מאמר
2011
אסנת חזן
מחקר – על תרומות, הטבות מס, ומה שביניהן
מטרת עבודה זו היא להיטיב לעמוד על היקפן וטיבן של תרומות המגזר הפרטי המדווחות לצרכי הטבת מס בישראל, וכן להעריך את האפקטיביות של מדיניות המס בישראל שמטרתה לעודד תרומות. לאור מדיניות המס בגין תרומות בישראל, הנתונים אינם מאפשרים בחינת גמישות מחיר תרומה, וגמישות הכנסה ביחס לתרומות, כמקובל בעולם המערבי, ובארה"ב במיוחד. אך יחד עם זאת, עבודה זו מאפשרת ראשית, היכרות מפורטת ראשונה מסוגה עם נתוני תורמים ותרומות המגזר הפרטי בישראל המדווחות לצרכי מס, ושנית, בחינה והערכה של השפעת מדיניות המס על תרומות אלה.
כיוון שעבודה זו עוסקת רק בתרומות אשר דווחו לצורך קבלת זיכוי ממס, נשאלת השאלה, מה חלקן של התרומות המדווחות מסך התרומות של המגזר הפרטי למלכ"רים בישראל?. אמנם רק 11% מן המלכ"רים הרשומים, מוכרים כמוסדות ציבור לצורך זיכוי ממס, אך נפח הפעילות הכלכלית שלהם מהווה יותר מ-70% מן הפעילות הכלכלית של מלכ"רים. היקף תרומות יחידים אשר דווחו לצורך קבלת זיכוי ממס נאמד בכ-30% מסך תרומות יחידים, וכן, ניתן להניח שהרוב המכריע של התרומות המגיעות מחברות, מדווחות לצורך קבלת הזיכוי ממס (חזן, 2011).
אמנם נראה שהעלאת תקרת הזיכוי הגדילה את היקף התרומות בכלל, ובמיוחד את היקף התרומות הגדולות. אולם, השאלה היא האם מדיניות המס הייתה אפקטיבית? מניתוח הממצאים בעבודה זו, עולה שהתשובה לשאלה זו היא: לא בהכרח. ההנחה היא שהממשלה מציעה הטבות מס לתורמים, על מנת לעודד תרומות המגזר הפרטי, ולהעביר כמה שניתן את מימון ארגוני המגזר השלישי מידי הממשלה לידי המגזר הפרטי. כאשר הממשלה נותנת הטבות מס, היא למעשה מוותרת על תקבולי מס אפשריים. אם הגידול בתרומות יימצא שווה לגידול בזיכוי ממס, הרי שמדיניות המס לא עודדה גידול בתרומות אלא רקמימנה את הגידול באמצעות ויתור על תקבולי מס. מניתוח הנתונים עולה שמדיניות המס לא השיגה את יעדה בנוגע לכלל התרומות מיחידים. לגבי חברות, האפקטיביות של מדיניות המס פחות חד משמעית. נראה שיש גורמים אחרים, לבד ממדיניות המס אשר השפעתם על תרומות חברות משמעותית לאין ערוך מהשפעת מדיניות המס.
הממצאים הללו מעלים את הצורך לאתר את המשתנים אשר מסבירים את גובה התרומה, מעבר למדיניות המס. אמנם לאור מבנה המיסוי בישראל, לא ניתן לבחון את השפעת מחיר התרומה הריאלי על גובה התרומה, אולם, ניתן לבחון השפעה של משתנים מסבירים נוספים על גובה התרומה. בעבודה זו נמצא שהמשתנה המסביר בצורה הטובה ביותר את גובה התרומה, של יחידים וחברות, הוא גובה התרומה בנקודת זמן קודמת, ופחות מזה- גובה הכנסה שוטפת וממוצע הכנסות העבר. עם זאת, נמצא שכוח ההסבר של משתנה הענף הכלכלי או משתנים דמוגראפיים מעבר להכנסה ותרומה בנקודות זמן קודמות, הוא שולי.
כוח ההסבר של גובה התרומה בנקודות זמן קודמות, עולה בקנה אחד עם הממצא שמדיניות המס כן נמצאה אפקטיבית עבור תורמים ותיקים. כיוון שתורמים ותיקים מהווים למעלה ממחצית התורמים היחידים ולפחות שליש מן החברות התורמות, הרי שמדיניות המס אפקטיבית עבור חלק ניכר מן התורמים והתרומות.
לסיכום, נראה שמדיניות המס הנהוגה בישראל בשנים האחרונות של העלאת תקרת הזיכוי באופן משמעותי בכל כמה שנים, עשויה לעודד במידה רבה הגדלת תרומות של התורמים המתמידים בתרומה, אך איננה בהכרח אפקטיבית בעידוד תרומות חדשות.
