רצח נשים ואלימות מגדרית במשפחה – סקירת ידע על הטיפול המערכתי בישראל

מטרתו העיקרית של מסמך זה היא לסקור ולמפות את העשייה המערכתית לטובת המאבק באלימות נגד נשים בתוך המשפחה בישראל, ולהציע התבוננות ראשונית על עשייה כזו במקומות אחרים בעולם.

כתיבת המסמך כללה מספר שלבים ונפרסה על פני כשמונה חודשים. בשלב הראשון אותרו ונלמדו מסמכי יסוד רלוונטיים מהארץ, ביניהם דו"חות מרכז המחקר של הכנסת, סיכומי עבודה של ועדות ממשלתיות, דו"חות מבקר המדינה, דו"חות של ארגונים חברתיים, ועוד. בנוסף, הסתייענו במידענית שהתבקשה לאתר מהלכים מערכתיים שיושמו בעולם בעשורים האחרונים במטרה להתמודד עם תופעת האלימות נגד נשים ובפרט רצח נשים. כמו כן ערכה הכותבת מספר מוגבל של ראיונות ושיחות עם נציגים מהממשל ומהחברה האזרחית כדי להעמיק את התמונה המוצגת.

בשלב השני ביקשנו לערוך תיקוף לממצאי הלמידה ולטיוטת המסמך עם נציגות של ארגוני החברה האזרחית העוסקות בתחום. בהתאם לתוצאות מיפוי שערכנו, פנינו לכ- 25 ארגונים וביקשנו מנציגותיהן לקרוא את המסמך ולהשתתף במפגש שיעסוק בממצאים ובמשמעויותיהם. מפגש זה נערך בחודש מאי 2019 בבית שיתופים, ובעקבותיו נערכו בפרקי המסמך מספר שינויים. כמו כן, נוסף הפרק "מה הלאה?" המתאר את השינויים המרכזיים הנדרשים, לתפיסת הנציגות בשטח, במערכת הרחבה העוסקת, או שצריכה לעסוק, במאבק באלימות מגדרית ורצח נשים במשפחה בישראל.

בהקשר זה חשוב לציין כי תהליך הלמידה התמקד תחילה בתופעת הרציחות, אולם מהר מאד התברר שלא ניתן לנתק את הדיון במעשי הרצח מהדיון הרחב בתופעת האלימות נגד נשים במשפחה. לפיכך, נקודת המוצא לדיון על הנתונים המוצגים כאן היא כזו שמכירה בכך כי פתרון מערכתי שמטרתו לצמצם את מספר הרציחות של נשים בידי גברים הקרובים להן, יהיה כרוך גם בהתמודדות עם מגוון סוגיות של אלימות נגד נשים ואלימות בכלל. 

המסמך מורכב משבעה פרקים, כל אחד מהם עוסק בהיבט אחר של הנושא:

פרק א' עוסק בגבולות המסמך ובהגדרות למושגים אלימות מגדרית ואלימות במשפחה.

פרק ב' מציג ריכוז נתונים עדכניים לגבי אלימות נגד נשים בתוך המשפחה בישראל.

פרק ג' מתאר את דרכי ההתמודדות עם תופעת האלימות נגד נשים בישראל: בחלקו הראשון נקודות ציון מרכזיות בזמן בהתייחס לטיפול באלימות נגד נשים בישראל, ובחלקו השני פירוט מענים מרכזיים הקיימים כיום לטיפול בישראל בנושא אלימות נגד נשים (לרבות אלימות במשפחה ככלל). 

פרק ד' מציג תובנות ממיפוי ראשוני של כלל בעלות ובעלי העניין בזירה. רשימה מפורטת של תוצאות המיפוי  מופיעה בנספח א. חשוב לציין כי רשימה זו אינה ממצה בהכרח, ואף עשויה להיות חלקית במובנים מסוימים, עקב  הדינמיות של התחום בחברה האזרחית ובתקופה האחרונה במיוחד.

פרק ה' מציע סיכום של כלל התובנות על הטיפול באלימות כלפי נשים בתוך המשפחה בישראל, בהמשך לנתונים ולמענים הקיימים שהוצגו בפרקים הקודמים.

פרק ו' מציג בקצרה מספר מודלים מערכתיים לטיפול באלימות נגד נשים המיושמים בעולם.

פרק ז' משרטט כיווני פעולה שיוכלו לקדם שינוי רחב היקף בזירה זו. הפרק מבוסס על דיון משותף שהתקיים בשיתופים עם כעשרים נציגות ארגוני חברה אזרחית העוסקות במאבק באלימות מגדרית בישראל. חלק מן ההצעות שהועלו על ידי נציגות החברה האזרחית מתייחסות להרחבה או להעמקה של דרכי פעולה קיימות, וחלקן משנות באופן מהותי את השיח, השחקנים, ואת אופני הפעולה הנהוגים כיום. הפרק מציג את כל אלו באופן תמציתי ופורס לפיכך מגוון רחב של כיווני פעולה אפשריים שיוכלו לשמש בסיס לתהליכי תכנון של ארגונים ושותפויות בהמשך. 

בעמוד זה מופיעים כל הארגונים שתרמו לכתיבת המסמך במהלך המפגש ובעקבותיו. תודתנו והערכתנו לכל מי שהשתתפו בתהליך, שיתפו בידע ובתובנות, קראו, הגיבו, העירו והאירו.

אנו תקווה שמסמך זה, המייצר מבט-על מתוך נקודות מבט מרובות של ארגונים מגוונים, יוכל לסייע בקידום פעילותם של כלל בעלות ובעלי העניין בזירה, וישמש כלי למציאת דרכים חדשות ומשותפות לפעול לשינוי.

כתבה: יסמין רובין קופר. ערכה: ד"ר מיכל רום

להורדת PDF של מאמר זה