אירועים קטנים, ועל כן יש לנטוש את הציפייה ליחס הרגיל: הרבה עבודה- הרבה השפעה.

איך ניתן לייצר ולנהל מגיפות חיוביות?

ארגונים חברתיים עוסקים רבות בשאלה: כיצד להפיץ את רעיונות הארגון ומסריו? כשלמעשה ישנה חשיבות רבה בשאלה: כיצד נוכל להפוך את המסרים של הארגון ל 'מדבקים'? הכותב מגדיר שלושה גורמים שיוצרים שינוי ומקדמים את נקודת המפנה בארגון:

1. כלל המיעוט מבוסס על עקרון פארטו 80/20 (השקעה של 20% תניב 80% מההשפעה הרצויה) ואף קיצוני ממנו. לדוגמה ההתלהבות, המרץ והקשרים של אדם אחד עשויים להפוך את הארגון ואת מסריו החברתיים למגיפה ארצית. הכלל מבוסס על תפיסה של שלושה 'סוגי אנשים' שביכולתם להפיץ את המסרים החברתיים, באופן שיהפוך אותם למדבקים ובכך הם יקדמו את ההשפעה החברתית.

מקשרים- המקשר הוא 'אספן אנשים', 'דבק חברתי', נוהג לייצר הרבה קשרים חלשים. לכ"א מאיתנו רשת חברתית, תפקידנו הוא לחפש ולבחון מיהם המקשרים בחיינו, אותם אנשים שדרכם אנו מכירים הרבה אנשים אחרים. אנשים שמחוברים לעולמות תוכן מגוונים (ולוא דווקא שלנו) ומסוגלים לחדש ולחבר אותנו למגוון רחב של אנשים.
ידענים- הידען הוא 'מספק המסר', 'בנק הנתונים', 'אנציקלופדיה אנושית', צובר מידע רחב על מגוון ארגונים, תופעות, מהלכים במדינה, במגזר העסקי , אנשים, אירועים וכדו', הידענים אוהבים לחלוק את המידע עם אחרים, רואים בכך עזרה לזולת ומוצאים בשיתוף סיפוק. הידען באופיו דומה למורה המעביר מידע ולתלמיד השואב מידע בכל הזדמנות.
אנשי המכירות- איש המכירות בעל תפיסת עולם הדוגלת ברעיון: 'אם לא מנסים- לא מצליחים', אנשי המכירות אופטימיים, בעלי קסם, סודם טמון בהבנתם כי דברים קטנים משפיעים יותר מדברים גדולים לדוג' הם יודעים איך להשתמש בשפת גופם ובאותות הבלתי מילוליים בהעברת המסר, הם יודעים שאלו חשובים לא פחות מהמילים עצמן. אנשי המכירות משדרים כלפי חוץ את תחושתם והבעת הרגש שלהם מדביקה אחרים.

2. יסוד ההידבקות על המסר להיות 'דביק' ו'מדבק'. במגזר השלישי פועלים ארגונים חברתיים רבים, במגוון שדות. ארגונים רבים פועלים באותו השדה ומכאן כי מרחב הפעולה רווי מסרים חברתיים. במרחב שכזה, קיים קושי לגרום למסר ספציפי להידבק יותר מאחרים ולהיות בלתי נשכח. כיצד מגבירים את יסוד ההידבקות?

לעורר לפעולה- הצגת המסר בדרך המעוררת את האחר לפעולה אקטיבית לדוגמה פרסום של תחילתו של סיפור מסקרן שבכדי לדעת את סופו יש לשלוח הודעת טקסט, לאחר שליחת ההודעה, השולח מקבל סרטון המשך ובו סוף הסיפור וקריאה להתנדבות בפעילות העמותה/ קריאה להפצת הסרטון לאנשים אחרים וכדומה.
לרדת לפרטים- השקעה וקפדנות בתצורת הצגת תוכן המסר, להבחין מהו הדבר העיקרי שברצוננו להדגיש. לדוגמה: חשוב כמה חברי הנהלה, עובדים, מתנדבים יש בארגונך, כל אחד מהם מייצג את הארגון בין אם במודע ובין אם לא, מול משפחתו, חבריו, מכריו וכדו'. יש לגבש תצורה מדויקת של המסר אותו הארגון מעוניין להעביר החוצה- ברמה הבלתי פורמאלית. על המסר להיות קליט (ללא מונחים מקצועיים), קצר (עד שלוש דקות) וקולע (כולל אך ורק את ליבת הארגון).

3. כוחו של ההקשר קיימת חשיבות רבה להקשר בו המסר מופץ. מסר שיועבר על ידי מנהל הארגון יועבר באופן שונה ממסר שיועבר על ידי מתנדב/ חבר הנהלה/ קהל היעד (מעביר המסר), מסר שמועבר בבוקר ייקלט באופן שונה ממסר שמועבר בערב (זמן) וכדומה.

בנוסף, ניתן להבחין בין שני סוגים של הקשר:

ההקשר הסביבתי- לפי תיאורית 'החלונות השבורים' של הקרימינולוגים ווילסון וקלינג, סממן סביבתי יוצר התנהגות, לדוגמה חלונות שבורים במקום מסוים יתנו לגיטימציה לשבירת חלונות נוספים באותו המקום ובסביבתו. מכאן כי ניתן ליצור שינויים במידת ההשפעה החברתית (מידת התפשטות המגיפה), באמצעות עיסוק בפרטים הקטנים ביותר בסביבה המיידית. ארוחת צהריים משותפת במשרדי העמותה, חתימות מייל עם שם מכבד בעל התפקיד ולוגו העמותה כמו גם סביבת עבודה מבולגנת, לכלוך במטבחון משרדי העמותה משפיעים על פעילות הארגון ויכולים להרחיב/ לחסום את יכולתו להוביל השפעה.
ההקשר הקבוצתי- אנו פועלים בהתאם לנורמות חברתיות בעיקר כאשר אנו בנוכחות אחרים. הארגון החברתי מהווה קבוצה המייצגת מסר חברתי מסוים, נמצא כי יש בכוחן של קבוצות הומוגניות קטנות להגביר את פוטנציאל המסר או המגיפה ולהדביק קבוצות קטנות אחרות. לפי 'כלל המאה וחמישים' – 150 אנשים הוא המספר המקסימאלי של אנשים היכולים לקיים יחסים חברתיים מינימאליים (היכרות), מעל מספר זה אנשים הופכים זרים זה לזה. כאשר ארגון מונה מעל 150 איש, יש לפצלו לתתי יחידות ולוודא שכל אחת מתתי הקבוצות בארגון מונה עד 150 איש.

נייר עמדה – הקריטריונים להערכת פילנתרופיה ישראלית שעושה טוב

ההתפתחות בפילנתרופיה והתמקצעות דרך פעולתה מעלים שאלות אודות "פילנתרופיה מיטבית מהי". תורמים רבים שואלים את עצמם כיצד נכון ביותר לנהל את מעורבותם החברתית ותרומותיהם ומהי הדרך למקסם ולמנף את השפעתם. מכך עולה הצורך במדדים וכלים להערכת פועלם, ביצירת קנה מידה המאפשר בחינה עצמית, למידה ושינוי.

הניסיונות לספק מענה לשאלות אלו ועוד הובילו אותנו בשיתופים, לסמן כשלב ראשון את התפיסות המרכזיות הקיימות במרחב זה. בשיח המקצועי בעולם אנו מוצאים התייחסויות לזרמים שונים דוגמת – פילנתרופיה אפקטיבית, אסטרטגית, אחראית, יוצרת IMPACT, משמעותית, ועוד.

המסמך סוקר את ההתייחסות הקיימת לנושא וומציעה תפיסה של פילנתרופיה במיטבה בהתחשב בכלל הפרדיגמות הקיימות יחודו בהיותו אפשרות לדיון מעמיק בנושא בקרב פילנתרופים ואנשי המגזר השלישי בישראל. התבסס על סקירה ספרותית אשר תמציתה נכללת במסמך ייחודי זה, מובאת בנייר העמדה המלצה לקריטריונים מרכזיים לבחינת פילנתרופיה במיטבה.

ניהול אסטרטגי בארגון חברתי

בהרצאה זו סוקרת לילך את המושג אסטרטגיה ואת הנושא של ניהול אסטרטגיה עם הייחודיות לארגונים חברתיים

להלן תקציר הרצאתה של לילך דורה, מנהלת תחום ניהול חברתי בשיתופים, במסגרת סדנת ניהול אסטרטגי בארגון חברתי- קורס משמעות ח', יולי 2011.

ניהול אסטרטגי בארגון חברתי – מצגת from sheatufim

מהי אסטרטגיה?

מונח שמקורו בעולם הצבאי העוסק בתכנון הפעולות הצבאיות לצירת עמדת יתרון רצויה. אסטרטגיה בארגון חברתי היא עקרונות הפעולה שהארגון החברתי קבע להגעה מהמצב המצוי למצב הרצוי (בסביבת הארגון, בשדה החברתי ובארגון עצמו).

שתי הגישות הרווחות בתחום האסטרטגיה הן הגישה הדטרמיניסטית שנפוצה מאוד בישראל, גישה דינאמית במהותה, אשר הגלובליזציה והשינויים התכופים מעודדים אותה. גישה זו קוראת תיגר על גישת הרציונאלית הדוגלת בקו מנחה חזק שמטרתו לעמוד מול מגוון השינויים.

תהליך החשיבה האסטרטגית מאפשר לארגון החברתי לבחון את התיאוריה שלו, בתהליך זה בוחנים את המצב המצוי בתוך הארגון ומחוצה- משאבי הארגון, חוזקות וחולשות הארגון, השדה חברתי, החברה בישראל, ארגונים אחרים וכדומה ומגדירים את המצב הרצוי באותם המימדים. קובעים מהן החלופות האפשריות להגעה מהמצב המצוי למצב הרצוי ולאחר שפועלים על פי עקרונות הפעולה הללו, נוצרת מציאות חדשה שיש לבחון מחדש.

3 המרכיבים המרכזיים בניהול האסטרטגיה של הארגון-

ניתוח אסטרטגי- בחינת המצוי (הארגון וסביבתו) ואת הרצוי (החזון, הייעוד וההשפעה החברתית)
קביעת דרך הפעולה- בחינת דרכי פעולה השונות מהדרכים הידועות- חשיבה על מהן האסטרטגיות הקיימות? חשיבה רוחבית- אילו אפיקי השפעה יש לארגון? הערכת החלופות שנמצאו ובחירה של החלופה המתאימה ביותר לאור ניתוח הסביבה.
יישום האסטרטגיה- מהו התרגום של האסטרטגיה? כיצד תעבוד?- מהו המבנה שישרת את האסטרטגיה (לדוגמה מבנה שבו צירים על פי תוכנית/ אזורים וכדומה), כיצד יש לחלק את המשאבים?

מחקר – על תרומות, הטבות מס, ומה שביניהן

מטרת עבודה זו היא להיטיב לעמוד על היקפן וטיבן של תרומות המגזר הפרטי המדווחות לצרכי הטבת מס בישראל, וכן להעריך את האפקטיביות של מדיניות המס בישראל שמטרתה לעודד תרומות. לאור מדיניות המס בגין תרומות בישראל, הנתונים אינם מאפשרים בחינת גמישות מחיר תרומה, וגמישות הכנסה ביחס לתרומות, כמקובל בעולם המערבי, ובארה"ב במיוחד. אך יחד עם זאת, עבודה זו מאפשרת ראשית, היכרות מפורטת ראשונה מסוגה עם נתוני תורמים ותרומות המגזר הפרטי בישראל המדווחות לצרכי מס, ושנית, בחינה והערכה של השפעת מדיניות המס על תרומות אלה.

כיוון שעבודה זו עוסקת רק בתרומות אשר דווחו לצורך קבלת זיכוי ממס, נשאלת השאלה, מה חלקן של התרומות המדווחות מסך התרומות של המגזר הפרטי למלכ"רים בישראל?. אמנם רק 11% מן המלכ"רים הרשומים, מוכרים כמוסדות ציבור לצורך זיכוי ממס, אך נפח הפעילות הכלכלית שלהם מהווה יותר מ-70% מן הפעילות הכלכלית של מלכ"רים. היקף תרומות יחידים אשר דווחו לצורך קבלת זיכוי ממס נאמד בכ-30% מסך תרומות יחידים, וכן, ניתן להניח שהרוב המכריע של התרומות המגיעות מחברות, מדווחות לצורך קבלת הזיכוי ממס (חזן, 2011).

אמנם נראה שהעלאת תקרת הזיכוי הגדילה את היקף התרומות בכלל, ובמיוחד את היקף התרומות הגדולות. אולם, השאלה היא האם מדיניות המס הייתה אפקטיבית? מניתוח הממצאים בעבודה זו, עולה שהתשובה לשאלה זו היא: לא בהכרח. ההנחה היא שהממשלה מציעה הטבות מס לתורמים, על מנת לעודד תרומות המגזר הפרטי, ולהעביר כמה שניתן את מימון ארגוני המגזר השלישי מידי הממשלה לידי המגזר הפרטי. כאשר הממשלה נותנת הטבות מס, היא למעשה מוותרת על תקבולי מס אפשריים. אם הגידול בתרומות יימצא שווה לגידול בזיכוי ממס, הרי שמדיניות המס לא עודדה גידול בתרומות אלא רקמימנה את הגידול באמצעות ויתור על תקבולי מס. מניתוח הנתונים עולה שמדיניות המס לא השיגה את יעדה בנוגע לכלל התרומות מיחידים. לגבי חברות, האפקטיביות של מדיניות המס פחות חד משמעית. נראה שיש גורמים אחרים, לבד ממדיניות המס אשר השפעתם על תרומות חברות משמעותית לאין ערוך מהשפעת מדיניות המס.

הממצאים הללו מעלים את הצורך לאתר את המשתנים אשר מסבירים את גובה התרומה, מעבר למדיניות המס. אמנם לאור מבנה המיסוי בישראל, לא ניתן לבחון את השפעת מחיר התרומה הריאלי על גובה התרומה, אולם, ניתן לבחון השפעה של משתנים מסבירים נוספים על גובה התרומה. בעבודה זו נמצא שהמשתנה המסביר בצורה הטובה ביותר את גובה התרומה, של יחידים וחברות, הוא גובה התרומה בנקודת זמן קודמת, ופחות מזה- גובה הכנסה שוטפת וממוצע הכנסות העבר. עם זאת, נמצא שכוח ההסבר של משתנה הענף הכלכלי או משתנים דמוגראפיים מעבר להכנסה ותרומה בנקודות זמן קודמות, הוא שולי.

כוח ההסבר של גובה התרומה בנקודות זמן קודמות, עולה בקנה אחד עם הממצא שמדיניות המס כן נמצאה אפקטיבית עבור תורמים ותיקים. כיוון שתורמים ותיקים מהווים למעלה ממחצית התורמים היחידים ולפחות שליש מן החברות התורמות, הרי שמדיניות המס אפקטיבית עבור חלק ניכר מן התורמים והתרומות.

לסיכום, נראה שמדיניות המס הנהוגה בישראל בשנים האחרונות של העלאת תקרת הזיכוי באופן משמעותי בכל כמה שנים, עשויה לעודד במידה רבה הגדלת תרומות של התורמים המתמידים בתרומה, אך איננה בהכרח אפקטיבית בעידוד תרומות חדשות.

מאפייני הפילנתרופיה בישראל במאה ה-21

מסמך זה מתאר ומנתח את מאפייניה של הפילנתרופיה בישראל במאה ה-21 . המסמך מציג את היקף הנתינה, את המניעים לה, את הדילמות והחסמים בפניהם היא ניצבת וכן את האתגרים וכיווני הפעולה לעתיד.

הנתינה בחברה הישראלית, כמו גם בחברות מערביות אחרות, שינתה את פניה ואת מוסד הצדקה המסורתי ירשה הפילנתרופיה. זו מכוונת למטרות לאומיות וחברתיות רחבות, ועושה שימוש בכסף פרטי לקידום מטרות ציבוריות. זאת, במקום להתמקד בהקלת מצבו של פרט זה או אחר הנזקק לעזרה כספית, נפשית או לחמלה כדי להקל על מצוקתו

מקובל לחשוב גם שהעשורים האחרונים עדים להתפתחותה של פילנתרופיה מסוג אחר בישראל. זו "הפילנתרופיה החדשה" עליה נמנים בעלי הון רב שעשו את הונם בתעשיות האלקטרוניקה, היי-טק ותעשיות מתקדמות אחרות (שמיד ורודיך, 2010 ). למרות התמורות האלה במאפייני הפילנתרופים הישראלים עדיין מחקרים מלמדים כי רק חלק קטן מהם ( 11% ) תופסים עצמם כפילנתרופים מהזן החדש בעוד מרבית הפילנתרופים מזוהים עם הפילנתרופיה המסורתית (שמיד ורודיך, 2009 ). זאת ועוד, היקפה של הפילנתרופיה בישראל איננו עובר מהפך משמעותי, אם כי גם בתחום זה חלו שינויים שהמסמך מצביע עליהם.

נתונים השוואתיים שמפרסם "המרכז לחקר הפילנתרופיה" באוניברסיטה העברית מלמדים על גידול מסוים בתרומות של ישראלים (יחידים ותאגידים) אך לדעת חוקרי המרכז הגידול איננו משקף את הפוטנציאל לתרומות כספיות ולהתנדבות המצוי בחברה הישראלית. הימנותה של מדינת ישראל על מדינות ה- OECD והנתונים הכלכליים על מצב המשק מעידים על המצב הכלכלי האיתן של מדינת ישראל אשר עמדה בהצלחה מול גלי המשבר הכלכלי והפיננסי בשנים 2008-2009 . אין בנתונים אלה להמעיט בחשיבות הפערים החברתיים הגדולים בישראל המעמידים אותה גבוה בסולם המדינות העשירות, במיוחד ארצות הברית, במדד אי השוויון החברתי.

על פי נתוני המרכז הפילנתרופיה הישראלית מהווה 0.74% מהתמ"ג בהשוואה ל- 2.1% בארצות הברית ו- 0.73% באנגליה. חלקה של הפילנתרופיה הישראלית (משקי בית ועסקים) גדל מ- 33% בשנת 2006 ל- 38% בשנת 2009 , בעוד חלקה של הפילנתרופיה מחו"ל (בעיקר מארצות הברית) ירד מ- 67% בשנת 2006 ל 62%- בשנת 2009 . מנקודת ראות זו ישראל היא בין היבואניות הגדולות ביותר של כספי פילנתרופיה מבין מדינות העולם, כאשר לתרומות שמקורן יהדות העולם יש השפעה רבה על הייזום וההפעלה של תוכניות חברתיות במציאות הישראלית. יחד עם זאת, יש לציין כי חלה ירידה משמעותית בתרומות מחו"ל בין השנים 2008 ו 2009- . בעוד שחלקה של הפילנתרופיה מחו"ל בשנת 2008 היה 71% מכלל הפילנתרופיה הרי בשנת 2009 חלקה היה 62% . ירידה זו מוסברת בהשפעת המשבר הכלכלי והפיננסי על הפילנתרופים היהודים התורמים באופן קבוע למדינת ישראל אך יש לה גם הסברים אחרים.

Giving White Paper – נייר עמדה בנושא קידום תרבות הנתינה מאת ממשלת בריטניה

נייר עמדה זה, שנכתב בידי משרד הקבינט הבריטי ופורסם במאי 2011, נועד למעשה להציג את כל פעילויותיה של ממשלת בריטניה המיועדות לקידום תחום הנתינה בשנים 2011-2012. תרבות הנתינה בבריטניה מפותחת למדי, אך הממשלה לא מסתפקת בכך, מתוך הבנה כי קידום פעילויות נתינה יוכל לקדם עוד יותר את החברה, ושמוטב לתמוך ביוזמות נתינה קיימות במקום להפריע להן.

לצורך כתיבת הדוח ערכה הממשלה התייעצות ארוכה עם יועצים ומומחים, ושיתפה את כל משרדיה כדי לקדם יוזמה זו. בדוח מושם דגש רב על הנושאים הבאים:

שיפור תשתיות נתינה
שימוש בטכנולוגיה כדי להפוך את הנתינה לנגישה יותר
שימוש במאגרי נתונים כדי להפוך את הנתינה לקלה יותר

הממשלה מזמינה את הציבור הבריטי להציע הצעות לשיפור עבור כל יוזמה ויוזמה המוצגת בנייר העמדה, מתוך מטרה לשמוע את האנשים עצמם העוסקים בנתינה ולהפוך את פעילותה למחוברת לשטח ככל הניתן. נייר עמדה זה מהווה דוגמה מצוינת ליכולתה של ממשלה לקדם את הפעילות הפילנתרופית שמושרשת בחברה, לעשות זאת בצורה כוללת ומתקדמת ותוך שיתוף לא עם גורמים בחברה האזרחית עצמה.

בנייר עמדה זה ממשלת בריטניה מתחייבת להשיג את כל המטרות המוצהרות להלן בתוך שנתיים, ומכריזה על ועידת פסגה שתתקיים בשנת 2012 ושבה ייבחנו הדרכים הטובות ביותר להוצאה לפועל של התמיכה ביוזמות המוצגות. בנוסף, ממשלת בריטניה מתחייבת להשקיע מעל ל-40 מיליון פאונד ביוזמות התנדבות ובפעילויות נתינה בשנתיים שלאחר פרסום נייר העמדה. היא מתחייבת לתמוך במודלים שיאפשרו נתינה נגישה יותר ומזמינה יותר, ולתמוך בצורה יעילה יותר בעמותות ובקבוצות מתנדבים ברמת הקהילה. חברי הממשלה בטוחים שהפעילויות הללו יעודדו פעילות חברתית בהיקף רחב יותר בשכונות שבהן אוכלוסיות נזקקות.

מטרות הנתינה העיקריות המוצגות בנייר העמדה הן:

הפיכת הנתינה לנגישה יותר:

הטמעת הנתינה כהרגל בחיי היומיום, למשל באמצעות תרומה הניתנת בעת משיכת מזומן במכונות כספומט.
שיתוף מידע בשיטות מתקדמות, למשל על ידי תמיכה באתרים מובילים בתחום הפילנתרופיה או קידום טכנולוגיות נתינה באמצעות הטלפון הנייד.
הסרת מחסומי נתינה, כגון הפחתת הבירוקרטיה הכרוכה בנתינה והגדלת הסכום המוקדש בתקציב המדינה לתחום הפילנתרופיה.

הפיכת הנתינה למחייבת יותר, ע"י:

תמריצי מס חדשים – הפחתת מסי ירושה, סיפוק ייעוץ לגבי הקלות מס נוספות.
מודלים חדשים של הדדיות – תמיכה במודלים שיעודדו אנשים לתת יותר, בכך שיגדילו את תחושת ההדדיות בקהילות.
השוואת סכומי תרומות – במטרה לעודד את הגברת הפעילות החברתית בשכונות מצוקה.
שינוי הנורמות החברתיות – עידוד שרי ממשלה לתת דוגמה על ידי התנדבות, יצירת מחויבויות נתינה חדשות במקומות עבודה ועוד.

תמיכה מוגברת בארגונים חברתיים:

השקעה בתשתית נתינה מקומית במטרה לתמוך בארגוני החברה האזרחית, חיפוש הזדמנויות לשיתוף הנתונים הממשלתיים בנוגע לנתינה וקידום הכשרת מנהלים מתנדבים בתחום.

כלכלה מקומית מקיימת – אסטרטגיה לשינוי חברתי

״ההרחבה של החירות האנושית היא המטרה המרכזית, ובאותה עת גם האמצעי העיקרי, של פיתוח. היעד של פיתוח מתייחס להערכה של חירויות ממשיות מהן נהנים האנשים המעורבים. כשירויות אינדיבידואליות תלויות באופן מכריע בהסדרים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, בנוסף לדברים אחרים״ (אמרטיה סן, התפתחות כחירות).

כלכלה מקומית מקיימת (כמ״מ) היא אסטרטגיה לפיתוח כלכלי המציעה תשובה לשאלת המפתח:

כיצד עושים פיתוח כלכלי ראוי? חשיבות העיסוק בשאלות של פיתוח נובעת מהתפקיד שאסטרטגיות פיתוח כלכליות ממלאות בחיינו כתושבים וכאזרחים: הן עומדות ביסודם של מהלכי מדיניות הקובעים את תנאי חיינו, כמו גם מתוות רבות מהנחות היסוד הקיומיות שלנו כפרטים. העיסוק האינטנסיבי ב״פיתוח הנגב״, עד כדי הפיכתו לכמעט קלישאה, הוא רק דוגמה אחת לעניין. לטענתנו, פיתוח ראוי הוא כזה הפועל לרווחת האוכלוסייה כולה, בימינו אנו ובדורות הבאים. בהתאם, כמ״מ מניחה שפיתוח ראוי הוא כזה הלוקח בחשבון שלושה מעגלי חיים השזורים זה בזה: המעגל הכלכלי, המעגל החברתי והמעגל הסביבתי. זאת ועוד, בכל אחד מהמעגלים חיוני להתמודד עם שאלות של נגישות וחלוקה:

של מי הפיתוח הזה ולמי הוא נועד? באיזו מידה מתחשב הפיתוח במשאבים המגוונים העומדים לרשותנו בנקודת הזמן הנוכחית, ולנוכח משברי הסביבה והמשברים הפיננסיים הגלובליים? שאלות אלו קושרות יחד שני עולמות תוכן ושיח: של קיימוּת ושל צדק חברתי וכלכלי .

תוכן העניינים של המאמר:

מבוא: כלכלה מקומית מקיימת – עבור מי ועבור מה?

פרק 1: מיפוי ברוח כלכלה מקומית מקיימת

פרק 2: רישות ועבודת תכלול

פרק 3: מקומה של מנהיגות בגישת הכלכלה המקומית המקיימת

פרק 4: התארגנות קואופרטיבית

פרק 5: אדום וירוק – תעסוקה הוגנת וכלכלה מקומית מקיימת

פרק 6: מימון והתנהלות פיננסית אלטרנטיבית במסגרת כלכלה מקומית מקיימת

פרק 7: קידום כלכלה מקומית – הצעות למדיניות

פרק 8: מדדים חלופיים לפיתוח

נספח 1: מקורות לקריאה נוספת

נספח 2: מערך שאלות עזר לפרויקטים של כלכלה מקומית מקיימת.

המאמר נכתב על ידי: גילי ברוך, ערן בוכלצב, מתן גולן, אורי פינטו, תיקווה עברון, רייפי גולדמן, ערן דורון, גליה פיט | חברי הארגונים: שתיל, מרכז השל, המרכז לקיימות מקומית, ציונות 2000

יזמות חברתית בישראל 2011: מיפוי וכיוונים להמשך

מחקר זה מציב טרמינולוגיה חדשה להגדרת היזם החברתי וכולל המלצות לפיתוח ולתמיכה ביזמים על פי המאפיינים הייחודיים לכל סוג יזם.

מחקר זה טוען כי למעשה מדובר בשלושה טיפוסים עיקריים שונים של יזמויות חברתיות. על כן, מטרת המחקר היא יצירה של טרמינולוגיה חדשה לשיח היזמות החברתית על מנת להביא להתייחסויות פרטניות כלפי טיפוסי היזמויות. אין מדובר במחקר נורמטיבי, כלומר, לא קיים טיפוס "טוב יותר" או "יעיל יותר" אלא מדובר בשלושה טיפוסים שונים הנבדלים זה מזה במספר קריטריונים.

בנוסף, המחקר מציג את המבנים הארגוניים המומלצים לטיפוסים השונים וסוקר את הפתרונות הקיימים והתומכים ביזמות חברתית בעולם וביזמות עסקית בישראל ובעולם. לבסוף, המחקר מבצע (תוך שימוש בטרמינולוגיה המוצעת) מיפוי של הגופים הקיימים בישראל המסייעים ותומכים ביזמים חברתיים וביזמויות חברתיות, ומציע מגמות וכיווני התפתחות אפשריים עבור גופים אלו.

השולחן העגול הממשקי – סיכום 3 שנים

כאשר הלך חוני המעגל בדרך ראה אדם מבוגר נוטע חרוב, שאל אותו מדוע הוא עושה כן, שכן החרוב יישא פרי רק בעוד שבעים שנה. ענה האדם – "לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה".

במידה רבה זהו תמציתו של תהליך השיח הבין-מגזרי המוצג במסמך זה, המסכם שלוש שנות פעילותו של השולחן העגול הממשקי במשרד ראש הממשלה.

החלטת הממשלה מס' 3190, היוותה צעד משמעותי בהתנעת תהליכים לגיבוש תפיסה בין מגזרית משותפת. החברה הישראלית מורכבת ממרקם מגזרים, גופים ופרטים, בעלי עניין ונכונות להשפיע.

מתוך כך, בשנים האחרונות חוזרת ועולה שאלת תפקידיו של כל מגזר וגבולותיו. המגזר השלישי, החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל לוקחים חלק פעיל בקידום אתגרים חברתיים ומעוניינים להשפיע ולעצב את מציאות החיים המשותפת, מהלך אשר נתמך על ידי המדינה שמעוניינת לקדם שיתוף פעולה לשילוב הכוחות הפועלים בחברה הישראלית.

ארגון שיתופים זכה במכרז מטעם משרד ראש הממשלה ושימש כגורם המפעיל, המייעץ והמלווה של השולחן העגול הממשקי לאורך שלוש שנות פעילותו 2009-2011.

שיתופי פעולה בין קרנות

עבודה בשיתוף פעולה בין קרנות מביאה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את המשפט: השלם גדול מסך חלקיו. הקרנות מאמינות כי העבודה המשותפת שלהן תהיה בעלת השפעה מכרעת למקבלי המענקים לעומת השפעתה של עבודה פרטנית. כך, יקודמו מטרותיהם של הקרנות במגוון רחב של נושאים וכחלק מכך גם מטרות מקבלי המענקים.

שיתוף פעולה בין קרנות תוגדר על פי המאפיינים הבאים:

יחסים גומלין וחליפין
קרנות נפרדות
מטרה משותפת מרכזית
מנגנון משותף

שיתוף פעולה למה?

זיהוי חוזקות ויכולות ייחודיות של כל שותף
מקסום משאבים ומינופם
שינוי בתפקידים מסורתיים בכל תחום
משבר כלכלי המחייב התנהלות יצירתית
עלייתו של "דור חדש" הרואה בשיתוף פעולה דרך יעילה ומשפיעה של מתן מענקים

קביעת שכר בכירים בעמותה

עבודה זו הינה עבודת עבודה מסכמת בקורס פרקטיקום בניהול אלכ"ר בביה"ס לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנים האחרונות מתעורר הדיון סביב שכר העבודה המשולם לבכירים בארגון. נושא זה עולה לכותרות חדשות לבקרים ומשקף הד ציבורי וביקורת המופנית כלפי כלל הארגונים בחברה, כלפי בעלי התפקידים בארגון וכלפי הרגולטור.

עיקר הקולות טוענים לשכר גבוה מידי, לא סביר ואף מושחת. נדמה כי המגזר השלישי מושך אליו את עיקר הביקורת בנושא זה וזאת עקב מספר מאפיינים מובנים כגון: תפיסתו של המגזר כמגזר התנדבותי "ללא כוונות רווח", התמיכה הממשלתית מגבירה את עניין הציבור בפיקוח על השימוש שנעשה בכספי ציבור, מנכ"לים בעמותות הזוכים לשכר גבוה באופן בלתי סביר ועוד.

יש הטוענים כי פיקוח אינטנסיבי ויתר רגולציה הביאו למצב שבו בכירים בעמותות זוכים לשכר נמוך באופן משמעותי מבעלי תפקיד דומה במגזרים האחרים. עבודה זו תתמקד בהתפתחות הדיון בישראל על שכר הבכירים בעמותות. בעבודה זו מובאות התייחסויות לנושא בארה"ב, סקירה של הפרמטרים השונים שנמצאו רלוונטיים לנושא והצעה לסולם המאפשר קביעה ברורה של גובה שכר הבכירים.

פילנתרופיה פרטית ישראלית 2010: ניתוח מצב

מחקרים וניירות עמדה קודמים התייחסו כבר בהרחבה לסיבות התרבותיות, החברתיות וההיסטוריות בשלן אנשים בדרך כלל וישראלים בפרט בוחרים לתרום. ייחודו של מסמך זה שהוא מנתח את הקיים בישראל בשנת 2010 ומתמקד בפילנתרופיה של בעלי הון ניכר בישראל. המסמך מתאר את התופעה מבחינת היקפה ומאפייניה.

כולנו רוצים לתת – רק מעטים יודעים איך- פילנתרופיה פרטית ישראלית 2010

מאז הקמתו "שיתופים" מתמודד עם האתגר של קידום פילנתרופיה ישראלית פרטית. הרצון לקדם את הפילנתרופיה הישראלית הפרטית נובע הן מן העובדה שהפילנתרופיה היא ערך בפני עצמו והן משום שהיא מהווה מנוע צמיחה משמעותי למגזר השלישי ולחברה האזרחית בישראל.

מחקרים וניירות עמדה קודמים התייחסו בהרחבה לסיבות התרבותיות, החברתיות וההיסטוריות בשלן אנשים בדרך כלל וישראלים בפרט בוחרים לתרום. ייחודו של מסמך זה שהוא מנתח את הקיים בישראל בשנת 2010 ומתמקד בפילנתרופיה של בעלי הון ניכר בישראל, בהתאמה לקהל היעד של מרכז הפילנתרופיה ב"שיתופים". להלן תיאור התופעה מבחינת היקפה ומאפייניה.

פילנתרופיה פרטית – הענקה מרצון של משאבים (כסף, נכסים, מוצרים, שעות התנדבות, קשרים וכו') שנצברו על ידי התורם או משפחתו, במטרה לטפל בצרכים ולקדם אינטרסים של יחידים, קבוצות, ארגונים חברתיים או החברה האזרחית כולה. הענקת המשאבים נובעת מן הרצון להשפיע על הסדר החברתי הקיים. במובן זה פילנתרופיה פרטית היא כלי להשתתפות אזרחית ומהווה ביטוי לחיבור בין "מצפן מוסרי", אותו גיבש התורם במהלך חייו, לבין ההון או המעמד החברתי שצבר.

פילנתרופיה ישראלית פרטית – בישראל מתקיימת פעילות פילנתרופית ענפה שמרביתה מקורו בהון זר. בארץ פועלות כ-300 קרנות המעסיקות אנשי מקצוע. להוציא כ-10 קרנות ישראליות, כולן קרנות זרות המיוצגות כאן על ידי איש/אנשי מקצוע מקומיים. לצד הפעילות המובנת של הקרנות (ארגוני מימון) קיימת פעילות פילנתרופית של פילנתרופים ישראלים וזרים, ומאות קרנות זרות שאין להן נציג בארץ.

עבודה עם הממשל: המדריך לנותני מענקים

במדריך זה דנים נותני מענקים (Grant Makers) מרחבי העולם ביתרונות ובחסרונות הטמונים בעבודה משותפת עם הממשל. על מנת להמחיש שותפות זו, מציג המדריך ארבעה מקרי בוחן. ייחודו וחשיבותו של המדריך טמונה בעובדה שהידע המצוי בו נאסף מאנשים החווים את העבודה המשותפת היומיומית. בשל כך, ניתן למצוא במדריך גם טיפים למיקסום ערך השותפות מנקודת המבט של נותני המענקים ושל הממשל.

הרציונל שעומד בבסיסה של העבודה עם הממשל הינו חשיבה אסטרטגית על עשייה של הממשל בסיועה של הפילנתרופיה ויצירת מערכת יחסים אשר תאיץ תהליכים, תמנף משאבים ותבטיח תמיכה מתמשכת לטווח ארוך.

בשנים האחרונות ניכר כי שיתוף פעולה זה נמצא במגמת עלייה ברחבי העולם ובנושאים מגוונים.

לעבודה משותפת עם הממשל חוקים משלה ולכן, חשוב ללמוד את הממשל ואת "חוקי המשחק"; להתאים את העבודה לסביבת הממשל וכל הכרוך בכך לאור העובדה כי העבודה המשותפת עם הממשל נעשית בסביבת עבודה לא מוכרת לנותני מענקים.

מטרת מדריך זה הינה למלא את הפער שנוצר בין הרצון לשיתוף פעולה בין נותני מענקים לממשל לבין המציאות הקיימת. במדריך מופיעות דוגמאות רבות למגוון רחב של שיתופי פעולה בנושאים שונים הפונים לבעיות בעלות משמעות מקומית, לאומית וגלובלית. המדריך מחולק ל- 6 חלקים: מדוע קיים צורך לעבוד עם הממשל (עמ' 2); דרכים לעבודה עם הממשל (עמ' 5); איתור שותפים ופרויקטים (עמ' 10); ארבעה מקרי בוחן (עמ' 14); ניהול מערכת יחסים עם שותפים מהממשל (עמ' 18); עשה את שיעורי הבית: למד על הממשל ודרכי הפעולה שלו (עמ' 24).

מקורות: המדריך נכתב בשנת 2010 על ידי Anne Mackinnon and Cynthia Gibson ובמימון קרן פורד.

המדריך נכתב במסגרת ארגון Grant Craft – פרויקט שהוקם על ידי קרן פורד ומטרתו קידום קהילה של ידע ופרקטיקה בתחום כתיבת/מתן מענקים (Grant Makers). זאת, באמצעות פיתוח רעיונות, שיכלול מיומנויות ושיתוף בידע (הצלחות, קשיים ואתגרים) תוך שימוש במדריכים.

סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל 2010 של האונ' העברית

סקר זה בדק את מבנה הפילנתרופיה המוסדית בישראל והיקפה בשנת 2006. הסקר מתייחס לפעילות של 288 מלכ"רים, בין אם הם רשומים כעמותות, כחברות לתועלת הציבור או כהקדשים. העיסוק המרכזי של מוסדות אלה הוא גיוס כספים ממקורות שונים ומימון של יחידים וארגונים באמצעות חלוקת מענקים.

העדר מידע שיטתי, מבוסס ומאורגן על היקפי הפילנתרופיה בישראל היווה את המניע העיקרי לעריכת סקר זה המתחקה אחר הפילנתרופיה המוסדית בישראל. נתונים על היקף הנתינה יכולים ללמד על התמורות והשינויים המתרחשים בשדה המתהווה של הפילנתרופיה הישראלית. הם גם מלמדים על חלקה בייזום תוכניות חברתיות, במימון ארגוני המגזר השלישי ומידת השלמתה את הממשלה בקידום מיזמים לאומים, ותמיכה באוכלוסיות בעלות צרכים ומאפיינים ייחודים אשר השירותים שהממשלה מספקת להם אינם נותנים מענה מתאים.

הסקר מתייחס רק אל הפילנתרופיה המוסדית בישראל – ארגונים רשומים המחלקים מענקים ותומכים ביחידים ובארגונים. אין בו התייחסות לפילנתרופיה הפרטית.

סיכום מושב החברה האזרחית והמגזר השלישי בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה

בימים רביעי-חמישי, ד'-ה' בתמוז תש"ע, 17-16 ביוני 2010, קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה את פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית זו השנה ה-18. השנה הפורום התקיים בנצרת ועמד בסימן מדינה אחת – כלכלה אחת. שלושה נושאים עלו לדיון בפורום: שוק העבודה בישראל לנוכח האתגרים בעתיד; חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל; והמושב המסורתי של הפורום העוסק במדיניות המקרו בישראל לנוכח היציאה מן המשבר הכלכלי.

סיקור המושב

ד"ר ניסן לימור, ראש הצוות שעסק בנושא החברה האזרחית והמגזר השלישי: "כותרת הכנס הזה היא 'מדינה אחת – כלכלה אחת'. ראינו אתמול שכלכלה, חברה ופוליטיקה שלובים זה בזה. התהליכים שקיימים הולכים ומתהווים, ואני חושב שכולם מבינים שהמגזר השלישי איננו מגזר שניתן להתעלם ממנו". המגזר השלישי מתחלק לשלושה: מערכת הבריאות, ההשכלה הגבוהה ותאגידים סטטוטוריים. המגזר השלישי בישראל הוא מהגדולים בעולם, כמעט על פי כל קנה מידה. "התרומה המקומית של משקי בית ושל עסקים היא נמוכה – גם כשהיא לעצמה וגם בהשוואה בין-לאומית, שכן כשני שלישים מהתרומות מגיעים מחו"ל, וגם ההתנדבות בארץ מועטה… המדינה ממעיטה בעידוד הפילנתרופיה ובהטבות הניתנות לתורמים ומכבידה במיסוי על המגזר השלישי. יש כמה מצבים אבסורדיים שנוצרים כתוצאה מהמדיניות הזאת.

"התמיכה הממשלתית במגזר השלישי מועטה ביותר. בעשור האחרון היו כמה ועדות ודוחות שפורסמו, ב-2008 הייתה החלטת ממשלה שעסקה במגזר השלישי, החל תהליך, הוא יכול היה להתקיים במהירות יותר גדולה… נושא המימון הוא אחד הדברים הבעייתיים יותר. אין שוק הון פילנתרופי בישראל. אין שום סיבה שלא יתפתחו אמצעים וכלים ונתיבים נוספים לגיוס כספים. אנחנו צריכים קרנות פילנתרופיה ישראליות, חסרה לנו חקיקה בכל הנושא של גיוס כספים".

ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת: "היחס של מדינת ישראל כלפי המגזר השלישי או החברה האזרחית צריך להיות יחס של הרגל הרביעית לדמוקרטיה. אני לא רואה את חברתנו ללא חברה אזרחית פעילה, יוזמת, עצמאית – ולו רק משום שאנחנו לעתים בתחושה שהמגזר השלישי הוא בעצם מפלטה של הממשלה כשהיא מתחמקת מסיפוק שירותים באמתלות שונות… ד"ר לימור נתן כאן תמונת מצב עגומה מאוד שלפיה החברה זקוקה מאוד למגזר הזה, אבל הממשלה בולמת את התפתחותו. הנכונות של האזרחים להתנדב גבוהה מאוד, אבל אנחנו מפגרים אחר העולם באפשרות וביכולת להתנדב. גולת הכותרת היא חוק מיזוג עמותות, וההישג הוא כמובן שכנוע הממשלה לפני כשנתיים לבטל את מס המעסיקים. את מס השכר בשיעור של 7.5% התייאשנו מלבטל. כיום הממשלה למעשה מרוויחה מהמתנדבים. זה אבסורד שלא מתקבל על הדעת.

"אין בעצם שר בממשלה שרואה את עצמו אחראי למגזר השלישי. טבעי שזה יהיה שר הרווחה, ואני אומר זאת כשר הרווחה לשעבר. אין החלטת ממשלה שמטילה ומגדירה את האחריות הממשלתית לסוגיית המגזר השלישי: אין מאגר מידע ממשלתי אחד, אין קול אחד של הממשלה, אין שולחן אחד של הממשלה שבו ניתן למצות את כל הסוגיה הזאת של המגזר האזרחי. מדינה שאין לה מגזר שלישי וחברה אזרחית פעילה היא חברה פגומה, לקויה, ודמוקרטיה לא מושלמת".

אהובה ינאי, מנכ"לית "מתן – משקיעים בקהילה": "אני עומדת בראש עמותה שלא מקבלת שום דבר מהממשלה, והמחזור שלנו הוא למעלה מ-60 מיליון שקל, רובו מתורמים ישראלים. על הרקע האופטימי הזה תקבלו גם את דברי הביקורת הלא מעטים שיש לי כלפי כל המגזרים. תפקידה של החברה האזרחית להשמיע קול, לתת מענים במקומות שהמדינה לא רוצה או יכולה לתת. לא בכל מקום הממשלה יכולה לקחת חלק – לפעמים הקול של הארגונים הוא קול אופוזיציוני מאוד, ואי-אפשר לבקש מהממשלה לקחת בהם חלק – אבל עליה לאפשר להם לפעול. התפקיד הקשה של הממשלה הוא תפקיד הכרחי וצריך להיכנס לדיון רציני על תפקיד הארגונים החברתיים: איך מעמידים אותם לחוד, איך דנים במדיניות שלה בפניהם. הרגולציה בישראל במסגרת העמותות מתקיימת in house, במסגרת הממשלה".

אלון בכר, ראש רשות התאגידים, רשם העמותות: "אנחנו שוקדים על הליך חקיקה של חוק עמותות חדש. היום לכולנו ברור שצריך לחוקק חוק חדש שיסדיר את הסוגיה בצורה מודרנית. יכול להיות שכדאי לייצר מצב של דיפרנציאציה ברגולציה בין סוגים שונים של ארגונים, אבל צריך לזכור שעמותה היא תאגיד ללא מטרות רווח, ולכן אני לא חושב שנכון יהיה לחוקק חוק שימנע מהמדינה להקים גוף ללא כוונת רווח… יש כמה בעיות ברגולציה עצמית: במלכ"רים יש בעיית נציג כאשר לא קיים אינטרס כלכלי שיגרום לרגולציה עצמית, ולא לכל המלכ"רים יש אינטרס חברתי. צריך לזכור שיש מלכ"רים עם התנהלות לקויה".

טליה אהרוני, מייסדת ומנהלת פיתוח ואסטרטגיה ב"מעלה": "אנחנו צריכים לדבר על האזרחות של התאגידים העסקיים בישראל, להכיר בשינוי ולהתבונן בשינוי של המגזר העסקי בנוגע למקומו החברתי בעולם כולו ובמדינת ישראל. פרופ' פרנקל אמר לי שהיום בכל חברה גדולה יש ועדת דירקטוריון לאחריות תאגידית. בישראל אין עדיין ועדות דירקטוריון, אבל יש בהחלט שינוי, ומי שמוביל אותו הן החברות הגדולות במשק… אני מציעה כבר היום להתחיל בדיון שאולי יפתח את הכנס בשנה הבאה ויעסוק בשאלה מהי אזרחות טובה של עסקים במדינת ישראל במאה העשרים ואחת".

אבי הוכמן, מנכ"ל דואר ישראל: "הייתי רוצה לדבר על כלי לביצוע ויישום שיכול בהחלט להביא לשיפור גדול ודרמטי בנושא החברה האזרחית והמגזר השלישי, ויכול לעבוד במקביל למערכת הפילנתרופית ולשרת אותה. תשתית בנק הדואר מאפשרת לפתח מערך שלם של אשראי חוץ בנקאי שיינתן באמצעות בנק הדואר ויאפשר לאותם גופים להתפתח, ובמקביל ברקע – משום שאנחנו חברה ממשלתית – אפשר לדבר על כרית ביטחון ממשלתית שמקטינה במידה מסוימת את הסכנה לגופים הפיננסיים. בימים אלה מוביל שר התקשורת שינוי בחוק בנק הדואר, כשהמטרה היא בעצם להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי שיוכל לתת שירותים לעשירונים 1 4 ואולי גם 5. המטרה הבסיסית היא לאפשר את הפיתוח ואת הגדלת הרווחה באותו מגזר".

פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "המהות של המגזר השלישי, של דבר שאיננו ממשלה, הולך לאיבוד בדיון הזה. ב-2008 במסגרת מדד הדמוקרטיה בדקנו את היחס של משתמשי הקצה, ומצאנו דבר שהוא בר משמעות: הציבור במדינת ישראל עדיין מעוניין שמדינת ישראל תספק את השירותים. התחושה היא שיש פה הפרה של האמנה החברתית בין האזרח למדינה על ידי העברת השירותים החברתיים לארגונים. בתרבות של היעדר אחריותיות (accountability) התחושה היא של היעדר אחריות. מה שמצאנו מאוד מעניין: חרדים פתוחים הרבה יותר לקבלת שירותים מארגונים חברתיים, ולעתים קרובות אפילו מעדיפים אותם. בציבור הערבי לעומת זאת ראו בכך הדרה נוספת. כלפי ארגונים חברתיים יש תחושה חזקה מאוד של שחיתות. התחושה הייתה שצריך רגולציה ורגולציה חזקה על הארגונים כדי למנוע זליגה שלהם, והייתה תחושה שהארגונים לא בטוחים – היום הם כאן ומחר לא. ואילו המדינה – אולי נותנת שירותים גרועים, אבל היא תמיד נמצאת כאן".

פרופ' ידידה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "יש חסרונות גדולים מאוד למגזר השלישי: כל עוד מדובר באספקת שירותים, אין בעיה. אבל כשמדובר בהעברת מדיניות לידי ארגוני המגזר השלישי, זו בגידה בדמוקרטיה, פגיעה ביכולת של הממשלה למשול והפרטה מעשית של האחריות המדינתית. תכלית המגזר השלישי איננה ברורה ושקופה, ולכן לא ניתן למדוד אותה באמת. אין תשובה על השאלה מה תכלית המגזר השלישי, דבר שמעורר ספק בנוגע ליעילותו".

סיכום 2009 בפילנתרופיה הפרטית הישראלית

בצל סערת המשבר הכלכלי והקיפאון אליו נכנסה הכלכלה העולמית, ניתן היה לצפות ששנת 2009 תתאפיין בהעדרן של התפתחויות חדשות בתחום הפילנתרופיה הפרטית בישראל. בין אם מדובר בהפסדים פיננסיים ממשיים או בפגיעה בתחושת העושר של תורמים וקרנות, לא היה ספק באשר להשפעתו של המשבר הגלובלי על צמצום הפניית תקציבים לטובת קידום פרויקטים חברתיים.

ואולם, שנת 2009 הסתברה כשנה עמוסת פעילויות ומגוונת בתחום ההשקעה הפילנתרופית הפרטית. זמני משבר (כלכלי והמלחמה בעזה) חידדו ביתר שאת את חשיבות מעורבותם של משקיעים חברתיים פרטיים. פילנתרופים אלו, בוחרים לקחת אחריות חברתית ולהשקיע (באמצעות נתינה של עושר פרטי ופעילות וולונטרית) במטרות ציבוריות, בעיקר, בתחומים אותם הותירה המדיניות הממשלתית, ללא מענה.

במאמר זה אנו סוקרים את התחומים הבאים בנושא הפילנתרופיה הפרטית בשנת 2000 בישראל:

פילנתרופיה חדשה
מיזמים ושיתופי פעולה
קידום חקיקה ורגולציה
מחקרים וסקרים

להורדת המאמר לחצו כאן

מחקר: על פי אלו קריטריונים תומכים משרדי ממשלה במלכ"רים?

עד לפני כעשרים שנה, הוענקה בישראל במשך שנים רבות תמיכה ציבורית לגופים ללא מטרות רווח, על פי כללים בלתי ידועים לציבור, ולעתים אף ללא כללים. נושא זה היה פרוץ ואפשר הקצאה לא שוויונית של משאבים ציבוריים. מטרת המחקר הנוכחי היא להאיר נושא חשוב זה, המדגים את יחסי הגומלין הקיימים בין ממשלת ישראל וארגוני המגזר השלישי.

המחקר כלל בדיקה של 190 תיקונים מתוך 67 מבחני תמיכות שונים אשר פורסמו משנת 1992 ועד 2010 (ושייכים לאחד ממשרדי הממשלה 'החברתיים': חינוך, רווחה, קליטה ובריאות). במחקר נוצרה סינרגיה בין ידע תיאורטי קיים לנתונים המופיעים במקורות ובפרסומים ממשלתיים שונים.

מבחן תמיכה: מבחן הקובע את הקריטריונים לחלוקת כספים על ידי משרד ממשלתי. כל שר רשאי לפרסם מבחן בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ולפי נהלים של האוצר. בבקשות התמיכה דנה ועדה שאנשיה ממונים על ידי השר עצמו
המחקר מצא כי אכן קיימים הקשרים פוליטיים בתיקוני המבחנים, בייחוד כאשר מדובר במפלגות סקטוריאליות )ש"ס, מרצ או מפד"ל) ו/או שרים בעלי אג'נדה חברתית ברורה (יולי תמיר ויצחק הרצוג). כמו כן נמצאה אנומליה בין ההצהרות על השימוש בכלי לבין התקצוב בפועל: כספי התמיכות הממשלתיות מהווים כיום אחוז זניח לעומת היקף פעילות המגזר השלישי בישראל.

בעקבות מחקר זה פורסמה כתבה בכלכליסט הכוללת תקציר המחקר וראיון עם ד"ר ניסן לימור.

מקורות: אברהם אסבן – עבודת גמר לתואר מוסמך במדיניות ציבורית, אוניברסיטה העברית ירושלים.

מודל צפון אירלנד לפיתוח חברה אזרחית – ניתוח והשלכות למקרה הישראלי

מטרתו של מסמך זה הוא לפענח את "מודל צפון אירלנד" ולשאול מה ניתן ללמוד ממנו על החברה האזרחית בישראל. מעבודתנו ניכר כי הלמידה מצפון אירלנד מרחיבה את ארגז הכלים העומד לרשות המדינה בביסוס חוסנה הכלכלי ותחושת הסולדריות באמצעות תפיסה חדשה של החברה האזרחית בישראל. נציע במסמך זה דיון שיבחן את היחסים הללו ויעלה שאלות חדשות לדיון בהשראת המודל הצפון אירי.

המסמך יורכב מחמישה פרקים:

ישראל וצפון אירלנד – קואורדינטות להשוואה
צפון אירלנד – סיפור המסגרת
הסכמי יום שישי הטוב כפלטפורמה ליצירת חברה אזרחית חדשה.
ארגז הכלים
השלכות על המקרה הישראלי

ב-1998 נחתמו בצפון אירלנד הסכמי יום שישי הטוב אשר הביאו לעצירתו של סכסוך פוליטי מדמם בצפון אירלנד. חדשנותם של הסכמים אלה טמונה בהבנה כי חתימת הסכמים הם רק תחילתו של תהליך הפיוס – ולא סופו בנוסף, הובן כי החברה האזרחית היא הזירה הרלוונטית למימוש ההסכמים. החברה האזרחית הוגדרה כמקום בו השלום, היציבות והצמיחה הכלכלית יוצאים לפועל. ההסכמים נחתמו מתוך הבנה שהם לכשעצמם לא מייצרים מציאות חדשה, אלא עניינם לקדם את המטרות הבאות:

1. לייצר תנאים חדשים לשינוי המציאות הפוליטית-לאומית הקיימת.

2. לייצר ארגז כלים שישמש את האנשים בדרכם לשינוי, באמצעות התאמת כלים אירו-אמריקאים למקרה המיוחד של צפון אילנד. גישה זו זכתה לכינוי "מודל צפון אירלנד" ועוררה תשומת לב בינלאומית משום שאיתגרה את השיח והפעולה הרווחת בשדה החברה האזרחית.

בחברה האזרחית בישראל מוזכר המושג "מודל צפון אירלנד" כשם קוד ליצירת אלטרנטיבה ליחסי חברה-מדינה. עם זאת, לא התקיים תהליך למידה על המודל ובודאי לא נערך דיון מעמיק במשמעויות שלו למקרה הישראלי.

את עיקר המאמץ ריכזנו בכלים אשר הופעלו ליצירה ותיפקוד של חברה אזרחית חדשה, מתוך כוונה להעשיר הן את השיח והן את המעשה במרחב החברה האזרחית בישראל. באופן קונקרטי מסמך זה יתמקד במיפוי הכלים המקצועיים בהם נקטו מובילי הסכמי יום שישי הטוב בתמיכת האיחוד האירופי, הרפובליקה של אירלנד וארצות הברית.

מהערכה לניהול- תפקידן של הקרנות בהטמעת מודל ניהול להצלחה בארגונים

העמדה הדומיננטית כיום מתייחסת לארגון חברתי כאורגניזם שלם וייחודי. לכן, היא מציעה לקרנות להמעיט בשימוש של תכנית הערכה, ובמקומה לאפשר לארגון להבנות בתוכו ולהטמיע כחלק מהתרבות הניהולית של הארגון, תהליכים שיובילו בסופו של דבר לשיפור ביצועי הארגון ולמיקסום הישגיו (Anderson, 2006).

ניהול להצלחה הוא מודל ניהולי שמטרתו להוביל את הארגון להצלחה, ובשונה מתהליך הערכה רגיל, ישפיע על הישגיו של אלכ"ר בצורה מערכתית, וישפר את סיכוייו לבצע שינוי חברתי.

מה בין פילנתרופיה פרטית ופילנתרופיה תאגידית- סקירת ההבחנות בין שני סוגי ההשקעה

מסמך זה מציג באופן מובנה את ההבחנה בין שני סוגי השקעה חברתית: פילנתרופיה פרטית ופילנתרופיה תאגידית.

על פי העמדה הרווחת בציבור, ההבחנה המוצגת כאן כלל לא חשובה. עצם המעשה הפילנתרופי הוא העיקר, ומקור ההון שהועבר לתרומה, וכיצד העובר, משני בחשיבותו. כלומר, השאלה האם ההון המושקע נובע מהתאגיד העסקי שבבעלות הפילנתרופ או מהונו המשפחתי או הפרטי של התורם הינה, ובאיזה אופן התקבלו ההחלטות לגבי השקעתו, לדעת רבים, לא רלבנטית. עם זאת, כפי שמראה המסמך, למקור ההון עשויה להיות השפעה הן על תהליכי קבלת ההחלטות ביחס לתרומה ולהיקפה והן על האופן בו תוצג התרומה ותתקבל בקרב קהלים שונים.

בנוסף, למקור ההון הנתרם יש משמעות במסגרת הדיון הציבורי על אחריותם החברתית והאזרחית של יחידים ותאגידים. מתוך ההגדרות עולה באופן ברור כי מנקודת מבטו של התורם, התוצאה המיטבית הינה שילוב בין שני ערוצי התרומה. המסמך מבוסס על חומרים עיוניים מהארץ ומהעולם ועל ראיונות עם עשרה אנשי מקצוע מן המגזר השלישי וחוקרים בכירים המתמחים בתחום.

לאן פונה הפילנתרופיה: לפעול בגדול ולהסתגל טוב יותר בעשור הבא 2010

תקציר נייר עמדה שפורסם על ידי Monitor Institute. תקציר בעברית על ידי יעל מעוז שי עבור שיתופים

נייר עמדה זה הוא תוצר של פרוייקט מחקרי ארוך טווח אשר הושק בשנת 2000 העוסק בעתידה של הפילנתרופיה. בנייר הנוכחי מבקשים הכותבים להבהיר כיצד שינויים שיתרחשו בעולם בעשור הבא יחייבו גורמי מימון ופילנתרופים לאמץ לא רק פרקטיקות טובות יותר (best practices), אלא גם הסתגלות חלוצית ל"פרקטיקות עתידיות" ("next practices").

פרקטיקות עתידיות הן גישות אפקטיביות המתאימות לפעילות בעשורים הבאים. העתיד יתאפיין בפעילות דינמית במסגרת רשתות ובתלות הדדית לשם פתרון בעיות חברתיות. המסמך מתמקד ב- עשר פרקטיקות עתידיות אשר יאפשרו לגורמי מימון ופילנתרופים להרחיב ולהעמיק את השפעתם בפתרון בעיות סביבתיות וחברתיות. עשרת הפרקטיקות העתידיות מחולקות לשתי קבוצות – האחת כוללת פרקטיקות הקשורות בשיתוף פעולה והשנייה כוללת פרקטיקות הקשורות בהסתגלות טובה יותר. הפרקטיקות מוצגות בנייר העמדה תוך סקירת דוגמאות ומקרי מבחן של ארגונים המיישמים אותן כבר היום. בנוסף, ביחס לכל פרקטיקה מוצגת רשימת מקורות לקריאה נוספת וללמידה עצמאית.

נייר העמדה מיועד לפילנתרופים, למנהיגים מתנדבים ולפעילים במגזר המימון. המסמך מבוסס על מחקר עיוני ועל ידע שנאסף בשיחות עם עשרות פילנתרופים, פעילים ומומחים בתחום. בנייר העמדה ניתן למצוא דוגמאות לאופן בו ניתן ליישם את הפרקטיקות המוצעות ביחס לבעיות גלובליות וכן קישור לערכה אינטרנטית המאפשרת לתכנן ולבצע את שילובן של הפרקטיקות בעשייה הארגונית.

הפיפלמיטר: סיכום ומסקנות סקר תחומי הפעילות וקהלי היעד המועדפים בקרב משקיעים חברתיים

מרכז שיתופים לקידום החברה האזרחית בישראל יזם במהלך חודש נובמבר 2009 סקר שכותרתו: הפיפל מיטר: מדד ההשקעות החברתיות הפופלריות. נייר זה יציג באופן תמציתי את התוצאות העיקריות אשר התקבלו מניתוח התשובות לסקר . בסקר נכללו חמש שאלות, עליהן השיבו 232 נשאלים.

התוצאות שהתקבלו מניתוח הסקר מלמדות כי קיימת הסכמה בקרב כלל המשיבים כי גורמי מימון לא יטו לממן תחומי פעילות של תרבות ופנאי, שינוי חברתי ודת ורוח. כמו כן, סברו מרבית הנשאלים כי גורמי מימון מעדיפים שלא להשקיע באוכלוסיות היעד הבאות: הקהילה הגאה, מהגרי עבודה, הערבים אזרחי ישראל ואוכלוסיות מיעוטים.

למגזר הקרנות הפרטיות השפעה משמעותית על המגזר השלישי בישראל, קל וחומר בעידן של צמצום השקעה ממשלתית ובימי משבר כלכלי-חברתי גלובלי. ההמלצות העולות מניתוח הסקר מצביעות על הצורך בעבודה מעמיקה למיפוי התחומים בהם נדרשת השקעה חברתית בחברה הישראלית. מיפוי שכזה יאפשר למשקיעים חברתיים, יזמים וגורמי מימון לעצב אסטרטגיה של השקעה חברתית.

לבסוף, בעקבות ניתוח הסקר, ניתן להצביע על תחומים ואוכלוסיות יעד אשר מאופיינים בתת-השקעה פילנתרופית. דווקא בשל חוסר הפופלריות של תחומים אלו, תהווה ההשקעה בהם מכפיל כוח משמעותי עבור משקיעים חברתיים. בהקשר זה, מסתמנים ארגוני התשתית של המגזר השלישי כתחום השקעה מבטיח במיוחד. משום שתשתית חזקה למגזר השלישי פירושה מגזר שלישי יציב ומפותח יותר, כל השקעה בתשתית פירושה השקעה במגזר השלישי כולו.

מן הסקר שערך שיתופים עולה תמונה ברורה. הגורמים המממנים נתפסים כמעדיפים להעביר מימון לתחומי הרווחה והחינוך ולילדים, בני נוער ואוכלוסיות מצוקה. מחקרים עדכניים בנושא מאשרים זאת (גדרון ואח' 2006; רודיך 2008; חזן וברנר 2009). בדיקה מקיפה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבהירה כי לגודלו של גורם המימון השפעה מכרעת על תחומי הפעילות בהם יטה לתמוך. גורמי מימון מסדר גודל קטן יטו לתמוך ברווחה (79%) ובדת (9%), גורמי מימון בינוניים יפנו להשקיע בחינוך (31% מגורמי המימון הבינוניים) ובאומנות, תרבות וספורט (20%). גורמי מימון גדולים תומכים בתחום במידה רבה בתחום הבריאות (44% מגורמי המימון הגדולים) ובחינוך (23%) (חזן וברנר 2009).

סקירת מגמות השקעת ההון הפילנתרופי באירופה מלמדת כי הקרנות הפעילות בישראל והקרנות האירופאיות מתנהלות באופן דומה. מרבית הקרנות הפועלות באירופה מכונסות סביב שני שדות פעולה – חינוך ומחקר ושירותים חברתיים. כ-30% מן הקרנות במדינות אירופה הנסקרות מממנות חינוך ומחקר וכ-25% מתוכן מממנות שירותים חברתיים ) Anheier 2001; Clarke 2008).

הפילנתרופיה בישראל: לקט נתונים

המקורות לתרומות ופילנתרופיה בישראל הם חמישה – פילנתרופיה פרטית מתורמים גדולים ומהציבור הרחב, פילנתרופיה מוסדית ומענקים מארגוני מימון (קרנות), פילנתרופיה עסקית ותרומות מחו"ל של יהדות התפוצות ושל גורמים נוספים. המחקר האקדמי המתחקה אחר התפתחות הפילנתרופיה בישראל נמצא עדיין בצעדיו הראשוניים.

בשל כך, לא קיים עדין מאגר נתונים אחד באמצעותו ניתן לאמוד את תרומת הפילנתרופיה בישראל לתחומים השונים. הצורך במאגר נתונים הוא חיוני ללימוד ולחקר תופעת הפילנתרופיה בישראל. מאגר כזה יאפשר לאקדמיה לערוך מחקרים אמפיריים מבוססי נתונים ולא רק מחקרים נרטיביים המתבססים על ראיונות עומק וסיפורי חיים, החשובים בפני עצם, לקובעי המדיניות לנסח מדיניות מבוססת עובדות ולא על מיתוסים ביחס לפילנתרופיה, וכן להבין טוב יותר את השפעות הפילנתרופיה על החברה בישראל, לארגונים ללא כוונת רווח לנהל בצורה יעילה יותר את תהליכי גיוס המשאבים שלהם.

במצב הקיים היום הנתונים על הפילנתרופיה בישראל הם חלקיים בלבד ומתבססים על מקורות שונים. אלה מציגים נתונים שאינם מאפשרים השוואה שיטית ואינם מספקים תמונה מלאה על היקף התרומה הפילנתרופית בישראל. למרות האמור לעיל החוקרים מבקשים להציג מספרים ונתונים על חלקה של הפילנתרופיה במימון הפעילויות שונות בהתבסס על המידע הקיים והזמין.

נייר עמדה: יצירת תרבות של נתינה

יצירת תרבות של נתינה

זמן כסף ידע יכולות התלהבות נכסים אכפתיות אנרגיה

נייר עמדה כבסיס להתייעצות של ממשלת בריטניה בתחום 2010 – Giving – Green Paper

נייר עמדה ייחודי זה הוכן ע"י הממשלה הבריטית מתוך רצון לבנות חברה חסונה יותר- חברה רחבה. מדינה בה אנשים חשים יותר אחראים על חייהם, מחויבים להשגת המטרות המשותפות שלהם, ופחות תלויים בממשל. לתפיסתנו לממשל תפקיד בבניית חברה רחבה:

העצמה של קהילות- השפעה על קבלת החלטות ועיצוב המרחב הציבורי
פתיחה של שירותים ציבוריים- שיאפשרו לארגוני מגזר שלישי וחברה אזרחית לספק שירותים איכותיים לחברה
לעודד פעולה חברתית- השקעה של משאבים מסוגים שונים ע"י אזרחים במטרה לייצור השפעה חברתית

מסמך זה מטרתו לבחון את מרכיבי הפעולה החברתית מבוססת תרומה ותמיכה הדדית בחברה. ליצור שינוי חברתי שבסופו עשייה חברתית תהפוך לנורמה.

המסמך ייצור דיון בספרה הציבורית שתוצריו יוצגו בנייר עמדה שיפורסם באביב 2011.

לייצר שינוי

בריטניה מדורגת רק מס' 29 במדד תרומת הזמן העולמי.

אנו רוצים ללמוד מהעבר כמו גם ממדינות אחרות על מנת להציג חלופה לשינוי משמעותי.

לקח 1 : להכיר במוגבלויות של הממשלה. שינוי מסוג זה צריך להיות מלמטה למעלה. וזה במציאות בה הזמן הוא מצרך יקר ערך ואנשים מתקשים לנדב אותו.

"על מנת לקדם צדקה והתנדבות עלינו לעבוד עם הטבע האנושי כמו שהוא" G.M.

לכן- הקריאה לפעולה חברתית חייבת להיות בהלימה למוטיבציות של אנשים, ולחסמים העומדים בפני נתינה. היא צריכה להתאים לאורח החיים של אנשים ומה שעל סדר יומם. בקיצור- על הנתינה להיות זמינה ואטרקטיבית במידת האפשר.

קהילות ועסקים יכולים להיות שחקנים משמעותיים בכך.

תפיסת ההדדיות שבנתינה– ההבנה שנתינה מביאה עימה תועלות גם לנותן, היא נדבך משמעותי נוסף.

המהלך הוא יותר מלעודד התנדבות ותרומה. המטרה שלנו היא לעודד הזרמת משאבים חדשים לחברה. ולסיום- אנו מבינים כי הטכנולוגיה ומידה חברתית מביאים איתם לאתגר עצום זה.

הגישה שלנו

יחודו של מסמך זה שהוא מבוס על חשיבה בין תחומית ומשלב גישות ותפיסות שונות. ככל שהמסמך יצרתי, חדשני ופורץ דרך- ברור לנו שלא כל התשובות בידנו.

מה אנו רוצים להשיג

אם נאחד כוחות אל מול האתגר, נוכל לעשות שינוי תרבותי לקראת חברה שהנתינה בה רחבה יותר:

יחידים וקהילות פועלים יחד ליצור שינוי
נתינה- לסוגיה, היא פשוטה, גמישה, יוצרת שינוי ומוערכת
מזרימה משאבים נוספים לארגוני מגזר שלישי, יוזמות חברה אזרחית ואזרחים על פי צרכים שעולים תדיר
מערבת את שלושת המגזרים, כמו גם קהילות ויחידים בגילאים שונים לטובת השינוי

תוכן נייר העמדה

כיצד ניתן להשיג שינוי תרבותי
מדוע אנו יכולים להשיג שינוי תרבותי
כיצד ניתן להתקדם מכאן

1. כיצד ניתן להשיג שינוי חברתי

חלק מזה מציג כיצד ניתן לעודד חברה שהנתינה בה נפוצה יותר. תפיסות רבות מגיעות מחוץ לממשלה. לממשלה תפקיד חשוב בסימון הדרך בצורה בהירה, מתן דוגמה, לעודד חשיבה והשקעה משותפת. אך בסופו של יום, שינוי חברתי יתרחש מלמטה למעלה.

הגישה שלנו מבוססת על העצמה של קהילות, הסרה של חסמים ויצירת הזדמנויות חדשות לארגונים חברתיים ליצירת שינוי חברתי משמעותי.

הטכנולוגיה החדשה שבשימוש, לצד תפיסות חדשות במדעי ההתנהגות הם בעלי פוטנציאל להשלים את העשייה.

זיהינו 5 מרכיבים שהם התשתית לשינוי חברתי שיוצר שינוי בנורמות:

Great Opportunities יש להנגיש הזדמנויות גמישות ומזמינות לנתינה שבהלימה לאורח החיים של אנשים

Information עלינו לספק מידע איכותי יותר לאנשים כך שהם יוכלו לאתר ביתר קלות הזדמנויות נתינה המתאימות להם

Visibility נתינה צריכה להיות בעלת נראות גבוהה יותר: ככל שאנשים יראו יותר כמה הדומים להם נותנים ביחס לעצמם, גדל הסיכוי שיתנו, או יתנו יותר בעצמם

Exchange אנו יכולים לעודד אנשים לתת בדרכים חדשות באמצעות חשיפה של התועלות שבתרומה באופן מידי ומוחשי, והטמעה של התפיסה שנתינה היא ערוץ לתגמול באופן דו סטרי.

Support יש לתמוך בקהילות, ארגונים חברתיים ויזמים חברתיים למנף פרויקטים טובים ולקחת על עצמם אחריות חדשה, ולעורר השראה בעסקים לגבי התפקיד שלהם כאחראים לתמוך ביצירת החברה הרחבה.

2. מדוע אנו יכולים להשיג שינוי חברתי

בקרב קהלי היעד השונים- תורמים גדולים כמו גם ציבור רחב ועסקים, רבים שלא תורמים מביעים עניין לתרום, וכאלו שתורמים – מעוניינים לתרום יותר. אנו יכולים לגרום למימוש הפוטנציאל.

תרומה יומיומית- של זמן

יש ניתוח של התופעה בבריטניה לפי תחומי התנדבות, רמת מעורבות, מוטיבציות וחסמים.

תרומה יומיומית של כסף

יש ניתוח של תופעת התרומה הכספית לפי תחומי ענין, שיטות תרומה, ומיקום בריטניה ביחס לעולם

נתינה פילנתרופית

יש ניתוח של התרומה בין תורמים פרטיים לקרנות ועסקים, הבחנה בין תרומות גברים לנשים, חלוקה לפי תחומי עניין, ומיקום בריטניה ביחס לעולם

נתינה תאגידית

פילוח נתינה לפי סוגי תעשיות, לפי תחומי עניין

3. כיצד ניתן להתקדם מכאן

אנו מאמינים כי השינוי יגיע משלל רעיונות מארגוני השטח ומשיח פתוח עם הציבור.

להלן רשימת שאלות מובנות, שניתן גם להוסיף עליה ולאתגר אותה:

Great Opportunities

כיצד ניתן לעודד בנקים ליצר תרומה דרכם ודרך כספומטים
כיצד ניתן לעודד תרומה ללא עלות- דוגמת הקלקות באינטרנט במנועי חיפוש
לשמוע מארגוני מגזר שלישי והציבור לגבי חסמים לתרומה ברשת
לשמוע מהמפעילים הסלולרים לגבי דרכים לתרומה דרך המכשירים וכיצד ניתן להרחיב ולעודד זאת יותר
אנו רוצים לשמוע כיצד פלטפורמות להתנדבות מעודדות אנשים לתרום זמן בצורה לא מסורתית
אנו רוצים לשמוע דעתך כיצד ניתן להפוך את התרומה למזמינה לכול

Information

אנו רוצים לשמוע מארגוני מגזר שלישי כיצד הם יכולים לשפר את ההשפעה החברתית המדווחת שהם יוצרים, בדגש על ארגונים קטנים מעוטי משאבים, והאם לממשלה יש תפקיד בכך

Visibility

אנו רוצים להפגיש מומחים למדיה חברתית עם אנשי מגזר שלישי, יזמים ואזרחים על מנת לבחון כיצד מנגישים נתינה ואירועים שעוסקים בכך
לקבל חוות דעת האם על הממשלה לספק נתונים או משאבים שיסיעו בבנית סדר יום סביב נתינה
אנו רוצים לאתר הזדמנויות להוקיר תורמים- באמצעות ימי שיא, מכתבי תודה של שרים, לוטו שמענקיו מוקדשים לתרומה ועוד
אנו רוצים ללמוד על היתרונות והחסרונות בהרחבת תוכנית "שגרירי הפילנתרופיה"
הממשלה יכולת לקחת תפקיד בעיצוב נורמות ביחס לתרומה של זמן וכסף. כיצד ואילו נורמות יש לקבוע.

Exchange

אנו רוצים להשיק דיון על הרחבת תרומה "אחד על אחד" ועל תפקיד הממשלה בכך
אנו רוצים להרחיב זמן גישה לזמן בנקאות, ולהשמיע דעות לגבי מה המודלים הכי אפקטיביים, החסמים, וכיצד ניתן להרחיב אותם, ותפקיד הממשלה בהם

Support

אנו מזמינים דעות לגבי תרומה של קרנות
נרצה דעתך לגבי מה הממשלה יכול לעשות יותר לגבי הרחבה של תרומה של זמן וכסף

כיצד להגיב להתייעצות ציבורית זו?

ממשלת בריטניה מזמינה כל מי שיש לו אינטרס להגיב.

אם באמצעות לקיחת חלק באירועים מתוכננים, ואם בתגובה דרך הרשת.

עושרו של התוצר מריבוי המשתתפים בו.

לכונן שיח בין מגזרי בישראל – השולחן העגול הממשקי – השנה הראשונה

"ממשלת ישראל רואה בארגוני החברה האזרחית ובחברות העסקיות הפועלות למען מטרות ציבוריות שאינן כלכליות גרידא, שותפים במאמץ לבנייה חברה ישראלית טובה יותר"… (מתוך הצהרת הכוונות בנייר המדיניות)

"השולחן העגול נועד ליצור מסגרת קבועה לשיח תלת מגזרי המבוסס על תרבות של הבנה, שותפות והסכמה. כמו כן הוא משמש אמצעי לקידום מטרות ציבוריות דרך העולם הבין מגזרי. תקפם של תוצרי השיח תלויים במידת ההסכמה להם בקרב השותפים, ומכאן שתהליך ההידברות חשוב לא פחות מתוצאותיו. (מתוך מסמך מסגרת ראשון)

"השולחן העגול הממשקי" הינו יוזמה חלוצית של משרד ראש הממשלה שמטרתה לקדם את השיח בין המגזרים בחברה הישראלית – הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי.

בשולחן משתתפים כשלושים נציגי המגזרים השונים (עשרה מכל מגזר). בשנתו הראשונה ומאז נוסד השולחן, ביולי 2008, פעלו חברי השולחן להתוויית המנגנונים וקווי היסוד של השיח בין המגזרים. בנוסף, במהלך שנת הפעילות הראשונה נדרש השולחן לאתגרים חיצוניים ומשמעותיים, ביניהם – המשבר הכלכלי, מבצע עופרת יצוקה בעזה וחילופי ממשל. מאמר זה יסקור את התפתחותו של השולחן העגול הממשקי בשנת פעילותו הראשונה – מתהליך הקמתו כשולחן מכונן ועד היום.

במסגרת תקופה זו עמד השולחן העגול במשימתו העיקרית "לכונן את השולחן הממשקי כפלטפורמה משותפת ומוסכמת לניהול השיח הבין- מגזרי". אלו רק הצעדים הראשונים של מוסד זה אולם, אלו צעדים בעלי משמעות היסטורית בנוגע לקשר בין המגזרים המציבים תפיסה חדשנית של שיח שוויוני ומשתף וכן, מסמלים את הכרת הממשלה בחשיבות החברה האזרחית בישראל.

יחסי הגומלין בין קרנות פילנתרופיות לממשלה בפיתוח מיזמים חברתיים

"הסיכה שצריכה לעצבן את הפיל": יחסי הגומלין בין קרנות פילנתרופיות לממשלה בפיתוח מיזמים חברתיים

מיזמים משותפים של הממשלה עם קרנות ותורמים הם מקרה מרתק ומורכב של יחסי גומלין בין-מגזריים אשר מפגישים שני כוחות משמעותיים שפועלים בשדה הציבורי. זהו מפגש שעשוי ליצור תחרות בין עוצמת השלטון לבין עוצמת ההון או ליצור השלמה בין תרבויות ויכולות, בשני המקרים הוא מעורר סוגיות ודילמות ציבוריות, חברתיות ומוסריות.

למרות שיוזמות פילנתרופיות המכוונות לשינוי מדיניות ציבורית מתרחשות לאורך שנים רבות, נראה כי עדיין אין בנמצא כלים רגולטוריים תומכים ואין תשתיות ידע לניהול שותפות מיטבית בתפיסה בין-מגזרית.

השולחן העגול הממשקי, בהובלת משרד ראש הממשלה, מציע פלטפורמה ראשונית לשיח בין-מגזרי על היחסים בין הממשלה לבין גורמים במגזר השלישי והעסקי, בתוך כך גם הסדרת היחסים עם קרנות ותורמים מתוך תפיסה של שיח הדדי.

ד"ר מיכל אלמוג- בר וד"ר אסתר זיכלינסקי מציעות, במחקר זה, השלמה לפער בתשתיות ידע שהוזכר כשהן מציגות המשגה תיאורטית של הנושא ולצידה ניתוח של שניים מהמיזמים המרכזיים ביותר שהתרחשו בשנים האחרונות בזירה זו – "מיזם יניב" ו"אבני ראשה".

חברה ישראלית ומגזר שלישי – מחקר העוסק בעידוד הנתינה בישראל

המגזר השלישי בישראל הוא פלח חשוב וחיוני בחברה ובכלכלה הישראליות. החברה האזרחית וארגוני המגזר השלישי מלווים את ישראל מתקופת טרום המדינה ומהווים את התשתית החברתית של המדינה. פעילותם והתארגנותם, בימי שגרה ובימי חירום, הם בבואה לחוסנה של החברה ולעוצמתה.

אף על פי כן, נתקל מגזר זה בחסמים הפוגמים במיצוי מלוא הפוטנציאל הטמון בו. למציאות זו השפעה על תהליכים בחברה הפוגעים בסולידריות ומרחיבים את השסעים. גם הדמוקרטיה הישראלית יוצאת נפגעת, ועמה הציבור. מעולם לא התקיים בישראל דיון ממוקד בשאלת מקומה של החברה האזרחית בהקשר של יחסי מדינה-חברה, מה הנכון והרצוי בה, וכיצד לשלב כוחות חברתיים בהתמודדות עם האתגרים העומדים לפני החברה.

אם בעבר נטען כי החברה הישראלית היא "חברה מגויסת", מתוך רצון ואמונה בצורך להתגייס להגשמת חזון הדורות ולהקמת מדינה מודרנית, יהודית ודמוקרטית, כיום גוברים הקולות העולים מן החברה ומבקשים להיות שותפים בתהליך של עיצוב פני החברה והמדינה ולא להותירו באופן בלעדי בידי הממסד הפורמלי. בשותפות רב-מגזרית שבה מיוצגים פלחי החברה השונים וניתן בה ביטוי למגוון התרבויות טמונה ההזדמנות לפיתוח ולקידום המדינה, לשוויון ולצדק חברתי.

משקלו של המגזר השלישי בכלכלה הישראלית וחלקם של הארגונים בהספקת שירותים חברתיים בעידן של הפרטה ומסחוּר מעלים שורה של דילמות בדבר אחריותה של המדינה, האחריות החברתית של עסקים ודרכי ההתנהלות של ארגוני המגזר השלישי. המדיניות הממשלתית וההסדרים החוקיים הנלווים לה משפיעים על נושאים אלה.

מסמך זה מבקש להאיר את הסוגיות השונות, להציג את תמונת המצב בישראל, לרבות בהשוואה בין-לאומית, ולהציע קווים לדיון וחלופות אפשריות שמטרתן עיצוב מדיניות ציבורית וכלים נדרשים על מנת לסייע לארגוני המגזר השלישי לקיים את ייעודם ולמצות את הפוטנציאל הטמון בהם.

סוגיות מרכזיות

מקומם ותפקידם של ארגוני החברה האזרחית והמגזר השלישי במארג הישראלי.
הגורמים המסייעים והבולמים ניצול מלוא הפוטנציאל של ארגונים אלה.
המדיניות הממשלתית והשפעת שיתוף פעולה בין-מגזרי על התמודדות עם אתגרי החברה הישראלית בעשור הקרוב.
הסדרי חוק, רגולציה ומיסוי של ארגוני המגזר השלישי ותורמיהם.
הדרכים לעידוד הנתינה המקומית של משקי בית ועסקים.
המלצות עיקריות

ההמלצות שלהלן עוסקות בנושאים שחלקם מצריך תחילה בחינה מקדימה של המטרות, המדיניות והדרכים להשגת היעדים ולאחר מכן דיון בגורמים הנוגעים בדבר כדי למצוא את הליכי היישום המתאימות לחברה הישראלית, למציאות המקומית ולאילוציה. מקצת הנושאים טרם זכו לדיון ציבורי נאות וקיומו של זה חיוני, והוא משום ההמלצה הראשונה ונקודת מוצא להתייחסות בשורת ההמלצות.

א. מדיניות

גיבוש מדיניות ממשלתית מול המגזר השלישי שתיתן ביטוי למקומם ולמעמדם של ארגוני מגזר זה.
קיום שיח ובניית מסלולי שיתוף פעולה בין שלושת המגזרים – הממשלתי, העסקי והחברתי (המגזר השלישי).
הסדרה פורמלית של תהליך "השולחנות העגולים", האצת הדיונים והרחבתם לתחומים נוספים.
בחינת הרגולציה הננקטת כלפי ארגוני המגזר השלישי, תיאום עם המגזר השלישי בנושאי רגולציה עצמית ועדכון ההסדרים בהתאמה לצורכי המאה העשרים ואחת.
אימוץ מדיניות ממשלתית לעידוד הפילנתרופיה שתהא מכוונת לעידוד פלחי אוכלוסייה שהנתינה בהם נמוכה. מדיניות זו תלווה בהסדרי תמרוץ באמצעות הטבות מס ומנגנונים פשוטים לקבלתן.
ב. מימון ארגוני המגזר השלישי

עידוד יצירת שוק הון פילנתרופי ויצירת מגוון מסלולי מימון לארגוני החברה האזרחית.
קביעת שיעור מסוים מכספי מפעל הפיס שיועברו לארגוני המגזר השלישי באמצעות קרן פילנתרופיה ציבורית לעניין זה.
ג. מימון ארגוני המגזר השלישי מהקופה הציבורית

הפרדה בין שלושה מסלולי מימון מהקופה הציבורית:
(1) תשלומים על פי חוק או הסדרים מיוחדים;
(2) תמיכות/מענקים בארגוני מגזר שלישי;
(3) תשלום עבור שירותים הנרכשים על ידי הממשלה או רשות מקומית.
הגדלת התקצוב העקיף (באמצעות הטבות מס לתורמים ולארגונים). התקצוב ישיר (תמיכות ומענקים) ייקבע בהתאם למדיניות הממשלה, כפי שתקבע מעת לעת.
ד. מיסוי: הטבות לתורמים

הרחבת הטבות המס לתורמים.
מתן הטבת מס לתורמים בדרך של ניכוי מס בגין תרומות מסוימות (לנושאים מסוימים, לתרומות בהיקף כספי מסוים וכדומה).
ביטול סף תחתון לתרומה המזכה בהטבה והגבהת תקרת התרומה המזכה, בעיקר כשמדובר בתרומות גדולות מאוד.
מתן אפשרות לזקיפת תרומה שניתנה לאחר שנת המס (עד תום הרבעון הראשון של השנה העוקבת).
מתן הטבות מס לתאגידים עסקיים המאמצים אחריות חברתית ותורמים לארגוני המגזר השלישי.
ה. מיסוי: ארגוני מגזר שלישי

הבחנה לצורכי מס בין ארגוני מגזר שלישי (ארגונים וולונטריים פרטיים ללא כוונת רווח – אלכ"רים – העונים להגדרת ארגון מגזר שלישי) לבין מלכ"רים אחרים (שקיבלו מעמד זה על פי הגדרתו בחוק מע"מ).
ביטול מס השכר המוטל על אלכ"רים. בד בבד, ארגונים שמהות פעילותם היא עסקית יוגדרו כעוסקים.
מתן אפשרות לפרוש את תשלום מס התשומות על השקעות על פני שנים אחדות.
קביעת מס תשומות בשיעור של 0% על תרומות/מתנות המועברות לשימוש נצרכים פרטיים ואינן משמשות לייצור שירות או טובין אגב קביעת מנגנון להבטחת אי-ניצול לרעה של הסדר זה.
ביטול ההבחנה בין ארגון מגזר שלישי לבין תאגיד למטרת רווח בנושאי הוצאות עודפות ומס על דיבידנד.
הסדרת קיום פעילות נושאת רווחים האסורים לחלוקה לחברים (לרבות באמצעות גופים היברידיים), שמטרתה מימון פעילות לתועלת הציבור, במסגרת משטר המס הנהוג כלפי מלכ"רים.
ו. פילנתרופיה

הסדרה בחוק של קרנות פילנתרופיה ישראליות.
הסדרת מסלול נתינה לשכירים באמצעות המעביד.
מתן עידוד פומבי והוקרה ציבורית לפילנתרופיה.
הימנעות המדינה מגיוס תרומות ותחרות מול ארגוני המגזר השלישי על כספי תורמים. תרומות מהציבור ומהעסקים ראוי שתועברנה לארגוני המגזר השלישי.
הסדרת נושא גיוס הכספים מן הציבור, בכללה הסדרת העוסקים במקצוע, בחקיקה לעניין זה.
ז. ארגוני המגזר השלישי

חיזוק גופי הייצוג של הארגונים.
פיתוח אמצעים עצמיים והקטנת התלות בתקציב הציבורי.
התמקצעות, שיפור דרכי הניהול, הבקרה העצמית, השקיפות וההערכה העצמית.
פיתוח שיתופי פעולה בתוך המגזר השלישי ובין מגזר זה לממשלה ולמגזר העסקי.
ח. התאגדות

לאפשר התאגדות עמותות (במסגרת חוק העמותות) וחברות לתועלת הציבור (במסגרת חוק החברות) לגופים פרטיים בלבד ולאסור התאגדותם של גופים המוקמים או נשלטים על ידי הממשלה, הרשויות המקומיות או זרועותיהם בחוקי ההתאגדות של גופים פרטיים.
להגדיר בחוק את מושג "תועלת הציבור" (public benefit) ולהקנות מעמד מיסויי מועדף לגופים שיענו על המבחנים שייקבעו. אישור על עמידה בכללים ופיקוח על קיומם ייעשה על ידי רשות המסים בלא צורך בקבלת אישור פרטני מוועדת הכספים של הכנסת.
ט. נתונים ומחקר

איסוף נתונים וריכוזם במאגר שיעמוד לרשות הציבור, ובכלל זה מקבלי החלטות, חוקרים, ארגונים ובעלי עניין אחרים.
הפרדה בנתונים בין ארגוני מגזר שלישי לבין גופי מלכ"ר אחרים: הממשלה, רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים בבעלות או נשלטים על ידי אחד מגופי השלטון המרכזי או המקומי.
הסדרת אמצעים לעריכת סקרים ומחקרים על ידי האקדמיה, גורמי הממשלה ואחרים.

דו"ח – מדידה והערכה במגזר השלישי בישראל

באביב 2010 כינסה יד הנדיב ועדה מייעצת בינלאומית בנושא מדידה והערכה בישראל במטרה לזהות נקודות עוצמה, אתגרים והזדמנויות לשיפור במגזר השלישי בישראל בכל הנוגע למדידה ולהערכה של תוצאות. זהו דוח הביקור. חלקו הראשון מזהה תובנות בסוגיות שונות וחלקו השני מציע רעיונות לשיפור. הדוח מיועד למגזר בכללותו, כיוון שהסוגיות שזיהינו והרעיונות שהצענו רלוונטיים למגוון שחקנים בזירה, ביניהם אלכ"רים, ארגונים פילנתרופיים וגופי הממשל.

הוועדה בילתה שבוע בישראל בפגישות עם עשרות דמויות מפתח במגזר, ובהם פקידי ממשל, בכירים בארגונים פילנתרופיים ובאלכ"רים ומומחי הערכה. ביקשנו מכל מי שפגשנו לשתף אותנו בחוויות שעבר אגב מדידה של תוצאות – טובות כרעות. ביקשנו מהם לחלוק עמנו גם את שאיפותיהם וציפיותיהם ממדידה ומהערכה של עבודתם. הנושאים אותם רצינו להבין וללמוד:

האופן בו אלכ"רים וגורמי מימון מגבשים אסטרטגיות לשינוי, וכיצד הם מתארים את הצורך שלהם בנתונים הדרושים להם, ואת אופן השימוש שלהם בנתונים הללו לשם קבלת החלטות אסטרטגיות וניהוליות, לפיתוח הארגון, ל"שיווקו" ומימונו. האתגרים והמכשולים העומדים בפני השחקנים השונים בניסיונם למדוד בצורה הטובה ביותר, ולהשתמש בנתונים לטובת פעילותם והחלטותיהם.

מקרים בהם נשזרות המדידה וההערכה במרקם החיים הארגוניים – והגורמים המרכזיים להצלחתן היחסית.
המציאות היומיומית הקשורה ביכולת המדידה וההערכה – ובכללה המימון הזמין לתמיכה במאמצי המדידה, המומחים המספקים תמיכה והדרכה טכנית, והכלים המשמשים לאיסוף של מידע, לניתוח ולדיווח.
בקרב ספקני מדידה, ביקשנו להבין מהם שורשי ספקנותם ואילו התנסויות ונקודות מבט תרמו לגיבוש עמדתם.

תיעוד תהליכים – פעילות קבוצת הורים טירת כרמל לשדרוג החינוך (אוגוסט 2007 – אפריל 2009)

מסמך זה נכתב במסגרת תיעוד תהליכים חברתיים אשר מבצע מרכז שיתופים, על מנת לייצר מידע וידע זמין אודות החברה האזרחית בישראל.

המסמך הוכן על ידי יועץ ארגוני מטעם המרכז לצעירים והון אנושי בטירת כרמל ואנו מקווים שיוכל לשמש להקמת קבוצות הורים נוספות אשר מתעתדות להתארגן ולפעול בחברה.

לקריאת נספח 2 – נייר עמדה: הקמת מסלול עצמאי – חטיבה צעירה במסגרת בית ספר קיים בטירת כרמל לחצו כאן

ניהול חברתי זה מקצוע! פיתוח תורת הניהול החברתי בישראל

המסמך שלפניכם הוא פרי תהליך עבודה משותף של רבות ורבים שתרמו זמן, מידע וידע: אתי איסלר, דובי ארבל, יהודית אינטרקט, שיינדי באבד, יעקב בורק, אלי ברקת, פרופ' בנימין גדרון, מאור גדרון, שרקי גולני, ענת דונביץ-גולן, שולי דיכטר, ד"ר הלה הדס, ענבר הורביץ, יזהר הס, בנימין וורצמן, ד"ר מיכל חמו-לוטם, חלי טביבי, סילביה טסלר-לזוביק, מירי יעקובי-הורוביץ, דב לאוטמן, ידעיה לוין, ורד ליבנה, טלי לידר, דפנה ליפשיץ, מיכל לסטר-לוי, יפית מולכו, דפנה מורביץ, יעל נאמן-ברק, שרי נוריאל, אסתר סיוון, נעמי סטוצ'ינר, יפעת עובדיה, רונית עמית, ירון קידר, נירית רוסלר, עתר רזי-אורן, ליבי רייכמן, ד"ר אילון שוורץ, תמר שוורץ, חגית שחר, ד"ר ורדה שיפר, יעל שלגי, ניתאי שרייבר, עינת שקד.

צוות הפרויקט: מאיה בנישו (אלוף), יועצת מתנדבת, דינה גדרון, מנהלת הפרויקט, לילך דורה, מנהלת המרכז להתמקצעות ארגונים, שיתופים, גלי סמבירא, מנהלת מקצועית, שיתופים.

רקע

המגזר השלישי עובר בשנים האחרונות תהליך של התמקצעות, במסגרתו מנהלות ומנהלים מבקשים להתפתח וללמוד את תורת הניהול. בתחומים רבים נראה שתורת הניהול הגנרית אינה מספקת מענה לצרכי הלמידה והפיתוח הייחודיים למנהלים חברתיים בישראל. החזון, המטרות והאסטרטגיות של ארגונים חברתיים שונים באופן מהותי מארגונים במגזר הציבורי ו/או העסקי. הבדלים הנובעים הן מתפיסות העולם והמטרות החברתיות שמניעות לפעולה ארגונים חברתיים, הן מהמבנה המשפטי-ציבורי שלהם והן ממאפיינים שקשורים במשאב האנושי בארגונים אלה.

במהלך שלוש שנות העבודה האחרונות עבדנו (ב'שיתופים') עם מנהלות ומנהלים על-בסיס תורת הניהול הגנרית תוך התאמות קלות לתוכן החברתי (בעיקר בסיוע דוגמאות). הקשיים שהתעוררו בניסיונות אלו מלמדים כי יש צורך בבחינה עמוקה ורחבה יותר של סוגיית הניהול החברתי בישראל ואין די בהתאמות קלות. מכאן, יזמנו תהליך למידה ראשוני אשר ינתח את המצב הקיים בתחום הניהול החברתי בישראל – מאפייני המנהלים/ות, המציאות הארגונית הייחודית, צרכי הלמידה, תוכניות לימודים והכשרות ייעודיות – ויציע מתווה לקידום הנושא.

מטרות תהליך הלמידה כפי שהוגדרו בתחילת הדרך (אוקטובר 2009):

מיפוי המאפיינים המשותפים לכלל המנהלים/ות החברתיים/ות אשר מבחינים אותם מכלל המנהלים/ות – האם ניהול חברתי הוא מקצוע?
ניסוח הצעה להגדרה / תפיסת תפקיד של מנהל/ת חברתי/ת בישראל
מיפוי הצרכים של מנהלות ומנהלים חברתיים בישראל
לימוד המצב הקיים בעולם מבחינת תפיסת התפקיד, תורה והכשרה ייחודית לתחום
מיפוי תכניות ההכשרה הקיימות וזיהוי פערים כפי שעולים ממאפייני התפקיד

סקירת ספרות בתחום הניהול החברתי בארץ ובעולם (דגש על אירופה וארה"ב)
הצעת מתווה ראשוני לקידום התחום בישראל קהל היעד של הפרויקט

מנכ"לים/ות בארגונים חברתיים
מנכ"לים/ות עתידיים/ות – מנהלי/ות המחר
גופי הכשרה – אקדמיים ולא-אקדמיים
גופי מימון ותמיכה (קרנות ופילנתרופים)

כדי לקיים תהליך למידה ממוקד, נקבעו בתחילת התהליך מספר הנחות יסוד:

צורך בהרחבה ושכלול מסגרות הלמידה וההכשרה הקיימות וכן בפיתוח מודעות, תפיסה וכלים יישומיים לקידום מנהלים/ות חברתיים/ות
היעדר הגדרה מושכלת (ומוסכמת?) לתפקיד של מנהל/ת חברתי/ת.
היעדר תורה כתובה, כלים ו"מילייה" מקצועי.
'שיתופים' רואה עצמו ארגון מתכלל שיח מקצועי בסוגיה, תוך איסוף ידע קיים ויצירת שיתופי פעולה מקצועיים עם גורמים רלוונטיים נוספים במטרה לפתח ידע ייחודי ויישומי, ולהפיצו.

תהליך הלמידה

בכדי ליצור תמונה שלמה, תהליך הלמידה נבנה על בסיס שילוב ידע מנקודות מבט מגוונות, ביניהן, של אילו העוסקים/ות בתחום בפועל, של שותפים/ות לעשייה ושל החוקרים/ות את הנושא באופן תיאורטי בארץ ובעולם. לפיכך, הלמידה התבססה על ריבוי מקורות מידע ושיטות איסוף ועיבוד הידע:

ראיונות מנהלים ומנהלות חברתיים
ראיונות מומחים/ות
סדנא למנכ"לים/ות במסגרת קורס משמעות
מפגשי חשיבה ותיקוף עם צוות משולב של מנהלים/ות ומומחים/ות
סקירת ספרות ומאמרים מקצועיים הקיימים בתחום
מיפוי תוכניות לימוד והכשרות בישראל ובעולם

בסה"כ השתתפו בתהליך קרוב ל- 50 אנשי/נשות מקצוע, כמחציתם מנכ"ליות ומנכ"לים חברתיים.

פילנתרופיית העלית בישראל: מאפיינים, מניעים ודפוסי תרומה

תקציר מנהלים

המחקר המוצג לפניכם מספק מענה לצורך דחוף בידע עדכני אודות זירת הפילנתרופיה הפרטית בישראל. הוא סוקר את ממדי התופעה, את מאפייניהם של התורמים הגדולים, את המניעים שלהם לנתינה, את העדפותיהם מבחינת תחומי עניין ותכניות לפעולה, את היקף התרומה שלהם, את ערוצי התרומה ואת המנגנונים המשמשים אותם לתרומה (קרנות, תרומה אישית, תרומה עסקית).

אוכלוסיית היעד של המחקר כללה אזרחי ישראל המשתייכים לעשירון העליון ועוסקים בנתינה נדיבה ובהתנדבות לארגונים בישראל. תרומה נדיבה הוגדרה כתרומה של 5,000 ש"ח ומעלה בשנה. הדגימה נעשתה במתכונת של כדור שלג. תחילה נבחר מעגל ראשון של פילנתרופים – אנשים החברים בהנהלות של ארגונים ללא מטרת רווח ושידוע כי תרמו בעבר. בעקבות המעגל הראשון פנינו לאנשים נוספים הנמנים עם קבוצת הפילנתרופים וראיינו אותם. איסוף הנתונים נערך בחודשים ינואר 2007 – מרס 2008. סך הכול השתתפו במחקר 79 גברים ונשים.

מאפייני המשתתפים במחקר

27% מן המשתתפים הם נשים ו – 73% הם גברים.
הגיל הממוצע של המשתתפים הוא 56 (סטיית תקן 11.4) כאשר טווח הגילים נע בין 31 ל- 83.
67% מן המשתתפים במדגם הם ילידי ישראל. מקרב העולים, 16% הם ילידי צפון אמריקה, 10% הם ילידי אירופה ו-5% הם ילידי אסיה וצפון אפריקה.
כל המשתתפים במחקר הם יהודים. פילנתרופים מוסלמים או נוצרים לא נכללו במדגם. מידת הדתיות של הנחקרים מגוונת: 53% הם חילונים, 26% הם מסורתיים ו-19% דתיים.
רמת ההשכלה של הנחקרים היא גבוהה: 90% הם בעלי השכלה אקדמית, ומהם 51% בעלי תואר שני או שלישי.
המשתתפים במחקר ממלאים תפקידים שונים במגזר העסקי. תחומי העיסוק העיקריים שלהם הם שירותים עסקיים ופיננסיים (24%), יזמות הון-סיכון (28%), טכנולוגיית מחשבים ותקשורת (16%), נדל"ן (14%) ובריאות (10%).

בממוצע, המשתתפים במחקר עוסקים בפילנתרופיה במשך 19 שנים (סטיית תקן 12.7%). הטווח הוא בין שנתיים לשישים שנה. רק 11% מן הנחקרים הם תורמים "חדשים" העוסקים בפילנתרופיה בין שנתיים לחמש שנים. רוב הנחקרים (44%) עוסקים בפילנתרופיה בין עשרים לארבעים שנה.

67% מהנחקרים העדיפו שלא למסור פרטים על היקף נכסיהם. מבין אלה שהשיבו על שאלה זו,15% מחזיקים בנכסים ששוויים פחות ממיליון דולר; שווי נכסיהם של 19% מהמשיבים מוערך במיליון עד חמישה מיליון דולר ו-58%הם בעלי נכסים ששוויים מעל 15 מיליון דולר.

באשר להכנסה, 50% מהנחקרים הרוויחו בין חצי מיליון למיליון דולר בשנת 2006 , 25% הרוויחו בין מיליון לחמישה מיליון דולר בשנה ו-17%הרוויחו מעל 15 מיליון דולר בשנה (70% מהמשתתפים העדיפו שלא לענות על שאלה זו).

היקף התרומות בשנת 2006

התרומה הממוצעת ליחיד בשנה היא 2,850,200 ש"ח (חציון התרומות הוא 662,500 ₪).
שיעור התרומה ביחס להכנסה: מכלל הנחקרים שהשיבו על השאלה (44%) , 53% דיווחו כי הם תורמים למעלה מ- 10% מן ההכנסה שלהם, 24% דיווחו על תרומות בשיעור של 1% – 3% מן ההכנסה ו -13% דיווחו על תרומות בשיעור של 4% -5% . שיעור התרומה הממוצעת הוא 7% מן ההכנסה (סטיית תקן 2.673).
כל נחקר תרם בממוצע ל-22 ארגונים (סטיית תקן 30.1). הטווח של מספר הארגונים הנתרמים נע בין חמישה ל-120.
נמצא כי הוותק של התורם בנתינה פילנתרופית אינו משפיע על היקף התרומה או על שיעורה ביחס להכנסה.
לא נמצא קשר בין היקף התרומה ובין מספר הארגונים הנתרמים. ההיקף הכולל של התרומה אינו עולה ככל שהפילנתרופ תורם למספר רב יותר של ארגונים.

מניעים לנתינה ולעשייה פילנתרופית

מסורת משפחתית של תרומה ונתינה.
שינוי בנסיבות החיים או אירוע מכונן הדוחף למעורבות פילנתרופית.
תחושת אחריות של התורם לסביבתו.
תחושת סיפוק והנאה מהנתינה.
הצורך במעורבות חברתית בעִתות משבר.
תחושת שייכות לקהילה.
הרצון לקדם נושאים מסוימים
התחומים המועדפים לתרומה:
חינוך
רווחה
בריאות ומניעה
שינוי חברתי
תרבות
תחומים לא מועדפים:
ספורט
נפגעי טרור
בטיחות בדרכים
אמנות

קשר חיובי מובהק נמצא בין המשתנה "דת" ובין נתינה, וכן בין המשתנה "השכלה" לנתינה: ככל שהתורם הוא בעל השכלה גבוהה יותר כך גוברת נטייתו לתרום לתחום ההשכלה הגבוהה. ככל שהתורם דתי כך גוברת נטייתו לתרום לקידום תחום הדת בישראל. השפעת התרומה הפילנתרופית 76% מהנחקרים סבורים כי הנתינה שלהם יוצרת שינויים חברתיים ופוליטיים במגוון תחומים: חיזוק המגזר השלישי, עידוד יזמות חברתית וכן השפעה על הממשלה ועל עיצוב המדיניות מציבורית בישראל. נמצאו מספר קשרים חיוביים מובהקים בין הסיבה שתיארו הנחקרים לבחירת התחום המועדף לתרומה ובין הגורם הדוחף אותם לעשייה הפילנתרופית:

בין הגורם הדוחף "יצירת שינוי חברתי-פוליטי" ובין הרצון לקדם תפיסות של פילנתרופיה חדשה.
בין אידיאולוגיה ציונית ובין הרצון לקדם את המדינה היהודית בארץ ישראל.
בין "פנייה מגורם חיצוני" (פנייה מפעיל בארגון חברתי, ממוסדות בקהילה, מקרוב משפחה, מעמית לעבודה) ובין ערכים דתיים, רצון לקדם תפיסת עולם דתית ותפיסת עולם חברתית של התורם.
בין תחושה של צורך לתרום ובין תפיסת עולם חברתית וציונית.

המחקר מלמד כי אף שהפילנתרופיה הישראלית היא ותיקה ושורשיה עוד במאות ה-19 וה-20, היא משנה את פניה וטרם התעצבה וגיבשה לעצמה דפוסי פעולה ייחודיים. יש בה תמהיל של פילנתרופים הממשיכים את הנתינה המסורתית רבת השנים שעליה התחנכו, לצד הפילנתרופיה היזמית והעסקית החדשה, שאנשיה צברו את הונם בתעשיות ההיי-טק, האלקטרוניקה, ההון-סיכון והמחשבים. זו האחרונה מביאה עמה דפוסי התנהגות חדשים, אולם הוותק של פעילותה עדיין מועט יחסית.

סקר עמדות ארגוני

סקר העמדות הארגוני הנו כלי המאפשר לארגון ולהנהלתו לקבל תמונה ברורה, מדויקת, כמותית ואיכותית אודות ממדים שונים של מידת שביעות הרצון ורמת המוטיבציה של עובדי ומתנדבי הארגון ומגוון עמדותיהם כלפי הארגון ופועלו.

הכלי בוחן ממדים כגון: האקלים הארגוני, סביבת העבודה, שביעות הרצון מהתפקיד, מהצוות, מרמת הניהול, מאפשרויות הקידום, ממערכות היחסים בארגון, רמת ההזדהות והשייכות לארגון, תפיסת ההשפעה של הארגון ואיכות שיטתו.

לביצוע סקר ארגוני מספר מטרות מרכזיות:

קבלת תמונה מקיפה אודות עמדות העובדים כלפי הארגון
מטרה מוטיבציונית לעובד- מתן התחושה כי עמדותיו חשובות להנהלה
כלי לקבלת החלטות בתחום פיתוח המשאב האנושי
יצירת הזדמנות עבור ההנהלה לעיסוק באסטרטגית פיתוח המשאב האנושי

הסקר כולל מספר שלבים- בנייתו, העברתו, ניתוחו והסקת מסקנות לפעולה על בסיס הסקר. הכלי המצורף יסקור מספר עקרונות לביצוע כל אחד מהשלבים.

גוף הכלי:

כמה הגדרות לפני שמתחילים:

סקר- פעולה שיטתית ומובנית לבירור עמדות בקרב אוכלוסיה מוגדרת.

עמדה- נטייתו של היחיד בעד או נגד אובייקט. נטייה זו מורכבת מממדים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים כאחד.

סקר עמדות ארגוני- כלי לשיקוף הפערים בין האסטרטגיה לפיתוח ההון האנושי לבין המצב בפועל, לשם קבלת החלטות שיכוונו לצמצום פער זה. הכלי מאפשר קבלת תמונה מדויקת, כמותית ובהירה אודות ממדים שונים בתחום.

ועכשיו לכלי . . .

שלב א'- בניית הסקר:

השאלון מבוסס על חשיבה מקדימה להשערות לגבי עמדות העובדים באופן כללי ובנושאי ליבה שקריטיים לארגון.

על מתכנני השאלון להגדיר :

נושאי הליבה – שחשוב להם לבחון באמצעות השאלון כגון: שימור כישרונות, מחויבות לארגון, תחושת שייכות, רמת מקצועיות, איכות ניהולית וכיו"ב. לכל נושא ליבה נבחר, יש לבנות סל של שאלות בין 2-5 שאלות שביחד מייצרות את האשכול של הנושא.
הקשרים שרוצים לברר – לדוגמא: ארגון שמאמין שרמת התחלופה הגבוהה נובעת מחוסר מקצועיות של הארגון צריך לייצר שאלות הרלוונטיות לתחלופה מול שאלות הרלוונטיות על מקצועיות ולבחון את המתאם בין ממוצע התשובות סביב כל נושא. במידה והמתאם גבוה יש יותר תימוכין להשערה של קשר בין המשתנים.
מה הארגון מעוניין לעשות בעקבות הסקר – מאד חשוב לייצר תהליך שהופך את הסקר לאמצעי בלבד להשגת מטרת השיפור, הצמיחה, הלמידה וההתפתחות של הארגון. כלומר שלעובד/ת תהיה חוויה שיש ערך למידע שרשם/ה בשאלון והארגון מגיב לכך ויוצר פעולות מתקנות בעקבות כך. זה מגביר את תחושת האמון והאמינות של המערכת.

לתבנית בסיסית לסקר עמדות ארגוני – לחץ/י כאן

שלב ב' – עיבוד הנתונים:

לאחר בניית והעברת הסקר מגיע שלב עיבוד הנתונים שמורכב משני שלבים:

איסוף מידע – רישום על ידי גורם חיצוני (גורם חיצוני מאפשר שמירה על אנונימיות) של המידע של כל התכנים בקובץ Excel כך שלכל שאלה יש את כל התשובות שענו עליה בגיליון אחד.
עיבוד המידע – בתהליך העיבוד כדאי לעבד את המידע ב – Excel על פי הפורמט הבא:

טבלת ממוצעים ושכיחים של כל השאלות.
ממוצע ושכיח של סך כל התשובות
ממוצע ושכיח של כל נושא ליבה שנבחן
סדר עולה של ממוצע התשובות: מהשאלה עם הממוצע תשובות הגבוה ביותר לנמוך ביותר.
אוסף של הרשמים הכתובים.
מתאמים להשערות של קשרים בין שאלות שהוגדרו מראש

לטבלת אקסל המתאימה לתבנית הסקר ושמכילה את כל הנוסחאות הנדרשות לחץ/י כאן

שלב ג' – תובנות ומסקנות :

על פי אוסף המידע המעובד ניתן לערוך תהליך חשיבה משותף ועיבוד המסקנות. תהליך זה הוא חשוב ומשמעותי עבור הארגון- צוות ניהולי שיושב יחד ומייצר תובנות מתוך הנתונים, המסקנות על עמדות העובדים, תפיסת העובדים את הצוות, הארגון וכו' יכול להניב הרבה פרי עבור הארגון ועבור דרכי הניהול שלו.

שלב ד' – תכנית פעולה:

קיימת חשיבות גבוהה לשלב זה – עובדים מילאו את הסקר וכעת מצפים לפעולה, הם נותנים אמונם שהארגון עכשיו ישנה דרכיו וישתפר כי הם שיקפו לארגון מה טוב ומה פחות טוב. לכן הצוות הניהולי נדרש לעשות מאמצים גדולים לייצר מהלכים משמעותיים של שיפור הארגון ולנוע מסקנות לגזירת דרכי פעולה בטווח המיידי ובטווח הארוך.

שלב ה' – תקשור:

העברת מסרים לעובדים אילו הבנות נוצרו בקרב הצוות הניהולי/ מובילי הארגון בעקבות הסקר ומה הפעולות שנבחרו לעשות. הרבה פעמים מנהלים מתאכזבים שהעובדים לא רואים ולא מרגישים שינוי אחרי הרבה עבודה ניהולית . יש חשיבות גדולה שזה גם ייעשה וגם ייראה – הסברה, הצגת הדברים ושקיפות של השיפורים רק יועילו לארגון ולהרגשת העובד בו.

בהצלחה !!

סקר – יחסי עמותות-קרנות במגזר השלישי בישראל 2008

דו"ח זה מהווה סיכום עיקרי הממצאים של סקר אשר בחן כיצד עמותות תופסות קרנות ואת תהליך העבודה עימן. השאלון התייחס למימדים שונים ביחסי עמותות וקרנות כגון: קטגוריזציה של קרנות, שינויים רצויים ביחסי העבודה, קשיים, נקודות לשיפור ועוד.

מטבע היחסים בין גוף מקבל ונותן, בין ארגונים ועמותות נתמכים לבין קרנות מעניקות מימון, ניתן לראות, הן בשטח והן במחקר שמדובר במערכת יחסים מורכבת ועמוסת מתחים אשר קיומה דורש אמון רב והדדי. אנו עדים למורכבות ביחסי עמותות וקרנות העוברת כחוט השני דרך פעילות השדה המשך בשדה המחקרי וכלה במדיניות הממשל בנושא זה. מתוך פעילות שיתופים בשנתיים האחרונות, עלו הדים אשר התגבשו לכדי קריאה ברורה באשר לצורך בבניית תהליך עבודה אשר יכול לשקף מערכת יחסים ברורה, יציבה ואמינה בין ארגון לקרן.

מתוך מפגשים עם קבוצות מיקוד של ארגונים ופורום מקצועי של מנהלות קרנות ישראליות התבהר צורך בבחינת מערכות היחסים שבין קרנות ועמותות וביצירת פלטפורמה לשיח בין קרנות לבין עמותות על היחסים שביניהן.

מטרות הסקר

הבנת עמדות העמותות ביחס לתהליך העבודה מול גופים פילנתרופיים.
מיפוי נקודות החוזק והתורפה של יחסי עמותות-קרנות בישראל לשם יצירת פלטפורמה לשיח בין הצדדים.
לשקף לקרנות ופילנתרופיים באופן בלתי תלוי כיצד נתפס תהליך העבודה מנקודת המבט של העמותות, זאת במטרה לתרום לתהליך ההתמקצעות של הגופים הפילנתרופיים.

דו"ח זה מחולק לשני חלקים עיקריים:

רקע קצר אודות יחסי עמותות וקרנות והפרדוקסים המובנים ביחסים אלה לנוכח השינוי שעובר המגזר השלישי בשנים האחרונות.
סיכום הממצאים והמלצות.

סיכום ממצאים עיקריים:

העמותות מעדיפות לעבוד מול קרנות ישראליות בעיקר בגלל הנגישות והיחס האישי.
קרנות מחו"ל נתפסות כמקצועיות ומאורגנות יותר.
העמותות מצפות מקרנות לערוך מעקב אחרי הכספים ולסייע בהערכת הצלחת התוכניות.
העמותות לא מצפות מקרנות להתעסק בתכנים מקצועיים והתווית מדיניות.
העמותות חשות בשינוי במגזר השלישי בישראל שעיקרו התמקצעות הקרנות.

-לשינוי זה יש מימד חיובי של סיוע, תכנון לטווח ארוך, שיפור ארגוני ועוד.

-לשינוי זה יש פן שלילי שעיקרו פוטנציאל להכבדה על העמותות ותחושת ניכור.

באופן עקרוני קיימת תפיסת הוגנות בקרב העמותות כלפי הגורמים המקדמים היענות. לבקשת מענק, דבר המשקף אמון בסיסי בין המערכות.

מה קרנות רוצות? תהליכי הבדיקה והמעקב שמבצעות קרנות לצורך מתן מענקים ולאחר אישורם

מחקר משותף של שיתופים וארגון מידות. ממצאי המחקר הוצגו ביום חשיפת מחקרים יישומיים שהתקיים בשיתופים ב-23.6.09

תקציב הפעילות של הארגונים החברתיים בישראל נשען באופן משמעותי על תקציבי קרנות שונות מהארץ ומחו"ל. הקרנות משקיעות משאבים רבים במיון ואיתור הארגונים והפרויקטים בהם הן מעוניינות להשקיע, הן רוצות להבטיח כי השקעתן בקהילה תהיה יעילה ומשמעותית, ועל כן הן מבצעות בדיקות קפדניות לכל ארגון ופרויקט הנתמך על ידן.

מנגד על הארגונים החברתיים להשקיע רבות בעבודה מול הקרנות ובמילוי הדרישות של כל קרן וקרן. מרבית הארגונים מגישים עשרות בקשות תמיכה בשנה למגוון רב של קרנות ולכל קרן דרישות וטפסים ייחודיים לה. בראשית הדרך חשבנו לבדוק את דרכי בדיקת הפרויקטים של גורמי המימון בישראל תוך התייחסות לשלוש קבוצות מרכזיות: מגזר ציבור, מגזר עסקי וקרנות.

אולם, ככל שהתקדמנו במחקר הבנו שהשונות בין שלוש הקבוצות רבה , על כן, בחרנו בשלב זה להתמקד בדרך בדיקת הפרויקטים בקרנות פילנתרופיות. כמו כן, לצורך היכרות ראשונית של תהליכי הבדיקה במגזר העסקי והציבורי נבחרו שלושה גורמי מימון המייצגים קבוצות אלו (שני גורמים עסקיים וגורם ציבורי אחד). מטרת המחקר – שיקוף הדומה והשונה בתהליכי בדיקה ומעקב של קרנות כדי לפתח מנגנונים וכלים לשיפור, ייעול ושיתוף תהליכי העבודה.

השלם או חלקיו? תפישת התפקיד של מנהלי קרנות בהשוואה למעגל הניהולי השלם ולמול ציפיותיהן של עמותות

המאמר נכתב בדצמבר 2009

בישראל, כמו בשאר מדינות העולם, תחום ניהול הקרנות הולך ומתפתח בשנים האחרונות. המונח ניהול קרן (foundation management) מתייחס לשלל רכיבים, כמו מעמדו ותפקידו של התורם, מבנה הועד המנהל ומשימותיו, וכמובן הגדרת תפקידו של מנהל הקרן ותחומי האחריות שלו.

הצורך להגדיר את תפקידו של מנהל הקרן כפרופסיה ייחודית נובע ממספר גורמים:

א. דרישתם של פילנתרופים לוודא כי הכסף שתרמו מנוהל בצורה מושכלת ואפקטיבית.

מגמה זו גדלה ככל שגדל מספרם של הפילנתרופים מן המגזר העסקי. אלה מבקשים להתייחס לתרומתם כאל השקעה לכל דבר, ובוחנים את הטיפול בה על פי הקריטריונים הנהוגים בעולם העסקי (Frumkin, 2002).

ב. השפעתם של הארגונים החברתיים, המצפים שהקרנות יתנהלו על פי סטנדרטים הדומים לאלו שנדרשים מהם כמקבלי מענקים (גידרון ואחרים, 2006), ובעיקר דורשים להציג רמה גבוהה של שקיפות ואחריותיות.

אחת התוצאות המבורכות של תהליך זה הוא כניסתם של מנהלים לתחום. אנשי מקצוע אלה מביאים אל עולם התוכן שבמסגרתו פועלת הקרן גם ניסיון וידע מקצועי בתחום הניהול.

נייר עמדה – גישות ושיטות למדידת ערך חברתי והשפעה חברתית

בקרב השותפים לעשייה במגזר ללא כוונת רווח – מומחים, פקידי ממשל, פעילים חברתיים, נציגי ציבור, משקיעים, מתנדבים ואנשי מקצוע, שוררת תמימות דעים: חייבת להיות דרך מוסכמת ומקובלת להצגה מוכחת של הצלחות. כולם רוצים בכך, ואף ניכרים מאמצים כנים להשיג זאת, אך כלי נגיש, בר שימוש, גנרי ולא יקר עדיין אינו בנמצא והחיפוש אחר "הגביע הקדוש" נמשך.

הספרות המקצועית מייחסת את מאמצי החיפושים לשינויים שחלו באופיה של המערכת הפילנתרו-וולונטרית (ראו למשל בספרם של מתיו בישופ ומייקל גרין: Philanthrocapitalism). דפוסים מסורתיים של מתן תרומות בהתבסס על רגש וקשר אמוציונאלי אל מושא התרומה הולכים ונמוגים, ואת מקומם תופסת ראייה כמו-עסקית של משקיעים המבקשים דיבידנד, גם אם לא רווח כספי, להשקעתם. משקיעים פילנתרופיים (Venture Philanthropy) אינם מסתפקים עוד במעשיות אנקדוטליות (telling tales) כהוכחה להצלחת פרוייקט. הם דורשים "שורה תחתונה", עדויות של ממש והוכחות מדידות וניתנות להשוואה (Hunter, 2008). גם הציבור הרחב מגביר לחצו על ארגוני המגזר השלישי להוכיח באותות ובמופתים מדוע הם נזקקים לעוד ועוד משאבים (Stone & Cutcher-Gershenfeld, 2001).

תיאורים דומים זוכים לתהודה גם בבלוגספירה, ומבין נהרות המלל ראויים לציון לוסי ברנהולץ, שון סטאנארד סטוקטון, אנדרו וולק וקן ברגר. גם אם אין הסכמה רחבה על השפה עצמה ועל מונחיה (תפוקות, הצלחות, תוצאות, אפקטיביות, שינוי, השפעה; Impact, Results, Effect, Success, Metrics, Effectiveness, Performance, Outcomes), ואף לא על משמעותם (Stone & Cutcher-Gershenfeld, 2001), וגם אם בפועל נאלצים רבים להסתפק במדידת תהליכים ותפוקות בלבד, או לעשות שימוש במדדים בקירוב (proxy), ובהינתן הדעת על מורכבות הסוגייה (Stone & Cutcher-Gershenfeld, 2001, Kanter, 1987; Forbes, 1998) – השיח סביב המונחים מדידת השפעה חברתית, או מדידת תוצאות (Impact Measurement) והדרכים ליישומן צובר תאוצה.

מיפוי של הגישות והכלים שפותחו בעשורים האחרונים מצביע על חשיבה יצירתית ועל ניסיונות כנים להתרחק מהשמרנות המקובלת, אולם בצד יתרונות רבים, לא הצליחו אלה לייצר כלי גנרי, ישים ומקובל. תיאור המאמצים בהווה לפתח כלים חדשים מגלה תמונה מצומצמת, אך אופטימית.

מסמכי המסגרת – לכינון השיח הבין מגזרי של השולחן העגול

בפברואר 2008 קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מס' 3190 , העוסקת בחיזוק היחסים בין הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי הפועל להשגת מטרות ציבוריות. חיזוק שיתוף הפעולה וביסוס מערכת היחסים בין המגזרים, תוך שמירה על עצמאותם, הוגדר במסמך המדיניות שאימצה הממשלה כיעד הראשון למהלך. עוד נקבע בהחלטה כי "משרדי ממשלה יקיימו שיח מתמשך עם ארגונים ללא כוונת רווח וגורמים בקהילה העסקית התורמים להשגת מטרות ציבוריות… לרבות במסגרת מספר קבוצות דיון".

הממשלה הטילה על משרד ראש הממשלה בשיתוף מספר משרדים נוספים לפעול לקיומו של שיח זה. בתחילת התהליך, כונס צוות אקדמאים, בהשתתתפות פרופ' יצחק גל נור , פרופ' בני גידרון וד"ר ניסן לימור, אשר גיבש את "מסמך המסגרת הראשון" והמליץ ביחס להרכב המשתתפים בשולחן העגול המכונן. על בסיס מסמך זה, החל לפעול השולחן המכונן, אשר הניח את התשתית לשיח בין-מגזרי במסגרות נוספות, בהם שותפים בין היתר משרדי הרווחה והשירותים החברתיים, החינוך והגנת הסביבה.

במסמך זה מוגדרת מסגרת הפעילות של השולחן העגול הכוללת איוש, חלוקת תפקידים, קבלת החלטות, אופני המפגשים, ובחירת הנושאים לדיון ועוד.

תהליך קבלת החלטות בהקמת קרן משפחתית – ניתוח מקרה

ניתוח המקרה שלהלן מתאר תהליך עבודה שמוביל מרעיון ראשוני של השקעה חברתית אל תכנית עבודה של פילנתרופיה אסטרטגית. התהליך המוצג מדגים גישה לוגית אסטרטגית לקבלת החלטות בתחום הפילנתרופיה, ומיישם מתודולוגיות מעולם התכנון והלמידה.

ראיון עם מנהלת תחום Impact Planning and Improvment בקרן ביל ומלינדה גייטס, גב' פיי טוורסקי

הראיון כולל תיאור הגישה של קרן ביל ומלינדה גייטס לבניית אסטרטגייה אפקטיבית:

הגדרת היקף הבעיה – מהי הבעיה אותה אנו מנסים לפתור?
בחירת האסטרטגייה – כיצד אנו מעוניינים לעבוד?
תכנית הביצוע – השלב האופרטיבי

הראיון כלל גם חלק של שאלות ותשובות.

פילנתרופיה בישראל 2008 – תמונת מצב

נייר עמדה להצגת הזירה הישראלית. מטרת נייר העמדה היא להציג את מפת הפילנתרופיה בישראל בשנת 2008. הסקירה מציגה בתמציתיות את המושגים הרווחים בתחום ואת השחקנים המשמעותיים והמרכזיים המשפיעים על הפילנתרופיה הישראלית, ומצביעה על המגמות המרכזיות הצפויות לפילנתרופיה העכשווית בישראל.

להורדת המסמך באנגלית לחצו כאן