מאמר
2014
איתי גרינשפן
אג'נדה משותפת
אקוסיסטם
ארגון שדרה
בניית אמון
בניית הסכמות
בעיות מורכבות
גיוון וייצוג
חברה אזרחית
חשיבה מערכתית
מדידה משותפת
משילות משתפת
מגזר שלישי
ניהול חברתי
פילנתרופיה
קולקטיב אימפקט
רב מגזריות
שינוי מערכתי
שיתוף ציבור
תהליכי שיתוף בממשלה
מאמר
2014
איתי גרינשפן
התנועה הסביבתית בישראל עברה תהליכי גידול משמעותיים בעשרים השנים האחרונות. אחת הסיבות לגידול זה הוא העליה בהיקפי התרומות, בעיקר מקרנות פילנתרופיות, אך מחקר אודות מקורות מימון אלה תוך מתן דגש על מרכזיותם של הקרנות הפילנתרופיות טרם נערך עד כה. המחקר שלהלן בוחן את מערכת היחסים בין ארגוני סביבה בישראל לקרנות פילנתרופיות, ודן בשאלות של הצלחה ותלות בגורמי המימון השונים, ובשיקולי הבחירה שמפעילות קרנות פילנתרופיות בזמן החלטתם באלו ארגוני סביבה לתמוך.
מרבית המחקר בנושא תמיכה של קרנות פילנתרופיות בארגונים לשינוי חברתי התמקד עד עתה בהשפעת המימון הפילנתרופי על מבנה הארגונים הנתמכים וביצועיהם. במחקר שלהלן הפרספקטיבה קצת שונה, והשאלה המרכזית הנחקרת היא מה היו המאפיינים הארגוניים המסבירים את הבחירה של קרנות פילנתרופיות לתמוך בארגוני סביבה בישראל, או במילים אחרות: אילו ארגונים נהנו מתמיכתן של קרנות פילנתרופיות ואילו לא.
שתי שאלות מרכזיות עומדות לדיון: 1) מהי מידת התלות של ארגוני סביבה בישראל בגורמי המימון השונים בכלל, ובמימון מקרנות פילנתרופיות בפרט? 2) והאם קיים קשר בין המאפיינים הארגוניים של ארגון סביבתי לבין ההסתברות לקבל מימון מקרנות פילנתרופיות?
שיטה: המחקר מבוסס על נתונים שנאספו באמצעות שאלונים בקרב מדגם של 111 ארגוני סביבה בישראל. השאלונים משמשים להערכת היקף התופעה, ולהערכת הקשר בין מאפיינים ארגוניים של ארגוני סביבה בישראל (מבנה ארגוני, אסטרטגיות פעולה, ומאפיינים רעיוניים ודמוגרפיים) לבין הצלחה בקבלת מימון פילנתרופי מקרנות.
הממצאים מצביעים על השפעה של המאפיינים הרעיוניים (הזדהות עם פרדיגמות סביבתיות) ושל אסטרטגיות הפעולה, והשפעה חלקית בלבד של המבנה הארגוני, על ההחלטה של קרנות פילנתרופיות באילו ארגוני סביבה לתמוך. תוצאות המחקר מהוות תוספת מחקרית לספרות המצומצמת אודות פעילותן של קרנות פילנתרופיות וארגוני סביבה בישראל, ותורמות להבנת תפקידו של המימון פילנתרופית והשפעותיו על ארגונים לשינוי חברתי.