מאמר
2008
ד"ר ניסן לימור
אג'נדה משותפת
אקוסיסטם
ארגון שדרה
בניית אמון
בניית הסכמות
בעיות מורכבות
גיוון וייצוג
חברה אזרחית
חשיבה מערכתית
מדידה משותפת
משילות משתפת
מגזר שלישי
ניהול חברתי
פילנתרופיה
קולקטיב אימפקט
רב מגזריות
שינוי מערכתי
שיתוף ציבור
תהליכי שיתוף בממשלה
מאמר
2008
ד"ר ניסן לימור
פורסם ב"תאגידים – כתב עת משפטי", אוגוסט 2008
לנוכח המשבר הכלכלי, הצמצום בתרומות (במיוחד מחו"ל) והיעדר מדיניות ממשלתית מעודדת פילנתרופיה ישראלית, ניתן לצפות גידול במספר העמותות שתקלענה למשבר. שלושה פתרונות קיימים לארגון המגיע לעת משבר – פירוק, שיקום או מיזוג. הפיתרון העדיף באשר לעתידו ראוי שיהא תוצאה של בחינת כל אחד מההיבטים העומדים במוקד הווייתה של עמותה – מטרות, משאבים וניהול. חוק העמותות יצר הסדרי פירוק, חלקם בחוק עצמו ואחרים בדרך ההפניה אל חוק החברות (או פקודת החברות).
הליכי השיקום אומצו ע"י ביהמ"ש, בדרך דומה ובהמשך להלכות שנקבעו לגבי שיקום חברות. תפיסת השיקום כמסלול ראוי הולכת ומתבססת, אף כי נדרשים תיקונים בחוק העמותות. החסר המרכזי כיום הוא היעדרו של מנגנון למיזוג עמותות, שהוא אחת מדרכי השיקום ויעדו השגת יתרון סינרגטי. חולשה זו עלולה לפגוע באינטרס הציבורי ובקהילה בכלל, וצפויה לעלות במלוא חריפותה דווקא בעת המשבר הנוכחי. ניתן להניח, כי גם בסוגיה זו יקדים ביהמ"ש את המחוקק.
ניתן למצוא במאמר: