מאמר
2010
יעל מעוז-שי עבור שיתופים
הפיפלמיטר: סיכום ומסקנות סקר תחומי הפעילות וקהלי היעד המועדפים בקרב משקיעים חברתיים
מרכז שיתופים לקידום החברה האזרחית בישראל יזם במהלך חודש נובמבר 2009 סקר שכותרתו: הפיפל מיטר: מדד ההשקעות החברתיות הפופלריות. נייר זה יציג באופן תמציתי את התוצאות העיקריות אשר התקבלו מניתוח התשובות לסקר . בסקר נכללו חמש שאלות, עליהן השיבו 232 נשאלים.
התוצאות שהתקבלו מניתוח הסקר מלמדות כי קיימת הסכמה בקרב כלל המשיבים כי גורמי מימון לא יטו לממן תחומי פעילות של תרבות ופנאי, שינוי חברתי ודת ורוח. כמו כן, סברו מרבית הנשאלים כי גורמי מימון מעדיפים שלא להשקיע באוכלוסיות היעד הבאות: הקהילה הגאה, מהגרי עבודה, הערבים אזרחי ישראל ואוכלוסיות מיעוטים.
למגזר הקרנות הפרטיות השפעה משמעותית על המגזר השלישי בישראל, קל וחומר בעידן של צמצום השקעה ממשלתית ובימי משבר כלכלי-חברתי גלובלי. ההמלצות העולות מניתוח הסקר מצביעות על הצורך בעבודה מעמיקה למיפוי התחומים בהם נדרשת השקעה חברתית בחברה הישראלית. מיפוי שכזה יאפשר למשקיעים חברתיים, יזמים וגורמי מימון לעצב אסטרטגיה של השקעה חברתית.
לבסוף, בעקבות ניתוח הסקר, ניתן להצביע על תחומים ואוכלוסיות יעד אשר מאופיינים בתת-השקעה פילנתרופית. דווקא בשל חוסר הפופלריות של תחומים אלו, תהווה ההשקעה בהם מכפיל כוח משמעותי עבור משקיעים חברתיים. בהקשר זה, מסתמנים ארגוני התשתית של המגזר השלישי כתחום השקעה מבטיח במיוחד. משום שתשתית חזקה למגזר השלישי פירושה מגזר שלישי יציב ומפותח יותר, כל השקעה בתשתית פירושה השקעה במגזר השלישי כולו.
מן הסקר שערך שיתופים עולה תמונה ברורה. הגורמים המממנים נתפסים כמעדיפים להעביר מימון לתחומי הרווחה והחינוך ולילדים, בני נוער ואוכלוסיות מצוקה. מחקרים עדכניים בנושא מאשרים זאת (גדרון ואח' 2006; רודיך 2008; חזן וברנר 2009). בדיקה מקיפה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבהירה כי לגודלו של גורם המימון השפעה מכרעת על תחומי הפעילות בהם יטה לתמוך. גורמי מימון מסדר גודל קטן יטו לתמוך ברווחה (79%) ובדת (9%), גורמי מימון בינוניים יפנו להשקיע בחינוך (31% מגורמי המימון הבינוניים) ובאומנות, תרבות וספורט (20%). גורמי מימון גדולים תומכים בתחום במידה רבה בתחום הבריאות (44% מגורמי המימון הגדולים) ובחינוך (23%) (חזן וברנר 2009).
סקירת מגמות השקעת ההון הפילנתרופי באירופה מלמדת כי הקרנות הפעילות בישראל והקרנות האירופאיות מתנהלות באופן דומה. מרבית הקרנות הפועלות באירופה מכונסות סביב שני שדות פעולה – חינוך ומחקר ושירותים חברתיים. כ-30% מן הקרנות במדינות אירופה הנסקרות מממנות חינוך ומחקר וכ-25% מתוכן מממנות שירותים חברתיים ) Anheier 2001; Clarke 2008).
