מתודולוגיה פשוטה שמטרתה לוודא שהבעיה שהוחלט למפות היא הבעיה האמיתית, בה"א הידיעה, ולא סימפטומים שלה או תופעות בלתי רצויות שהיא יוצרת.

הכלי נועד לסייע בהגדרה של בעיה כבעיה זדונית. זיהוי זה נחוץ כשלב מקדים לפני שמתחילים במיפוי המערכת לעומק, שכן מיפוי מערכת נחוץ בעיקר כאשר הבעיה היא בעיה מורכבת וחסרה לנו הבנה רוחבית ומעמיקה של עולם הבעיה. בפתרון בעיות פשוטות וליניאריות לא נדרש מיפוי מערכתי והבנה של הזרמים התת-קרקעיים. כלי זה יכול לסייע לנו "לסנן" את הבעיות הפשוטות/ליניאריות, את הבעיות שהן פוליטיות במהותן ואת הבעיות הלא מוגדרות שקשה לסמן את גבולותיהן.

הכלי נועד לסייע לנו להבין גורמים שונים לבעיה, וכן את ההשלכות וההשפעות שלה. הדימוי של העץ מאפשר המשגה גרפית פשוטה וקלה להבנה של סיבות והשפעות שונות, ובעזרתו אפשר גם לבדוק אם מה שהגדרנו תחילה כבעיה הוא לא רק סימפטום של בעיה אחרת, עמוקה יותר.

דימוי הקרחון משמש במודל זה כדי להמחיש את השכבות השונות המרכיבות את המערכת, ולתאר עד כמה הן גלויות או סמויות. מעל המים אפשר להבחין בקצהו העליון של הקרחון, אולם רובו מצוי מתחת למים. בהקשר של העולם החברתי, המשמעות היא כי נוכל להבחין בכמה אירועים בעייתיים הגלויים לעין, אך אלה יהיו לרוב רק תסמינים של בעיות גדולות יותר המצויות מתחת לפני השטח. שם נמצאים גם המודלים המנטליים (תפיסות, ערכים ואמונות), מבנים בסיסיים המחזקים אותם ודפוסים ומגמות שמקובעות לאורך זמן.

מפת שחקנים היא תיאור ויזואלי של ארגוני מפתח ופרטים במערכת, או של ארגונים ופרטים מחוצה לה המושפעים ישירות ממנה או משפיעים עליה בפעולותיהם. יש מתודולוגיות שונות למיפוי שחקנים, וכל אחת מתמקדת בהיבטים מסוימים בהתאם לסוגיה. בסקירה זו נביא אחת מהן לשם ההמחשה.

המודל מסייע באפיון מערכת מורכבת באמצעות ניתוח חמישה היבטים מרכזיים של המערכת: Resources Rules, Roles, Relationships ו- Results. ההנחה בבסיס המודל היא כי כל מערכת כוללת אינטראקציות ויחסי גומלין בין מרכיביה – שחקנים אנושיים, ארגונים ומוסדות, שנושאים תפקידים שונים ופועלים על פי מערכת חוקים מסוימת באמצעות משאבים מוגבלים. ביתר פירוט, מרכיבי המערכת לוקחים על עצמם תפקידים (Roles) מסוימים (המסומנים במודל בעיגולים בצבעים שונים), וביניהם נפרשת רשת סבוכה של מערכות יחסים (Relationships) (המיוצגות על ידי קווים המחברים בין העיגולים). האינטראקציות הללו תלויות בתשומות או במשאבי המערכת (Resources), ומייצרות תוצאה או תוצאות בהתאם למטרת המערכת (Results). גם מערכות מורכבות כוללות מערכת כללים (Rules), חוקים, רגולציות ונורמות שמסדירים במידת מה את היחסים והממשקים בתוכן.

מיפוי לולאות משוב (Feedback loops) הוא מקרה פרטי של דיאגרמת סיבתיות (Causal Loop Diagram) שנועדה למפות את יחסי הגומלין בין מרכיבים שונים. זהו אמצעי להמשגה גרפית של יחסים בין שני מרכיבים או יותר במערכת תוך ציון הזיקות ויחסי התלות ביניהם. לולאת משוב היא שרשרת אירועים, מערכות יחסים או פעולות שמניעות תהליך מעגלי במערכת המחזק או מחליש מגמות ודינמיקות בה. המערכת המורכבת אומנם דינמית ומשתנה תדיר, אך אם מפרקים אותה לרמת המרכיבים אפשר לזהות קשרי סיבתיות: קשר ישר – אם מרכיב א גדל גם מרכיב ב גדל (לולאת משוב חיובית); או קשר הפוך – אם מרכיב א גדל מרכיב ב קטן (לולאת משוב שלילית). ההמשגה הגרפית מתארת את החיבור בין המרכיבים ואת טיב מערכת היחסים (האם לולאה חיובית או שלילית) כדי להמשיג את כיוון ההשפעה.

מפת ציר זמן מסדרת אירועים חשובים, פעילויות, פעולות, הישגים, כישלונות וציוני דרך אחרים בסדר כרונולוגי. התבוננות בתמונת המאקרו הנוצרת מאפשרת למידה וגיבוש תובנות לגבי השפעתם של אירועים שונים על הבעיה, על המרכיבים במערכת ועל הקשרים ביניהם.

בכלי זה אנו מנסים להיכנס לנעלי השחקנים השונים (גורמי ממשל, מפעילי שירותים חברתיים, מוסדות פיננסיים, מקבלי השירות) ולהציג את חוויית הפרט בתוך המערכת. הכלי מבוסס על ניתוח פרסונות (טיפוסים שונים בשדה הפעולה הרלוונטי), ומציג כיצד כל פרסונה חווה את הממשקים השונים במערכת ומהו הנרטיב המתהווה אצלה. המסע יכול להיות רחב מאוד (מסע החיים של הפרסונה), מסע ממוקד (יום בחייה של הפרסונה) או מסע ממוקד שירות (אינטראקציה במהלך פעילות / קבלת שירות).

נקודות מינוף (Leverage Points) הן מקומות בתוך מערכת מורכבת ששינוי קטן המתרחש בהם יכול להניע שינוי גדול במערכת כולה. בעזרת המודלים של המיפוי שנסקרו בקטגוריות הקודמות אפשר לזהות את הנקודות שפעולה בהן יכולה להשפיע השפעה של ממש ולהוביל לשינוי המערכתי.

מודל הפירמידה ההפוכה מתאר שישה מוקדי השפעה המשמרים את הבעיה ולכן הם חלק חיוני מהמיפוי לשם הובלת שינוי מערכתי בבעיות חברתיות מורכבות: מדיניות, פרקטיקות נהוגות, זרימת משאבים, יחסי כוח, מערכות יחסים וקשרים ומודלים מנטליים. בדומה למודל הקרחון, גם מודל זה מבחין בין מה שגלוי ונראה מעל לפני השטח לבין מה שסמוי. כל אחד מששת המוקדים משויך לאחת משלוש הרמות הנפרדות של הפירמידה: הרמה הגלויה, הרמה הגלויה למחצה והרמה הסמויה.

כלי זה מתאים בשלבים מתקדמים יחסית של מיפוי המערכת, לאחר שהבנו חלק גדול מהכוחות המניעים, כמו גם את המודלים המנטליים ויחסי הגומלין בין השחקנים השונים, וכן זיהינו נקודות התערבות פוטנציאליות. הכלי מאפשר למפות בו בזמן הן את האתגרים השונים והן את שדה הפתרונות – המענים הקיימים וגם אלה שנוסו בעבר.