חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל – סקירה קצרה

סקירה מהירה של החברה האזרחית בישראל, הכוללת הסבר קצר, עובדות ומספרים.

הנתונים המוצגים במצגת המצורפת מתבססים על נתוני הלמ"ס לשנת 2010, המכון הישראלי לדמוקרטיה – מתוך נתוני הצוות שעסק בנושא החברה האזרחית והמגזר השלישי בראשותו של ד"ר ניסן לימור, המדריך מחפש/ת משמעות של שיתופים, חומרים נוספים שפותחו בשיתופים.

החברה האזרחית

ההגדרה המקובלת לחברה אזרחית היא: "המרחב הפעיל שבין האזרח למדינה".

החברה האזרחית היא זירה שמאופיינת בארגון, בחירה חופשית, עצמאות וערכים משותפים ושחקניה פועלים במסגרת הסדר הציבורי.

במרחב זה פועלים הארגונים ללא מטרת רווח, מתקיימת הפעילות ההתנדבותית ובאה לידי ביטוי הפילנתרופיה.

המגזר השלישי

מדינה דמוקרטית מאופיינת בשלושה מגזרים הפועלים זה לצד זה ומשלימים אחד את השני. המגזר השלישי הוא כל אותם ארגונים מאוגדים למען עשייה חברתית ללא מטרות רווח כספי ושהם חלק בלתי נפרד מהחברה האזרחית.

ארגוני מגזר שלישי חייבים לעמוד בקריטריונים הבאים:
-ארגונים פורמליים – ממוסדים ופועלים לאורך זמן.
-ארגונים פרטיים – נבדלים מוסדית מהמגזר הממשלתי – ציבורי.
-ארגונים ללא כוונת רווח – מנועים מלחלק רווחים, ואם יש כאלה הם מופנים חזרה לפעילות הארגון.
-ארגונים עצמאיים – בעלי מנגנון ניהול עצמאי, שאינם נשלטים על ידי גורמים מחוץ לארגון.
-ארגונים התנדבותיים – שהשתתפות בהם אינה נכפית ושכוללים אלמנטים של התנדבות ותרומה.

להורדת PDF של מאמר זה